## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah Chapter 1

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:1:2:1)

**רבי יונה ורבי יוסה ר' יונה אמר ליתן להם זמנים אחרים ר' יוסה אימר זמנים שקבעו להם חכמים.** כפי' הפ"מ ז"ל דנחלקו אם הוא התקנה דאנשי כנסת הגדולה שהם בעצמם התקינו י"א וי"ב או דמסרו לחכמים וחכמים התקינו הזמן הזה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:2:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:1:2:2)

**רבי אבהו בשם ר"א ולא יעבור לא יעבור.** פי' הא כתיב ולא יעבור בפסוק ראשון ולמה מהדר וכתב בפסוק השני וימי הפורים האלה לא יעברו אלא ע"כ דהאי ולא יעבור הוא למשמעות שלא יתבטל והפסוק לא יעברו הוא ע"כ להורות למעט שיתסר ושיבסר ור' יצחק בר נחמן בשם שמואל דרש להיפך לא יעבור כתיב בפסוק השני ולמה נכתב ולא יעבור בפסוק הראשון ע"כ להורות למעט שיתסר ושיבסר:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:1:3:1)

**ויהיו אלו לקריאה ואלו לסעודה.** פי' דימים הלרו הי"ד וט"ו יהיו דוקא לסעודה וזמנים הקודמים יהיו לקריאה משום דעל סעודה כתיב מפורש לעשות אותם ימי משתה ושמחה ע"כ הוי הימים הללו לסעודה אבל לקריאה הוא מיוחד זמנים הקודמים ע"ז משני ר' חלבו ר' חונה בשם רב והימים האלה נזכרים ונעשים נזכרים בקריאה אם כן ע"כ דהימים האלו נזכרים בקריאה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:1:4:1)

**רבי סימון בשם ריב"ל חלקו כבוד לא"י כו' ותלו אותה מימות יהושע בן נון.** ע"כ לא איכפת לן מה שהוא עתה פרזי ופריך לפ"ז כיון דעיקר מוקף הוא שמוקף עכשיו אבל חלקו כבוד לא"י אפילו שאינו מוקף עכשיו סמכינן במה שהיה מוקף מימות יהושע בן נון א"כ לפ"ז כ"ש מוקף עכשיו אם כן נקראו הכל בט"ו בין המוקפין עכשיו בין המוקפין מימות יהושע בן נון ע"ז אמר ר"א דלאו משום כבוד דא"י חלקו כבוד לאפילו המוקפין מימות יהושע בן נון ז"א אלא דמקרא דרש דבעינן דוקא יהושע בן נון דדרשינן ישיבה ישיבה ע"ז פריך ויקראו הכל בי"ד כיון דלא חלקו כבוד לא"י לעשות הפרזות השתא דין מוקפין משום דהיו מוקפין מימות יהושע בן נון אלא משום הדרשא דישיבה ישיבה דבעינן שתהא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון וא"כ מנ"ל דפרזות השתא הוי דומה כאלו מוקפין משום דהיה מוקף בימות יהושע בן נון דילמא מלמד לן הג"ש דאפילו המוקף עכשיו לא סגי אלא עד שתהא מוקף גם מימות יהושע בן נון ע"ז משני ר' יודה בן פזי דרש פרזוי פרזות דבעינן גם פרזות מימות יהושע בן נון אבל פרזות השתא לאו פרזות הוא לענין מקרא מגילה וכן המוקף עכשיו לא חשיב מוקף לענין קריאת המגילה כיון דהיה פרזי יבימות יהושע בן נון:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:4:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:1:4:2)

תני ריב"ק אומר מימות אחשורוש א"ל ר"י בר"י וכי מה ענין שושן הבירה לבא לכאן אם משושן הבירה את למד מעתה בשושן הבירה אל יקראו ושאר כל המקומות יקראו. פי' דהת"ק ס"ל דמוקף חומה מימות יהושע בן נון וע"ז פליג ריב"ק דל"ל הג"ש דפרזות ואמר דמוקף חומה הוא מימות אחשורוש ופליג את"ק דהא שושן הבירה יוכיח שלא מצינו שהיתה מוקף חומה מימות יהושע בן נון וקורין בט"ו ע"ז פריך ר"י בר"י וכי מה ענין שושן הבירה לכאן דמשושן אין ראיה אם משושן הבירה את למד בתמיה דהיכי קפרכת להת"ק משושן הבירה בתמיה מעתה בשושן הבירה אל יקראו ושאר כל המקומות יקראו דהא בשושן הבירה היו מוכרחין לקרות בט"ו [כדאיתא במס' מגילה דף ב' ע"ב שאני שושן דנעשה בו נס ופרש"י ז"ל שניתן להם גם מחר לעשות כדת היום וע"כ לא נחו עד חמשה עשר וקבעום לדורות עכ"ל ז"ל] דאם לא יקראו בט"ו לא יקראו כלל דאימתי היה להם לקרות ביום אחר אם לא בט"ו ולפ"ז היה שושן גרוע מכל המקומות דבכל המקומות יקראו ביום שנחו ובשושן לא יקראו כלל דבי"ד לא יקראו דהא לא נחו ובט"ו לא יקראו דלא היתה מוקף חומה מימות יהושע בן נון ובתוספתא גרסינן אר"י בר"י היכן מצינו לשושן הבירה שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון אלא משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר הסמוכין לכרך והנראין עמו הרי הן כיוצא בו ע"כ והכא בירושלמי מפרש לההיא תוספתא דקושיא ר"י בר"י הוא אריב"ק דפליג את"ק מטעמא דשושן מוכיח ז"א ומתמה בתמיה והיכן מצינו לשושן הבירה שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון זהו קושיתך בתמיה דמשושן אין ללמוד כלל אלא משפחה ומשפחה מדינה ומדינה עיר ועיר פי' דמקרא גופיה ידעינן דלא קפדינן אימתי הוקף אלא כיון שהיתה מוקפת בשעת מעשה ולא היתה פרוזה בשעת מעשה דלפיכך כפל ב' פעמים מדינה וב' פעמים עיר [דאינו על לחלק בין מוקף למוקף דא"כ עיר ועיר למאי אתא אליבא דריב"ק ולת"ק קשה מדינה ומדינה ל"ל כפירכת הש"ס בבבלי] אלא מלמד לן לרבות מדינה מ"מ בין אותן שהוקפו מכבר או כל מדינה שנמצאת עכשיו מוקפת בשעת מעשה וכן עיר ועיר מ"מ כיון דהיא השתא בשעת מעשה עיר אע"פ שהיתה לשעבר מדינה מוקפת דאזלינן בתר שעת מעשה [והא דמסיים בתוספתא הסמוכין לכרך והנראין עמו הרי הוא ככרך היא מילתא אחריתי וסתמא דתוספתא הוא] וקמפרש הגמ' הא תלתא תניין תניא קדמיא סבר מימר מימות יהושע בן נון תניא אחריא סבר מימר מימות אחשורוש דיליף משושן הבירה ותניא אחריא סבר מימר עיר מ"מ ר"ל דלא יליף משושן הבירה אלא מגופא דקרא מדינה ומדינה עיר ועיר נמצאת אימר ריב"ק ור"י בר"י שניהם אמרו דבר אחד אלא שזה למד מטעם א' וזה למד מטעם א' ר"ל דזה לומד משושן הבירה וזה ס"ל דמשושן אין ראיה אלא יליף מגופא דקרא דאזלינן בתר המוקפין והפרזים דשעת מעשה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:4:3
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:1:4:3)

**ותני כן הסמוך לכרך.** מילתא אחריתי הוא ולא שייך להא דלעיל ומביא הסיפא דהתוספתא הנ"ל ומביאור הגר"א ז"ל באו"ח סי' תרפ"ח מבואר דגריס תני הסמוך לכרך כו' ובל"ס שנשתרבב תיבת כן מהא דבסמוך דגרסינן ותני כן הסמוך לכרך כו' כדרך הירושלמי בכ"מ. ר' אייבו בר נגרי בשם ר"ח ב"ב כגון הדא חמתה כפי' הק"ע ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:4:4
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:4:4](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:1:4:4)

**הרב הכרך ונעשה של עכו"ם.** פי' דמיבעיא ליה אם קורין בחמשה עשר או לא והספק הוא משום דבעינן בכרך עשרה בטלנין כפי' התוס' ז"ל אי נמי כיון שנעשה של עכו"ם בטלה קדושת החומה כדאיתא בתוס' ז"ל במס' כתובות דף מ"ה ע"ב כן מפרש ביאור הגר"א ז"ל הנ"ל ע"ז קאמר איתא חמי בו אינן קורין ובחוצה לו קורין מפרש הגר"א ז"ל שם ב' פירושים א' דהוא לשון בתמיה אפשר לומר כן כיון דבחוץ קורין דהא בחוץ מעולם לא היה עליו קדושת החומה דהא קי"ל כל שהוא לפנים מן החומה דוקא הוא בקדושת החומה כדאיתא במתני' במסכת ערכין דף ל"ב ומובא בסמוך ומכל מקום בחוץ קורין אלמא דהקריאה לא תלי בקדושת החומה וכיון שכן למה לא יקראו בפנים אף על פי שבטל קדושת החומה דהא לא גרע מבחוץ פירוש ב' דהגמ' קאמר בניחותא בו אינן קורין אבל בחוצה לו קורין דבחוץ מעולם לא נתחייב בקריאה בט"ו משום קדושת החומה אבל בפנים כיון שנתבטל קדושת החומה קורין בארבעה עשר כן הוא כוונת ביאור הגר"א זכרונו לברכה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:1:5:1)

חזקיה קרי לה בארבעה עשר ובחמשה עשר בטבריא חשש להדא דתני רבי שמעון בן יוחאי וכו' פרט לטבריא שהים חומה לה. וע"כ הוי ספק לחזקיה אולי הלכה כרבי שמעון בן יוחאי דלא נקרא טבריא בתי ערי חומה אבל ר"י קרי בטבריא ולא חשש להדא דתני רבי שמעון בן יוחאי משום בו הקילו בקריאתה דלענין קריאה לא בעינן ממש קדושת ערי חומה והראיה דתנינן כל שהוא לפנים מן החומה אלמא דלכל הדברים לענין דינים דבתי ערי חומה בעינן דוקא כל שהוא לפנים מן החומה אבל כשהוא חוץ לחומה אפילו פסיעה אחת אינו נוהג אצלו דינים דבתי ערי חומה אפי' שהוא סמוך ונראה ואילו לענין קריאת המגילה תנינן כן הסמוך לכרך והנראה עמו הרי הוא כיוצא בו אלמא דלענין קריאה לא קפדינן שיהא עליו דיני דבתי חומה ע"כ הגם דתני רבי שמעון בן יוחאי לענין דיני דבתי ערי חומה פרט לטבריא שהים חומה לה מכל מקום לענין קריאת מגילה יש לה דין מוקף חומה וקורין בחמשה עשר:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:9:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:1:9:1)

**רבי חלבו ר"ח בשם ר' חייה רבה הכל יוצאין בי"ד.** הגי' הנכונה הוא במסכת שקלים בפ"ק דגרסינן שם בט"ו בו קורין את המגילה בכרכים לא כן אמר ר"ח ר"ח בשם ר"ח רבה הכל יוצאין בי"ד כו' וה"פ דפריך על ר"ח דאמר הכל יוצאין בי"ד וס"ל דאף לכתחלה קורא בי"ד אם ירצה והא דזמן כרכים בט"ו הוא דיכול לקרות אף בט"ו אם לא קרא בי"ד ולא חשיב עבר זמנו משא"כ בכפרים אם לא קרא בי"ד עבר זמנו ואין תקנה אבל באמת הכרכים קורין ג"כ בי"ד לכתחלה ע"כ פריך ממתני' דידן דקתני בפ"ו בו קורין המגילה בכרכים אלמא דלכתחלה זמן כרכים בט"ו וע"ז קאמר ר"י ור"א הוון יתבין אמר ר"י לר"א לא מסתברא אלא לכשעבר אבל לרבא לא פי' דר"ח לא ס"ל רק בדיעבד יצא כשקרא בי"ד ואינו מחויב לחזור ולקרות בט"ו אבל לכתחלה ס"ל ג"כ דמצות כרכים לקרות בט"ו והא תני בניחותא מקום שנהגו לקרות ב' ימים קורין אותה ב' ימים ולא מיירי בספק כרך או כפר אלא בכרך ברור ומ"מ נהגו לקרותה ב' ימים ואי אמרינן בשלמא דלכתחלה זמן קריאה בכרכים בט"ו שפיר ניחא דקורא ב' ימים ואע"פ שיצא כבר בקריאה דמאתמול אפ"ה מותר לקרות בט"ו משום דהויא זמנו לכתחלה ושפיר קורא לצאת המצוה בזמנו דלכתחלה דעדיף טפי ולא חשיב עובר בבל תוסיף ז"א דדמי לסוכה דד' דפנות כדאיתא בתוספות ז"ל במס' ר"ה דף כ"ח ע"ב דאע"ג דיצא בג' אפי' טפח מ"מ לא הוי בל תוסיף כשעושה ד' דפנות ומוסיף דופן הרביעי משום דחשוב טפי דהוי תשבו כעין תדורו ע"ש וה"נ דכוותיה אף שיצא בדיעבד בי"ד מ"מ לא עבר בב"ת כיון דט"ו שפיר עדיף טפי דהוי מצותו בזמנו דלכתחלה ומותר בב' ימים בי"ד מותר דהא עדיין לא קרא ולא שייך בל תוסיף וחשיב זמנו דבדיעבד דהא אם ירצה יוכל לצאת בזה וכשחוזר וקורא בט"ו לא עבר על בל תוסיף משום דהכי שפיר עדיף טפי המצוה בזמנו וכיון דלכרך יש לו ב' זמנים י"ד וט"ו א' לכתחלה וב' בדיעבד ע"כ מקום שנהגו לקרות ב' ימים אין מוחין בידם והנ"מ אם הי"ד הוא הדיעבד אבל א"ת דלכתחלה זמנו בי"ד אך בדיעבד אם לא קרא בי"ד מותר לקרות בט"ו א"כ היאך מניחים להם מנהגם כיון דכבר קרא בזמן דלכתחילה הרי הוא עובר על בל תוסיף כשחוזר וקורא למחר עוד הפעם ע"ז אמר ר"מ ויאות פי' בתמיה דאפילו תימר דלכתחילה קורא בי"ד אעפ"כ כשרוצה לקרות בט"ו עוד הפעם שפיר שרי וע"כ במקום שנהגו כן שבקינן להם כמנהגם כדמסיק אילו משקרא בי"ד וחוזר וקורא בט"ו פירוש שרוצה לחזור ולקרות עוד הפעם בט"ו שמא אין שומעין לו בתמיה דאם אומר את כן דאין שומעין לו דאסור לקרות עוד הפעם לא נמצאת עוקר זמן כרכים בידיך פי' דהא דומה כמו שרוצה לקרות בי"ד גופיה עוד הפעם דמותר כמו שכתבו התוספות ז"ל במסכת ר"ה דף כ"ח ע"ב דבעשיית המצוה ב' פעמים אין זה בל תוסיף ולא הוי בל תוסיף רק כשעושה אח"כ ביום אחר כמו ישן בשמיני בסוכה דעובר אבל בזמנו אם רוצה לעשות המצוה ב' פעמים אינו עובר בב"ת וע"כ ה"נ כיון דט"ו הוא ג"כ זמן דכרכים שפיר דמי ושפיר רשאי לחזור ולקרותה בט"ו דאל"כ אתה עוקר זמן כרכים כאילו אינו זמנו בתמיה וכיון דבאמת הוא זמנו לדיעבד וקי"ל כל היום כשר לקריאת המגילה ולתקיעת שופר והיאך תימר דאסור בזמנו לקרות דכלל בידינו כל שהוא בזמנו עדיין אין עליו איסורא דבל תוסיף דאל"כ הוי עקירת זמן דכיון דבזמנו גופיה יהיה עת דאסור הרי הוי עקירת הזמן דרחמנא אכשרת לכל הזמן הזה לקריאה ואת אוסרו ועוקר זמנו וע"כ על הזמן אם תאסרו הוי עקירת הזמן בידיך וע"כ לא שייך איסורא דבל תוסיף כ"ז שהוא עדיין זמנו משום דהוי עקירת הזמן דרחמנא אכשרה ואתה תאסרו נמצאת עקירת כשרות הזמן בידיך:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:12:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:1:12:1)

**ר' יוסטא בי ר' שונם בעא קומי ר' מנא ולא עזרא תיקן שיהו קורין בתורה כו'.** ר"ל ומסיק שם שיהא ב"ד יושבין בעיירות והכוונה להקשות מסיפא ומתחיל מקורא בתורה והכוונה על הסיפא וכזה איתא בירושלמי כמה וכמה פעמים ומתורץ קושית הש"ק ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:3:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:3:2:1)

**בעון קומי ר' זעירא איתא חמי חל להיות לכרכים בשבת קורין בע"ש.** ולא דחינן להכרכין ליום הכניסה חל להיות לעיירות בשבת ידחו ליום הכניסה וכל עיקר הקושיא למה ברישא כשחל י"ד בע"ש דאז חל להכרכין בשבת הכרכים קורין בע"ש ולמה לא ידחו ליום הכניסה ושאלו בני הישיבה מרבי זעירא בטעמא דכרכין מדוע לא ידחו ליום הכניסה כמו כשחל בשבת לעיירות דנדחו ליום הכניסה אבל לא שאלו אותו מדוע לא יקראו העיירות בע"ש ככרכים ז"א אלא שאלו על הכרכים מדוע לא ידחו ליום הכניסה כעיירות ע"ז השיב רב לא מפני כבוד כרכים דחלקו כבוד לכרכים שלא יהא כעיירות לדחותן ליום הכניסה שלא יהא אומרים ראינו כרכים ועיירות קורין כאחת ר"ל דין אחד לכרכים ולעיירות לדחותן ליום הכניסה וחלקו כבוד לכרכין שלא ידחו כעיירות ופריך הגמ' למה חלקו כבוד לכרכים לגבי עיירות ולא חלקו כבוד לעיירות לנגד כפרים כגון אם חל להיות בב' או בה' או בשבת הדין דעיירות וכפרים קורין ביום אחד והו"ל לחלוק כבוד לעיירות כשחל בב' ובה' שידחו הכפרים ליום הכניסה הקודם וכשחל בשבת שידחו הכפרים ליום הכניסה והעיירות יקראו בע"ש ונשאר בקושיא על הדין דרישא כשחל בע"ש מדוע לא ידחו הכרכים ליום הכניסה ע"ז קאמר אשכח תני בדינא דרישא כפרים ועיירות וכרכין קורין כאחת ר"ל דהתנא הזה לא חש כלל לחלוק כבוד לכרכים ולעיירות וס"ל בדינא דרישא כשחל בע"ש דכולם נדחין ליום הכניסה וכולן קורין ביום אחד ומסיק וההין תניא לא נסב אפי' לבירייה ר"ל אינו נושא פנים לבריות [ותיבת אפי' דימו המפרשים ז"ל דהוא לר"ת אפילו ז"א אלא אפי' הוא ר"ת אפיה ר"ל פנים] כלומר לא חשש לכבוד הבריות של כרכין ושל עיירות ולא נשא פנים להם וס"ל דכולן קורין ביום אחד כשחל בע"ש ומ"ט דאית ליה דכל הנדחה ידחה ליום הכניסה וע"כ צריך הכרכין לדחות ליום הכניסה וס"ל דאין להקדים כרכים לעיירות משום דכתיב שנה ושנה דצריך להיות כל השנים שוין דעיירות קודמין לכרכין כדאיתא בש"ס דילן דף ג' ע"ב ומסיק רבי אומר כולן ידחו ליום הכניסה כו' ר"ל דהאי תנא הוא רבי דרבי ס"ל כן שלא יקדמו כרכים לעיירות וס"ל כל הנדחה ידחה ליום הכניסה ועיין במסכת סנהדרין פ' כל ישראל ה"ב דגרסינן שם לשון נסיב אפי' למשמעות נושא פנים:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:3:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:3:3:1)

**בעון קומי ר' זעירה כמה דאת אמר חל להיות לכרכים בשבת קורין בע"ש חל להיות לעיירות בשבת יקראו בע"ש.** ר"ל דהשתא מקשו בני הישיבה לר' זעירא על הסיפא על עיירות מדוע ידחו ליום הכניסה ולא יקראו בע"ש כמו בכרכים שחל בשבת לא ידחו ליום הכניסה וקורין בע"ש וע"ז משני דתרין תניין הוא ומי ששנה זו לא שנה זו חד תנא ס"ל כל הנדחה ידחה ליום הכניסה וחד תנא ס"ל לא ידחה ליום הכניסה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:3:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:3:4:1)

ר' בא בשם ר"י כל שאמרו ידחה ממקומו ובלבד בעשרה כו' מתיב מ"ד בעשרה למ"ד אפילו ביחידי עד שהוא במקומו יקרא. פי' במקומו הוא בזמנו כדאיתא בהלכה זו כמה פעמים כל שהוא נדחה ממקומו הכוונה הוא דנדחה מזמנו וע"כ פריך המ"ד בעשרה למ"ד דס"ל דשלא בזמנו הוי דומה כמו זמנו ממש וחשוב ליה כקורא בזמנו עד שהוא מדמהו כמו עומד בזמנו ממש ולא כתשלומין על יום הזה אלא כמו שעומד ביום זה ממש ולא מצינו בתשלומין כה"ג כגון כשלא התפלל מנחה בשבת מתפלל מוצאי שבת שתים לתשלומין מתפלל תפלת חול ולא דמי כאלו עומד בשבת משום דהוי תפלת תשלומין והתשלומין לא דמי ליום זה ממש ולא חשבינן ליה כאילו עומד מתפלל בשבת עצמה וכן מע"ש לשבת והכי הוי סגנון הלשון מתיב מ"ד ובלבד בעשרה למ"ד אפילו ביחידי דהיכי קחשבת ליה כ"כ לזמנו עד שהוא [כמו כשהוא] במקומו יקרא כמו בזמנו ממש אפילו דעצם הקריאה יהא כזמנו ממש בתמיה לא די שקורא המגילה בתשלומין על היום הזה אבל בעצם הקריאה ואופן הקריאה מחשבת ליה כ"כ כמו שהוא עומד בזמנו ממש כן התיב מ"ד ובלבד בעשרה למ"ד אפילו ביחידי ונשאר בקושיא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:3:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:3:5:1)

**א"ר סלקת מתניתה י"א י"ב וי"ג וי"ד וט"ו.** פי' מילתא אחריתי הוא דבני' המשנה בבבלי מסיק כל האופנים ותני כיצד חל בד' חל בע"ש חל בשבת חל לאחר שבת ובכולהו בבי התנא מחדש דינים כגון בע"ש ובשבת איכא תנאי בברייתא דפליגי עם התנא דמתניתין כיצד יעשו הכרכים וכיצד יעשו העירות אבל בהאי בבא דחל להיות אחר שבת לא מחדש התנא שום דבר והוא הדין ממש כמו שחל ברביעי או בשלישי אלא התנא צריך לאסוקי הך בבא משום דהתחיל מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו ע"כ צריך התנא לאסוקי כל האופנים דמשכחת לה החשבון הזה והחשבון די"א משכחת לה בשחל אחר שבת ע"כ מסיק התנא הך בבא אף דמובן מאיליו דאחר שבת הרי הוא כשחל בג' או ברביעי דכפרים מקדימין ליום הכניסה וממילא מובן כשחל אחר שבת דנקראת בי"א אבל בגי' המשנה בירושלמי לא מסיק התנא הך בבא שחל אחר שבת משום דמובן מאיליו והיינו דקאמר א"ר סלקת מתניתא י"א י"ב י"ג י"ד ע"ו פי' תיבת סלקת איתא בירושלמי במס' כתובות פ"ו ה"ח למשמעות דהתנא מסלק א"ע ומסיים המשנה לשון סילוק והיינו דקאמר סלקת מתניתין ר"ל סילק התנא באמצע החשבון של י"א י"ב י"ג י"ד ט"ו וסיים המשנה ולא חש לגמור כל החשבון:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:4:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:4:2:1)

**תני כפר שאין בו עשרה תקנתו כו'.** עיין ברמב"ם ז"ל ובראב"ד ז"ל ובכ"מ ז"ל עיי"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:4:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:4:3:1)

**ר' זעירה בעי קומי ר' אבהו ויעשו אותן שבת.** עיין בהבעה"מ ז"ל והמלחמות להרמב"ן ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:4:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:4:5:1)

**מתביתא פליגא על ר' יוסי אותן הימים נוהגין.** גי' הגר"א ז"ל במס' שקלים פ"ד מתניתא פליגא על רב אחא אותן הימים נוהגין בין בשעת קרבן פי' אותן הימים דעצים דאסורין בהספד ותענית ר' יוסי אומר אין נוהגין אלא בשעת הקרבן לבד אלמא דאף חכמים ס"ל כר' יוסי בזמן עצי כהנים ועוד מן הדא דתניא אר"א ב"ר צדוק אנו היינו מבני סנאה בן בנימין כו' הגר"א ז"ל לא גריס ועוד מן הדא דתניא דהוא סיומא דברייתא וברייתא אחת היא ולפי הגי' שלפנינו י"ל דב' ברייתות הן ג"כ דבמסכת ר"ה דף י"ט מובא הך ברייתא בלשון אחרת מלשון הברייתא שכאן וכן בתוספתא פ"ד דמס' תענית מובא כל הברייתא עם הסיפא אר"א ב"ר צדוק ומובא ג"כ בלשון אחרת וי"ל דהן ב' ברייתות ג"כ ומה שנקט לשון אנו היינו לשון עבר י"ל ע"פ התוס' ז"ל במס' עירובין דף מ"א ע"א ד"ה מבני:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:5:7:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:5:7:1)

**מה ביניהון ר"ש בר רב יצחק אמר שני כבשי עצרת ביניהון.** הק"ע ז"ל גריס שני כבשי ר"ל השנים של כבשים אין תימר הראשון תוספת שנה ארוכה הוא א"ת אדר השני תוספת אין לו אלא עד חמשה עשר באדר הראשון משום דכבר השלים שנתו באדר הראשון ואע"ג דכשנתעברה השנה אח"כ ניתוסף עליו והוי אדר השני הוספה אח"כ על אדר הראשון ואיתא בירושלמי בפ"ק דמס' כתובות ובפ"ק במס' סנהדרין אמר ר"א אקרא לאלהי עליון לאל גומר עלי בת ג' שנים ויום אחד אין בתוליה חוזרין נמלכו ב"ד לעברו בתוליה חוזרין זהו דוקא גבי בתולין וגבי דיני ממונות כגון בתי ערי חומה דלאחר שנתעברה החודש נשתנה הדין משא"כ בקרבן כיון שבא לאחר ט"ו אדר הראשון נדחה הקרבן ע"כ אינו חוזר ונראה כשנתעברה השנה משום דבזה אתה מכשירו מכאן ולהבא דניתוסף עכשיו מכאן ולהבא משא"כ אם הראשון הוא ההוספה נמצא דאתה עושה חודש אדר הראשון הוספה למפרע והוי דחיה בטעות למפרע ולא הוי דיחוי כדאיתא במס' זבחים בתוס' ז"ל ד"ה הכא לפיכך תפש האיבעיא דווקא בקרבן ולא שייך האיבעיא הזאת אך בשהשלים שנתו בחודש אדר הראשון משא"כ כשהשלים בחודש אחר אין נפ"מ בין אדר הראשון הוי התוספות או השני ע"כ דלא גרסינן כבשי עצרת דבעצרת לא שייך השלים שנתו באדר ודברי הפ"מ ז"ל לא הבנתי:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:6:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:6:5:1)

**על דעתיה דרשב"ל מה בין אילין תניא לאילין רבנן.** זה שייך למסכת כתובות פרק א"נ עד סוף הסוגיא ומייתי כאן אגב גררא כדרך הש"ס הזה וכפי' הפני משה זכרונו לברכה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:7:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:7:3:1)

**ר"ח חברין דרבנן בעי אמר הרי עלי וחזר ואמר הר"ז.** פי' זה שייך במס' ר"ה דגרסינן שם בירושלמי בפ"ק לחייב על כל נדר ונדר על כל נדבה ונדבה חייב בבל תאחר ע"ז בעי ר"ח חברין דרבנן אם זה דווקא בב' גופין מחולקין אבל כשיש עליו ב' חיובין בגוף אחד כגון שאמר הרי עלי וחזר ואמר עליו גופי' הר"ז אם חייב בבל תאחר על שתיהן ועובר בב' לאוין ע"ז קאמר ר"ח לא מסתברא דלא אמר הר"ז תחלה ואח"כ אמר הרי עלי משום דאז חל איסור חמור על איסור קל משא"כ כדאמר ר' חמא לא משכח"ל באמר הרי עלי וכשחזר ואמר אח"כ הר"ז לא חל כלל איסור קל על איסור חמור:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:9:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:9:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:9:4:1)

**אמר ר"ל מ"ד לרעץ נתנה התורה עי"ן מעשה ניסים.** עיי' בס' בירת מגדל עוז מהגאון ר' יעקב עמדין ז"ל בחלק עליית הכתיבה עמוד ד' שמבאר ענין זה בארוכה ומביא תבנית האותיות ותמונת שקל הקודש עיי"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:9:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:9:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:9:5:1)

**ריב"ז אמר ריב"ל שאל ולמה לי נן אמרין.** יש בספרים כו' שהספרים נכתבין בשני דפין ותפילין ומזוזות אינן נכתבין אלא בדף אחד. ר"ל דבספרים נכתבים פרשה אחת בב' דפין ורשאי לחלוק העור בב' דפין ואילו הפרשה שבתפילין ומזוזות אין לחלקם בב' דפין ולפ"ז הקושיא לא הוי שום חומר וקל בזה יותר מבזה דאיזה מדריגה משובחת ומעולה יותר אם ב' דפים או דף אחת ע"ז התיב ר' יצחק בריה דר"ח כתובה דרבה ר"ל דיש נפ"מ במעלות ומדריגות ברובה הכתיבה ר"ל בכתיבה הרבה איזה הכתיבה הוא רבה וגדול דמעלת ומדריגת הכתיבה של אותיות הגדולות הוא יותר בס"ת מן תומ"ז דבס"ת כותבין פרשה אחת על ב' עורות בב' דפים ואילו בתומ"ז אין כותבין בב' עורות בב' דפים וממילא הכתב של ס"ת רבה ונמצא דיש מעלה בס"ת מן תומ"ז בכתב דרבה דאם ירצה לעשות בתומ"ז כתב רבה כמו בס"ת אי אפשי ע"ז אמרין חבריא קומי ר' מנא נאמר דף אחד בשני עורות ר"ל אף אנו נאמר דאף במזוזה יכול לכתוב כתב רבה כמו בס"ת ע"י שיעשה הדף אחד בשני עורות וה"ה ג' או ד' עורות ויעשה כתב רבה כמו בס"ת לית היא דרבה ר"ל לפ"ז לא יהי' רבה הכתב של ס"ת ע"ז אמר לון שכן אפילו ספרים אינן נכתבין כן ע"כ שפיר פריך בהא דיש מעלה בס"ת יותר מתומ"ז בכתיבה רבה. תולין בספרים ואין תולין בתומ"ז פי' הר"נ ז"ל בתשו' סי' ל"ט דפריך הגמ' והא איכא עוד נפ"מ בין ספרים לתומ"ז דבספרים תולין ואין תולין במזוזה ע"ז משני ספרים שכתבן כתפילין וכמזוזות אין תולין בהם תפילין שכתבן כספרים תולין בהן דזה אינו משום חומר בתומ"ז ומפני קל שבספרים ז"א דהא דתולין בספרים משום דכתיבתן גסה ואפשר לתלות ובמזוזה הא דאין תולין משום דכתיבתן דקה אבל אי הי' כותב תומ"ז בעור גדול ככתב ס"ת גם בתומ"ז תולין כן פי' הר"נ ז"ל וזה מסתעיא לפירושינו. ומ"ש הפ"מ ז"ל כתובה הוא שם עיר כדאיתא בפ"ג דברכות באמת גרסינן ר"י ברי' דרב הוה בתובה ר"ל דאיקלע לעיר תובה ולא כתובה בכ"ף אלא בבי"ת עיי"ש לפי נושא הענין:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:9:5:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:9:5:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:9:5:2)

**ר"ז בשם ר"א הי' כותב אלה עם עם אם היתה הפרשה עשוי' כן כשר.** פי' המפרשים ז"ל לא הבנתי ובל"ס שיש כאן איזה ט"ס:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:9:7:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:9:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:9:7:1)

**עירב את האותיות.** ר"ל דבוקין מ"ד כשר מלמטן פי' הרשב"א ז"ל בתשו' סי' תרי"א אם נדבק מלמעלן פסול מפני שעד שלא נעשה אות נפסלה צורתה והילכך אם בא לגרור הרי הוא כחק תוכות ופסול שלא נעשה אות מעולם עד עכשיו שהוא גוררו אבל כשנדבקו מלמטה כגון ארצינו תפארתינו אחר שנגמרה צורת האות הוא שנדבקה ומתחלתה כשירה היתה ואם בא עכשיו לגוררו אין זה כחק תוכות והילכך אפילו אינו גורר כל שהוא יכול לגרור כשר כר"ז דאמר כל הראוי לבילה כו' אבל ארצך תפארתך שהכ"ף דבוקה באמצעית רגלה עם התיו בהא איכא ספיקא דאיכא למימר דאף היא אינה אות עד שיגמור רגל שבה לגמרי ופסול ואיכא למימר דאינו אלא כלמטה וכשר כך נראה לי עכ"ל הרשב"א ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:9:9:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:9:9:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:9:9:1)

**ר"ז ר"ח בשם רב ואם הי' כגון אני ה' אלקיכם מותר.** ושאל למה מפני שהן שלש תיבות ר"ל והוי כעין שורה ולא חשוכ כתלוי' או מפני שיש בו חול ר"ל דלת חשיב תלוי' תיבה השני' משום דהיא שייך להראשונה ואך הראשונה הוי תלוי' אבל התיבה שלאחריה ששייך אחריה לא חשיב תו תלוי' כיון שתיבה הראשונה היא חול דמותר לתלותה וע"כ ה' אלהיכם ששייך לה לא חשיב תו כתלוי':


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:9:12:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:9:12:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:9:12:1)

**ר"ש ק"ז בשם רחב"י אפילו שתי יריעות.** ר"ל דאפילו האמצע יהי' בין ב' יריעות ולא מיבעיא אם הגלילה היא באמצע מקום שלם שאין תפור בו ב' יריעות אלא אפילו במקום שב' יריעות נתפרין מותר ג"כ לגלול ע"ז פליג ר"ז שמואל בר שילת משמי' כהנא ובלבד מקום התפר ר"ל דלא כדבריך דס"ל אפילו במקום שבין ב' יריעות ז"א אלא גולל דווקא במקום התפירה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:10:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:10:2:1)

**א"ר אילא כל מדרש ומדרש כעניינו [זהו לישנא דר"א כמה פעמים בש"ס הזה] תמן כל הפרשה אמורה באהרן כו'.** המפרשים ז"ל עמלים להגיה הסוגיא הק"ע ז"ל מחק מן הייתי אומר הראשון עד הייתי אומר השני ומה שכתב שכן הוא בהוריות לא ידעתי כונתו אם בבבלי שם אינו מבואר כלל כל הסגנון הזה ואם בירושלמי גם שם הגי' כמו בכאן בשינוי קטן והפ"מ ז"ל מגי' קודם הייתי אומר קמא או אילו נאמר כהן ולא נאמר משיח הייתי אומר כו' מלבד שקשה להבין הפירוש איני מבין האיך הי' כלל הו"א דיאמר כהן ולא יאמר משיח הלא בברייתא מפורש אי כהן יכול מרובה בגדים ת"ל משיח ע"כ נראה לפענ"ד דה"פ ובמקום דגרסינן או אילו נאמר כהן ולא נאמר משיח הגי' להיפך או אילו נאמר משיח ולא נאמר כהן והוא דמתחילה קאמר אילו נאמר משיח ולא נאמר כהן הייתי אומר כך ואח"כ אומר עוד אופן או אילו נאמר משיח ולא נאמר כהן הייתי אומר כך ועל ב' אופנים קאמר דצריך לכתוב כהן ולא אתא לרבות מרובה בגדים ומתחלה קאמר אילו נאמר משיח ולא נאמר כהן הייתי אומר דקרא מיירי בכל המשוחים בשמן המשחה ומי שנמשח בשמן המשחה ל"ש כהן ול"ש מלך ולעולם [ומדויק תיבת עולם] על העלם דבר מביא פר ועל שגגת מעשה מביא שעיר דכיון דשוין תרוויהו שיצאו מכלל יחיד לענין פר העלם דבר ממילא שוה משיח לנשיא בשעירה על שגגת מעשה כדאיתא בתו"כ פ' ויקרא פ"ב עיי"ש ותמצא כן והיינו דקאמר לעולם המביא על העלם דבר פר הוא דמביא על שגגת מעשה שעיר הוי צריך הוא שיאמר כהן לאשמעינן דעל העלם דבר מביא פר דווקא כהן המשיח ולא מלך המשיח וקאמר עוד אופן אחר או אילו נאמר משיח ולא נאמר כהן הייתי אומר דהקרא קאי דוקא על המלך המשיח ואבל כהן משיח כלל לא ואינו מביא על העלם דבר פר ודוקא במלך מיירי הקרא והפרשה שנאמר מיוחד במלך הוא על שגגת מעשה אבל בהעלם דבר מביא פר מן המקרא הזה. והואי מוקמינן דווקא במלך משום דמצינו דחלקו הכתוב בשגגת מעשה אבל כהן משיח כלל לא הוי צריך הוא שיאמר משיח וצריך הוא שיאמר כהן:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:10:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:10:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:10:5:1)

**מעשה בבן אילם מציפורין.** עיי' בתוס' ז"ל במס' יומא דף י"ב ע"ב ד"ה כה"ג:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:10:9:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:10:9:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:10:9:1)

**רבנן דקיסרין בשם ר"ח בר"י בפה.** עיי' בתוס' ז"ל במס' יומא דף י"ב ע"ב ד"ה כה"ג:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:11:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:11:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:11:6:1)

**כיני מתניתא אין בין במה גדולה לבמה קטנה.** פי' דגרסינן במתניתין אלא פסחים לבד וגרסינן תיבת לבד ואילו לפי גי' המשנה דתנינן אלא פסחים י"ל פסחים וכל דדומה לו אבל כיני מתניתא אלא פסחים לבד ותיבת לבד ממעט דווקא פסח אבל לא מידי אחרינא ודלא כר"י דר"י אמר חטאת ופסח ליחיד בבמה גדולה אין חטאת ופסח ליחיד בבמה קטנה תני אמר ר"י כל מה שהציבור מקריב באוה"מ כו'. המפרשים ז"ל החליטו שהגי' מהופך מדר"י לחכמים וכן הוא האמת דכן איתא בבבלי במס' זבחים דף קי"ז. ואין לומר דבשיטת הירושלמי נתהפך שיטתן כמצוי כמה פעמים ז"א דהא בפירוש גרסינן לעיל בסמיך וכן במס' פסחים בפ"ב ר"י אומר חטאת ופסח ליחיד בבמה גדולה וכו' וע"כ כפי' המפרשים ז"ל דהגירסא מהופך הוא מדר"י לחכמים וגרסינן בדר"י כל שהציבור והיחיד דס"ל דחובת יחיד קרב בבמה גדולה ובדברי חכמים גרסינן כל מה שהציבור מקריבין וכן הוא במס' זבחים דף קי"ז עיי"ש. מ"ט דרבנן לא תעשו בגלגל ככל אשר אנחנו עושים פה היום מה תעשו דבר שהוא בא לידי ישרות ואיזו זו עולה ושלמים וכן הוא הגירסא בבבלי. מ"ט דר"י במקום איש הישר בעיניו יעשה לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום ומה תעשו שם דבר שהוא בא לידי ישרות. פי' דרבנן ס"ל דקאי על גילגל לא תעשו בגלגל דהוא משכן גילגל דהוא במה גדולה ככל אשר אנחנו וגו' אלא ישרות תעשו ור"י ס"ל דלא קאי על גילגל דהוא משכן גילגל אלא קאי על איש כל הישר בעיניו במקום איש הישר בעיניו דקאי על איש על במת יחיד ובבמת יחיד לא קרבו חובות אבל בבמה גדולה קרבו. וכעין זה איכא בבבלי דף קי"ח ע"א בטעמא דר"י וקאזיל הגמ' ומפרש דברי ר"י ודברי חכמים רי"א היחיד הוזהר והיחיד הותר ר"ל האזהרה לא תעשון שלא יקריב הוא על במת היחיד וע"כ דאזהרה הוא על יחיד דהא ציבור לא שייכי בבמת יחיד כדפרש"י ז"ל דף קי"ח ע"א ד"ה אלא לר"י כו' עיי"ש. ומה שהותר לעולה ושלמים הוא ג"כ על במת יחיד כדמסיק הוזהר ובמתו בראש גגו ר"ל האזהרה היא על במת יחיד והותר אח"כ לעולה ושלמים אבל אליבא דרבנן דקאי על במת גילגל הוא במה גדולה וה"ק הקרא ל"ת ככל אשר אנחנו וגו' וקאי על במת גילגל וע"כ דהאזהרה הוא לכל בין לציבור בין ליחיד דהיכן רמיזא יחיד כאן וכשפרט הכתוב איש כל הישר בעיניו יעשה דיחיד יקריב ישרות ולא חובות אבל ציבור יצא מן הכלל דאין בכלל אלא מה שבפרט ויחיד קאי באיסורו. וכן איתא בבבלי דף קי"ז ע"ב מ"ט דרבנן א"ק איש כל הישר בעיניו יעשה איש ישרות הוא דליקרב חובות לא יקריב וציבור אפילו חובות מקריב ע"כ עיי"ש קאי ע"כ האזהרה על במה גדולה דלפי כך קאמר דאינו אסור אלא איש יחיד להקריב חובה אבל ציבור מקריב חובות משום דקמיירי בבמה גדולה דשייכי ציבור גבי' עיי"ש בבבלי. ולא ידעתי מדוע נדחקו המפרשים ז"ל בזה ולא פי' בפשיטות כדברינו:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:11:7:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:11:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:11:7:1)

**תני בשם ר"ש הציבור אינו מביא אלא מה שקבע עליו הכתוב כו' סבר ר"ש משנקבע מע"ש.** שפיר כתב הק"ע ז"ל דהאי משנקבע מע"ש נשתרבב מהא דלקמן:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:11:7:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Megillah 1:11:7:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Megillah/r/1:11:7:2)

**אין כתיב בל"ת אלא מבפנים.** פי' דמצינו דחייב כרת על שחוטי חוץ ועובר בל"ת וזהו שחוטי חוץ דמשכן ובית עולמים כששחט בחוץ חייב כרת ועובר בל"ת אבל בשעת היתר הבמות כששחט מבחוץ ולא הביאו לאוה"מ שבגלגל דליכא כרת אבל שאל אם חייב בל"ת יקאמר נשמעינה מן הדא מנין לשוחט פסח בבמת יחיד שהוא עובר בל"ת וכן הוא במס' פסחים דף צ"א ע"א ובמס' זבחים דף קי"ד ע"ב ת"ל לא תוכל לזבוח את הפסח באחד וקשיא ענוש כרת ואת אמר אכין אם בשעת איסור הבמות חייב כרת ולא מיבעיא דעובר בל"ת [ובבבלי במס' זבחים רצה לאוקמי' דמיירי קודם חצות דלא ראוי לפנים וקמ"ל דאעפ"כ עובר לכל הפחות בל"ת משום שראוי לאחר כך בפנים] ומשני רשב"ל דמיירי בשעת היתר הבמות ושחטו לפסח דהוא חובה בבמת יחיד ושחטו שלא לשמו ולא מיבעיא לשמו בודאי עובר בל"ת [ואין בו כרת דהא באוה"מ שבגלגל דהוא בחוץ אין בו כרת] דהא אין מקריבין חובה בבמת יחיד וקמ"ל הקרא דעובר בל"ת אפילו מחוץ לאוה"מ שבגלגל וכן הוא המסקנא בבבלי במס' זבחים דף קי"ד ע"ב והכא מוסיף רשב"ל דבפסח בזמנו אין חילוק בין לשמו בין שלא לשמו דאפילו שלא לשמו נמי לאו שלמים הוא וע"כ אסור בבמת יחיד ועובר בל"ת ועוד מן הדא מוכח דשלא לשמו בזמנו עובר בל"ת בבמת יחיד דתניא יכול אם שחטו משש שעות ולמעלן יהא כשר ר"ל דמסיק בברייתא דעובר בל"ת על הפסח בבמת יחיד ומסיק שם יכול אם שחטו משש שעות ולמעלן יהא כשר בבמה תלמוד לומר לא תוכל לזבוח את הפסח באחד מה אית לך משש שעות ולמעלן יהא פסול בתמיה בודאי כשר לא שלא לשמו ר"ל אלא בשלא לשמו יכול דיהא כשר שלא לשמו וע"כ הוי שלמים דחזי לבמה ואינו עובר בל"ת אר"י הדא אמרה שלמים הבאים מחמת פסח ר"ל בשלא בזמנו כשרים בבמה: