## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim Chapter 3

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim 3:2:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim 3:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shekalim/r/3:2:2:1)

תמן תנינן מפנין אפילו ארבע או חמש קופות ר"ז שאל לר"י כמה שיעורן כו' בג' קופות של שלש שלש סאין שהן תשעה סאין שהן עשרים ושבע סאין תורמין את הלשכה. פי' עשרים ושבע סאין דהא תורם ג' פעמים בשנה כל פעם מג' סאין נמצא דג' פעמים תשע הוא עשרים ושבע אבל הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות פי' באופן אחר דהא דמיבעיא ר"ז לר' יאשי' כמה היא שיעורן של קופות היא דמיבעיא ליה על תרתי על מתני' דמפנין ועל דשקלים שיעור קופות הגדולות לשיטתו ז"ל כמה היא שיעורן א"ל נלמוד סתום מן המפורש דתנן בג' קופות של ג' ג' סאין הרי ע"כ דמדנטל ג' פעמים בהקופות הקטנות מן הקופות הגדולות ע"כ דכל קופה גדולה החזיק תשעה סאין וג' פעמים תשעה הוא כ"ז סאין ע"כ ידעינן דשיעור כל ג' קופות הגדולות הוא כ"ז סאין ודו"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim 3:2:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim 3:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shekalim/r/3:2:3:1)

תמן תנינן המוציא יין כדי מזיגת הכוס ר"ז שאל את ר' יאשיה כמה שיעורן של כוסות כו' א"ר יוסי בר אבין משום ר"י דר' יהודא היא. פי' דזה קאי על מתני' דשבת המוציא יין כדי מזיגת הכוס דר' יהודה היא אתא מתני' דתני מים כדי גמיעה כו' יין כדי גמיעהר"י אומר כדי מזיגת הכוס אלמא דמתני' דהמוציא יין ר"י היא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim 3:2:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim 3:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shekalim/r/3:2:4:1)

**מזוג בכמה נשמעיניה מן הדא.** פי' דע"כ לא ידעינן דבעי רביעית אלא דוקא יין חי צריך שיעורא דרובע רביעית אבל אם הוא כבר מזוג אפשר דסגי בפחות מרביעית כמו בעלמא קודם דזרעינהו ולבתר דזרעינהו וכן בסמנים שרוין ואינן שרוין עיין במס' שבת דף ע"ט ותמצא כמה נ"מ בזה לפי שאין אדם טורח לשרות סמנין לצבע בהן דוגמא לארעי וה"נ נ"מ בין קודם מזיגה לאחר מזיגה דלאחר מזיגה צריך שיעור ממועט מקודם מזיגה וע"ז קאמר נשמיעיניה מן הדא יין כדי גמיע וכו' ע"כ דלא מיירי ביין חי דהא אינו ראוי לגמוע יין חי וע"כ מיירי במזוג דראוי לגמוע וקתני סיפא ר"י אומר כדי מזיגת הכוס אלמא דאפילו במזוג צריך נמי רביעית ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim 3:2:9:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim 3:2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shekalim/r/3:2:9:1)

**א"ל רב אבדומא נחותה ויאות ר' יהודה מוריינא דנשיאה הוי.** פי' דיאות אמר ריב"ל עד רביעית טהור יותר מכאן טמא דהא ע"כ מאן הורי בבית רבי דטהור הוא ר"י ור"י סבירא ליה דטמא וע"כ הא דטהור הוא בפחות מרביעית:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim 3:3:1:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim 3:3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shekalim/r/3:3:1:1)

**תרם את הראשונה וחיפה בקטבליאות.** לפי' הרע"ב ז"ל וכן לפי' התוס' ז"ל במס' קידושין דף נ"ד דלא היה ג' קופות גדולות אך דמביאין מן פסח לעצרת שקלים חדשים מחפין אחר עצרת קטבליאות כדי שיהא השקלים החדשים שבאין אח"כ מונחים על הקטבליאות ואותן שתחת הקטבליאות המה שירים וחיפה בקטבליאות לאחר הפסח ולאחר העצרת ולאחר החג ולשיטת הרמב"ם ז"ל הוא קאי על ג' קופות הגדולות והיה מתחיל כל רגל מקופה אחרת ומשלים באחרת כגון אם התחיל בפעם הראשונה מקופה גדולה הזאת ונטל ממנה תחילה הקופה קטנה אין לו להתחיל בעצרת ממנה אלא יתחיל בעצרת מקופה גדולה אחרת ובזה שמשלים התרומה בפעם הזאת אינו מניח קטבליאות לסימן שבחג הבא יתחיל ממנה ולא פירש לנו המשנה רק מאיזה יתחיל בכל פעם ומפרש לנו שבאותה שגמר בפעם הראשונה ממנה היה מתחיל בפעם שניה אבל באיזה קופה צריך להשלים בכל פעם לא ביאר לנו במשנה ונתבאר בברייתא לפנינו בע"ה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim 3:3:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim 3:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shekalim/r/3:3:4:1)

**תני נטל מן הראשונה אע"פ שיש בראשונה נוטל מן השניה כו'.** לפי' הרע"ב ז"ל והתוס' ז"ל הוא קאי על הקופות הקטנות וה"פ דאין נוטל מן הראשונה כגון הקופה שכתוב בה א' עד שתכלה לגמרי ואח"כ מן הקופה שכתוב עלי' ב' עד שתכלה ז"א אלא דמניח קצת בקופה הא' וכן בכל הקופות והוא משום דאם יטול מן הקופה הא' עד שתכלה שמא תספק קופה א' או ב' ונמצא שלא נטל מן כל הג' קופות ובאמת מכל קופה נוטל לחלק אחד מישראל לשם א"י ולשם בבל ומדי וכו' ע"כ נוטל מכולן ולכשתכלה חוזר חלילה כדמסיק ולשיטת הרמב"ם ז"ל דקאי על קופות הגדולות קשה לכאורה מהאי דקאמר אע"פ שיש בראשונה נוטל מן השניה פשיטא דמהכ"ת נימא דמכלה ברגל א' מן הקופה הגדולה הא' וברגל ב' מן הקופה הגדולה הב' וכו' א"כ למה מחפה בקטבליאות לסימן מכאן הוכחנו לעיל בפ"ק בתוס' בד"ה א"ל דאף להרמב"ם ז"ל היו מביאין כל השנה מחצית השקל ולא נתמלא בפרוס הפסח כל הג' קופות הגדולות ע"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim 3:3:4:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shekalim 3:3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shekalim/r/3:3:4:2)

**שלמה שלישית חוזר לשניה שלמה שניה חוזר לראשונה כו'.** לשיטת התוס' ז"ל הנ"ל שפי' בזה"ל כלומר שכלתה הקופה השלישית ולכאורה צריך ביאור מאי בעי בזה הכלומר אבל יומתק מאד כפי שביארנו לעיל ולשיטת הרמב"ם ז"ל ה"פ דבמתניתין מפורש סדר התחלתן אבל לא מפורש סדר השלמתן דהאיך ישלים התרומה בכל פעם באיזה קופה ישלים דלא ידעינן רק הסדר מאיזה קופה יתחיל אבל לא ידעינן באיזה קופה משלים ע"ז מפרש בברייתא והוא בציור כזה והכי פירושא שלמה הוא לאו פי' כלתה אלא מל' מתחיל בתורה ומשלים בנביא פי' משלים מסיים והכא נמי הכי פירושו שלמה שלישית אם השלישית שלמה התרומה חוזר לשניה דבפעם השני תשלים השניה שלמה שניה חוזר להשלים בראשונה וע"כ לפ"ז ידעינן שפיר סדר התחלתן וסדר השלמתן ואי דלא היה מורה לנו בברייתא סדר השלמתן לא היינו יודעין רק סדר התחלתן אבל סדר השלמתן לא היינו יודעין האיך הוא הסדר והיה הו"א דמשלים בציור כזה ונמצא דלא היה מוציא כל הקופות הקטנות מן כל קופה הגדולה ובאמת צריך להוציא מן כל קופה הגדולה כל הג' קופות קטנות מפני שכל אחד מהן הוא על חלק אחד מישראל כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות ע"כ מורה לנו התנא בברייתא הדר השלמתן וידעינן סדר התחלתן וסדר השלמתן ממתני' ומברייתא ממתניתין ידעינן סדר התחלתן ומברייתא סדר השלמתן [ובזה מתורץ קושית הכ"מ ז"ל שהקשה על הרמב"ם ז"ל מהאי ירושלמי והפ"מ ז"ל במראה הפנים מהפך הגירסת ולדברינו שפיר ניחא דאדרבה הרמב"ם ז"ל סמך עצמו על האי ירושלמי אבל רבותינו בעלי התוס' ז"ל לא מפרשין כפי הרמב"ם ז"ל בסדר התרומה ע"כ כתבו ודייקו בלשונם ז"ל שלמה שלישית כלומר שכלתה ופי' שלמה הוא כלתה וקאי על קופות הקטנות ונוטל לצורך הקרבנות מן הקופות הקטנות ומשייר מכל אחד שמא תספיק מהא' או מהב' ונמצא דלא הוציא מכל ג' חלקי ישראל ע"כ משייר בכל אחד ואינו מניח לכלות הראשונה והשניה רק הג' מניח לכלות וכשכלתה חוזר לשניה וכשכלתה שני' חוזר לראשונה ועיין לעיל בפ"ק בדברינו בתוס' ד"ה א"ל ודוק: