## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot Chapter 4

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:1:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:1:3:1)

**בשעת שהוא נוטל ממנו עליו כל הטבל עלה בידו ובשעה שהוא מוציא למקום אחר מזה ומזה עלה בידו.** פי' דעלה מידו מן טבל וחולין וע"כ אפילו אם יטול בכפלים השיעור שצריך לתרומה ונמצא דהוי בי' חלק הצריך לתרומה מ"מ כיון דמזה ומזה עלה בידו לא קידשו מדומעין כדאיתא לעיל בפ"ג ה"ג דבעינן תורם במסוים שצריך להיות מסוים התרומה מהחולין וע"כ כיון דמזה ומזה עלה בידו לא קידשו מדומעין דהא בעינן מסוים ופריך הגמ' וקשיא נטל להוציא ממנו עליו כל הטבל עלה בידו ונמלך להוציא ממנו על מקום אחר מזה ומזה עלה בידו וכן להיפך נטל להוציא ממנו על מקום אחר מזה ומזה עלה בידו נמלך להוציא ממנו עליו כל הטבל עלה בידו וכן קשיא פיחת ר"ל פיחת מהכרי כגון שהיה מתחלה ק' סאין כשהפריש מקצת תרומה ואח"כ נפחת בשעה שהוא משלים כל הטבל עלה בידו הוסיף מזה ומזה עלה בידו פי' אבל אם הוסיף עליו שהי' ק' סאין ובשעה במשלים התרומה הוסיף עליו עוד ק' סאין והוי כעת הפרשה שני' עליו ועל מקום אחר בב"א דהא מה שהוסיף הוי כלמקום אחר א"כ כשתורם בב"א עליו ועל מקום אחר נימא דחצי שהוא מפריש על הראשונים כל הטבל עלה בידו וחצי השני שהוא מפריש על ההוספה מזה ומזה עלה בידו ומסיק עוד אף בטועה כן פי' במפריש מקצת תרומה וצריך להשלים וטעה בההשלמה דהיה סבור שחייב שנים ונמצא שאינו חייב אלא אחת ונמצא דסאה השני שנטל לשם הפרשה לא הוי תרומה ולא נתכוין עליו לפוטרו ונשאר חצי חולין וחצי טבל נימא ג"כ דכשיפריש ממנו על מקום אחר מזה ומזה עלה בידו ונימא ג"כ כן דסאה אחת הוי כל הטבל עלה בידו ובסאה השני' מזה ומזה עלה בידו והוי ג' קושיות א' דנטל עליו ונמלך למקום אחר ב' דנטל עליו ועל המקום אחר בב"א ג' דנטל עליו גופי' הוי סאה אחד כל הטבל עלה בידו ובסאה השני מזה ומזה עלה בידו והולך ומפליג הקושיא ע"ז ר"א בשם רשב"ל אותה סאה שהוא מוסיף עושה אותה תרומה למקום אחר ר"ל דס"ל דשפיר עושה אותה תרומה למקום אחר ופריך והתנינן אבל לא למקום אחר ומשני תיפתר במרבה בתרומה פי' דמתניתין מיירי בשנתן השיעור ורק הי' בדעתו להוסיף וס"ל דהטבל כבר נסתלק ורק כיון דבדעתו להוסיף הוי כל מה שיתן שם תרומה עליהן כדאיתא במס' חגיגה דף ח' ע"א ברש"י ז"ל גבי חגיגה דאין לה שיעור כתרומה עיי"ש וכיון שכן אינו יכול להפריש על מקום אחר לתקן איסור טבל דהא הוי מן הפטור על החיוב דהא כבר הוי חולין גמור אבל ממנו עליו מפריש והכל הוי שם תרומה אבל בלא מרבה בתרומה אלא דהפריש מקצת ולא נתן השיעור ונתן רק מקצת השיעור שפיר תורם ממנו למקום אחר דתלינן דכל הטבל עלה בידו וע"ז פריך ניחא במרבה בתרומה ובמעשרות פי' אבל במעשרות דבמעשרות לא שייך מרבה במעשרות והא תנינן במתניתין המפריש מקצת תרומה ומעשרות לא תני רשב"ל מעשרות בתמיה מ"ט לא תני רשב"ל מעשרות ומשני אלא טעמא דרשב"ל מכיון שאמר כל הטבל עלה בידו מה בין מוציא ממנו עליו למוציא ממנו למקום אחר וע"כ לא תני רשב"ל מעשרות א"נ לא תני רשב"ל מעשרות הוא בניחותא ומפרש טעמא דרשב"ל דס"ל דעושה אותה תרומה למקום אחר מכיון דו אמר כל הטבל עלה בידו מה בין מוציא ממנו עליו למוציא ממנו למקום אחר ע"כ בודאי עושה למקום אחר ג"כ כמו ממנו עליו וע"כ מתניתין במרבה בתרומה מיירי אבל בלא"ה ס"ל דעושה גם למקום אחר ע"ז שאל מאי כדון כשנתקן רובה של כרי לא נתקן רובה של כרי פי' מאי כדון הוא כמו עד כדון דבסמוך ר"ל דמיבעיא לי' עד כדון דס"ל לרשב"ל דמוציא ממנו עליו ועל מקום אחר בלא מרבה בתרומה בשנתקן רובא של כרי א"כ מה"ת בטל ברוב רק מדרבנן אינו בטל כדאיתא במס' חלה פ"ג אם כן תלינן שכל הטבל עלה בידו כדאיתא במס' חלה פ"ק ולקמן בפרקין גבי עיגול בעיגולין אמרינן דבר ברור שתרומה עלתה בידו כיון דהוי מדרבנן עיי"ש א"כ ה"נ אמרינן כיון שנתקן רוב הכרי בין כרי שלו בין הכרי דמקום אחר ע"כ אמרינן דכל הטבל עלה בידו אבל בלא נתקן רוב הכרי האיך הדין אם מותר להוציא עליו ולמקום אחר דאפשר בשלא נתקן רובה של כרי אפילו ממנו עליו אינו מוציא וקאמר הגמ' דתליא בפלוגתא דחזקיה ור"י דחזקי' אמר הטבל בטל ברוב ור"י אמר אין הטבל בטל ברוב וא"כ ל"ל דתלינן דכל הטבל עלה בידו כמו עיגול בעיגולין דהוי מדרבנן דהא כשאינו בטל ברוב הוי מדאורייתא וע"כ ל"ש בשנתקן רובא של כרי ל"ש בשלא נתקן מכיון שנתן דעתו להפריש נסתיימה כל חיטה וחיטה במקומה והוי מסוים כל חיטה וחיטה בכל מקום שהיא ואמרינן שזאת היא התרומה שהיה בדעתו להפרישה ולעשותה תרומה ולא אמרינן דמזה ומזה עלתה בידו ולא הוי מסוים ז"א כיון שנתן דעתו להפריש נסתיימה אח"כ כל חיטה וחיטה במקומה שהיא וע"כ ראוי מן הכרי הזה להפרשה דכל חיטה וחיטה נסתיימה להפרשה מהכרי הזה. ואית דבעי מימר כהדא דתני ראב"י פי' אית דתני הפלוגתא דחזקיה ור"י לאו ארשב"ל דס"ל מוציא ממנו עליו ולמקום אחר ואמרינן עלה עד כדון כשנתקן רובה של כרי ואית דתני להיפך ותני על הדא דראב"י דתני ראב"י בברייתא דאינו מוציא לא עליו ולא על מקום אחר ותני להיפך עד כדון בשלא נתקן רובה של כרי אבל בנתקן רובה של כרי יש לומר דאמרינן כל הטבל עלה בידו כיון דהוי מדרבנן ותני עלה הא דחזקי' ור"י דלר"י ל"ש נתקן רובה של כרי ל"ש לא נתקן ומסיק הגמ' וייבא כהדא פי' הפלוגתא דרשב"ל והא דראב"י אתיא כהדא פלוגתא היו לפניו ב' כריים כו' תלמידוי דר"ח רובה שאלין לר"ח רובה א"ל הכסיל חובק את ידיו וגו' פי' שלא תהיה עצל ותפרוש מזע"ז ויהיה לך מה לאכול ר"א בשם ר"ח רבה אין תורמין ומעשרין מזע"ז וקמיפלגי אם יכולין לתרום ממנו למקום אחר או לא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:2:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:2:2:1)

**ר"א בשם ר"ה עשו אותו כפועל שאינו מאמין לבעה"ב.** פי' דהרמב"ם ז"ל מפרש פי' דמתניתין דידן וכן הר"ש ז"ל בפי' האחרון דפלוגתא דר"מ וחכמים אם יכול לאכול הטבל לפי שיעור כל הב' סאין ואם נאבדו קצת מאותן ב' סאין לא איכפת לן כיון שכבר נתקדשו לשם תרו"מ כן הוא שיטת ר"מ וחכמים ס"ל דאינו מפריש אלא לפי חשבון של הב' סאין ואם נאבדו קצת מן הב' סאין אינו יכול לאכול מן הטבל רק לפי חשבון הנשאר דס"ל דלא קדשו התרו"מ עד עת אכילה דלבתר אכילה אז קדשו התרו"מ למפרע אבל אם אבדו קודם אכילה לא שייך למימר דלבתר אכילה יתקדשו התרו"מ למפרע כיון שאינן בעולם ולא קשה ממתניתין דידן על משנה הקודמת דר"פ דהמפריש מקצת תרו"מ וה"נ הרי מפריש מקצת תרו"מ מן המגורה ז"א דהכא מיירי ברוצה לאכול לע"ע מהמגורה ואומר שכוונתו בהפרשה זאת לתקן על מה שיאכל ולא דמי למפריש מקצת תרו"מ דהתם מפריש מקצת תרו"מ על כל הכרי משא"כ הכא דמפריש על דבר מיוחד מה שהוא יאכל וכן מוכח מהר"ש ז"ל יעו"ש וע"ז מסקינן בגמ' ר"א בשם ר"ה עשו אותו כפועל שאינו מאמין לבעה"ב פי' דאיתא במס' דמאי פ"ז במתניתין פועל שאינו מאמין לבעה"ב חושך גרוגרת אחת ואומר זו ותשע הבאות אחרי' עשויות מעשר על תשעים שאני אוכל וכו' אלמא באומר בפירוש שמתקן מקצת רק על מה שיאכל שפיר דמי ולא נקרא מפריש מקצת תרו"מ וה"נ דכוותיה באומר שמתקן על מה שיאכל שפיר דמי ע"כ מפריש עוד שמונת סאין ואוכלן ומדויק בלשון המשנה תיבת ואוכלן וע"ז מסיק פשיטא הדא מילתא נשרפו הפירות התרומה בטיבולה כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ובשנו"א כיון דקדושת התרומה הוא על פירות הנאכלין וכיון שלא באו הפירות לידי אכילה לא נתקדשו בקדושת תרו"מ נשרף המעשר הפירות בטיבולה כן גי' הגר"א ז"ל כיון דלא הוי מעשר רק על פירות הנאכלין וכדמסיק לכשיאכלו הפירות קידשו התרו"מ למפרע וא"כ כיון שנשרפו קודם שבאו לידי אכילה האיך יתקדשו השתא למפרע כיון דהשתא אינן בעולם:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:3:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:3:2:1)

**כתיב ששית האיפה מחומר החיטים כו'.** הגר"א ז"ל בכי"ק בירושלמי שת"י ובשנו"א מגי' כאן ומפרש דב"ש פליגי אכל מתניתא דס"ל דעין יפה א' משלשים ובינונית אחד מארבעים ועין רעה א' מחמשים ועפ"ז עולה כל הסוגיא דמפרש כתיב ששית האיפה מחומר החיטים וששיתם את האיפה מחומר השעורים יכול תורם חיטים א' מששים ושעורים א' משלשים ת"ל אל התרומה הזאת [וכן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק] שיהיו כל התרומות שווין שמואל אמר תן ששית על ששיתם ונמצא תורם אחד מארבעים בינונית אחד מחמשים אמר ר"ל כתיב וממחצית כו' מן החמשים כל מה שאתה אוחז ממקום אחר הרי הוא כזה והרעה אחד מששים דכתיב ששית האיפה מחומר החיטים זהו טעמא דת"ק ב"ש אומרים אחד משלשים דכתיב וששיתם את האיפה מחומר השעורים בינונית מארבעים מן הדא דשמואל והרעה מחמשים מן הדא דר' לוי כן גי' הגר"א ז"ל וקרוב לגי' הר"ש ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:3:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:3:3:1)

**דא"ר לוי בר חינא כל המוציא כו'.** זה מביא הגמ' אגב גררא דדריש הנך פסוקי דיחזקאל ועכשיו חוזר הגמ' להא דלעיל דמחדש כי היכי דפליגי ב"ש אעין יפה ה"נ פליגי בכל המתניתין ופליגי בכל המדות על בינונית ועל הרעה ואכולהו פליגי ע"ז שאל לא צורכה דלא פי' לא צריכה אלא כלשון הירושלמי כמה דאנן אמרין במתניתין תרם ועלה בידו אחד מששים תרומה וא"צ לתרום ר"ל ומסיק חזר והוסיף חייב במעשרות משום דאין עליה עוד שם תרומה כיון שכבר השלים השיעור האחרון כמו כן לב"ש דכוותיה גבי אחד מנ' אם לדידהו נמי כי או לא דדילמא לב"ש השיעור דאחד מחמשים הוא שיעור האחרון לענין לכתחלה מהא דשמואל אבל לענין אם חזר והוסיף מודו ב"ש דחל שם תרומה עליה עד ששים מהא דששית האיפה מחומר החיטים ופטורה ממעשרות ומשום דמסיק במתניתין תרם ועלה בידו אחד מששים ולא מסיק אחד מחמשים לב"ש שיעור האחרון לכל אחד אלא סתם אחד מששים ומשמע דזהו לכ"ע ע"ז ארחב"א לא תני ב"ק אלא תרם ועלה בידו מחמשים ועד ששים תרומה וא"צ לחזור ולתרום כלומר דשנה בפירוש מחמשים ועד ששים ר"ל חמשים לב"ש וששים לת"ק והגר"א ז"ל בכי"ק מגי' על הדא דתני ב"ק שצ"ל מחמשים וששים ומחק תיבת עד והפי' הוא כדברינו:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:3:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:3:5:1)

**ר' איסי בשם ר' יוחנן במתכוין לפטור את כריו אבל אם אינו מתכוין לפטור אפילו אחד על אחד.** פי' דקאי אשעלה בידו אחד מששים דוקא בשנתכוין לפטור את כריו אבל בשלא נתכוין לפטור לא איכפת לן מה שנתן כבר השיעור כיון שלא נתכוין עדיין לפטור ואז יכול להוסיף אפילו אחד על אחד:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:3:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:3:6:1)

**כהנא אמר כמו שהוא למוד.** פי' דקאי על הסיפא שעלה בידו מששים ואחד תרומה ויחזור ויתרום כמו שהוא למוד ומיירי ג"כ בשנתכוין לפטור ע"ז ס"ל לכהנא דיתן כמו שהוא למוד דוקא להשיעור שהוא למוד עד הנה אבל אין בידו להוסיף כיון שנתכוין כבר לפטור ומה"ת חטה אחת פוטרת את הכרי ור"י אמר אפילו אחד על אחד כיון דלא נתן בתחלה השיעור אפילו בשנתכוין לפטור לא מהני ויכול להוסיף אפילו אחד על אחד ופריך הגמ' והתנינן כמו שהוא למוד וס"ל דוקא כמו שהוא למוד אבל לא יתכוין להוסיף ע"ז משני דהא דקתני כמו שהוא למוד לאו למעוטי שלא יתכוין להוסיף ולא יתן רק כמו שהוא למוד ז"א אלא שכיון דפיחת מעיקרא צריך השתא ליתן כמו שהוא למוד להשלים הפחת שלא יפחות בע"כ אבל אינו ממעט שלא יתכוין להוסיף ואם ירצה יכול להוסיף ע"ז פריך ר"א ומתמה אש כמו שהוא למוד דוקא א"כ היכי מסיק דיתן במדה כיון שמשלים השיעור בודאי צריך ליתן כדינו במחשבה אלא ע"כ דרשאי להתכוין להוסיף ע"כ נותן אפילו במדה אבל השיעור צריך בודאי ליתן כדינו במחשבה ולא במדה וה"פ אר"א כמו שהוא למוד במדה בתמי' והיכי קתני כמו שהוא למוד במדה אך אם נתכוין להוסיף אפילו במדה וע"כ כר' יוחנן:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:3:7:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:3:7:1)

**ר' יונה אמר רשב"ל בעי קומי ר' יוחנן תוספת תרומה מה היא.** פי' אם בנתן השיעור בשלא נתכוין לפטור יכול להוסיף אפילו אחד על אחד [כההיא דר"א בשם ר' יוחנן דבסמוך] או לא ואפילו בשלא נתכוין לפטור אינו יכול להוסיף וחייב במעשרות ע"ז א"ל ר' יוחנן משום יחיד אני שונה אותה פי' הדין הזה דנשנית משום יחיד דהוא ר' יהודא קבלה בידי דחכמים פליגי ע"ז ור' יהודא יחידאה הוא ור' יהודא הוא משנה מפורשת במס' פיאה פ"ק ה"ב דגרסינן שם ר' יהודא אומר אם שייר קלח אחד פי' הגר"א ז"ל בשנו"א שלא נתן השיעור ושייר קלח אחד אז סומך לו משום פיאה ופטור השאר מן המעשרות ואם לאו אם לא שייר ונתן השיעור בשלימות כל מה שמוסיף חייב במעשרות ע"ז קבלה בידי ר' יוחנן דר' יהודא יחידאה הוא ופליגי רבנן עלה ע"ז שאל הגמ' מה לחיוב או לפטור פי' במה פליגי רבנן אר"י אם על החיוב בשלא שייר דס"ל לר"י דחייב במעשרות ע"ז פליגי רבנן וס"ל כיון שאינו מתכוין לפטור מוסיף אפילו אחד על אחד או דפליגי על הפטור בששייר דס"ל לר"י דמה שהוסיף פטור ממעשרות ע"ז פליגי רבנן וס"ל דחייב ע"ז מסיק אין תימר לחיוב ניחא דפליגי רבנן על החיוב וס"ל דכיון דלא נתכוין לפטור לעולם הוא מוסיף אפילו אחד על אחד אבל אין תימר לפטור דרבנן פליגי על פטור דר"י בששייר וס"ל לרבנן דאינו כן אלא דחייב במעשרות א"כ יקשה מהמשנה דידן דיהא מוחלפת שיטתי' דר"י ורבנן במתניתין דידן ממתניתין דהתם דהא הכא בששייר ס"ל לר"י דיותר חליש כח התרומה הנוספת דאית לי' שלא מן המוקף ומ"מ ס"ל דפטורה ממעשרות ההוספה בששייר לרבנן דלדידהו הוי יותר כח בהתרומה מן דר"י דהא אית להו מן המוקף לא כ"ש דההוספה פטורה ממעשר א"ו דרבנן פליגי אמילתא דר"י וס"ל אפילו בשלא שייר אבל כיון שאינו מתכוין לפטור פטור מן המעשרות והוא כהא דאמר ר' איסי בשם ר' יוחנן כשאינו מתכוין לפטור אפילו אחד על אחד אתא ר' יוסי ר"א בשם רשב"ל תוספת תרומה חייבת במעשרות פי' דאפילו בשאינו מתכוין לפטור כיון שנתן כשיעור חייבת במעשרות ופליג אר' יוחנן אר"י המשנה אמרה כן דמוכח ממתניתין אפילו כשלא מתכוין לפטור כיון שנתן כשיעור חייבת במעשרות כו' היידא מתניתא כו' הדא דתנינן תרם ועלה בידו מששים ואחד תרומה וצריך לחזור ולתרום ולא תני עלה חזר והוסיף חייב במעשרות פי' דאי ס"ד דמיירי במתניתין שנתכוין לפטור א"כ אפילו בסיפא בששייר נמי צריך להיות חייב במעשרות כדאיתא במס' פיאה פ"ק ה"ב הנ"ל כדאיתא בשנו"א ז"ל שם ואלא ע"כ מיירי בשלא נתכוין לפטור ומכל מקום בשנתן כשיעור חייבת במעשר:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:4:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:4:3:1)

**אמר רבב"כ הפוחת אחד מעשרה לתרומה והוסיף אחד מעשרה תרומה.** פי' בשנו"א ז"ל כגון דיש לו נ' סאה וצריך ליתן סאה והוסיף עשרה פי' דהוסיף עשירית סאה או פיחת עשירית סאה דבזה הפחת והתוספת שוין אבל לא בחולין פי' דאין הפי' הוסיף עשרה דתרם אחד מארבעים ופיחת עשרה שתרם אחד מששים דבזה אין הפחת והתוספת שוין כדמפרש האיך עבידא כלומר באיזה אופן לא יהיו שוין ומפרש דהוי יליף תרם חד מן חמשין כד דהוא תרם חד מארבעים מפסיד שיתא רובעין פי' דהוא קב וחצי כד הוא תרם חד משיתין מתגר ליה ד' רובעים פי' קב הכא את אמרת תרומתו תרומה פי' דוקא שהוסיף יותר מעשרה אז אין תרומתו תרומה משום שהפסידו קב וחצי אבל אם לא היה ההוספה באופן זה אלא שהוסיף יותר מקב תרומתו תרומה וכשפיחת יותר מעשרה הא לא פיחת אלא יותר מקב ומ"מ אין תרומתו תרומה וא"כ לענין תוספת את אמר תרומתו תרומה בקב ולענין פחת את אמר אין תרומתו תרומה בקב א"כ אין הפחת והתוספת שוין באופן זה ויקשה מתוספת אפחת א"ו דקאי על תרומה וה"פ פיחת עשרה כו' שהוסיף על הסאה חלק עשירית סאה או פיחת עשירית סאה ובזה תרווייהו שוין ע"ז קאמר ר"ח בריה דר"ה דז"א דלעולם פיחת והוסיף קאי אחולין ואי דקשיא לך למה בהוסיף רק קב הוי תרומתו תרומה ובפיחת קב אין תרומתו תרומה ז"א דבאמת לא דמי הפחת להתוספת דבהוסיף אם לא הוסיף רק קב ניחא ליה לבעה"ב אבל בשפיחת לא ניחא לבעה"ב דבשביל קב אחד יהי' מעין רעה ולא ניחא ליה בזה משא"כ בתוספת בקב אחד ניחא לי' רק בקב וחצי לא ניחא לי' כן מבואר בשנו"א ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:4:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:4:5:1)

**ר"ח בעי קומי ר"י תמן תנינן א"ל תן להן חתיכה כו'.** פי' דקשיא למה שם בחתיכות קי"ל דבעה"ב מעל דנחשב על חתיכה אחת דעשה שליחותו והשאר השליח נתן בעצמו ולא נחשב שליח אבל עכ"פ על אחת נחשב שליח וא"כ ה"נ נימא דעל מה שבדעתו נעשה שליח ובשאר לא הוי שליח אבל עכ"פ מה שבדעת בעה"ב יהיה שליח ויהיה תרומה ע"ז משני תמן מחתיכה הראשונה נסתיימה שליחותו של בעה"ב פי' דהתם בחתיכות דיש לסיים באיזה חתיכה הוי שליח ובאיזה לא הוי שליח נסתיים החתיכה הראשונה דבה הוא שליח ברם הכא על כל חטה וחטה לא נסתיימה שליחותו של בעה"ב כן גי' השנו"א ז"ל ומפרש דלא נעשה שליחותו על כל חטה וחטה מהכרי עד שיגמור הפרשת כל הכרי ולאחר שנגמר ההפרשה על כל הכרי כבר שינה השליחות. ובירושלמי שת"י מוגה בכי"ק ברם הכא על כל חטה וחטה מקוימה שליחותו של בעה"ב פי' דעל כל חטה וחטה שנטלה להפרשה מקוים עלי' שליחותו של בעה"ב ולא יכול לסיים על איזה נתקיים שליחותו ועל איזה לא נתקיים שליחותו ע"כ כולן שוין ונתבטל כל השליחות משא"כ בחתיכה דאת יכול לסיים דנתקיים שליחותו של בעה"ב על חתיכה ראשונה אבל כאן אין כאן ראשונה ושני' דכולם שוין ומסיק מה נפיק מביניהון פי' מה נפק מזה התירוץ לענין דינא ומסיק היו לפניו ב' כריים כו' ובזה דמי להא דמעילה דמכרי האחד נסתיימה שליחותו דבעה"ב:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:4:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:4:6:1)

ר' ירמיה בשם ריב"א בשם רשב"ל אתיא דר"א כב"ש כמה דב"ש אומרים קדשו מדומעין כו' ע"ד דר"י ניחא אחד מעשרה שבו קידש לשם תרומה והשאר טבל טבול למעשרות לפום כן צריך מימר יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר למקום אחר ע"ד דחזקי' קשיא אחד מעשרה שבו קידש לשם תרומה והשאר טבל טבול לכל ותנינן יתר מכאן יעשנה תרומת מעשר למקום אחר ויעשנה תרומה על מקום אחר. כן הגי' הגר"א ז"ל בכי"ק בירושלמי שת"י וכן מוכרח הוא והפירוש לזה כבר מבואר אצלינו בתוס' הרי"ד בספ"ק דדמאי דחזקיה ור"י פליגי בפ"ק דמכילתין בנוטל ב' סאין על הפרשת תרומה על הכרי ולא חל התרומה רק על סאה אחת וס"ל לחזקיה דהוי תרומה וטבל מעורבין ור"י ס"ל דכל מה שנטל בידו לשם הפרשה אם לא נתקדש בקדושת תרומה נעשה מתוקן ע"י הפרשה מהסאה שהוי תרומה כמו הכרי דנעשה כאומר הר"ז תרומה על מה שבידו ועל הכרי עיי' בדברינו דמבואר כ"ז היטב לעיל בפ"ק ה"ב בפלוגתא דחזקיה ור"י והיינו דקפריך הכא בדר"א דס"ל דלא חל תרומה רק על אחד מעשרה א"כ לר"י השאר הוי חולין מתוקנין מתוקן מת"ג דכל מה שנטל בידו לשם הפרשה נעשה מתוקן כמו הכרי דהפרשה הוי עליו וגם על הכרי ע"כ השאר יעשה תרו"מ למקום אחר ולא ת"ג משום דמת"ג כבר אתוקן הוא אבל ע"ד דחזקי' דס"ל דאינו חל הפרשה עליו והוי תרומה וטבל מעורבין ונמצא דהשאר הוי ת"ג א"כ קשה למה נקט והשאר יעשנה תרו"מ למקום אחר יעשנו ת"ג על מקום אחר ומשני דסבר חזקי' כהדא דתני ר"ח דר"ח תני באמת יעשנו תרומה למקום אחר כגי' הגר"א ז"ל ועיי' בתוס' הרי"ד בספ"ק דמס' דמאי ותמצא מבואר היטב וקילורין לעינים בע"ה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:7:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:7:3:1)

ר"א בשם ר"י כך הי' ר"א משיב לר"י תאנים שחורות שנפלו לתוך הלבנות אוכל את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות מילתה אמר לר' יהושע בידוע מה נפלה מעלות זו את זו. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ובשנו"א וה"פ דכיון דשאלתו דר"א לר"י הוא מכיון דמותר לאכול הלבנות האיך תעלה זו את זו מוכח מזה דס"ל לר' יהושע דאפילו בידוע מה נפלה מעלות זא"ז כהנא אמר אין מעלות פי' דאפילו לר"י אין מעלות בידוע מה נפלה אלא א"כ אינו ידוע מה נפלה וע"ז פריך א"כ ר"י הוא כר"ע כו':


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:7:3:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:7:3:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:7:3:2)

שמעון בר בא בשם ר"י והוא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים שחורות כדי שתבטל ברוב ר"ז בעי קומי ר"מ לא מסתברא פי' אלא מסתברא בתוך שלש שאם תעלה אחת מהן יהי' שם שתים. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ובשנו"א:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:7:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:7:4:1)

**בר פדי' אמר טוחן ומתיר.** פי' הר"ש ז"ל והרע"ב ז"ל דהוא מפרש טעמא דר' יהושע דס"ל עולה משום דאם רצה טוחן ומתיר שאם דורסן הוא מערב הכל ועולה עכ"ל ז"ל פי' דאם ירצה לדורסן לא יהיה ניכר השחורות והגדולים ויהיה עולה וכיון שבידו לעשות כן ע"כ עולה. וצ"ב א"כ לפ"ז בכ"מ דנתערב תרומה בפחות מק"א תעלה משום דאם רצה ירבה עליו לבטלו למ"ד דמבטלין איסור דרבנן לכתחלה והיכי משכח"ל דלא תתבטל בפחות מק"א אבל ז"א דהכא ה"ט דכבר חשיבי בלול השחורות והלבנות והגדולים והקטנים ולא חשיבי כמו שכל אחד בפני עצמו אלא דחשיבי כגוש אחד וחשיב שנבלל בק"א רק דאינו יכול להתבטל משום דניכרים השחורות והגדולי' ע"כ בידי לעשות תחבולה שיתבטל בהגוש הוה והוא ע"י ואז לא יהיה ניכר והיינו דמסיק אע"פ דבר פדי' אמר אין בלילה אלא ליין ושמן בלבד מודה הוא הכא שהן נבללות וחשיבי הגדולים והקטנים נבללות וגוש אחד הוא ע"כ נבטלין אע"פ שניכרים משום דיכול לעשות תקנה שלא יהיה ניכר ע"י טחינה ואי דלא הי' חשיב בלול וכל אחד בא בפ"ע בידו רק דאינו ניכר מי הוא א"כ הכא דניכר מי הוא לא חשיב תערובות כלל אך מכיון דחשיב נבללות ומזה ומזה בא בידו אך בחסרון דניכרות ע"ז יש לו תחבולה לבטל החסרון הזה ונמצא לפ"ז דטעמא דר"י משום דחשיבי כגוש אחד ונבטלין והחסרון דמינכר בידו לעשו' תקנה לזה ע"כ שפיר שייך בהו תורת ביטול ע"ז אמר מילתהון דרבנן פליגא כהנא שאל לשמואל לא מסתברא בהדין מדומע דתנינן הכא שרובה תרומה פי' דקאי אהא דתנינן במתניתין בפ"ק דמס' חלה המדומע פטור מן החלה וס"ל לכהנא משום דמיירי ברובה תרומה וחשיב הכל כתרומה אבל במיעוט תרומה צריך להיות חייב בחלה דאפילו כשלקח ה' רבעים מצומצמים ממש כדפירש הר"ש ז"ל במס' חלה מ"מ מאן יאמר לן דעלה בידו גם חלק מתרומה דיהא חסר השיעור אלא ע"כ במדומע שרובה תרומה והוי הכל תרומה וע"כ כשלקח ה' רבעים מצומצמים הוי הכל תרומה א"ל אוף אנא סבר כן כו' אפילו סאה אחת שנפלה לתוך תשעים ותשע חולין א"ר אבהו כך משיב רשב"ל לר"י ואותה הסאה פוטרת את הכל ר"ל דהאיך תלינן שבכל ה' רבעים נמצא חלק מה מתרומה ע"ז א"ל וכי עיגול בעיגולין דבר ברי הוא שתרומה עלתה בידו ואת אמר קל הוא אוף הכא קל הוא פי' דס"ל דכל עיקר הטעם דעיגול בעיגולין הוא לאו כדאמר בר פדי' דהוא מתורת ביטול שנתבטל כיון דהכל גוף אחד וחסרון הניכר הגדולים מתוך הקטנים בידו לבטלו ע"י טחינה והא דמעלה אחד ונותן לכהן הוא משום גזל השבט זה לא ס"ל לר"י אלא ס"ל טעמו דר"י משום דתלינן כשמעלה אחד ונותנו לכהן שתרומה עלתה בידו ובדרבנן אמרינן זאת הקולא והא דצריך ק"א הוא משום חומרא בעלמא דכל דתיקון רבנן כעין תרומה דאורייתא תיקון ובתרומה דאורייתא בעינן ק"א משום ביטול וע"כ בתרומה דרבנן אפי' במקום שאינו מועיל הק"א לבטל העיקר מקילינן בלא"ה דתלינן דתרומה עלתה בידו ולא צריך כלל להביטול ומ"מ בעינן ק"א כמו תרומה דאורייתא והעיקר הוא התלי' שתרומה עלתה בידו וע"כ אפילו דהק"א הוא גדולים וקטנים לא איכפת לן כיון דזהו לא עיקר ההיתר אוף הכא בחלה בזה"ז דרבנן אמרינן ג"כ הקולא הזאת דתרומה עלתה ג"כ בידו בהה' רבעים הללו וא"כ פליג על בר פדי' כדמסיק ויתביני' שניא הוא עיגול בעיגולין שכבר בטלו ר"ל דהוא לאו משום דתלינן שתרומה עלתה בידו אלא כבר פדי' דהוא מהני מתורת ביטול וע"כ מילתיהון דרבנן פליגי על בר פדי' דס"ל דהוא משום ביטול ע"ז אמרי ר"י ור"י תרויייהו בשם ר"ז אפילו חיטין בחיטין טוחן ומתיר ר"ל דס"ל דגם במדומע דחלה צריך להיות טוחן ומתירו מאיסור טבל דחלה דאז אמרינן מזה ומזה עלה בידו אבל בלא טוחן לא תלינן דבה' רבעים מזה ומזה עלה בידו ודלא כר"א בשם ר"י דכן השיב ר"י משום הקולא דתלינן דתרומה עלתה בידו ז"א אלא דאמרי בשם ר"ז אליבא דר' יוחנן דס"ל דלפיכך אותה הסאה פוטרת את הכל משום דטוחן ומתיר ואם הוא קמח א"צ לטחון והוי לח בלח אבל אפילו חיטים בחיטים טוחן לכתחלה ומתיר וכן משמע לקמן בפ"ט ה"ב דר"י ור"י בשם ר"ז קאמרי אליבא דר' יוחנן כך:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:7:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:7:6:1)

היו לפניו עשרים תאנים כו' מודה ר' יוחנן שאם תרם מהן למקום אחר או שריבה מהן למקום אחר או שריבה ממקום אחר לתוכן שספיקן בטל ברוב כן גי' הכ"מ ז"ל בפי"ד מה"ת ה"ח וה"כ אע"ג דר"י ס"ל דאין ספיקו בטל ברוב וס"ל דלא אמרינן דתלינן שנאבד התרומ' כיון דאיכא רוב לא ס"ל לר"י כן מ"מ מודה שאם תרם מהן למקום אחר דאמרינן דמהחולין הוא תורם ולא הוי ספק שמא מן התרומה הוא תורם משום דתלינן שנאבדה התרומה וזהו חולין וכן אם ריבה מהן למקום אחר להשלים המנין ק' והי' פ' וצריך עוד עשרים דתלינן שעשרים הללו הכל חולין והתרומה נאבדה וכן אם ריבה ממקום אחר עליהן עולה כל העשרים לתוך מנין החולין. ומהרא"פ ז"ל מביא גי' הכ"מ ז"ל ומפרש באופן אחר והנראה לפענ"ד כמ"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:7:8:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:7:8:1)

**ר"ז בשם ר"פ התרומה אוסרת כו' וספיקה בחמשים עד חמשים צריכה רוב.** בניחותא הא ששים לא שבעים לא הכל בניחותא כן פי' הרמב"ם ז"ל כמבואר בכ"מ ז"ל בפי"ד מה"ת דאם היו פחות מחמשים צריך רוב ר"ל לרבות עליהן חולין ממקום אחר עד שיהיו שם ק"א אבל אם היו יותר מחמשים אפילו אחת א"צ לרבות אלא הרי הן מותרות והראב"ד ז"ל מפרש באופן אחר עיי"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:7:10:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:7:10:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:7:10:1)

**א"ר יוחנן תניין אינון.** לפי השנו"א ז"ל נראה שיש כאן טעות הדפוס ונתהפך הגי' מר"מ לר' יהודה ובאמת צ"ל כמו בבבלי בריש מס' ביצה וה"פ דמשנה הזאת הבבא דתאנים שחורות והבבא דליטרא קציעות הוא אליבא דתרי תנאי דהא דתאנים שחורות דנשנית הפלוגתא דר"א ור' יהושע הוא אליבא דר' יהודא דאילו לר"מ הוי פלוגתתן באופן אחר ואילו הבבא דליטרא קציעות הוי פלוגתתן אליבא דר"מ דאילו לר' יהודה הוי פלוגתתן באופן אחר כמו דמסיק נמצאת אומר הוא לשון הברייתא בידוע לא תעלה בשאינו ידוע תעלה דברי ר"א כו' דברי ר"מ ר' יהודה אומר בין בידוע בין שאינו ידוע לא תעלה דברי ר"א כו' ר"ע אומר בידוע לא תעלה בשאינו ידוע תעלה א"כ במתניתאי דידן נשנית הפלוגתא דר"א ור' יהושע אליבא דר' יהודא ובליטרא קציעות איפכא הוא וגרסינן ליטרא קציעות כו' ר"א אומר אם יש שם מאה ליטרין כו' ר' יהושע אומר אם יש שם מאה פומין כו' דברי ר"מ וכן הוא בבבלי ר' יהודה אומר ר"א אומר אם יש שם מאה פומין תעלה כו' ר' יהושע אומר אפילו יש שם ג' מאות פומין כו' א"כ בליטרא קציעות שונה התנא במשנתינו הפלוגתא דר"א ור' יהושע אליבא דר"מ וברישא בתאנים שחורות שונה פלוגתתן אליבא דר' יהודה וכדמסיק הדא מסייע לר"י תנאין אינון. הדא מסייעא למ"ד דברי ר"מ כל הדברים מקדשין. הדא מסייעא למ"ד תנאין אינון זה מיותר הדא אמרה דלעת זה קאי התם במסכת ערלה בדפי' הפ"מ ז"ל דרסה ואינו יודע היכן דרסה סיומא דברייתא הוא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:8:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:8:2:1)

מחלפא שיטתיה דר"א תמן הוא אומר התחתונות מעלות את העליונות והכא אמר אם יש בקיפוי הא ארעייתא לא ר"י ר"ח בשם ר"י שמעון בר ווא בשם כהנא דברי ר"א עשו אותו כמרבה מזיד. עד סוף הסוגיא מבואר בשנו"א ז"ל וק"ק לירד לכונתו. ונראה לפענ"ד דהענין הוא כשקפה את הסאה תרומה שנפלה ע"כ דאותה הסאה היא למעלה וקפאה כדי להוציאה מן המגורה שלא תיאסר המגורה א"כ ניכרת היא ליה הסאה ואינה מתבטלת רק בנוטלה וקפאה בב"א עם התבואה העליונה ונתבלבלה למעלה ס"ל לר"א דתעלה ע"כ אסור לרבות לכתחלה לטול הרבה כדי שתתבטל ופי' עשו אותו כמרבה מזיד וקושית הגמ' מחלפא שיטתי' דר"א הוא כך דפריך כיון דס"ל לר"א התחתונות מעלות את העליונות הגם שנודע שהתרומה היא למעלה ואינה בלולה עם התחתונות מ"מ כיון דאינו מכיר הכד ואינו יודע באיזה כד ע"כ אינו מכיר הסאה דתרומה ביחוד ס"ל דתעלה וה"נ דכוותי' הגם דיודע דהסאה דתרומה למעלה היא מ"מ כיון דאינו מכירה ביחוד א"כ צריך להיות בטילה דלר"א לא בעינן בלול כדאיתא בסוף פרקין וע"ז משני כיון דקפאה כדי להציל המגורה חזינן לדעתי' שאינו מצרפה להתחתונות [כמו במס' נדה דף נ"ג ע"ב והוא שבדקה עיי"ש] ואם אין מאה סאה בקיפוי אם יצטרף השתא לבתר הקיפוי התבואה שבארעייתא הוי כמו מרבה מזיד וכן נמי בעת הקיפוי גופיה בשעת מעשה אם ירבה בכוון שיטול מאה סאין בב"א לבלבלם הוי מרבה מזיד כיון דע"י הקיפוי לא נתבטל ע"י התחתונות ואינו נתבטל רק ע"י הקיפוי גופי' א"כ כשירבה הוי מרבה מזיד ועוד נמי דלר"כ צריך לשייר למטה דנמצא הקיפוי לאו כדי להתבטל אלא להציל המגורה אבל בלא שייר הוי כמרבה מזיד דכל כונתו בהקיפוי כדי לבטל שיתבלבל בקיפוי וכיון דבמקפה ס"ל לר"כ דאינו נתבטל ע"י כל הכרי וכל הביטול הוא ע"י הקיפוי א"כ בששייר אין הקיפוי כדי שיתבטל ע"י הקיפוי אלא הקיפוי הוא להציל המגורה והביטול ע"י הקיפוי הוא בא ממילא משא"כ בשלא שייר נמצא דכל הקיפוי הוא כדי לבטלו בהתבוללת הקיפוי וכן קפה וחזר וקפה בפעם הראשון קפאה כדי ולהציל המגורה ונמצא דבפעם השני הוא כדי לבטלו בהקיפוי אבל לר"א דס"ל דמצורף עם התחתונות וכבר נתבטל והא דצריך ק"א בקיפוי הוא משום דדמי כסאה שעלתה מתוך מאה ונתערב פעם שני' דצריך אליבא דר"א מאה סאה בתערובות השני ע"כ צריך בקיפוי מאה סאה מאי איכפת לן שהקיפוי השני הוי מזיד כדי לבטלו הא לר"א מותר אפילו במזיד כיון שכבר נתבטל כן הוא כונת השנו"א ז"ל ועולה יפה פירושא דשמעתתא בע"ה ובספרי הדפוס נדפס בטעות ובמשניות עם הפירושים שנדפס בשנת תרמ"ו הגי' אחד אבל האמת הוא כמו שכתבנו בע"ה וצ"ל שם דלר"א אפילו במזיד נמי שרי וכן ראיתי בס' מעייני הישועה שמתקן ג"כ גי' השנו"א ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:8:8:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:8:8:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:8:8:1)

**תני בלול מעלה ושאינו בלול אינו מעלה.** פי' דהברייתא ס"ל כר"י דאינו מעלה כשנפלה ע"פ מגורה וכן בליטרא קציעות ע"פ הכד כי אם בבלול ודלא כדר"א דם"ל דע"פ הכד נמי מעלה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:8:8:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot 4:8:8:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Terumot/r/4:8:8:2)

סליק פירקא בס"ד: