## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir Chapter 1

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:1:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nazir/r/1:1:2:1)

כתיב איש וגו' אלא מכאן שכינוי נדרים כנדרים או השבע מה ת"ל שבועה אלא מכאן שכינוי שבועה כשבועה גריש רישא דנדרים קדמיתא עד דמטי אשכח תני ר' ישמעאל. פי' דזה גרסינן במס' נדרים פ"ק ודבר זה מצוי כמה פעמים בירושלמי עי' בירושלמי במס' יומא פ"ג עי"ש ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:1:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nazir/r/1:1:3:1)

תני כל כינויי נזירות כנזירות ולוקין עליהן אע"ג דר' יוחנן אמר אין לוקין על האיסרות מודה הוא הכא שהוא לוקה אע"ג דר"ש אמר אינו מביא קרבן מודה הוא הכא שהוא לוקה. פי' דהנה במתני' תני כל כינוי והכונה הוא דמכוין לתרתי לכינוין ולידות כדאיתא בש"ס דילן והידות הוא האומר אהא או אהא נוה ומכאן ואילך כינוין והחילוק שבין ידות לכינוין הוא דיד נקרא כל שלא גמר דיבורו שאומר אהא ולא אמר מה יהיה אך כשהנזיר עובר לפניו מוכח טפי דדעתו הוא שיהיה נזיר הילכך אע"ג דספק נזירות להקל אבל גבי ידות הוי נזיר וכ"כ הרא"ש ז"ל בפירושו דהטעם דידות הוא משום דמוכח טפי דאדעתא דנזירות הוא ולא הוי כספק נזירות והנה במתני' תנינן ג' בבות ידות וכינוין ונזירות סתמא כגון באומר הריני מסלסל הריני מכלכל דלא הוי לא כינוין ולא ידות כדאיתא בתוס' ז"ל דף ב' ע"א ד"ה הריני והנ"מ בין ידות להריני מסלסל הריני מכלכל והריני כזה דהתם בהריני מסלסל בתפוס בשערו כדאיתא בגמ' הרי הוא גמר דיבורו רק אנן מפרשינן לדיבוריה אבל ידות הרי לא גמר דיבורו רק אמר אהא כלומר אהיה ומה יהיה לא אמר משא"כ במסלסל הרי קאמר אהיה מסלסל הרי גמר דיבורו והגיד מה שיהיה ואנן מפרשינן דיבורו והרי הדיבור יוצא מפיו ורק צריך פירוש ואנן מפרשינן ליה משא"כ באומר אהא בשנזיר עובר לפניו חשוב יד דהא לא גמר דיבורו מה יהיה וכן אפילו כשגמר דיבורו ואמר אהי' נאה חשוב נמי יד כדאיתא בתוס' ז"ל ד"ה או עי"ש ואע"ג דגמר דיבורו ואמר מה שיהיה הרי לא קאמר בפיו שיהיה מסלסל מכלכל דשייך לנזירות אלא דתפס בשערו ואמר בפה רק שיהיה נאה דאינו מעשה הנזירות דמעשה הנזירות הוא שער ושילוח פרע וצפרים משא"כ נאה אינו ממעשה הנזירות ע"כ נקרא ג"כ יד וכ"ז לשיטת הש"ס דילן דמוקמינן אהא נאה בתפוס בשערו אבל בנזיר עובר לפניו לא מהני וכדאיתא בתוס' ז"ל והרא"ש ז"ל ובהריני כזה בנזיר עובר לפניו לפיכך הוי אהא נאה יד והריני כזה הוי נזירות גמורה משא"כ לשיטת הירושלמי דמוקמינן הריני כזה בתפוס בשערו והכונה שיהא כזה שיש לו שער אע"פ שלא אמר בפה מעשה נזירות אלא התפיסה בשערו הוי כאילו הוא אמר בפה הריני לגדל שער וא"כ לפ"ז באומר אהא נאה ותפוס בשערו הרי כמו שאמר הריני כזה דלא חשוב יד רק נזירות גמורה וה"נ יהי' חשוב נזירות גמורה כשאומר אהא נאה כשתפוס בשערו והוי כאמר אהא נאה בהשערות והא כמו בשאמר הריני כזה הרי הכונה שהריני כזה שיש לו שער וה"נ הכונה אהיה נאה כזה שיש לו שער ולשיטת הירושלמי בתפוס בשערו הוי כאילו אמר בפיו וא"כ קשה אמאי קרי ליה ידות כיון שאמר אהיה נאה הרי גמר דיבורו ואמר בפירוש מה שיהיה ומה שתפוס בשערו הרי הגיד שיהיה נאה בהשערות והוי כאילו הגיד הריני כזה שיש לו שערות ואין נזיר עובר לפניו רק תפוס בשערו וע"פ הדברים הללו יתבאר בע"ה הסוגיא הזאת תני כל כינויי נזירות כנזירות והכונה הוא על כינוין וידות וקאי על כל המשנה כמו דבמשנה מתחיל בכינוין והכונה ידות ג"כ ואע"ג דר"ש אמר אינו מביא קרבן פי' דר"ש דס"ל לקמן בפ"ב הלכה ח' עי"ש בסוגיא דפליגי ר"ש ור"י דר"ש ס"ל דספק נזירות להחמיר רק דאינו מביא קרבן ור"י ס"ל דספק נזירות להקל ע"ז קאמרינן הכא דבידות בין ר"י ובין ר"ש מודין דהגם דלר"י ספק נזירות להקל וכן לר"ש דאפילו דהוי להחמיר מ"מ אינו מביא קרבן מ"מ בידות מודין כדאיתא בהרא"ש ז"ל דבידות כיון דמוכח טפי דאדעתא דנזירות קאמר לא הוי כספק נזירות להקל ופריך מה אנן קיימין אם במתכוין ליזור כו' שמעון בר בא בשם ר' יוחנן בשהיו נזירין עוברין לפניו ואמר נוה צ"ל אהא וכן מוכח דהא קמיירי באהא ומפרש איזה ספק הוא דהא ידות הוא דהוי ספק נזירות רק דאינו ככל ספק נזירות להקל משום דמוכח טפי אנזירות כדכתב הרא"ש ז"ל הנ"ל וע"כ קאמרינן דאף ר"י ור"ש מודים בידות וע"כ מפרש איזה ספק הוא יש לומר בשהיה נזיר עובר לפניו ואמר אהא ומפרש מה וזה מלעיג עליהן או אהיה כמותן [והוא"ו של וזה מיותר כמובן] ע"כ הוי ספק מה וזה אם מלעיג עליהן או שרוצה להיות כמותן וריבר"ב בשם שמואל מפרש ספק אחר הלואי אהיה כמותן כלומר לא דמקבל עליו להיות כמותן אלא אומר מי יתן לי שאוכל להיות כמותן אבל לא אוכל או אהיה נזיר דהכונה שמקבל עליו להיות כמותן והיינו דקאמר או אהא נאוה נזיר תיבת נוה מיותר כמובן ושייך קודם מה אנן קיימין וה"פ נוה מה אנן קיימין אם כשאמר נוה היינו קדמייתא פי' כיון שאמר אהא נאה א"כ למה נקט תרתי בבא במתני' כדאיתא בתוס' ז"ל דלפיכך נקט האומר אהא הר"ז נזיר אהא נאוה הר"ז נזיר ונקט תרתי זימני הר"ז נזיר ולמה לא נקט בחד בבא האומר אהא ואהא נוה הר"ז נזיר משום דבאהא נאוה מיירי דתפוס בשערו ואהא דרישא מיירי בנזיר עובר לפניו וע"כ פריך א"כ היינו קדמייתא וליכא לפרש כפי' המפרשים ז"ל היינו קדמייתא דהא כבר תני אהא ומ"ש בדאמר אהא נאה זה קשה לפרש הא כבר כתב הרא"ש ז"ל דבאומר אהא נאה גרע טפי עי"ש וא"כ צריך לאשמעינן דהוי יד אלא ע"כ כדברינו היינו קדמייתא ולמה נקט תרי בבי ולמה הוי בבא אחריתי ואם בשתפוס בשערו כדפירשו התוס' ז"ל דלפיכך נקט תרי בבי משום דתרי טעמי נינהו רישא בשנזיר עובר לפניו וסיפא בתפוס בשערו והתנינן הריני כזה ומר ריבר"ח בשתפוס בשערו והוא אמר כזה פי' כיון דבאמר כזה מיירי כשאין נזיר עובר לפניו רק תפוס בשערו ואמר הריני כזה דפירושו הריני כזה שיש לו שער וא"כ כיון דתפוס בשערו ואמר אהיה נוה הרי משמע דאהי' נוה בזה השער וא"כ קשה האיך הוי יד הא כמו שאמר הריני כזה ובתפוס בשערו מפרשינן הריני כזה שיש לו שער אע"פ שלא אמר מעשה נזירות וא"כ בשאמר אהיה נאוה והוא תפוס בשערו ע"כ שרצונו להיות נאוה בשער הזה שלא יגלחנו ואע"פ דלא אמר מעשה נזירות אלא כן אנן קיימין באומר אין נאה כזה ולא באומר אהא נאה אלא אין נאה והוא תפוס בשערו ויש לפרש דאין נאה כזה השער שמגודל בפשיטות או דרוצה להיות נאוה בשער הזה ואמר אין נאה בעולם כשער הזה שהוא נאה וע"כ כיון דמוכח טפי דלנזירות הוא דקאמר ע"כ הוי יד כדאיתא ברא"ש ז"ל ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:1:8:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nazir/r/1:1:8:1)

**הריני כזה אר"י בר"ח בתפוש בשערו והוא אמר הריני כזה.** פי' הריני כזה שיש לו גידול שער דהוא נזיר ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:1:8:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nazir/r/1:1:8:2)

**הריני מסלסל הריני מכלכל כאומר הריני מן המסלסלין כו'.** הסוגיא הזאת חמורה הק"ע ז"ל מגי' בגירסא אחרת והפ"מ ז"ל פירש דהרי עלי לשלח פרע דקתני במתני' הכונה דאמר לכולהו דקתני במתני' הרי עלי לשלח פרע הריני מסלסל ומכלכל וזה דוחק דא"כ אימא נמי דצריך שיאמר הריני כזה והריני מסלסל ומכלכל והרי עלי לשלח פרע דהא קתני כולהו בחד בבא דקתני על כולם הר"ז נזיר ונראה לפענ"ד דה"פ דסדר הגמ' הוא כך דהגמ' מפרש דיבור המתחיל דכולה מתני' והתחיל מכל הבבא הריני כזה דקתני במתני' ומפרש ריבר"ח בשתפוס בשערו ואח"כ מתחיל הריני מסלסל דתני במתני' כאומר הריני כו' ואח"כ מתחיל הרי עלי לשלח פרע ואח"כ מתחיל הרי עלי ציפורין דהנה במתני' תנינן הריני מסלסל הריני מכלכל בלשון הריני וגבי שילוח פרע תנינן לשון הרי עלי לשלח פרע ולמה לא תני לכולהו באופן אחד הרי עלי לסלסל ולכלכל או הריני משלח פרע ולמה שינה התנא גבי סילסול נקט לשון הריני וגבי שילוח לשון הרי עלי הוא משום דשילוח פרע הוא לשון נזירות כדכתיב גדל פרע א"כ אפילו אמר לשון הרי עלי לשלח פרע הרי קיבל עליו נזירות משא"כ באומר הרי עלי לסלסל ולכלכל דלא מצינו לשון זה בנזירות וצריכין אנחנו לפרש דהעונה הוא שיהא נזיר ע"ז אין אנו מפרשין כן אלא אמרינן שרוצה לסלסל שערותיו בפשיטות כמו אמתא דרבי דאמרה לההוא גברא עד מתי אתה מסלסל בשערותיך ולא הי' נזיר רק באומר הריני מסלסל הריני מכלכל הוי באומר הריני מן המסלסלין הריני מן המכלכלין והכונה שיהא מן אותן שמסלסלין ומכלכלין והוא רוצה להיות כמותן והכונה שלו על הנזירין שהמה מסלסלין ומכלכלין ע"כ מפרש הגמ' כאומר הריני מן המסלסלין מן המכלכלין והוי כאומר הריני כזה אבל אם אמר הרי עלי לסלסל ולכלכל דלא משמע שיהא כזה לאו כלום הוא אלא קיבל עליו להיות מסלסל אבל לא שיהי' מן המסלסלין וגבי סילסול לא מהני לשון הרי עלי רק דוקא באומר אדרבה שלא אסלסל דקיבל עליו שלא לסלסל יותר מל' יום אלא ל' יום ע"כ דכונתו על נזירות אבל בשאמר הריני מסלסל ומכלכל דכונתו שיהא מן אותן המסלסלין ע"כ דאין כונתו על פחות מל' יום אלא ל' יום כדת נזירות והוי כאילו אמר בהדיא שיהא מסלסל לא פחות מל' יום אלא ל' יום כדת נזירות דהא פשיטא דכונתו הוא על נזירות שיהא מן המסלסלין והוא הנזירין ואין צזירות פחותה מל' יום והיינו דקמפרש מתני' הריני מסלסל כאומר הריני מן המסלסלין מן המכלכלין וכונתו דהריני מסלסל ומכלכל כאומר לא אסלסל פחות מל' יום אלא ל' יום דהא אין כונתו בסילסול פשוט וע"כ אין נזירות פחותה מל' יום והוי כסתם נזירות והיינו דווקא באומר לשון הריני מסלסל כו' דאז פשיטא דאין כונתו לסילסול פשוט משום דכונתו להיות מן המסלסלין משא"כ באומר הרי עלי לסלסל לא משמע דיהא מן המסלסלין אלא דכונתו על סילסול פשוט ורק באומר הרי עלי שלא לסלסל ולא לכלכל וכונתו שלא יהא יותר מל' יום אז ע"כ כונתו על נזירות דכיון דלא פירש זמן עד כמה לא יסלסל ע"כ כונתו על יותר מל' יום דסתם נזירות ל' יום [והא דנקט גבי הריני מסלסל כאומר לא אסלסל פחות מל' יום וגבי הרי עלי שלא לסלסל כאומר לא אסלסל יותר אלא ל' יום משום דסתם נזירות ל' יום וגבי הריני דקאמר הריני מסלסל אמרינן דמסלסל לא פחות מל' יום כדין סתם נזירות משא"כ בהרי עלי דקאמר לא אסלסל ליכא למימר דלא יסלסל לא יהי' פחות מל' יום ז"א דמקבל שיהא סילסול שייך דלא יהי' פחות מל' יום אבל במקבל דלא יסלסל לא שייך דלא יהא פחות מל' יום כלומר דל' יום לא יסלסל ולא שייך ל' יום רק דיסלסל ל' יום] והשתא מתחיל הרי עלי לשלח פרע ומפרש כל המתני' האיך צריך להיות סדר קבלת הנזירות בלשון הריני ובלשון הרי עלי ומפרש ואזיל הריני מסלסל מכלכל הרי עלי שלא אסלסל ושלא אכלכל דבזה שייך נמי הרי עלי גם גבי סילסול והרי עלי לשלח פרע כן הוא סדר דקבלת הנזירות:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:1:9:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nazir/r/1:1:9:1)

רשב" אמר משום נזיר טמא מביא עוף כו' מ"ט דרבנן נעשה כמתנדב ציפורין לבד"ה מ"ט דר"מ נעשה כמתנדב אשם לבד"ה. פי' דבנזיר טמא איכא צפורין ואשם ע"כ קאמר ר"מ דלא אמרינן דלבד"ה קאמר דכמו באשם דבודאי לא שייך דמקדיש האשם נזיר לבד"ה משום דאשם לא בא בנדבה כמו כן לא הקדיש הציפרין לבד"ה אע"ג דציפרין יש לומר דלבד"ה קאמר מ"מ כיון דשייך צפורין גבי נזיר אמרינן דליהוי נזיר קאמר ולפ"ז הו"א הנ"מ דפליגי ר"מ ורבנן היינו דווקא גבי ציפורין משא"כ בהרי עלי אשם מודין רבנן לר"מ דנזירות קאמר ומזה עושה ר"מ הוכחה אבל באמת אינו כן אלא דר"מ ורבנן פליגי ג"כ בהרי עלי אשם דהא דסברי רבנן דנעשה כמתנדב ציפורין לבד"ה לאו משום דבשביל זה לא הוי נזיר דאמרינן דציפורין לבד"ה קיבל עליו ז"א אלא הטעם דרבנן משום דס"ל דלא אמרינן דבשביל שנזיר טמא מביא אשם בשביל זה יהא נזיר זה לא ס"ל והא דקאמרי באומר הרי עלי צפורין דמתנדב לבד"ה קאמר הוא לאו דבשביל זה לא הוי נזיר ז"א אלא דנזיר לא הוי משום דס"ל דלא שייך למימר דבשביל שמצותו בנזיר שנטמא מביא צפורין ע"כ כונתו ע"ז זה אין סברא דהא אינו מקבל עליו נזירות דטומאה והא דאמרי רבנן דנעשה כמתנדב צפורין לבד"ה לומר לך דחייב להביא ציפרין לנדבה [כמו שכ' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה עי"ש] וקושטא קאמר דמחייב להביא ציפורין לנדבה אבל לאו משום זה ס"ל דלא הוי נזיר ז"א אלא הא דלא הוי נזיר הוא משום דס"ל דבשביל שמצותו בנזיר טמא מביא צפורין בשביל זה לא הוי נזיר וע"כ קאמר מה נפיק מביניהון כלומר מאי דינא עוד נפיק מביניהון ומפרש דגם באומר הרי עלי אשם ג"כ נפיק מביניהון ע"ד דר"מ פשיטא מאחר כלומר בשביל שאינן מתנדבין אשם לבד"ה נזיר וע"ד דרבנן דס"ל מאחר כלומר בשביל שמצינו בנזיר טמא מביא אשם בשביל זה אינו נזיר פטור מכל ורק בצפרין מביא צפרי נדבה אבל לענין נזירות אפילו באומר הרי עלי אשם ג"כ אינו נזיר דאינו נזיר בשביל שמצינו בנזיר טמא מביא אשם ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:2:7:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nazir/r/1:2:7:1)

**מן הכא הכביד שערו.** הסוגיא הזאת חמורה ופי' המפרשים ז"ל לא הבנתי ונראה לפענ"ד דמתפרש בפשיטות וה"פ מאן הכא דס"ל דבנזיר עולם דווקא הכביד שערו מיקל והכביד שערו הוא לאחר י"ב חודש מאן תנא דבנזיר עולם הוא לאחר י"ב חודש רבי הוא דמר רבי ירמי' בשם ר' אימי דברי רבי נזיר עולם מגלח אחת לי"ב חודש זהו שיטת ר' ירמי' בשם ר' אימי אליבא דרבי אבל דברי חכמים פי' אמוראים אחרים פליגי על ר' ירמיה בשם ר' אימי וס"ל דגם אפילו אליבא דרבי לאו תמיד הוא לי"ב חודש אלא פעמים שהוא מגלח אחת לשלשים יום ופעמים שהוא מגלח לי"ב חודש וע"ז אמר ר' הונא בשם ר' אסי מתניתא אמרה כן כדברי חכמים אליבא דרבי דמשכח"ל פעמים ל' ופעמים י"ב חודש הריני נזיר כשער ראשי וכו' רבי אומר אין זה מגלח אחת לשלשים יום אלא אחת לי"ב חודש ואיזהו שמגלח אחת לשלשים יום האומר הרי עלי נזירות כשער ראשי וכו' הרי מצינו דלרבי פעמים שלשים יום ופעמים י"ב חודש ע"ז אר"ז בסתם חלוקין מה אנן קיימין אם באומר מלא שערי כו' פי' דר"ז קאמר דאמאי קאמר דמתני' רבי היא הא גם רבנן מודין לרבי בזה דנזיר עולם מגלח לי"ב חדשים ולא מצינו דרבנן פליגי על רבי בזה וכו"ע ס"ל דנזיר עולם מגלח לי"ב חדשים ובאומר מלא שערי כו"ע מודין שמגלח לי"ב חדשים ובאומר כמניין שערות לכו"ע כל ל' יום לא נחלקו אלא בסתם כשערי רבי אומר דהוי כמלא שערי ורבנן אמרין דדמי כמניין שערות וע"כ לרבי הוי נזירות אריכתא ולרבנן הוי הרבה נזירות זאח"ז וטעמא דרבנן כאן הוא משום דס"ל דלא הוי נזירות אריכתא ולא נדר אותו האיש רק לזרז את עצמו מן האיסורין וע"כ לא קיבל על עצמו נזירות אריכתא אבל מנ"ל דרבנן פליגי על רבי בנזיר עילם וס"ל דמגלח בנזיר עולם בל' יום ז"א דבנזיר עולם כו"ע מודו דמגלח לי"ב חודש ובאומר מלא שערי אף רבנן מודין והכא כל עיקר טעמא דרבנן משום דס"ל דנדר נזירות הרבה ולפיכך מגלח כל ל' יום ולא משום דטעמא דרבנן דס"ל דנזיר עולם מגלח לל' יום ז"א ועוד מן הדא מוכח דלרבנן דאמרי כשער ראשי וכעפר הארץ דהוי נזיר עולם ומגלח כל ל יום הוא לאו דס"ל דנזיר עולם מגלח כל ל' יום ז"א דא"כ הא דאיתא בברייתא הוסיף ר' יהודה כמלקטי קיץ כשבלי שמיטה וככוכבים שברקיע הרי זה נזיר עולם ומגלח כל שלשים יום ומאי תאמר בדרבי יהודה אין תאמר דר' יהודה גם כן כרבנן הוא דנזיר עולם מגלח כל ל' יום ז"א דהא ר' יהודה כרבי הוא דס"ל גבי נזיר עולם דהא תנן הוסיף ר' יהודה אבשלום נזיר עולם הי' ומגלח אחת לי"ב חודש משום נזירות אלא ע"כ דטעמיה דר"י גבי כמלקטי קיץ ושבלי שמיטה וכוכבים הוא ג"כ משום דלא קיבל עליו נזירות אריכתא אלא קיבל עליו הרבה נזירות וא"כ למה קמוקמינן מתני' דידן דתני נזיר עולם מגלח ליב"ח כרבי והיכן מצינו דרבנן פליגי עליו והיינו דמסיק וויידא אמרה על רבנן שהוא מגלח אחת לשלשים יום הדא היא דתנינן הריני נזיר מלא הבית או מלא הקופה בודקין אותו ותני עלה שהוא מגלח אחת לשלשים יום הרי במלא הקופה הוי כמלא שערי ולא שייך שם למימר דהרבה נזירות קיבל עליו ועכ"ז תנינן מגלח אחת לשלשים יום אלמא מפורש דלרבנן נזיר עולם מגלח כל ל' יום ופריך הגמ' מהך ברייתא על ר"ז דאמר לעיל במלא שערי דאף לרבנן מגלח ליב"ח דהוי נזירות אריכתא ובנזירות אריכתא אף רבנן מודו דנזיר עולם מגלח ליב"ח והא הכא במלא הקופה דהוי נזירות אריכתא ס"ל לרבנן דמגלח כל שלשים יום והיינו דמסיק והא אמר שהוא מגלת ליב"ח ונשאר בקושיא ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:2:8:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nazir/r/1:2:8:1)

**הריני נזיר לאחר עשרים יום נזיר עולם מכבר.** פי' הפ"מ ז"ל דקיבל עליו נזירות עולם מעכשיו ונזירות ל' לאחר עשרים וקמבעיא לי' מי אמרינן דכיון דיש בידו לגלח בתוך נזירות עולם כדתנן מיקל בתער וכיון דאיפשר לאפסקינהו חל עלי' נזירות עולם מיד ולאחר עשרים מונה נזירות של שלשים ומגלח כו' עי"ש וקשה לי לפרש כן הא מיקל בתער דווקא מיקל אבל לא יגלח כדאיתא בתוס' ז"ל והרא"ש ז"ל והק"ע ז"ל מפרש דנזיר עולם לאחר שלשים ונזירות סתם מיד מי הוי נזיר קודם נזירות עולם שהרי יכול לנהוג נזירותו ל' יום ולגלח ביום ל' ואח"כ מתחיל נזירות עולם והפי' הזה הוא פירוש נכון וע"כ מגי' כן הריני לאחר ל' יום נזיר עולם ונזיר מכבר פי' סתם נזיר מיד ובאמת הפי' אמיתי הוא בזה כפי' הק"ע ז"ל אך א"צ להגי' אלא כמו שהוא ממש הריני נזיר לאחר שלשים יום נזיר עולם מכבר ובמקום עשרים צ"ל שלשים ומוכח הוא מהא דבסמוך לאחר שלשים נזיר שמשון ויתישאר עפ"מ דגרסינן בירושלמי במס' קידושין פ"ג ה"א ר"א בשם ר' יוחנן הרי זה עולה לאחר ל' יום ומכרה בתוך שלשים יום הר"ז מכורה חזר ולקחה בתוך ל' יום חל עלה הקדש עולה לאחר שלשים לא חל עלה הקדש עולה וכו' רבב"ח בעי קומי ר"ז תמן את אמר אמירתו לגביה כמסירתו להדיוט והכי את אמר הכין א"ל תמן באומר מכבר ברם הכא באומר לאחר ל' ע"כ עי"ש פי' מכבר שיהא מעכשיו לאחר ל' עולה דלא יכול לחזור בו וא"כ אי אמר שיהא נזיר עולם לאחר ל' ולא אמר. מעכשיו הרי יכול לחזור וא"כ כי אמר אהי' נזיר סתם עד ל' חל עליו סתם נזירות והוי כמו שמכר בתוך ל' יום וכשנשלם הזמן דסתם נזירות הוי כמו שחזר ולקחה בתוך ל' אבל אם נטמא ונסתר וצריך להשלים הסתם נזירות לאחר ל' הוי כמו שלקח לאחר ל' וע"כ לא חל הנזירות עולם אבל הסתם נזירות פשיטא דחל ונדחה הנזירות עולם בשביל הנזירות סתמא אבל מבעיא לי' בשאמר הריני נזיר פי' סתם ולאחר שלשים יום נזיר עולם מכבר פי' מעכשיו דאז אינו יכול לחזור וכן לא מהני שם המכירה ע"כ מיבעיא לן אם חל הסתם נזירות כיון דיכול לספור הל' יום ולגלח ע"כ שפיר חל או דילמא דכיון דאין לו מהיכן לסתור אם יטמא ע"כ לא חל דבעינן בנזירות התנאי דיכול לסתור משא"כ הכא כיון דכשיגיע ל' יחול עליו נזירות דלעולם ואינו יכול לסתור הסתם נזירות ע"כ לא חל כלל אפילו כשלא יטמא ולא יצטרך לסתור משום דבעינן בעת חלות הנזירות התנאי שיהא יכול לסתור אבל אי לא אמר על נזירות עולם מכבר כלומר מעכשיו לא הוי שום איבעיא כלל דהא פשיטא דהסתם נזירות חל בכל הכוחות שלו ואם יצטרך לסתור שפיר יסתור ולא יחול כלל הנזירות עולם וכן גבי נזירות שמשון הריני נזיר פי' סתם ולאחר שלשים נזיר שמשון נזיר מכבר ע"ז אמר ר"ח מסתברא שתדחה נזירות תורה לנזירות שמשון פי' אפילו אם ת"ל בנזיר עולם לאחר ל' מכבר דיש לומר דהסתם נזירות לא חל משום שאין לו מהיכן לסתור ונדחה הסתם נזירות משום נזירות עולם אבל גבי נזיר שמשון איפכא הוא שתדחה נזירות תורה לנזירות שמשון מ"ט כו' מי שנזירתו תורה כו' ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:3:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nazir 1:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nazir/r/1:3:4:1)

רב אמר הריני נזיר שלשים יום ויום אחד נזיר שתים דהוי יכול למימר שלשים ואחד יום מתניתא פליגא על רב הריני נזיר יום אחד הריני נזיר שעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה הר"ז נזיר שתים מה הוי לי' למימר שלשים ואחת שעה. דרב מדייק ממתני' הריני נזיר ל' יום ושעה אחת דלא הוי נזיר שתים הוא דווקא ל' יום ושעה אבל ל' יום ויום אחד נזיר שתים משום דדווקא באומר ל' יום ושעה דליכא יתור לשון משא"כ באומר שלשים יום ויום אחד דאיכא יתור לשון דיום מיותר דהול"ל יום לאחר ואחד והוי קאי על תרווייהו וע"כ דקיבל עליו ב' נזירות וע"ז קאמר מתניתא פליגא על רב הריני נזיר יום אחד הריני נזיר שעה אחת הריני נזיר אחת ומחצה הר"ז נזיר שתים ובסיפא הריני נזיר שלשים יום ושעה אחת נזיר שלשים וא' יום שאין ניזורים שעות גם כאן יש יתור לשון תיבת יום ומפרש ואזיל מה הוי לי' מימר שלשים ואחת שעה פי' דבאומר שעה הוי כאומר יום ונתכוין ליום ורוצה לצרף עוד יום אחד להנזירות כדפי' הרא"ש ז"ל וא"כ באומר שלשים יום ושעה אחת נמי יתור לשון הוא דהול"ל שלשים ואחת שעה והיה כאומר שלשים ואחד יום ולמה לו להזכיר כלל יום כיון דמזכיר שעה על הנזירות הו"ל לקצר בלשון ולומר ג"כ תיבת אחת קודם תיבת שעה והול"ל שלשים ואחת שעה דהשתא כשמזכיר יום כיון שאומר שלשים יום צריך אחר כך לומר תיבת ושעה קודם ותיבת אחת אחר כך מה שאין כן כשיאמר שלשים ואחת שעה וידלג תיבת יום לאחר תיבת שלשים ואם כן מאי נפקא מינה בין שלשים יום ויום אחד דקדייקת דמיותר תיבת יום דהוה ליה למימר ואחד יום הא כמו כן בשלשים יום ושעה אחת נמי מיותר תיבת יום דהונ"ל שלשים ואחת שעה. ופי' הק"ע ז"ל קשה להבין כמו שהקשה בעצמו בש"ק ופי' הפ"מ גם כן קשה לפי ענ"ד והפי' אמיתי הוא כדברינו בע"ה ומובן מזה הא דהרמב"ם ז"ל לא פסק כרב משום דדיוקא דרב מיפריך בירושלמי כדברינו בע"ה ודוק. וכן פי' בה"ז ז"ל דמובא בש"ק ז"ל ג"כ קשה כמו שתמה הש"ק ז"ל וכן תקשה לשון הגמ' דגבי רב גרסינן דהוי יכול מימר וגבי קושית הגמ' גרסינן מה הוי לי' למימר ומחוורתא פי' האמיתי כמו שכתבנו בע"ה ודוק: