## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah Chapter 2

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:1:4:1)

**ר' חנניא בשם שמואל דמאי צריך חלה עד סוף הסוגיא.** כדי להבין כונת הסוגיא הזאת צריך שתדע שדעת רש"י ז"ל במס' סוטה דף מ"ח ע"א דתרו"מ צריך ליתן לכהן בלא דמים ולא מצי מימר המע"ה כמו במע"ר ופירש"י ז"ל אחמור עלי' שלא לעכבו אצלו ולמכור לכהן כשם שהוא מעכב אצלו מע"ר ומ"ע ואומר המע"ה גזירה דילמא כי משהי לי' גבי' אכיל לי' עכ"ל ז"ל והתוס' ז"ל במס' יומא דף ט' כתבו טעם אחר דלפיכך צריך ליתן תרו"מ לכהן בלא דמים ולא יעכב אצלו ולמכור לכהן בדמים משום דכיון דדבר מועט הוא שאינו אלא אחד ממאה ועוד דמים מועטין הן שהוא צריך למוכרה בזול שאין לה אוכלין מרובין תקנו רבנן שיתננה לכהנים עכ"ל ז"ל [והוא דלא כשיטת הטור ז"ל דס"ל דא"צ ליתן לכהן להתרו"מ] וכתב התוי"ט ז"ל בריש דמאי והמ"ל ז"ל בפ"ט מה' מעשר דהא דבספק חלה גבי גר שנתגייר דמפריש חלה ואינו נותן לכהן בלא דמים לשיטת התוס' ז"ל ניחא משום דשאני חלה דהיא מרובה דהיא א' מכ"ד ולשיטת רש"י ז"ל מתרץ המ"ל ז"ל דשאני דמאי דאתא לאקולי ולאכול משא"כ בגר שנתגייר דהוי ספק איסורא ספק השקול לא חיישינן דילמא אתא למיכל ומסיק המ"ל ז"ל דנ"מ בין רש"י ז"ל ובין תוס' ז"ל בחלת דמאי דלשיטת התוס' ז"ל כיון דהוי דבר מרובה אינו צריך ליתן לכהן בלא דמים והניח דין זה בצ"ע לפי שיטת התוס' ז"ל עיי"ש. והשתא מבואר היטב לשיטת התוס' ז"ל הירושלמי הזה כעין חומר דקאמר ר"ח בשם שמואל דמאי צריך חלה וקאמר סתם משמיה דשמואל דמאי צריך חלה ואינו מבאר מאי צריך אם צריך רק להפריש אבל יוכל לעכב אצלו ולמכור לכהן ומשהי גבי' או דילמא מאי צריך דצריך ליתן לכהן ולא יעכב אצלו ובודאי אתא שמואל לאשמעינן אחת מאלו אופנים דאל"כ מאי קמ"ל דאיכא חלה בדמאי זה פשיטא דמשנה מפורשת היא במס' דמאי ריש פ"ה בלוקח מנחתום ע"ה מפריש חלת דמאי א"ו דקמ"ל א' מב' אופנים הנ"ל או דקמ"ל דחלה אין דינה כתרו"מ משום דהוי דבר מרובה והצריך הוא דצריך רק להפריש או דקמ"ל דחלה דינה כתרו"מ לגמרי והצריך הוא דצריך גם ליתן לכהן ולא יעכבנו אצלו ולמכור לכהן. ע"ז שאל לי' ר"ח בר לוליבא נוטל הוא דמיו מן השבט ר"ל האיך שמעת משמואל בהאי דחלה אם נוטל דמים מן השבט ר"ל דמעכב אצלו ומשהי גבי' ומוכרו לכהן בדמים משום דהוי דבר מרובה א' מכ"ד או דהוי כתרו"מ ע"ז השיב לו דכן אמר שמואל דנוטל דמיו מן השבט. א"נ והוא גי' הגר"א ז"ל בכי"ק א"ל וכן אמר שמואל והוסיף אות וא"ו אצל כן ומגי' וכן וה"פ ר"ח בשם שמואל דמאי צריך חלה וסבר ר"ח בר לוליבא דשמואל ס"ל דהוי כתרו"מ וא"ל דז"א אלא דנוטל דמים מן השבט ע"ז השיב לו דשמואל נמי ס"ל כן וכן אמר שמואל ג"כ דנוטל דמים מן השבט דלא דמי לתרו"מ כיון דהוי דבר מרובה וזה גופא אתא שמואל לאשמעינן ע"ז פליג ר' מנא בשם ר' יוסי וס"ל דאפילו בחלה דהוי דבר מרובה נמי אינו נוטל דמים מן השבט אע"ג דלא שייך גבי' הטעם דתרו"מ אבל מטעם אחר אינו נוטל דמים מן השבט משום גזירה דלמחר מביא ודאי ואומר דמאי הוא ויטול דמיו דבתרומת מעשר לא שייך הגזירה הזאת משום דהוי דבר מועט לא יעשה הערמה בשביל דבר מועט מה שאין כן בחלה דהוי דבר מרובה חיישינן דיערים בשביל ריוח מרובה. ומסיק ר"י שאל לגמליאל זוגא נהיגין אתם מפקין חלה מן הדמאי ר"ל דלא שאל לי' אם נוהגים אתם להפריש חלה מן הדמאי דזה פשיטא דהא משנה מפורשת היא כנ"ל אלא דשאל לי' אם אתם מעכבים אצליכם ולמכור לכהן ולהשהות גביכם או דנהגין למפקין [לשון יציאה] החלה ולא לעכב אצליכם למכור לכהן ע"ז אמר לי' לא כן אמר שמואל אחוה דר"ב בשעה שגזרו על הדמאי רוב העם מפרישין אות' לתוך בתיהן ר"ל דהוין מפרישין ומעכבין אצלן להחלה והניחו בבתיהן ואמרו לכהן המע"ה ע"ז אמר ריבר"ב תנאי ב"ד הוא שתהא חלתו בצפון צפונו ר"ל גבי הלוקח מן הנחתום בפ"ה דדמאי דנוטל כדי תרו"מ וחלה ואומר אחד ממאה כו' עשוי תרו"מ עליו והשאר חלה ומע"ש בצפונה או בדרומה ע"ז קאמר ריבר"ב דהוי תנאי ב"ד שיהא החלה בצפון צפונו ועיי"ש ומוכח מזה דנוטל דמים מהשבט דאל"כ אלא דנותנו לכהן בלא דמים כמו תרו"מ למה אינו קובע החלה ביחד עם התרו"מ ויתן לכהן בב"א א"ו דתרו"מ נותן לכהן בלא דמים וחלה מעכב אצלו ומוכרו לכהן ע"כ נחלקו התרו"מ והחלה לב' מקומות. ודע דהמימרא דר"ש אחוה דר"ב דבמס' ברכות פ"ז ומימרא דהכא ב' ענינים הם וב' מאמרים המה והא דשייך הסוגיא הזאת הכא משום דבמתניתין תנן וצריך להרים [והגר"א ז"ל כתב דמזה ראיה לשיטת הרמב"ם ז"ל ורש"י ז"ל ותוס' ז"ל דתרו"מ של דמאי צריך ליתן לכהן] וכיון דפריך דליתני חלת דמאי במתניתין הרי דס"ל דחלת דמאי צריך להרים וליתן לכהן ע"כ נקבע הסוגיא הכא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:1:6:1)

**ותני עלה רשב"א אומר נותן עינו במקצתו.** [ולא גרסינן אם רצה] ולא מודי רשב"א שאסור לעשות כן בתחלה כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:7:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:1:7:1)

תמן תנינן ר"א אומר תרומה עולה בא' ומאה כו' תמן אמר חזקי' ר"א בשם ר"א כ"מ ששנה רבי מחלוקת ואח"כ חזר ושנה סתם הלכה כסתם. ר"ל א"כ מוכח מהמשנה דידן דהלכה כר"א מדסתם תנא הכא כר"א אבל מה דתנינן סאה כו' [כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק] ואמר ר"א לית כאן לומר לתוך מאה אלא לתוך צ"ט וכר"א ור' יהושע [כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ותיבת כמה דתנינן מיותר] פי' לפי גי' ר"א במשנה הסמוכה לתוך צ"ט וזהו כר' יהושע נמצא דמשנה דידן סתם כר"א ומשנה שלאחרי' כר' יהושע ונמצא לפ"ז דסתם כר"א וכר' יהושע:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:9:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:1:9:1)

**תני ר"ש אומר תרומה עולה במאה מק"ו אם איסור מתוך איסור עולה.** ר"ל תרומה מטבל איסור מתוך היתר ר"ל תרומה מחולין לא כ"ש אית תניא תני איסור מתוך היתר דנקרא תרומה איסור מתוך היתר ואית תניא תני היתר מתוך היתר דנקרא תרומה היתר מתוך היתר ובלשון זה נאמר הק"ו מה איסור מתוך איסור עולה היתר מתוך היתר לא כ"ש ומפרש הטעם דלמה נשנה בלשון זה ובלשון זה ומפרש דלמאן דקרי לתרומה איסור משום דאסור לזרים ומאן דקרי לה היתר משום דמותר לכהנים ואית דפתר לה להני תרי לישני בכהנים מ"ד איסור מתוך היתר בתרומה טמאה ותיבת מדומע מיותר כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק מ"ד היתר בתרומה טהורה דלמ"ד בלשון איסור בהיתר קאי על ביטול טמאה בטהורה ומ"ד היתר בהיתר קאי אטהורה וליכא נ"מ ביניהם בדינא רק בלישנא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:10:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:1:10:1)

תני פרוסה של לחם הפנים כו' מדבר שהוא מותר לישראל וקשיא כתיב מאתים ור"י אומר מאה ומשני כתיב חיים ור"י אומר שחוטין דאימתי כתיב מאתים בחיים משא"כ הכא כתיב שחוטין:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:11:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:1:11:1)

**עד כדון דבר שהוא מעלה ומתיר להדיוט דבר שהוא מעלה ומתיר לגבוה.** ר"ל דלא ידעינן דשייך ביטול אלא בדבר של אכילת כהנים אבל דבר שהוא לגבוה למזבח מי שייך גבי' ביטול וקפשיט נשמעינה מן הדא ואחר יאכל מן הקדשים יש לך קדשים שהוא אוכל בהם פרט לעירובין ולפחות מסאה כן איתא בתו"כ ופי' המפרש עשירית האיפה ז"ל דר"ל דנפלה לצ"ט סאין פחות מסאה דאז נתבטל ומותר לאוכלו אין לי אלא אוכלי תרומה באוכלי חולין משקה קודש במשקה חולין אוכלי תרומה באוכלי תרומה משקה תרומה במשקה תרומה אוכלי קודש באוכלי קודש משקה קודש במשקה קודש מנין ת"ל מן הקדשים ריבה כן גי' הילקוט מובא בעשירית האיפה ז"ל הנ"ל ומפרש דמן הוי מיעוטא ר"ל דמקצת לא יאכל אבל כשנתערב הרבה מותר לאכול דנתבטל ברובא ע"ש אלמא דשייך ביטול אף בקודש לגבוה ע"ז מדחה ר"א בשם ר' יוחנן תיפתר בלוג שמן של מצורע שנתערב במותר רקיקי מנחת נזיר דהוי אכילת כהנים ע"כ עולה אבל בקדשים העולים לגבוה אכתי מיבעיא לן אם שייך ביטול או לא כגון משקה של מנחות בנסכים אכתי מיבעיא לן ע"ז פריך והתנינן בברייתא על הדא דתו"כ הנ"ל משקין ר"ל לאו משקה קודש במשקה קודש אלא בלשון משקין קודש במשקין קודש וסתם משקין הוא שנים א"כ לפ"ז דא"ת דלא שייך ביטול אלא בלוג שמן של מצורע שנתערב במותר רקיקי מנחת נזיר דנאכל לכהנים א"כ לא שייך למיתני אלא משקה קודש במשקה קודש דהא אין כאן אלא משקה אחד א"כ ע"כ מוכח דאף במשקין דמנחות ונסכים נמי שייך ביטול אף דאין בו אכילת כהנים אלא אכילת מזבח לבד ע"ז אמר ר"ח הדא דתימר דעולה אפי' באכילת מזבח היינו דוקא עולות בעולות כגון עולה של קיץ בעולת חובה ונדבה ועולת תמיד ועולת ראי' דנתבטל המיעוט ברוב ועולה הכל לשם עולה מהרובא כדאיתא במס' שבועות דף י"ב ע"א התם הוא מעיקרא עולה והשתא עולה [ופירש"י ז"ל ד"ה מקייצין הואיל ושייכי במקצת קרב עיי"ש] דהוי עולת תמיד ועולת נדבה דקיץ שייכות להדדי אבל בחטאת אין מקייצין ממנו לעולת קיץ עיי"ש וה"נ ה"ק דנתערב עולה בעולה בטל המיעוט ברובא משא"כ בנתבטל חטאת בעולה האיך יקריבו כולן עולות הרי יש כאן ודאי בל"ת פי' דהא אפילו בהדיוט כה"ג בשנתבטל ביבש ברובא אסור אדם אחד לאכול כולן אפילו בזאח"ז משום דע"כ בודאי יש אחד מהן שאסור ואוכל איסור וא"כ ה"נ האיך יתבטל החטאת בהעולות ויקריב כולם עולות הא בודאי יש אחד מהן באיסור ל"ת דמקריב חטאת בכליל עובר בל"ת. ומכאן מוכח כשיטת הנך מרבוותא ז"ל דס"ל דיבש ביבש אע"ג שנתבטל מ"מ אסור לאדם אחד לאוכלן אפילו בזאח"ז דאילו לשיטת הרא"ש ז"ל דס"ל נתהפך האיסור להיות היתר ומותר אדם אחד לאוכלן ביחד א"כ לפ"ז אפילו חטאת בעולה ג"כ יתבטל ומאי איכפת לן שיש כאן ודאי אחת בל"ת וזה ראיה עצומה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:13:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:1:13:1)

**האיך סבר ר' יהודה.** וקאי על הברייתא דחתיכה של חטאת טמאה שנתערבה וכפי' הפני משה ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:14:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:1:14:1)

**מאן תנא מצטרפין זע"ז ר"מ.** כן הגי' הגר"א ז"ל בכי"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:16:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:1:16:1)

עד כדון כלאי הכרם ערלה מנין ומשני דילפינן ערלה במה מצינו מכלאים דמה זו איסור הנאה אף זו איסור הנאה מה זו עולה אף זו עולה ופריך עד כדון כר"ע דס"ל למד מלמד דכה"כ גופי' ילפינן מתרומה וערלה מכה"כ אבל לר' ישמעאל דל"ל למד מלמד מאי איכא למימר וכזה איתא מפורש בירושלמי במס' קידושין בפ"ק ה"ב עיי"ש דכן מפורש ג"כ בלשון הזה ממש ומשני דר"י יליף לערלה לא מכה"כ אלא מתרומה גופי' מק"ו מה תרומה שהיא אסורה לזרים והגר"א ז"ל בשנו"א מגי' דאיסורה איסור עולם ערלה שאין איסורה איסור עולם לא כ"ש כו' ומסיק דיליף פרי פרי לג"ש אח"כ מצאתי זאת בנו"י ז"ל ובשמים עדי שכונתי מעצמי:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:18:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:1:18:1)

מצטרפין זע"ז בין לאיסור בין כדי ליתן טעם דברי ר"מ ר"ש אומר אינן מצטרפין ר"א אומר מצטרפין בנו"ט אבל לא לאיסור. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ופי' לאיסור הוא ביבש ונו"ט הוא בלח כדפירש הרע"ב ז"ל. מה פליגין שנפלו ג' קבין ערלה וג' קבין של כלאי הכרם כאחת אבל אם נפלו ג' קבין ערלה ואח"כ נפלו ג' קבין ועוד כה"כ מותר למה ועוד בטל בג' קבין וג' קבין בטל במאתים אבל אם נפלו ג' קבין ועוד ערלה ואח"כ נפלו ג' קבין כה"כ אסור נפלו ג' קבין ערלה מהו כמו שנפלו ג' קבין ערלה וג' קבין כלאי הכרם כאחת או כמו שנפלו ג' קבין ערלה ואח"כ ג' קבין ועוד כה"כ כן גי' הגר"א ז"ל בשנו"א וה"פ דפשיטא להגמ' דאימתי מצטרפין להת"ק הנ"מ כשנפלו בב"א בזה ס"ל דמצטרפין אבל אם נפלו בזאח"ז אפילו אם באחרונה הי' ג' קבין ועוד ג"כ מותר דלכ"ע בזאח"ז לא מצטרפין וא"כ ממילא כיון דאין מצטרפין נתבטל הועוד בג' קבין של האיסור האחר והג' קבין במאתים אבל אם נפלו מתחלה הג' קבין ועוד מאיסור אחד ונאסרו אין בכח הג' קבין מאיסור אחר לבטל אח"כ וכ"ז הוא דוקא בב' איסורין הדין הוא כנ"ל דבב"א אסורין ובזאח"ז אין מצטרפין והשתא מיבעיא האיך הוא הדין באיסור אחד אם בזאח"ז מצטרף או לא דדילמא באיסור אחד אף בזאח"ז מצטרפין וה"פ נפלו ג' קבין ערלה ר"ל דנפילה האחרונה אח"כ הי' ג"כ מערלה מהו שיצטרף אם דמי כמו שנפלו ג' קבין ערלה וג' קבין כלאי הכרם כאחת ר"ל דבאיסור אחד בזאח"ז דמי כמו בב' איסורין כאחת או דילמא דדמי כמו בב' איסורין בזאח"ז כמו שנפלו ג' קבין ערלה ואח"כ ג' קבין ועוד כלאי הכרם:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:20:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:20:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:1:20:1)

פשיטא שידיעתו מתירתו כו' האיך עבידא היו לפניו ב' קופות אחת יש בה מאתים וא' אין בה מאתים נפלה סאה א' ערלה ואין ידוע לאיזה מהם נפלה ואח"כ נפלה שני'. ר"ל סאה שני' של ערלה ואח"כ מדדה ומצא מאתים ושתים כו' היתה קופה א' ספק יש בה מאתים ספק אין בה או נפלה סאה ערלה ואין ידוע אם נפלה או לא ואח"כ נפלה השני' אין תימר ידיעת ספק כו' כן הפי' ע"פ גי' השנו"א ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:2:1:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:2:1:1)

התרומה מעלה את הערלה כו' כיצד סאה תרומה שנפלה למאה ואח"כ נפלו ג' קבין ערלה וג' קבין כה"כ זו היא שהתרומה מעלה את הערלה והערלה את התרומה. כן גי' השנו"א ז"ל ומפרש דמתניתין אליבא דר"א דס"ל דאין מצטרפין לאיסור והוי כמו שנפלה חצי סאה וכשמצטרף התרומה עם הצ"ט הוי ביחד מאתים חצי סאה ונמצא דהערלה והכלאים עולים כל אחד בפ"ע ע"י צירוף התרומה וע"י צירוף הערלה וכה"כ עולה התרומה שהיתה מדומע בצ"ט סאין ועכשיו עולה ע"י ערלה וכה"כ במאה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:2:1:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:2:1:2)

הערלה מעלה את הכלאים כו' כיצד סאה ערלה וסאה כה"כ שנפלו למאתים ואח"כ נפלה סאה ועוד ערלה זו היא שהערלה כו' כן גי' השנו"א ז"ל. ונראה לפענ"ד דמפרש סאה ועוד היינו בסך הכל הוי סאה ועוד ערלה או כה"כ עיי' בשנו"א ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:2:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:2:2:1)

**א"ר קורייס לא שהתרומה כו' ופריך ניחא תרומה מעלה את הערלה שכן טהורה כו'.** ע"פ פי' וגי' הגר"א ז"ל במשנה הכי פירוש הסוגיא דלכאורה קשה הא בה"א גרסינן נפלו ג' קבין ערלה ואחר כך נפלו ג' קבין ועוד כלאי הכרם הותר אבל נפלו ג' קבין ועוד ערלה ואחר כך נפלו ג' קבין כלאי הכרם אסור כגירסת הגר"א ז"ל דמובא לעיל וכן הוא' גי' הר"ש ז"ל עיי"ש והוא משום דלא שייך ביטול אלא דוקא בשהאיסור הזה כבר נתבטל והותר יש לו בכח להעלות להאיסור השני משא"כ כשהוא נאסר תחלה האיך בכחו של איסור להעלות להאיסור האחר הא אין איסור מתיר לאיסור אחר וא"כ הכא בתרומה שנפלה תחלה לצ"ט סאין ונדמע האיך תעלה אח"כ לחצי סאה דערלה וחצי סאה דכה"כ וע"כ הא דתעלה לערלה במאתים משום דלכהנים מותר ונתבטל איסור ערלה במאתים לגבי כהן וכ"כ הר"ש ז"ל א"כ קשה לפ"ז האיך תעלה אח"כ הערלה וכה"כ את התרומה והיכי שייך למימר דאיסור מעלה להיתר הא לכהנים מותר בלא"ה וכ"ת דמעלה אותה לזרים ג"ז קשה הא אין איסור מבטל לאיסור אחר אם לא שניתר הוא או בב"א ניתרים שניהם או בזה אח"ז והיכי שייך הכא כן דהא הערלה ניתר' ע"י התרומה רק לכהנים והאיך תתיר הערלה אח"כ התרומה לזרים הא לזרים לא ניתרה הערלה לעולם ולא מצינו באופן זה שיהיו איסורין מעלין זא"ז בב' אופנים דזה מתיר את זה לאדם זה וזה יתיר את זה לאדם זה. וע"פ דברינו מבואר היטב כל סוגית הש"ס דה"פ דמקשה ניחא תרומה מעלה את הערלה שכן טהורה מעלה את הטמאה דהא תרומה שנדמע מצטרף עם החולין לעלות את הערלה במאתים משום דטהור מעלה את הטמא ר"ל דהיתר מעלה את האיסור ותרומה שנדמע' הא עכ"פ היא היתר לכהנים אבל לפ"ז קשה האיך ערלה מעלה את התרומה דהיכי שייך דאיסור [אע"פ שנתבטל] יעלה להיתר וכי איזה העלאה שייך להיתר ע"ז משני לא אצל הזרים בתמי' ר"ל וכי הא דמעלה להתרומה לא אצל זרים הוא בתמי' בודאי אצל הזרים הוא מעלה שמא לכהנים בתמי' וכיון דאצל הזרים שפיר שייך העלאה. ונמצא לפ"ז דהתרומה מעלה את הערלה הוא לכהנים והערלה מעלה להתרומה הוא אצל זרים ע"ז פריך דז"א דלא שייך באופן זה דאיסורין מעלין זא"ז והתנינן הערלה מעלה את הכלאים והכלאים את הערלה שניא היא תמן בין אצל הזרים בין אצל הכהנים בתמי' דכי שייך באופן זה דזה מתיר לזה לזרים וזה מתיר לזה לכהנים וע"כ לא שניא היא שם בין זל"ז וע"כ דהא דאיסורין מבטלין זא"ז הוא דכל אחד מתיר להאיסור אחר ומעלין זל"ז במה שמעלה זל"ז כמו כן מעלה זל"ז בלא שום שינוי ולא שניא תמן בין זל"ז דזה יתיר אצל הזרים וזה אצל הכהנים וא"כ ה"נ כן דלא שייך למימר דיעלה תרומה לערלה וערלה לתרומה אלא בלא שום שינוי דלמה דמעלה זל"ז כן נמי בדבר הזה יעלה זא"ז ונשאר בקושיא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:3:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:3:2:1)

**ר' יוסי בשם ר"ח ר"י בשם רשב"ל כתפוח עושין אותו ב"ש.** פי' דהא דס"ל לב"ש דאף לענין טומאה מחמץ בכ"ש דדמי לאיסור הוא משום דילפי כל הטומאות מן תרומה דהא בתרומה שייך טומאה אפילו בדבר דלא מטמא חולין וכיון דבמחמץ תפוח של תרומה את העיסה קי"ל דבכ"ש אוסר העיסה לזרים והוי כל העיסה תרומה א"כ ממילא מקבלת טומאה של תרומה כגון בטבו"י וכדומה ג"כ ע"י החימוץ וא"כ ילפי מזה דבטומאה ג"כ מחמץ בכ"ש ומטמא דהא באיסור דתרומה נ"מ ג"כ לענין טומאה דקי"ל בפ"י דתרומות ה"א תפוח שריסקו ונתנו לתוך העיסה וחימצה דהוי כל העיסה ע"י החימוץ תרומה וממילא מקבלת טומאה של תרומה בטבו"י ע"כ ס"ל דכן הדין גם בעלמא דטמא המחמץ מטמא בכ"ש [ובשנו"א ז"ל גרס גירסא אחרת עיי"ש] ומפסיק באמצע במי הצבע דר"מ כב"ש כמו דב"ש ס"ל לענין טומאה אע"פ שאינו שייך נתינת טעם דחימוץ לענין טומאה מ"מ מכיון דהוי דבר ניכר מטמא בכ"ש כן נמי ס"ל לר"מ במקוה הגם דליכא שיעורא דג' לוגין מ"מ כיון דהוי שאיבה ניכרת פוסל משום שאובין והשתא חוזר ושואל אם הא דב"ש ילפי מתפוח למדין דוקא בדבר דכוותי' באיסור וטומאה בב"א כגון כה"כ שנטמא או ערלה ונפלו במאתים של היתר כיון דנאסרו משום ערלה וכה"כ והוי כל התערובות באיסור ערלה וכה"כ ע"כ נטמא ג"כ דנתפשט איסור ערלה וכה"כ על הכל וע"כ כמו דנתפשט האיסור בכולה כן נמי מתפשט הטומאה בכולה והגם דלא דמי לתפוח של תרומה שנתקדש כל העיסה בקדושת תרומה לענין איסור זרות דמקבל טומאה של תרומה דהתם הטומאה הוא משום שם תרומה ותלי הטומאה בשם תרומה וכיון דהוי עלי' שם תרומה ממילא מקבל גם הטומאה דתרומה משא"כ בשאר איסורין דנטמאו דהתם לא תלי הטומאה בקריאת שם איסור מ"מ ילפי ב"ש כל איסורין טמאין מן תפוח של תרומה [וב"ה סברי דלא דמי דהתם בתרומה הטומאה היא מכח קדושת שם תרומה וכיון דאית ליה השם תרומה ממילא נפסל בטבו"י כמו תרומה משא"כ בשאר איסורין דאפי' דנאסר באיסור זה דערלה או כה"כ אבל מאי שייכות הוא להטומאה דהא הטומאה לאו משום שם זה האיסור] אבל טומאה גרידא אף ב"ש מודו דאינו מטמא ונשאר באיבעיא דלא איפשיטא. א"נ יש לפרש דהאי איבעיא שייכא להא דלעיל דמקשה על ר"ח בשם ר' אבא דס"ל דר"מ וב"ש אמרי דבר אחד ע"ז שאל מניין לך זאת דעד כאן לא שמענו מב"ש אלא באיסור וטומאה אבל בטומאה גרידא מנין לנו דס"ל לב"ש כן ואח"כ אמר חימץ ממנו למקום אחר כו' ריבה על הראשון וביטלו נעשה עיקר טפילה כו' ובשנו"א ז"ל גריס ונפלה ממקום אחר לתוכו עיי"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:3:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:3:5:1)

**שאור של תרומה שנפל לתוך העיסה והגביהו.** ר"ל דנתבטל בק"א והוגבה אחד משום גזל השבט ואח"כ נתחמצה העיסה ומובן מזה דע"כ הוגבה אחרת והתרומה דשאור נשאר בתוכה אך לא הוכר היכן הוא ה"ז מותרת כיון דכבר נתבטל ופריך א"כ תאנה של תרומה שהוגבהה אחת ואח"כ ניכר' איזו היא התרומה תימר נמי דמותרת בתמי' ע"ז משני דלא דמי דהתם הוכר האיסור היכן היא התאנה דתרומה ומאי מהני מה שכבר נתבטל' אבל הכא גם עכשיו אינו ניכר האיך הוא השאור של תרומה רק דידעינן דנמצא כאן וכיון שכבר נתבטל קודם שהחמיץ לא איכפת לן:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:3:7:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:3:7:1)

**הדא אמרה ריבה עליהן גריסין של תרומה אסור.** כן הגי' הגר"א ז"ל בכי"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:4:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:4:2:1)

**תני חנניא בשם ר' יוחנן אף הראשונה במחלוקת.** פי' דאף ברישא דמחמצים שניהם בב"א ומתחלה הוי שבח ואח"כ הוי פגם ובשעה שהוי שבח הוי זה וזה גורם ומותר רק לאח"כ שנפגם ע"י חימוץ היתירה אז מתחיל האיסור והוי פגם מעיקרא וס"ל דר"מ ור"ש פליגי בפגם מעיקרא ואף בפגם מעיקרא אוסר ר"מ וכן איתא במס' ע"ז דף ס"ח וכן כתב בשנו"א ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:4:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:4:4:1)

**א"ר יונה צורכה להדא דרשב"ל.** ר"ל יש לעיין בהא דרשב"ל לא כן סברינן מימר כו' פי' דהנה רשב"ל ור"י פליגי אם ר"מ פליג על פגם מעיקרא או לא דרשב"ל ס"ל דאינו פליג רק בשהשביח ואח"כ פגם אבל בפגם מעיקרא לא ור"י ס"ל דבתרתי פליגי דאפילו בשהשביח ואח"כ פגם פליג ר"ש ואפילו בפגם מעיקרא פליג ר"מ ולפ"ז במתניתין דידן דנתחמץ תחלה ע"י שאור של חולין ואח"כ ע"י שאור של תרומה אי דנתחמץ ע"י חולין כל צורכו א"כ הוי התרומה פגם מעיקרא אבל אי לא נתחמץ כל צורכו הוי השביח ואח"כ פגם וע"כ בזה נחלקו רשב"ל ור"י דלר"י אפילו בנתחמץ ע"י חולין כל צורכו פליג ר"מ ולרשב"ל דוקא בלא נתחמץ כל צורכו דהוי השביח ואח"כ פגם אבל בנתחמץ כל צורכו ע"י חולין אפי' ר"מ מודה וע"ז קאמר ר' יונה דצריכין לעיין לדברינו בהא דרשב"ל דקאמרינן מה פליגין בשחימץ זה כל כוחו וזה כל כוחו ונפל שאור של חולין תחל' הרי דפגם מעיקר' הוי ג"כ כמו שהשביח ולבסוף פגם וכדמסיק ואפי' נפל שאור של חולין תחלה נעשה כמי שהשביח מעיקרו ואח"כ פגם וכר"י דס"ל לא שניא היא השביח ואח"כ פגם היא פגם כו' ר"ל דפגם מעיקרא הוי כמו שהשביח ולבסוף פגם ומדברינו דהוין סברין מימר מוכח דאפילו נפל שאור של חולין תחלה דהוי פגם מעיקרא נעשה כמו שהשביח ולבסוף פגם והוא כר"י וע"ז חזר ר' יונה ואמר דאף כשחימץ כל כוחו מ"מ האשה הזאת אינה מחמצת כל צורכה משיירת היא כ"ש ואותו כ"ש הוא נעשה כמו שהשביח ולבסוף פגם אבל בפגם מעיקרא אף ר"מ מודה וכרשב"ל וע"ז פריך הגמ' וקשיא אילו השביח ולא פגם שמא כלום הוא בתמי' ר"ל דע"כ אותו כ"ש לחוד נתבטל וע"כ דמצרכינן הפיגום דלבסוף וע"כ דר"מ ס"ל דאפילו לפגם נמי אוסר דהא כיון דלא השביח מעיקרא אלא כ"ש לאו כלום הוא בלא הפגם דלאח"כ וא"כ סוף סוף מוכח דלר"מ אסור אפילו בפגום מעיקרא דאי משום השבח מעיקרא דמשהו לאו כלום הוא וא"כ דלא כרשב"ל. ופירושינו הוא קצת כדרך המפרשים הפ"מ ומהרא"פ ז"ל רק מבורר יותר. ודע דבזה הירושלמי אינו כשיטת הש"ס דילן במס' ע"ז דף ס"ח דשם משמע בתרומה תחלה ואח"כ חולין הוי ג"כ השביח ולבסוף פגם ולהירושלמי לא חשיב אח"כ פגם כיון דהפגם הוא לאו מהתרומה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:5:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:5:3:1)

**רבי אבהו בשם ר' יוחנן ג' נותני טעמים הן כל שההדיוט כו'.** עיין במהרא"פ ז"ל שמביא בשם שדה יהושע ז"ל גירסא אחרת לדמותה לגי' הבבלי במס' ע"ז דף ס"ח עיי"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:5:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:5:4:1)

**ר' אבהו בשם ר' יוחנן כל האיסורין משערין אותו כאילו בצל כאילו קפלוט.** וכן איתא במס' חולין דף צ"ז ע"ב עיי"ש שקודם שנתקן שיעור דששים משערין אותו לפי ערך בצל וקפלוט כמה השיעור מהן נו"ט בקדירה ושאל עד כדון בדבר שדרכו להשתער בבצל ובקפלוט ר"ל שנותנין אותו בקדירה בערך בצל וקפלוט אבל שאר כל הדברים האיך הוא הדין א"ר יודן לא כן אמר ר"א בשם ר"א במיני מתיקה שנו ומ"ש דנקט מיני מתיקה וקס"ד דה"ט דמיני מתיקה משום דדרכן להשתער בבצל וקפלוט והוו כולן מין אחד דכיון דשוין בשיעורין ע"כ מצטרפין כדקי"ל בכל דוכתי דכל דשוו בשיעורייהו להדדי מצטרפין כדאיתא במס' שבת דף ע"ו ובמס' סוכה דף י"ז וא"כ מוכח מזה דשאר איסורין שאין דרכן להשתער בבצל וקפלוט אין משערין אותן אלא במינן וע"כ נפשט' האיבעיא דכמון משערין אותו במינו וע"ז פליג ר' מנא ואמר דאינו כן אלא לא כן א"ר אבהו בשם ר"א במיני מתיקה שנו מיני מתיקה ע"י שטעמן שוה דראוין למתק בהן את הקדירה כדאיתא בבבלי והגם דלא אזלינן בתר טעמא אלא בתר שמא כדאיתא בבבלי אבל בדבר ששיעורו שוה לכ"ע מצטרפין כדאיתא בשבת ובסוכה עיין בבבלי במס' ע"ז דף ס"ח ובמיני מתיקה כיון דטעמם שוה משערין אותן כאילו בצל וכאילו קפלוט דהא אין מחליש טעם אחד את טעם חבירו ועומד בטעמו ע"כ משערינן כאילו בצל וקפלוט אבל בשאר מינין לא מצינו ששוין בטעמן וא"כ כל אחד מחליש טעם חבירו או מחזקו ואין לשערו בבצל וקפלוט. והנ"מ בשני מינין אבל במין אחד י"ל דגם בשאר איסורין משערינן כאילו בצל וכאילו קפלוט ולפיכך לא נפשט' מכאן האיבעיא לפיכך הכמון צריכה ר"ל נשאר בהאיבעיא דלא איפשיטא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:7:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:7:2:1)

**מ"ט דר"א הראשון מוציא את האחרון.** והגר"א ז"ל בכי"ק מחליף הגי' והגי' האחרון מוציא את הראשון מ"ט דרבנן הראשון מוציא את האחרון פי' דר"א ס"ל כיון דשבע לי' לבלוע ע"כ בב' סיכות נכנס האחרון ומוציא את הראשון לחוץ וחכמים ס"ל דהראשון מוציא להאחרון לחוץ ע"ז אמר ר"י דר"י ור"א שניהן אמרו דבר אחד דתנינן תמן צלוחית שפיה צר טובל ומעלה כדרכו רי"א הזיה ראשונה פירשו הר"ש והרא"ש ז"ל במס' פרה דהאיזוב יש לו מי לחלוחית של עצמו וכיון שדחקו בפיה הצר של הכלי ע"כ י"ל דמי חטאת שהוא אחרון על האזוב נכנס לפנים ומוציא מי לחלוחית האיזוב לחוץ ע"ז ס"ל לרבנן דאינו כן אלא מותר להזות משום דמי חטאת הוא לעולם בחוץ על האיזוב משום דהראשון דהוא מי לחלוחית מוציא את האחרון דהוא מי חטאת לחוץ ור"י ס"ל דבפעם הראשון מותר להזות אבל בפעם שני דהאיזוב נתלחלח חיישינן שפיר שהאחרון מוציא להראשון לחוץ רק בפעם הראשון דהאיזוב עדיין יבש לא חיישינן מה שאין כן בפעם שניי' אם כן ר"י ור"א אמרו דבר אחד על זה שאל עד כדון כשסך מכאן ומוציא בצד השני' ר"ל דדחק כ"כ בסיכוך השמן עד שיצא בצד אחר ע"ז אמרינן דהאחרון מוציא את הראשון אבל סך מכאן ומוציא בכאן בצד הזה גופי' מה אמר בה ר"א אם בזה ג"כ אמרינן כיון דשבע לבלוע ע"כ מוציא את הראשון כשנכנס השני או לא נפשוט מן ההיא דאמר ר"א בשם ר"י לא סוף דבר צלוחית ר"ל לאו דוקא צלוחית שפיה צר אלא אפילו ספל ס"ל ג"כ לר"י דכיון דהאיזוב לח מן פעם הראשון אין לטבול בו משום דהאחרון יוציא המים הראשונים שבו והתם אפילו בלא דוחקא אוף הכא כן. כן יש לפרש עפ"י הר"ש והרא"ש ז"ל לפי פירושם בהמשנה דפי"ב דפרה. אבל לפי' הרמב"ם ז"ל ג"כ ניחא הירושלמי דמפרש שם דר"י ס"ל דהמי חטאת שקיבל בפי הצלוחית הוא פסול משום דבעינן טבילה ולא ספוג דהוא קינוח מן הכלי אך בפעם הראשון אפילו בלע מי ספוג נבלע בהאיזוב אבל בהזאה שני' חיישינן כי טבל בתוכה האיזוב שמא יסחט לתוך המים ממה שספג בראשונה עיין באליהו רבא ז"ל במס' פרה עיי"ש והוא דס"ל דהאחרון מוציא את הראשון וכנ"ל ומסיק דאמר ר"א בשם ר"י לא סוף דבר צלוחית אלא אפי' ספל ר"ל דבפעם השני' אין מזין בהאיזוב הזה אפילו מספל משום דיסחוט המי חטאת של ספוג הראשונים שנמצא בו שקיבל מפי הצלוחית ואתי שפיר ג"כ הסוגיא. ודע דמה דפירשנו לפי' הר"ש והרא"ש ז"ל דס"ל לר"י דאסור באיזוב אחד להזות ב' פעמים אפילו בספל רחב משום דהמים האחרונים מוציאין את הראשונים הוא דוקא באיזוב אבל לא בעץ ארז דלחלוחית המים אשר בהאיזוב חיישינן שיצא לחוץ אבל לא חיישינן ממים שבעץ ארז כדמוכח בפירוש משיטתי' דר' יהודה גופי' בירושלמי במס' סוטה פ"ב ה"ב. א"נ יש לחלק בין שחוזר וטובלו בשעה שהוא עדיין לח דאז אסור משא"כ לאחר שנתיבש מותר אפילו בפעם שניה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:8:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:8:2:1)

**בזה כדי לחמץ כו' ר"א בר"ש מתיר לכהנים.** כן הגי' הגר"א ז"ל בכי"ק דה"ג ר"א בר"ש מתיר לכהנים ואוסר לזרים. ע"ז פריך ר"י מה בין תרומה אצל הזרים מה בין שביעית אצל הכהנים כו' שביעית אצל הכהנים מותרת פי' בתמי':


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:9:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:9:2:1)

**תני של פיגול ושל נותר כו'.** הגר"א ז"ל בכי"ק מגי' כאן וכצ"ל תני פיגול ונותר של קדשים קלים א"ר יונה פיגול ונותר לאחר זריקה לא כלפני זריקה הן לא אמר אלא פיגול ונותר שאין זריקה מתירתו הא קדשים קלים הואיל והן מותרין אחר זריקה אפילו לפני זריקה אין לוקין עליהן משום זרות א"ר יוסי פיגול ונותר לאחר זריקה לא כלפני זריקה הן לאיזה דבר נאמר פיגול ונותר להוציא קדשים קלים לאחר זריקה הא לפני זריקה הואיל והן אסורין בקדשים קלים לוקין עליהן משום זרות א"ר אבין מתניתין מסייע לר' יוסי כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק. וה"פ דבמתניתין גרסינן חתיכה של ק"ק ושל פיגול ע"ז אמר דתני בברייתא פיגול ונותר של קדשים קלים ע"ז אמר ר' יונה דקמ"ל בזה דקדשים קלים בעלמא לפני זריקה בלא פיגול אין לוקין עליהן דהא קשה למה נקט פיגול ונותר דהא לפני זריקה בלא"ה אסורה לזרים ולכהנים וכשנעשה פיגול בזריקה [דהא קיי"ל דלא נקבע פיגול אלא בזריקה כדאיתא במס' פסחים דף ס"א ע"ב עיי"ש] הוי כלא נזרק כלל ואיסורו הוא משום שלא נזרק כדגרסינן פיגול ונותר לאחר זריקה לא כלפני זריקה הן פי' דע"כ פיגול ונותר הוא לאחר זריקה לא כלפני זריקה הן בתמי' דהא דמי כאילו לא נזרק ולמה לי' למימר דנתפגל בזריקה הא בלא"ה יש לחשוב קדשים קלים שלא נזרק עליהן דאסור לזרים ולכהנים וא"כ למה נאמר פיגול ונותר [כמו דמסיק בסמוך מפורש בלשון זה למה אמר פיגול ונותר] ואלא ע"כ לאשמעינן דלא אמר אלא פיגול ונותר שאין זריקתו מתירתו שאין לו עוד שוב תקנה בזריקה הא קדשים קלים הואיל והן מותרין אחר זריקה אפילו לפני זריקה אין לוקין עליהן משום זרות ע"ז פליג ר' יוסי ואמר איפכא מוכח מהאי דיוקא גופה פיגול ונותר לאחר זריקה לא כלפני זריקה הן לאיזה דבר נאמר פיגול ונותר כנ"ל אך לאשמעינן להוציא קדשים קלים דקמ"ל בלאחר זריקה דוקא בפיגול אסור אבל בלא פיגול לאחר זריקה מותר וזה פשיטא הוא אלא לאשמעינן דדוקא לאחר זריקה הא לפני זריקה הואיל ואסורין בקדשים קלין לוקין עליהן משום זרות:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:9:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:9:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:9:4:1)

**רשב"ל אמר במחלוקת.** פי' על הסיפא דבשר ק"ק ובשר קדשים קלים הוא ג"כ במחלוקת ת"ק ור"ש דלר"ש אין מצטרפין דהוי ג"כ ב' שמות ע"ז פריך לא כן סברינן מימר כולהון לשון תרומה כו' ומשני סבר רשב"ל כהדא דתני בר קפרא חתיכה של ק"ק ושל קדשים קלים שנתבשלו עם החתיכות כו' כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:9:4:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Orlah 2:9:4:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/2:9:4:2)

סליק פירקא בס"ד: