## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nedarim Chapter 3

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nedarim 3:1:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nedarim 3:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/3:1:3:1)

רב ושמואל תריהון אמרין אילו הן צריכין היתר חכם גי' הרא"ש ז"ל אין צריכין היתר חכם וכן מוכח דאל"כ תיבת הן מיותר והכי הול"ל אילו צריכין היתר חכם ותיבת הן מיותר ע"כ דבמקום אין נדפס תיבת הן ע"ז התיב איסי והלא לא מצינו פתח לנדרים אלא מיכן והוא כעין דגרסינן בבבלי דף כ"א ע"ב אר"י א"ר אסי אין חכם רשאי להתיר אלא כעין ארבעה נדרים הללו פי' הרא"ש ז"ל שיאמר אדעתא דהכי לא נדרי ונמצא שלא הי' מעולם נדר כמו ד' נדרים הללו שלא הי' בלבו לשם נדר עכ"ל ז"ל וע"כ פריך איסי והא לא מצינו בשום מקום דיליף לן התנא דין דהתרת נדרים כיצד מתירין את הנדר וע"כ דילפינן מזה המשנה דכעין ארבעה נדרים דנמצא ע"י הפתח שלא הי' מעולם נדר כמו ד' נדרים הללו וע"כ לא קשה קושייתן וכל הנדרים לאו חכמים הן שהן מתירין ולמה תני ארבעה נדרים התירו חכמים ז"א דהתנא מורי לן דכל הנדרים שהחכמים מתירין צריך להיות כד' נדרים הללו ובזה המשנה מורי לן התנא דרך של פתח נדרים שחכמים מתירין את הנדר וא"כ קשה על רב ושמואל דס"ל דד' נדרים הללו אין צריכין היתר חכם וזהו כלישנא קמא דרב אסי בבבלי דקאמר ד' נדרים צריכין שאלה לחכם א"ל שמואל חגר עלי' מותנא כלומר קשור על הך מתניתין במותנא בחבל כלומר לדבריך המשנה הזאת כוללת כל דיני היתר נדרים ופריך מתניתא פליגי על איסי אף זה יכול להפר נדרו שלו ע"פ חכם מדקתני אף זה משמע דאיכא עוד נדרים דלא בעי חכם וע"כ איזהו וע"כ דהיא ארבעה נדרים הללו דא"צ חכם דליכא בשום מקום חוץ ממקום זה דא"צ חכם ול"ל דאף קאי על הרישא אם אין את בא ונוטל ז"א דה"א ר"מ פליג על הרישא ג"כ כדאיתא בירושלמי ס"פ קונם והרישא ג"כ דברי חכמים הן וע"כ דד' נדרים א"צ שאלה לחכם ומשני פתר לה כל נדרים צריכין פתר ממקו' אחר ואלו פתרין בצידן פי' דא"צ השתדלות דחכם שימצא לו פתר ממקו' אחר וא"צ לחכמת החכם שימצא לו פתר אלא בקל יכולין להתירו ולעולם בעינן מתיר ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nedarim 3:1:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nedarim 3:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/3:1:5:1)

ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר בשלא התנה אבל אם התנה פי' דאימתי בעינן עצה לבטל הנדר דיאמר כל נדר שאני עתיד לנדור כו' הא בלא"ה אין לו עצה לבטל הנדר הנ"מ כשלא נדר על תנאי שבלבו אבל אם הי' ינדר לחבירו על תנאי שבלב אז לא בעינן שיזכור הא דהתנה כל נדר שאני עתיד לנדור יהא בטל דמהני בלא"ה התנאי שבלב לבטל הנדר שנדר לחבירו [דהירושלמי לא ס"ל דהא דראב"י בהרוצה שיאכל חבירו אצלו ומדירו דהוי נדרי זרוזין כמו הבבלי דהא לא גרסינן בדראב"י ואף לחד מ"ד וכבר הק' הר"נ ז"ל דנימא דאומר כל נדר שאני עתיד לנדור בחשאי ומשני משום דתני אף משמע דהוא משום נדרי זרוזין עיי"ש] אבל בשבועות תני בנדרים ואין תנאי בשבועות פי' דבשבועות לא מהני תנאי בלב ואע"פ שבלבו חושב להיפוך וחושב על תנאי לא מהני לבטל מה שבלב כהדא דתני שבועות הדיינין כתנאי שבלבינו לא כתנאי שבלבכם א"ר יהודה כתנאי שבלבינו הוא משביעו למה הוא מתנה עמו מפני ההדיוטות שלא יאמרו יש תניין בשבועות פי' מבהדא דתני שבועות הדיינין כו' וא"ר אדא כתנאי שבלבינו הוא מועתק ממס' סוטה פ"ז עיי"ש אות באות ומביא ראי' מר' יודא דלא חיישינן התנאי שבלבו דאין בכחו בתנאי לבטל השבועה רק שצריך להגיד לו על תנאי שבלבינו מכדי להוציא מלב ההדיוטות שיטעה לאמר דמהני תנאי שבלב ולא חשוב לו לשבועה אבל באמת לא מהני מחשבתו שבלב ומביא ראי' מר' יודא דאינו מועיל תנאי שבלב והא דמביא כהדא דתני הוא דמביא על מה דאמר ר' יודא זאת ומעתיק כל מה שנשנית במס' סוטה כדרך הירושלמי בכמה מקומות כן וגרסינן הכא כמו בסוטה א"ר יודא כתנאי שבלבינו כמו במס' סוטה הנ"ל תני ר"ח קומי ר"מ והא כתיב כי את וכו' מה את ש"מ א"ל מה דורות הבאים אחרינו אין בלבם תנאי אף כו' פי' דפריך על ר"י והא שמעינן שהוצרך מרע"ה להתנות עמם שלא יועיל התנאי והתם לא חיישי' משו' הדיוטו' וע"כ מוכח דמהני תנאי וכן אי' במס' סוט' הנ"ל ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nedarim 3:4:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Nedarim 3:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/3:4:3:1)

עבר ופתח על דב"ש מהו נשמעני' מן הדא ב"ש אומרים אשתו מותר ובניו אסורין הדא אמרה עבר ופתח על דב"ש מותר הק"ע ז"ל מגי' אסור והפ"מ פי' באופן אחר ולא הבנתי ונראה לפענ"ד דה"פ דהנה לכאורה קשה מאד על הא דנקט כלל הך דינא דסיפא ומאי קמ"ל בזה דתני כיצד לא הול"ל אלא הרישא לחוד ומדוע לא נקט גם כיצד על הרישא גבי אין פותחין לו והול"ל כיצד ולא נקט רק הרישא וה"נ לא הו"ל למינקט רק הרישא ב"ש אומרי' במה שהוא מדירו [אבל לא יוסיף לו] וב"ה אומרים אף במה שאינו מדירו וידעינן ממילא שלא יוסיף ובני אליבא דב"ש ואי לאשמעינן דאשתו מותרת ואף על פי כן בניו אסורין דלא אמרינן נדר שהותר מקצתו הותר כולו ז"א דהא כבר שמעינן ממתניתין הראשונה דב"ש לא ס"ל נדר שהו"מ הו"כ וא"כ קשה מאי קמ"ל אלא ע"כ דקמ"ל דבזה הבבא דבמה שאינו מדירו אסור אבל בבבא דרישא אם עבר ופתח לו כיון דהי' ירא ממנו ועבר ופתח לו מותר וז"ב ודוק: