## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni Chapter 5

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:1:2:1)

**ר"ז מקל לסביא.** כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:1:4:1)

כהדא דתני אילן של הקדש סוקרין אותו בסיקרא כו' עגלה ערופה בחגורה של אבנים חוט בחוט של סיקרא כו' להבחין בין דמים כו' התחתונים. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק אלמא כל אחד לפי ענינו מציין וה"נ היל"ל דהסימן לפי מה שהוא זה באדמה שעתיד ליהנות ממנו כדאיתא במס' ב"ק דף ס"ט:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:4:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:1:4:2)

וחש לומר שמא אילן שהוא מנבל פירותיו הוא ולא כן תני אילן שהוא מנבל פירותיו סוקרין אותו בסיקרא כו' די עבד. ונשאר בקושיא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:4:3
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:1:4:3)

**תמן דלא יתיר פירוי ברם הכא דיעבד לכתחלה.** פי' דהוא שייך למס' שביעית פ"ד דשם פריך מהברייתא ההיא לענין שביעית ומשני שם דתמן דלא יתיר פירוי כו' ואגב גררא דמביא הברייתא מביא גם כאן זאת כדרך הש"ס הזה בכמה מקומות כידוע להרגילין בו:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:4:4
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:1:4:4)

**ר' יונה בעי ולמה לי נן מרין בשדה תני ר"ח שדה הקדש סוקרי אותו בסיקרא.** כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק פי' למה תני אילן של הקדש ולא תני שדה של הקדש דהא בשדה הקדש תנינן ג"כ כן:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:1:5:1)

**מסתברא ר' יוסי מודה לרשב"ג רשב"ג לא יודה לר"י.** גבי הנותן לפונדקית דהוא בעצמו נותן בידו אע"פ שהוא רמאי מ"מ אין דרך החבר להוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן כיון דהוא הוציא מתחת ידו וגרסינן שאין דרך החבר להוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן וכן הוא בפ"ג במס' דמאי:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:9:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:1:9:1)

**וקשיא על דרבנן לא ביום הוא מציין ולא בלילה הוא גונב.** ר"ל דהא הציון שעל ידו מציין אינש אינו פעולה רק כל היום והגניבה הוא בלילה ומאי מהני הציון של היום לשלא יגנבו בלילה ומשני דהציון של יום מהני שלא יגנבו בלילה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:11:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:1:11:1)

**אר"י אתיא דרשב"ג כמ"ד לעיתותי ערב כו' ברם כמ"ד בשחרית לא אתיא ויש אדם פודה במחובר לקרקע.** כן גי' הגר"א ז"ל בשנו"א ובכי"ק [וכה"ג איתא בתוס' ז"ל במס' ב"ק דף ס"ט ע"א עיי"ש]. א"ר ירמיה אפילו כמ"ד בשחרית אתיא היא ולאו רשב"ג היא. פי' דהא רשב"ג ס"ל במס' פיאה פ"ז ה"ה ולקמן בה"ב דנטע רבעי נפדה במחובר לקרקע ולא ס"ל כהאי ברייתא דב"ש וב"ה מודים דאין פודין במחובר דהא ב"ש ס"ל לדידי' דפודין במחובר ועוד הא אית ליה משיכתו של מע"ש הוא פדיונו ר"ל ועוד דע"כ רשב"ג ס"ל בשחרית דאז עדיין הנטע רבעי שלו ויכול לפדות ולחללם משא"כ לעיתותי ערב דהוי אז אינו ברשותו אינו יכול לחללם דהא רשב"ג ס"ל דמע"ש דמי להקדש דקנין וחילול הוי דבר אחד דבעינן וקם לו דע"י הכסף נעשה הקנין והחילול דכתיב גבי הקדש ונתן הכסף וקם לו ולא משכח"ל פדיון הקדש בשאינו קם לו בקנין ולא הוי ברשותו וכמו כן במע"ש נמי לא משכח"ל חילול בלא קנין [זולת כשפודה מע"ש שלו וכן אחר כשפודה עבורו בשליחותו אבל הכא אינו נעשה שלוחו כדאיתא בתוס' ז"ל במס' קידושין דף נ"ו ע"א ] א"כ לדידי' ליכא למימר דס"ל כמ"ד לעיתותי ערב דהא ליכא כאן וקם לו לא לזה ולא לזה דהא זה אינו שלו וזה אינו ברשותו אלא ע"כ דס"ל כמ"ד בשחרית ע"ז פריך ר' יוסי והיינו וקם לו ר"ל אפילו כמ"ד בשחרית נמי קשה על רשב"ג וכי בשחרית קרינן ביה וקם לו אילו ראה ככר מתגלגל בנהר ואמר ככר זו הקדש שמא כלום הוא פי' בתמי' דהא מכיון שאינו בידו לעכבו שלא יתגלגל לנהר כבר אינו ברשותו וכמו כן הכא שאינו בידו לעכבו כבר אינו ברשותו והאיך קרינן ביה וקם לו ע"ז אמר ר' ירמיה עד דאת מקשי למ"ד בשחרית קשייתה למ"ד לעיתותי ערב א"ל למ"ד לעיתותי ערב ל"ל לאילין קשייתא ר"ל כיון דלמ"ד לעיתותי ערב ס"ל דלא בעינן כלל שיהא ברשותו ולא בעינן וקם לו דהא ס"ל דלא דמי להקדש ויכול לחלל על דבר שאינו ברשותו אך למ"ד בשחרית דס"ל דל"ל לעיתותי ערב משום שאינו יכול לחלל על דבר שאינו ברשותו ע"ז קשה דאפילו בשחרית נמי קשה דהא אפילו בשחרית לא קרינן בי' וקם לו דאילו ראה לככר מתגלגל בנהר ועיי' בתוס' הרי"ד ד"ה משך:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:2:3:1)

**הדא פליגי על נקיי.** תיבות על נקיי מחק הגר"א ז"ל בכי"ק וה"ג הדא פליגי ר"ל המעשות הללו דלקמן פליגי על מתניתין ומביא מעשה נקיי הוה שמש כו' וגם מביא כל המעשות ומסיק מכלל דפליגי דמכאן משמע דלא הי' רחוק כ"כ מירושלים ומשני אפילו תימר לית הוא פליגי מחילות היו ונגנזו:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:9:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:2:9:1)

**א"ר אחא זאת אומרת שבהמ"ק עתיד להבנות קודם מלכות בית דוד דכתיב ודם ענב תשתה חמר ואת אמר הכין.** תלמידי הגר"א ז"ל כתבו דהתנאי היה שכשיבנה בהמ"ק תחזור למקומה התקנה והא כתיב ודם ענב תשתה חמר וא"כ יהיה ענבים מרובות ולמה צריך אז התקנה לעטר שוקי ירושלים בפירות א"ו דבהמ"ק יהי' קודם למלכות בית דוד ויהי' ענבים מעוטים. ובס' מלאכת שלמה ז"ל גרס והכתיב ודם ענב וגו' וה"פ דר"א מדייק דע"כ בנין בהמ"ק יהי' קודם למלכי בית דוד דאל"כ למה להו לעשות תקנה לאחר בנין בהמ"ק הא אז יהיו כל גדולי עולם א"ו דבנין בהמ"ק יהיה קודם למלכי בית דוד וע"כ הוצרך לעשות תקנה בזמן אותו הדור על הזמן שיבנה בהמ"ק בב"א[וכ"פ בתוי"ט ז"ל] ופריך והכתיב ודם ענב תשתה חמר פי' דהוא ביאת המשיח דכתיב פורה דרכתי לבדי ואח"כ תשתה חמר היינו יין נסכים אלמא דהנסכים יהיה בעבודת המקדש אחר ביאת משיח צדקינו ב"ב אמן:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:10:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:2:10:1)

**תני רבי אומר בד"א בשביעית\.** מבואר היטב בדברינו לעיל במס' פיאה פ"ז בע"ה ועיי"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:19:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:19:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:2:19:1)

ר' ירמיה בעי קומי ר"ז כדברי מי שהוא עושה אותו כנכסיו מהו שיהא חייב במעשרות א"ל כיי דאמר ריב"ל וכו' ואנן חמיין ציבורא דלא מפרשין אמר ר' אבין כלום למדנו לנטע רבעי אלא ממע"ש כו' ודכוותי' אין נטע רבעי חייב במעשרות א"ר מנא ר' אבין אמר כב"ש ויש ציבור נוהג כב"ש. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק וה"פ דר"ז מביא ראיה מהנהגת הציבור דלא מפרשין ור' אבין מפרש דלפיכך פטור נטע רבעי ממעשרות משום דילפינן כל עיקר נטע רבעי רק ממע"ש ע"כ כמו מע"ש פטור ממעשרות כן נטע רבעי ע"ז פריך ליה ר"מ ר' אבין דאמר כב"ש דהא ב"ש הוא דס"ל דלא למדו נטע רבעי אלא ממע"ש אליבא דרבי אבל ב"ה ס"יל דלא ילפינן ממע"ש אלא לחומרא אבל לא לקולא כדאיתא בס' מלאכת שלמה ז"ל א"כ לב"ה לא ידעינן רק דאין לו פרט ועוללות בנטע רבעי אבל לענין מעשרות לא ילפינן לקולא ממע"ש ויש ציבור נוהג כב"ש וע"כ דלאו מטעמא דר' אבין היא דפטור ממעשרות אלא ע"כ מטעמא אחרינא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:21:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:21:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:2:21:1)

**רבי בא בר כהן בעי קומי ר' יוסי כדברי מי שהוא חייב בפרט מהו שתהא חייבת בחלה.** הגר"א ז"ל בכי"ק מהפך הגירסא וה"ג כדברי מי שחייב בחלה מהו שתהא חייבת בפרט גבי מע"ש והא דתני במתניתין דנטע רבעי חייב בפרט למ"ד ממון הדיוט דילמא דווקא נטע רבעי אבל מע"ש פטור מן הפרט משום דלא מצינו מעשר דחייב בפרט משא"כ חלה דמצינו מע"ר נמי חייב בחלה אבל לא מצינו שום מעשר דחייב בפרט א"ל ולא ר' יהודה היא וסברינן מימר כל הדא הילכתא ר' יהודה כב"ש ויליף נטע רבעי ממע"ש לקולא ג"כ ואי ס"ד דמע"ש פטור מן פרט אף נטע רבעי נמי יפטור א"ו דחייב גם בפרט:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:3:2:1)

**לפדות לו בסלע ליקח לו בסלע.** ר"ל דמפרש דהא דקתני לפדות לו בסלע הכוונה הוא ליקח לו בסלע ובירושלמי שת"י מהגר"א ז"ל נ"ב לפדות לו בסלע כיני ליקח לו ור"ל דמפרש כיני מתניתין אבל לא ידעתי אם זהו כי"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:3:3:1)

**כתיב מקצה שלש שנים.** הגר"א ז"ל מגי' כאן וה"ג כתיב בשנה השלישית [והוא מקרא דברים כ"ו] יכול פעם אחת לשבוע את חייב להוציא את המעשרות ת"ל מקצה שלש שנים אחת לשלש שנים ולא אחת לשבע אלא שלישית וששית שני פעמים בשבוע או קורא אני ר"ה יכול בר"ה חייב את לבער את המעשרות ת"ל מקצה שלש שנים אין מקצה אלא בסוף שנה את מבער כו' אימתי הוא מכלה לעשר את כל הפירות בפסח של רביעית בשנה ההיא את זקוק לבער ואי את זקוק לבער ירק שיצא מר"ה עד הפסח ר"ל שאינו משלשה שנים הללו שאינו מתודה עליו בשעת הוידוי הזה ואלא אימתי הוא מתודה עליו ע"ז חבריא אמרין שאינו מתודה ברביעית. אלא בשביעית ר"ל דאסור להתודות עליו ברביעית אלא בשביעית אמר ר"ה שאינו מעכב וידוי ברביעית אלא בשביעית דס"ל דרק אינו זקוק לבער בשנה ההיא על ירק שיצא מר"ה עד הפסח אבל אם רוצה יכול להתודות עליו ברביעית וכדמסיק מה נפיק מביניהון עבר והתודה עליו ע"ד דחבריא פסול ע"ד דר"ה כשר כן פי' הסוגיא עם גי' הגר"א ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:3:5:1)

**ר"א כיני מתניתא בשנה ההיא את מוציאו כו' ואין את מוציאו בשאר כל השנים ממקום טומאה למקום טהרה.** ר"ל דיכול אפילו המעשר להיות מונח בבה"ק משום דשייך ללוי ויכול הלוי ליטול אותו. אתיא דר"א כמ"ד אין מוציאין מעשר לכהונה ר"ל דנותנו ללוי ובכי"ק של הגר"א ז"ל מחק תיבת אין וגרס מוציאין מעשר לכהונה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:7:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:3:7:1)

ר"ה לא נסב מעשר ר' אחא [גי' הגר"א ז"לר' אמי] לא נסב מעשר ר"ח בר בא הורי על גרמי' לצאת לחוץ לארץ בגין דלא מיסב מעשר מן בר נש. ותיבת שאל מחק הגר"א ז"ל וכתב במקומו תיבת מן והכוונה דיצא לחו"ל כדי שלא יסוב מעשר מן בר נש. רשב"נ שאל לר"י הגר"א ז"ל גרס ר"ש בר בא שאל לר"י מהו דנסב כו':


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:8:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:3:8:1)

מאת בני ישראל את מוציא ואין את מוציא מכהן מב"י את מוציא כו' ממכירי כהונה ולוי' א"ר אלעזר כי תקחו מאת ב"י כו'. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:4:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:4:2:1)

**ולא טבל הוא.** פי' בס' מלאכת שלמה ז"ל דר"ל דאפילו הגיעו לעונת המעשרות נמי קשה הא הוי רק טבל ובקרא כתיב גבי ביעור בערתי הקודש ר"ה בשם ר"ש זאת אומרת שהטבל קרוי קודש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:4:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:4:5:1)

**אר"ה הדא אמרה שהי' ר"ג צריך לזכות אר"י בפירות מונחין ע"ג קרקע אילו קופתו של ר"ג כו'.** הגר"א ז"ל בכי"ק מחליף הגירסא וגרס מעיקרא אילו קופתו כו' עד שיסיים ואח"כ א"ר יהושע בפירות מונחין ע"ג קרקע וביאור הסוגיא הזאת הוא ע"פ שיטת רש"י ז"ל במס' קידושין דף כ"ו ע"ב דר"ג היה ירא שלא יאכלו ב"ב טבלים ע"כ אמר עישור שאני עתיד למוד כו' ולא היה ירא שמא יאכלו ב"ב הכל ויאכלו גם התרו"מ משום שהיה הרבה תבואה בכרי והיה בטוח שלא יאכלו הכל והקשו בתוס' ז"ל א"כ קשה ל"ל למימר עישור שאני עתיד למוד ולהקנות המקום הא בקריאת שם סגי ועוד קשה מאי מהני הא בעינן קביעות מקום בצפונו או בדרומו ומאי מהני הפרשתו ולא נקרא הפרשה כלל אבל באמת לשיטת רש"י ז"ל יש לתרץ קושיות הללו דהא קי"ל דהקדש דאתא ליד הגיזבר לא מהני שאלה וכתב הש"ך ז"ל בשם תשו' ר"ב אשכנזי ז"ל הטעם בזה משום דאימתי מהני שאלה הנ"מ כשההקדש הוא ע"י הדיבור לבד אבל אם ההקדש נכנס ליד הגיזבר הלא לא גרע קנין הקדש מקנין הדיוט והדיוט שקנה בקנין לא מהני שאלה ולמה יגרע קנין דהקדש מקנין דהדיוט עיי"ש וע"כ לפ"ז שפיר ניחא דאימתי בעינן קביעות מקום הנ"מ בשהפריש לבד דאז בעינן סיום המקום אבל באין סיום המקום לא הוי תרומה אבל בשנכנסה התרומה ליד כהן הלא לא גרע מהדיוט דקי"ל במס' מנחות דף ק"ח שור בשורי בית בביתי אני מוכר לך קנה אחת מהן ויד המוכר על העליונה לתת לו איזה שירצה וכן פסק בשו"ע חו"מ סי' ר"ט המוכר לחבירו דבר שאינו מסוים קנה ויד המוכר על העליונה וע"כ אם מטא ליד כהן התרומה אפילו שאינו מסוים לא גרע זכייתו דכהן מזכיה דהדיוט וזכה הכהן את התרומה בשאינו מסוים דהא הירושלמי לא ס"ל דבעינן שירים נכרים רק העיקר דבעינן דבר מסוים משום דהרמה הוי דבר מסוים כדאיתא בפ"ג דמס' תרומות והכא בעובדא דר"ג ע"כ דאי אפשר לסיים המקום דא"כ ניחוש שמא יאכלו ב"ב דר"ג מהמקום הזה וע"כ צריך הקנאת המקום ומתורץ הב' קושיות אחד בחבירו לפיכך לא סגי בקריאת שם משום דבעינן קביעות מקום והכא אי אפשר לסיים המקום ע"כ לא מהני קריאת שם אלא צריך לזכות המקום ולאחר נתינה א"צ סיום המקום ואימתי צריך סיום המקום דוקא בלא נתינה אבל כשהיתה נתינה א"צ קביעות מקום ועי"ז יתפרש הירושלמי בטעם נכון בע"ה אר"ח הדא אמרה שהיה ר"ג צריך לזכות כלומר דלא סגי בהפרשה אלא בנתינה דהא בהפרשה אי אפשר דהא אינו יכול לסיים המקום ע"ז אר"י דע"כ במונחין ע"ג קרקע דאילו בתוך קופתו של ר"ג הו"ל כליו של מוכר ביד הלוקח ולא עשה כלום עד שיסיים ר"ל לא היה תרומה כיון דלא חשיב נתינה ובלא נתינה הי' צריך לסיים והכא אי אפשר לסיים משום שמא יאכלו ב"ב מזה המקום וכן לגי' הגר"א ז"ל ג"כ כן מכיון דאמר צריך לזכות בע"כ דאל"כ צריך לסיים ע"ז פריך אילו קופתו של ר"ג כו' כלום עשה עד שיסיים א"כ סוף סוף צריך סיום דהא הקופה מעכב הנתינה ע"ז משני ר"י בפירות מונחין ע"ג קרקע ועי' בתוס' הרי"ד ותמצא טעם בע"ה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:4:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:4:6:1)

**מ"ד הראוי ליטול כ"ש ליתן.** פי' מ"ד דבעינן שיהא ראוי ליטול כ"ש דבעינן שיהא ראוי ליתן ואז יש לו כח לזכות מתניתא פליגא על מ"ד הראוי ליטול זכה דתנינן תמן תן גט זה לאשתי והא איש אינו ראוי ליטול גט ומשני שכן ראוי לקבל גט בתו ולא מצי לתרוצי דמיירי באשה כבבבלי מס' גיטין דף ס"ג ע"ב דהא ס"ל דמ"ד ראוי ליטול כ"ש דצריך להיות ראוי ליתן ואשה אינה ראוי' ליתן והכא מיירי בזכי' דתן כזכי ופריך משטר שיחרור זה לעבדי ומשני דאיירי בעבד שכן ראוי לקבל גט שיחרורו וראוי ג"כ ליתן גט שיחרורו אם יש לו עבד שאין לרבו רשות בו ופריך והעבד ראוי להוליך את הגט פתר לה לצדדין והתנינן התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי אם רצה לחזור יחזור פתר לה ג"כ לצדדין כן הגי' הגר"א ז"ל בכי"ק וה"פ והעבד ראוי להוליך את הגט בתמי' ור"ל כיון דאוקמינן סיפא דמיירי בעבד א"כ רישא בגט אשה נמי מיירי בעבד והא עבד אפילו להולכה נמי. אינו ראוי פתר לה לצדדין פי' רישא מיירי בישראל וסיפא מיירי בעבד והתנינן התקבל גט זה לאשתי כו' פי' דהתקבל ע"כ מיירי באיש דוקא שהוא ראוי ליתן גט וגם ראוי ליטול גט בתו אבל באשה לא מצי איירי כדפרישית דהא אינה ראוי' ליתן וסיפא דהולך מיירי בין באיש בין באשה דהא להולכה גם אשה כשירה וא"כ רישא וסיפא לא איירי בחד גוונא דהתקבל אינו כשר אלא במי שראוי ליתן וליטול והולך כשר בכל מי שהוא וזה לא הוי בחד גונא וכה"ג פריך בירושלמי בפ"ק דמס' ר"ה ומשני פתר לה ג"כ לצדדין דהולך מיירי בכל מי שהוא והתקבל אינו מיירי אלא במי שכשר ליתן וליטול וכה"ג איתא במס' פסחים דף ס' ע"א הא כדאיתא והא כדאיתא סיפא בעבודה אחת ורישא או בעבודה אחת או בשתי עבודות עיי"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:1:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:5:1:1)

**וגם נתתיו זה תרומה ותרו"מ.** הגר"א ז"ל מחק תיבת ותרו"מ:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:5:5:1)

**א"ר יונה זאת איומרת נשרף טבלו אינו יכול להתודות.** הגר"א ז"ל מחק תיבות זאת אומרת:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:5:6:1)

**א"ר יוסי ב"ר בון צריך לומר חלה על כל.** ר"ל על כל העיסה. תרומה על הכל לה' זה שם המיוחד ר"ל דצריך לברך בשם. מנין שלא עשה כלום עד שישייר מקצת ת"ל מראשית ולא כל ראשית ודרש הקרא מראשית עריסותיכם תתנו לה' תרומה לדורותיכם הכי תתנו לה' תרומה שצריך להזכיר עליו את שם המיוחד וצריך ליתן על כל הכרי מן כל עיסה ועיסה והא דכתיב מראשית עריסותיכם לאו דמעיסה ראשונה הוא נותן ולא מן הכל ז"א אלא הכונה מראשית הוא שישייר מקצת עיי' בפירש"י ז"ל בפי' החומש דאין הכונה מראשונה שבעיסות אלא שישייר מקצת ושייך כאן המימרא הזאת משום דתני במתניתין מלברך ומלהזכיר שמך עליו. והגר"א ז"ל מהפך הגי' וגורס כסדר הכתוב מראשית ולא כל ראשית מכאן שלא עשה כלום עד שישייר מקצת לה' זה שם המיוחד שצריך לומר חלה על הכל תרומה על הכל לה':


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:8:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:5:8:1)

**א"ר יוסי בן חנינא ולא עוד אלא שכתוב בו היום הזה תני יומא.** הגר"א ז"ל גורס בהדין יומא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:12:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:12:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:5:12:1)

**ר"י ר"ח בשם רשב"ל מתניתא משנחשדו להיות נותנין מעשר לכהונה.** פי' בתורת חלוקה ולא בתורת קנס [עיי' במס' יבמות דף פ"ו ע"ב] דאי בתורת קנס שפיר יכולין להתודות דהא חשיב כמו שנותן ללוי ומה שנותן ע"פ ב"ד לכהן במקום לוי הוי כמו שנותן ללוי דהוי כמוציאין מזה ונותנין לזה במקומו וחשיב כאילו נתן להראשון אך שנתנו בתורת חלוקה לכהן ע"כ אין יכולין להתודות וס"ל לרשב"ל כמ"ד דמע"ר ללוי ולא לכהן מדאורייתא וע"כ קאמר בלשון נחשדו ע"ז קאמר דהדא דרשב"ל מסייעא לר"י בחדא ופליגא עלי' בחדא פליגא עלי' מדמוקי ר"י מתניתין דיבמות כמ"ד אין נותנין מעשר לכהונה מכלל דהוא בעצמו ס"ל דנותנין מעשר לכהונה וכן מפורש במס' יבמות פ"ז דמדקאמר ר"י מתני' כמ"ד אין נותנין מעשר לכהונה מכלל דהוא ס"ל נותנין מעשר לכהונה וע"כ רשב"ל דס"ל משנחשדו משמע דס"ל דהעברת וידוי מעשר הוא לשבח דשפיר עביד יוחנן כ"ג ואילו לר"י דס"ל דע"פ דין תורה הוא דרשאי ליתן מעשר לכהונה א"כ לפ"ז לאו שפיר עביד יוחנן כ"ג בזה דהעביר הודיית מעשר וא"כ פליג על רשב"ל בזה וס"ל דהעברת הודיית מעשר הוא לגנאי כדס"ל לר' יהושע בן לוי בסמוך ע"ז קאמר דהא דס"ל לרשב"ל דהוי לשבח בזה מסייעא לי' לר"י דס"ל ג"כ דהעברת הודיית מעשר הוי לשבח מטעמא אחרינא כדמסיק ר' יוחנן משום דשלח ובדק בכל ערי ישראל כו' ומפני שהיו כמה שלא הפרישו ע"כ העביר הודיית מעשר ונמצא דרשב"ל מסייעא לר' יוחנן דהעברת הודיית מעשר הוא לשבח אך לא מטעמו דטעמי' דרשב"ל משום שנחשדו להיות נותנין מעשר לכהונה וטעמא דר' יוחנן משום שיש שמפרישין ויש שאין מפרישין וכן משמע מהפ"מ ז"ל והק"ע ז"ל בסוף מס' סוטה עיי"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:13:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:13:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:5:13:1)

**המוציאמחבירו עליו הראיה ויתודה.** פי' כיון דעשו כתיקון חכמים בדמאי למה לא יתודו ומשני אעפ"כ כעס כו' מי שאמר עשיתי ולא עשה ר"ל דתיבת עשיתי לא שייך למימר דהא מעשר ראשון ומעשר עני לא עשה אע"פ שהוא ע"פ דין מתקנת חכמים מעתה מי שהיא מפריש מתודה כו' ומשני כהדא דתני עד השקיפה אומרים בקול נמוך ומכאן ואילך היו אומרים בקול גבוה ר"ל דיוחנן כ"ג תיקן שיהא אומרים בקול נמוך ומי שהפריש מתודה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:16:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:16:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:5:16:1)

**ר' בא בשם רבי יהודא עשה להן טבעות רחבות כו'.** ותיבת טבעות הראשון מיותר כן גרס הגר"א ז"ל בכי"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:20:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:20:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:5:20:1)

**ר' אבהו ר' חזקי' בשם ריב"פ דמאי דא מאי תיקן לא תיקן.** כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:20:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:20:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:5:20:2)

סליק מסכת מעשר שני בס"ד: