## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim Chapter 3

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:1:11:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/3:1:11:1)

**התיבון והתני יוצאין במצה מתובלת אע"פ כו'.** לכאורה צ"ב גדול להבין החילוק שבין הבבלי לירושלמי דלכאורה קשה מאד דמאי פריך בירושלמי ואלו הואיל ורובן חמץ יהא חייב בכרת כמו מצה דיוצאין במצה מתובלת והוא שיהא ריבא דגן ה"נ אלו הואיל ורובן חמץ יהא חייב וקשה האיך הוי רובן חמץ הא הוי רובן שכר מתמרים או משאר מינים וכן חומץ האדומי הרי רובן משאר מינים ורק מקצת שעורין נותנין בתוכו וכמו דאיתא בהדיא בפירש"י ז"ל במס' פסחים דף מ"ד ע"א גבי הנח לכותח הבבלי דלית ביה כזית בכדי אכילת פרס וכו' פירש"י ז"ל דסתם שכר וכו' אלא שבמדי מערב עמהן משעורין קצת עכ"ל וכן כתב הרא"ש ז"ל בפ' אלו עוברין בהדיא בשם ר"ת ז"ל וז"ל דדווקא בשכר המדי הוא דשרי משום דעיקרו עשוי מתמרים או מדברים אחרים ולא היו נותנים בו אלא מעט שעורים להחמיצו כמו דמשמע בגמרא דרמו ביה מי שערי אבל שכר שלנו לא עכ"ל הרי בהדיא דלא הוי ביה רוב חמץ אלא מיעוטא דמיעוטא וא"כ קשה מאי פריך בירושלמי ואלו הואיל ורובן חמץ יהא חייב והאיך פליג הירושלמי עם הבבלי בדבר מציאות כזה. ובודאי בלא"ה הסברא נותנת דלא רמו השעורין רק לבסומי להיין להחמיצו כמו דאיתא בירושלמי בהדיא בסימי' דרומיא עיי"ש והאיך ס"ד דיתנו שעורין יותר מן המשקה אלא האמת יורה דרכו דהירושלמי אזיל לשיטתו דהירושלמי ס"ל הטעם דגרירה גבי העושה עיסה מן החיטים ומן האורז דחייבת בחלה ויוצאין בה ידי מצה משום הסברא דגרירה דגם האורז נתחמץ אלמא הגם דאורז הוי מין קטניות שאינו בא לידי חימוץ כמו תפוחי אדמה ואעפ"כ יוצא בה ידי חובתו משום הסברא דגרירה לשיטת הירושלמי דאמרינן דהחיטים או השעורים מחמיצים גם לאורז או לכל הדברים שאינן מחמיצין א"כ לפי"ז מקשה בירושלמי שפיר והלא רובן חמץ שע"י השעורין המקצת שבו מחמץ גם לשארי מינים ונמצא דרובן חמץ חוץ מן המים. דהלא ע"י הסברא דגרירה יוצא בה ידי מצה א"כ לפ"ז ותחייב ג"כ על חמץ דהא הא בהא תליא דאינו יוצא במצה רק שאיסורו משום בל תאכל חמץ. א"כ בודאי איכא איסורא דחמץ וס"ל להירושלמי כמו רבנן דפליגי על ר' הילא בשם רשב"ל בירושלמי פ"ק דמס' חלה וס"ל דגם שעורין מגרר כמו חיטין ומגררין לכל המינין שבעולם א"כ הוי רובן חמץ ע"כ פריך שפיר בירושלמי ואלו הואיל ורובן חמץ דהכא הוי רובן חמץ וע"ז מתרץ שפיר ר' יוסי בשם ר' אידי אין חימוצן חימוץ ברור. והוא מכוון כמו ר' הילא בשם רשב"ל דריש מס' חלה דס"ל דלא שנינו אלא חיטים ואורז בלבד אבל שאר המינים אפילו שעורין אינו מגרר דאינו מחמץ חימוץ ברור כמו תפוח שריסקו עיי"ש דמסקינן דחימוצו לא הוי חימוץ ברור. כמו כן הגרירה דשאר מינים אינן מחמיצין חימיץ ברור מלבד חיטים ואורז ע"כ משני שפיר אין חימוצן חימוץ ברור כלימר דהשעורין אף כי הן מעצמן הוי חמץ בריר דהשעורים היו שרויים במים קודם כמו שכ' התוס' ז"ל וכל מרבוותא ז"ל אבל אין השעורין מחמיצין חימוץ ברור ע"כ לא הוי רובן חמץ ולא קשה קושית הגמ' ואלו הן רובן חמץ יהא חייב וזה ברור וזהו דקאמר במס' חלה פ"ק אתיא דר' יוסי כר"ה דסוגיא דידן כלומר כמו ר"ה בשם רשב"ל דס"ל דשעורין אינן מחמיצין חימוץ ברור כמו תפוח וכדברינו לעיל. נמצא דמימרא דר' יוסי במס' פסחים בירושלמי כאן היא שיטתו דר' הילא בשם רשב"ל התם דריש מס' חלה וזהו דקאמר במס' חלה אתיא דר"י כר' הילא הוא ר' יוסי דכאן כר' הילא שם:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:1:11:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/3:1:11:2)

מהו שילקה פי' דמיבעיא ליה אם הא דס"ל לר"א דהרי אלו באזהרה הוא גם לחייב מלקות או לא דאינו לוקה עליו אלא רק איסור בעלמא בלא מלקות. וכמו דגרסינן במס' יומא דף ע"ג חצי שיעור אינו בעונש וישנו באזהרה ואינו רק איסור ל"ת בעלמא בלא מלקות דנתרבי מכל חלב וכיון דאינו רק מריבוי דכל אינו רק באיסור ל"ת ואבל לא למלקות. ולפ"ז ה"נ דמרבה עירובו מן כל וכיון דנתרבה מן ריבוי דכל אינו רק באיסור ל"ת אבל לא למלקות ר' ירמיה בשם ר"א ר' לוי בשם רשב"ל אף ללקות אינו לוקה. כלומר לא מיבעיא דלית ביה כרת אלא אפילו ללקות אינו לוקה [ואין להק' לפ"ז דפליגי רבנן אר"א האיך פטרו לגמרי הא לא גרע מחצי שיעור ועיי' בתוס' ז"ל דף מ"ד ע"א ד"ה לענין ז"א דדווקא בחצי שיעור בפני עצמה אבל לא בתערובות דבתערובות גרע טפי כדאיתא בכ"מ ז"ל בה' חו"מ ה"ו ד"ה ואי ומביא ראיה מדף מ"ד ע"ב וכ"ת מיין לחודי' מאי למימרא הא קמ"ל אע"ג דבתערובות עיי"ש] ופריך והתני. על חמץ ברור חייב כרת ועל עירובו סופג ארבעים רב אמר זה שיאור זה כותח הבבלי [ותיבת ואמר שבינתיים מיותר] אם כן מפורש דלקי על עירובו על זה משני רבב"כ קומי ר' לא תיפתר בחו"מ שנתערבו פי' דכל עיקר הא דאיסור מצטרף להיתר בעירובו דחמץ הוא כשניכר זה בפני עצמו וזה בפני עצמו כדפירש"י ז"ל בדף מ"ג ע"ב ובזה אין בו מלקות רק איסור ל"ת בעלמא והא דקתני על עירובו סופג ארבעים מיירי שנתערבו ונתבטל ומדין ביטול נגעו בה ע"ז פריך ר' יוסי קושייתו על הדא דרבב"כ מה אנן קיימין אם בשרובו חמץ יהא חייב כרת כיון שנתבטל המצה בחמץ הוי הכל חמץ ואם בשרובו מצה יכול אף לצאת ידי חובתו ארשב"י תנא ר"י אוניי' תיפתר ר"נ תירוץ אחר שיש בו חמץ ר"ל שיש בו חמץ כלומר דלא נתבטל ואין בו כזית כר' שמעון דר"ש אמר כ"ש למכות ר"ל דרשב"י משום תנא ר"י אוניי' משני תירוץ אחר תיפתר כר"ש ולא כרבב"כ דמוקי תיפתר בחמץ ומצה שנתערבו. ז"א אלא דתיפתר להברייתא כר"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:3:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/3:3:4:1)

כיצד יעשה על דר"א מערים ואומר זו אני רוצה לאכול וכו' ומשייר אחת א"ל ר"י לא נמצאת כשורף קדשים ביו"ט ר"ל ופשיטא דאסור לעבור בקום ועשה מלעבור בשוא"ת לכו"ע א"ל ר"א מאליהן הן נשרפין והגם דשריפת קדשים ביו"ט אפילו לשרוף ממילא אסור כדאיתא בירושלמי פ"ב במס' שבת מ"מ הא הוי שניהן שוא"ת ב"י וש"ק ומוטב לו לעבור בשוא"ת על ש"ק מלעבור בשוא"ת על ב"י וב"י א"ל ר"א ולא נמצאת עובר על ב"י וב"י א"ל מוטב לעבור מצוה בל"ת שלא באת לפניו ממצוה בל"ת שבאת לפניו פי' דמוטב לעבור על הל"ת שכבר אינו בידיך ובע"כ אתיא ואסור לתקן אותה ע"י ל"ת שהיא עדיין לפניך ואימתי נוח לעבור ל"ת קלה מלעביר ל"ת חמורה כמו ביוה"כ דקי"ל מאכילין אותו הקל הקל הנ"מ כששניהן הן עדיין לפניך או ששניהן אינן לפניך ר"ל ששניהן כבר אינו בידו או ששניהן עדיין לפניך ובידך הן אבל אסור לתקן ל"ת שהיא כבר אינו לפניך ואינו בידך ובע"כ אתיא ע"י שיעבור ל"ת שהיא עדיין לפניך ובידיך. וה"נ הל"ת דב"י אינו בידך ובע"כ אתיא והשוא"ת דאיסור ש"ק עדיין לפניך ובידך הן וע"ז אמר ר"פ אתין אילין פלגוותא כאילן פלגוותא דתנינן תמן הניתנין וכו' אמר ליה רבי יהושע ולא נמצאת עובר על בל תוסיף מוטב לעבור [ותיבת א"ל מיותר וכ"כ הפ"מ ז"ל] מצוה בלא תעשה שלא באת לפני ממצוה בלא תעשה שבאת לפני ר"ל דבל תגרע בע"כ אתיא דהא אינו יכול להוסיף יותר ואינו יכול להועיל אם לא שיתקן אותה על ידי הלא תעשה דבל תוסיף דהא עדיין בידיך וכן משמע בספ"ב דמס' עירובין בירושלמי והירושלמי לא נחית בזה בין קום יעשה לשוא"ת אלא דבין שניהם קום ועשה או שוא"ת נפ"מ היא בין באת לפניו ולא באת לפניו ועי"ז יאיר עינינו בה"ו ועיי"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:3:8:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/3:3:8:1)

ע"ד דד"א ויקרא לה שם וירדנה אסורה לטלטל כו' וירדינה ויקרא לה שם ואי משום החשש שמא יבוא לאכול יוליך עמה אחרת לקרן זוית ר"ל קרן זוית המיוחד לתרומה טמאה דהמונח בקרן זוית המיוחד לזה אין כאן חשש שמא יבוא לאכול ומשני דאסור לטלטל אגב האחרת דהא הטילטול דאחרת הוא לצורך טמאה ע"ז מקשין חברייא וישליכנה לאשפה ר"ל במקום מאוס דשם אין חשש תקלה שמא יאכל. כדאיתא במס' פסחים דף ל"ד ומס' ב"ק דף קט"ו ויקרא שם חלה. ע"ז משני דכיון דהשליך על אשפה הוי הפקר ותו אינו יכול לקרא שם חלה ופריך ויקדישנה תחלה אצל האשפה וישליך אח"כ על האשפה. ומשני אין אדם מבקיר דבר שאינו שלו ר"ל דאסור להשליך על האשפה. דבר הקדש שאינו שלו. ומוכח מכאן דבזוית המיוחד לתרומה טמאה אסור להוליך טבל טמא דאל"כ קשה יוליכנה לקרן זוית ויקרא לה שם כמו על האשפה א"ו דאסור להניח אף לפי שעה בקרן זוית המיוחד לתרו"ט טבל טמא כי שמא יבוא לשורפו וקי"ל דאין מדליקין בטבל טמא וכמו דחיישינן בשהניח בביתו שמא יאכל כן חיישינן על האשפה שמא ידליקו ועיי' בתוס' ז"ל. במס' ב"ק דף קט"ו דחיישינן אף לזמן מועט לתקלה. ועיי' במסכת דמאי פרק ז' ה"ה בדברינו:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:6:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/3:6:2:1)

אתיא דרבי מאיר כר"א וריבה מדר"א דרבי אליעזר אימר שלא יבוא לידי בל יראה ובל ימצא פי' דר"א לא סבירא ליה דמוטב לעבור במצוה בלא תעשה שלא באת לפניו כדפירשנו לעיל בה"ג דס"ל דמותר לתקן ל"ת שהיא אינה בידו ואינה לפניו בל"ת שהיא עדיין לפניו ובידו וה"נ סבירא ליה לר"מ דמתקן הל"ת דב"י אפילו ספק איסור ב"י דהוי ספק שמא יפשע לבטל בשבת ויבא לידי ב"י כמו דכ' המלחמות להרמב"ן ז"ל ולפיכך ס"ל דמחיוב לבער לפני השבת שאינו בידו הל"ת דב"י דהא בע"כ אתיא מותר לתקנו בהל"ת שהוא עדיין לפניו דהא ש"ק עדיין לפניו ואתיא דרבנן כר"י וריבה מדר"י דר"י אמר אין שורפין את הקדשים ביום טוב ורבנן אמרי אפילו בחול אין שורפין את הקדשים פי' דר"י סבירא ליה דאסר לתקן הל"ת דב"י בהעברת איסור בש"ק ביו"ט משום דהל"ת דב"י אינו לפניו והאיסור דש"ק עדיין לפניו וה"נ סבירא ליה לרבנן דמבער חולין בזמנו דאינו מחיוב לבער ער"ש משום שמא ימצא אוכלין ואי לא ימצא אוכלין יבער בשבת משום דע"פ הדין מותר לבער בזמנו בעשה דתשביתו אף דאפילו מפרר וזורה הוי מלאכה דאורייתא מ"מ מותר משום מצוה בזמנו דילפינן ממילה ותמיד על כל מצות בזמנו כדאיתא בתוס' ז"ל במס' יבמות דף י' ע"ב [ועיי' בדברינו בתוס' הרי"ד דמבואר כ"ז] וע"כ ס"ל דבתרומה אסור לבער קודם השבת אף אם ירצה והגם דיותר טוב לעבור הקל הקל מלעבור החמור וטוב יותר לעבור על ש"ק מלעבור על מלאכה דאורייתא והוי דבר שאיפשר לו לעשות מע"ש כיון דאינו חס על הפסד ממין והאיך ידחה שבת הא לא הוי דומיא דתמיד כדאיתא בתוס' ז"ל במס' מנחות דף ע"ב וע"כ דס"ל לרבנן כר"י דאסור לתקן ל"ת תמורה שהיא אינה בידו ואינה לפניו להזהר ממנה דבע"כ אתיא באיסור הקל דהוא עדיין לפניו ובידו הוא וריבה מדר"י דש"ק בחול קל יותר מש"ק ביו"ט משום דהוי עשה ול"ת:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:6:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/3:6:4:1)

ר"א בשם ר"י אתיא דר"א בר"צ כר"ג כמה דר"ג אמר מה שני בין חולין לתרומה פי' תיבת מה שני הוא לשון קצר והכונה מעין שניהן כדאיתא בפ"ק ה"ג על הא דר"ג דגרסינן שם דיר"ג אומר מעין שניהם והוא כדאיתא בבבלי ר"ג הוי מכריע וה"נ קאמר דר"א בר"צ אתיא כר"ג כמה דר"ג אומר מה שני ר"ל מעין שניהן ולאו דר"ג ור"א בר"צ קיימא בחד שיטה ז"א אלא דקאמר דרבי אליעזר בר"צ הוא כאן מכריע כמו ר"ג התם מכריע ועל כרחך כמה דתימר הלכה כר"ג משום דהוי מכריע כן הלכה כרבי אליעזר בר"צ דהוי מכריע ועיי' בתוס':


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:7:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/3:7:3:1)

מילת בנו ושחיטת פסחו מי קודם פי' דהרשב"א ז"ל כתב במס' יבמות דף ע"א ע"א דאפילו ערל גמור שלא יכול למולו. אין מעכב פסחו דהמול לו כ"ז א"ר ואז יקרב לעשותו והאי לאו בר הכי הוא עיי"ש ולא דמי לערלות עצמו דבפירוש גזר רחמנא דכל ערל לא יאכל בו אבל גבי ערלות דבנו לא כתב רחמנא דערלות דבנו מעכב אלא גזה"כ הוא המול לו כ"ז וגו' וכיון דלאו בר מילה הוא אינו מעכבו באכילת פסחו ולא גזר רחמנא דלא יקרב לעשותו אלא כשימול לו כ"ז רק דווקא כשיכול למולו משא"כ כשאינו יכול למולו וע"כ מיבעיא ליה בשאינו יכול לקיים שניהם מילת בנו ושחיטת פסחו דאם ילך למול בנו לא יהיה לו עת לשחיטת פסחו ואם ישחוט את פסחו לא יכול למול לבנו מי קודם דאפשר דמילת בנו קודם דתדיר לנגד פסח או דלמא דשחיטת פסחו קודם ואף דלא ימול לבנו משום דלא גזר רחמנא דלא יקרב לעשותו אלא כשימול לבנו רק דווקא במקום דיכול למולו ולעשות פסחו ואז אל יקרב לעשותו אלא כשימול לבנו אבל במקום דלא אפשר למולו ולעשות פסח אז שפיר עושה פסח אף דלא ימול לבנו ע"כ מיבעיא איזהו מהן קודם וע"ז אר"פ מן מה דכתיב המול לו כ"ז ואז יקרב לעשותו מוכח מכאן דהתורה אחשבה מילת בנו לאקדומי לפסח:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:7:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/3:7:5:1)

שאין שביתת הרשות הרא"ש ז"ל גורס מהו שביתת הרשות ההולך אצל רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה כאן שנה רבי כו' פי' דקשה ליה למה קרי לה רשות הא תלמיד תורה קודם למעשה ואף דלענין מצוה עוברת מבטלין ת"ת מ"מ האיך קרי לה רשות לגבי מצות דתשביתו הא לא גרע מלמול בנו ולשחוט פסחו והגם דלענין הדין דלחזור ולבער לא דמי ת"ת לשחיטת פסחו ולמול בנו דהוי מצוה עוברת ות"ת הוי מצוה שאינה עוברת אבל מ"מ קשה למה קרי לה רשות לגבי מצות ביעור חמץ הא כל הנפ"מ הוא בין מצוה עוברת למצוה שאינה עוברת וע"ז מסיק כאן שנה רבי המעשה קודם לתלמוד וע"כ קרי לגבי מעשה רשות. ולפי דברינו מתורץ קושית הש"ק ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:8:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/3:8:2:1)

עד מקום שהסוס רץ ואינו עושה צל מכאן מסתייעא לפירש רש"י ז"ל בדף נ' ע"א ולא כהמבקרים שרוצים לפרש עד מקום המיוחד שהיה למי שיודע זכות להציל הנדון ליהרג כדאיתא במס' סנהדרין ומבואר כאן כפירש"י ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:8:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/3:8:4:1)

תני פחות מכאן אין מטריחין עליו שיחזור מלשון זה משמע אבל אם היה רוצה לחזור הרשות בידו לחזור ליהנות מעצי המערכה ופריך מה בין זל"ז ר"ל בין חמץ לקודש ומשני זה יש לו ביטול כדפירש התוס' ז"ל בד' מ"ט ע"א כיון שיש לו תקנה בביטול ע"כ לא החמירו בחמץ עד כביצה עכ"ל ז"ל ור"ל כיון דאינו נחוץ לו כ"כ הביעור דהא יש תקנה בביטול ע"כ לא חמיר כ"כ ע"ז שאל עד כדון בשר קודש חמץ מנין ר"ל דהא תני בברייתא בלשון יחיד פחות מכאן אין מטריחין עליו משמע דקאי רק אבשר קודש לבד דהא לא קתני אין מטריחין עליהן ע"כ נ"ל דקאי רק אבשר קודש לבד דאין מטריחין עליו אבל אם רוצה להחזיר הרשות בידו אבל לענין חמץ נ"ל כמו דבסיפא ואם לאו יבטל בלבו הכונה הוא דאסור לחזור משום ביטול מצות פסח ומילה כמו כן בפחות מכשיעור ג"כ אסור לחזור אפילו יש שהות ביום משום דכיון דאין הביעור נחוץ כ"כ ע"כ אסור לחזור כמו בהולך לעשות פסח ויש לו שהות לילך לדבר הרשות ולחזור בודאי דאסור לבטל עשיית מצוה משום דבר הרשות כיון שהתחיל כבר במצוה אל יחמיצנה כמו כן בפחות מכשיעור שקבעו חכמים אסור לחזור משום דבפחות מכשיעור עשאו חכמים להביעור דבר שאינו נחוץ כ"כ ע"כ אסור לו לחזור בפחות מכשיעור או דילמא כיון דמ"מ מצוה הוא ואלא רק דאינו מחויב לחזור אבל אם רוצה לחזור הרשות בידו ע"ז אמר ריבר"ב מן מה דתנינן וכן מי שיצא מירושלים אלמא דמה דנפל לדין כו' ר"ל דשוין ממש זה לזה וכמו דבקודש רק אין מטריחין עליו אבל הרשות בידו כמו כן נמי גבי חמץ:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:8:4:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Pesachim 3:8:4:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Pesachim/r/3:8:4:2)

סליק פירקא בסייעתא דשמיא: