## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim Chapter 10

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 10:1:10:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 10:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/10:1:10:1)

ר"י בר"ב בשם ר"י דר' יהודא הוא דתני מים כדי גמיאה כו' יין כדי גמיאה ר"י אומר כדי מזיגת הכוס אלמא דמתניתין דידן ר"י הוא וכ"ז גרסי' במס' שבת ר"פ המוציא יין וקאי על מתניתין דשם:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 10:1:10:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 10:1:10:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/10:1:10:2)

מזוג בכמה פי' דעד כאן לא ידעינן דבעי רביעית אלא גבי יין חי צריך שיעורא דרובע רביעית כדי שימזגנו ויעמדנו על רביעית אבל אם הוא כבר מזוג יש לומר דלא בעי רביעית וסגי בפחות כמו בעלמא קודם דזרעינהו ולבתר דזרעינהו וכן בסממנים שרוין דאיתא במס' שבת דף ע"ט ע"א לפי שאין אדם טורח לשרות סממנין לצבוע בהם דוגמא לאירא עיי"ש ואימא ה"נ נפ"מ בין קודם מזיגה לאחר מזיגה דלאחר מזיגה צריך שיעור פחות מן קודם מזיגה וקאי על הוצאות שבת [וכן גרסינן שם במס' שבת האי סוגיא] ע"ז קאמר נשמעיניה מן הדא יין כדי גמיאה ר"י אומר כדי מזיגת הכוס הדא אמרה מזוג כדי מזיגת הכוס וכן הגי' במס' שקלים וה"פ כיון דתני ת"ק כדי גמיאה ע"כ דלא מיירי ביין חי דהא אינו ראוי לגמות יין חי אלא ע"כ מיירי במזוג דראוי לגמיאה וקתני סיפא ר"י אומר כדי מזיגת הכוס אלמא דאפילו במזוג צריך נמי רביעית:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 10:1:11:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 10:1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/10:1:11:1)

מהו לשתותן מפוסקין כלום אמרי אלא שישתה לא שישתכר כן גי' הגר"א ז"ל במס' שקלים:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 10:5:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 10:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/10:5:4:1)

הרי ר"ה ויוה"כ בגליל כו' עיקרה הוא בפ' מקום שנהגו ה"א דקפריך שם על מקום שנהגו כך ומקום שנהגו כך הרי יש כאן לא תתגודדו ופריך מר"ה ויוה"כ ומסיק עד סוף הסוגיא ונלפענ"ד דשייך לסוף הלכה ד' ונעתק בכאן לסוף ה"ה. ומצוי הוא בירושלמי כמה פעמים ולסוף ה"ד שייך הסוגיא הזאת לבתר דתני ר"ח כנגד ד' בנים דברה תורה וכל אחד ואחד משיב לבנו תשובה אחריתי כל אחד לפי בנו ע"ז קשה הא איכא לא תתגודדו ומסיק הא דפורים דמסדר המשנה סמך למקרא כדכתיב במקרא דמשפחה ומשפחה ובפירוש רבתה המקרא דלא הכל שוין בזה אלא כל משפחה ומשפחה ועיר ועיר רשאין לעשות כל אחד ואחד לפי ענינו וה"נ רבתה התורה להשיב תשובה לכל או"א לפי ענינו:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 10:7:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 10:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/10:7:2:1)

למה מפני הסיע דעת או משום שעבר עליו חצות פי' דאיתא במס' פסחים דף פ"ה גבי נותר משום עצלי כהונה עי' הר"ת ז"ל משום שנתעצלו הכהנים לאכלו והגיע לידי נותר וע"ז פריך אם מפני שחצות הוא דאורייתא כר"א ב"ע וע"כ גזרו רבנן טומאה משום שעבר ונתעצל והגיע לידי נותר דחצות שהוא מה"ת אבל לר"ע דחצות גופי' הוא גזירה דרבנן והאיך שייך גזירה לגזירה דבשביל דעבר אגזירה דרבנן דחצות יגזרו עליו רבנן בשביל זה טומאה. או דילמא אפילו לר"ע נמי הוי טומאה בלא גזירה דרבנן אלא מכיון דגזרו רבנן עליו איסור אכילה ממילא הוי בי' היסח הדעת והיסח הדעת הוי טמא ע"ז קאמר דגבי פסח לא שייך למימר משום דעבר עליו חצות והוי עבירה שעבר דלא דמי לנותר דקדשים דהתם שייך שפיר עבירה שעברו ונתעצלו ביה משום דהתם כל הכהנים דהמשמר שוין בו משא"כ בפסח הגע עצמך שיש שם חבורה אחרת וגבי ב' חבירות הוי חבורה ראשונה ושניה דלא זכו החבורה האחרונה לאכול אלא לאחר שישאר מן החבורה הראשונה כדאיתא לעיל בפ"ח ה"ד עיי"ש בדברינו היטב וא"כ החבורה הראשונה לא עברו כלל שום עבירה כשהחבורה הראשונה לא גמרו קודם חצות הרי לא עברו עליו החבורה השניה שום עבירה ונמצא דשניהם לא עברו עליו החבורה הראשונה גמרו אכילתם עם חצות והחבירה הראשונה לא היה בידם לאכול קודם שהניחו החבורה הראשונה אלא ע"כ דהוא משום היסח דעת וע"ז מסיק האי סוגיא דהפיגול והנותר וההין יוצא מה אתעביד ליה מטמא כו' או לא ומסיק להוכיח מהא דאבר שיצא מקצתו כדלעיל בפרק ז הי"ב והמסקנא דמטמא את הידים ע"ז קאמר דמכאן נמי מוכח דע"כ הטעם דטומאה הוא משום היסח הדעת ולא דגזרו רבנן עליו משום עבירה שעבר דהא כל עיקר דגזרו רבנן משום עבירה שעבר בפעם הזה כדי שלא יבוא לעבירה זו בפעם אחרת וזה לא שייך רק בנותר כדאיתא בש"ס דילן דף פ"ה נותר גזרו רבנן טומאה משום דאתא לעצולי בי' אבל יוצא אפיקי בידים לא מפקי ליה בידים לא גזרו רבנן טומאה עיי"ש וא"כ מפני מה הוי הטומאה דיוצא וע"כ הוא לאו משום עבירה ולא הוי חשש עבירה אלא רק משום היסח הדעת לבד והיינו דמסיק אית לך מימר שעבר עליו חצות בתמיה ר"ל משום עבירה אלא מפני הסיע דעת הוי לית טעמא אלא מפני הסיע דעת כן נראה לפענ"ד פירושא דהאי שמעתתא בע"ה ונכון הוא: