## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot Chapter 2

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:1:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/2:1:6:1)

בין רבנן ור"ש מודיי בה כר"ש קנה מאמר שתיהן מותרות דס"ל לר"ש דמתיר דנולד ואח"כ יבום לא קנה מאמר הראשונה אסורה והשני' מותרת מספק חולצת ולא מתיבמת כו' בא על השני' ע"ד דרבנן ביאת ערוה כו' פי' אבל ע"ד דר"ש אינו ביאת ערוה כלל כדאיתא לקמן בה"ב עיי"ש ובבבלי דף י"ט ע"א וגי' מותרות עיקרות הוא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:2:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/2:2:2:1)

ר"ש אומר המאמר או קונה כו' וחש לומר שמא לא קנה מאמר כצ"ל ומוכח הוא וחולצין לבעלת מאמר וחש לומר שמא לא קנה מאמר כצ"ל וגירסא מוכחת הוא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:2:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/2:2:4:1)

**ואם חלץ לבעלת מאמר אף השני' צריכה חליצה שמא לא קנה מאמר ולא נגעה בה חליצה ויבום.** כלומר דהוי בעלת מאמר ספק שמא לא קנה מאמר ולא נגעה בה חליצה ויבום. וכדמסיק שמא קנה מאמר ונפטרה בחליצת חבירתה והוא כדאיתא בש"ס דילן בלשון הזה דהוי לי' צרה ודאי ובעלת מאמר ספק ואין ספק מוציא מדי ודאי. וזהו דמסיק הכא ג"כ הספק ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:2:4:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/2:2:4:2)

מה נפיק מביניהון חלץ לראשונה ובא על השני' ע"ד דרבנן ביאת ערוה מפני שהוי מקצת צרת ערות א"א שלה"ב וחליצה דבעלת המאמר לא מהני כדשמואל דאמר חלץ לבעלת המאמר לא נפטרה צרתה ע"ד דר"ש אינו ביאת ערוה דממנ"פ אי קנה מאמר שתיהן מותרות לא קנה מאמר לא הוית צרה עמה. וכן בא על הראשונה ובא על השני' ע"ד דרבנן הראשונה ביאת ערוה והשני' צריכה גט וחליצה לאותו צד שלא קנה מאמר דכנגדו הותר בצרה הוי ביאתה ביאה וצריכה גט דהא אסור להיות עמה משום הצד שקנה המאמר והוי צרת א"א שלה"ב וע"כ צריכה גט על הביאה ולא סגי בזה כי הביאה הזו אף לאותו צד שלא קנה מאמר והוי ביאתה ביאה וקני לה על זה הצד מ"מ לא הוי קנין גמור ועדיין יש עלי' זיקת המת קצת אפילו מהצד הזה שקנה לה היבום ע"כ אין בכח הביאה הזו לפוטרה מזיקתה דתסגי לה בגט אלא דצריכה חליצה משום דהצד שקנה המאמר פוסל להביאה דלא מהני אף לצד שלא קנה מאמר וע"כ צריכה גט ולא סגי בזה לבד אלא דצריכה נמי חליצה ע"ד דר"ש שתיהן צריכות גט על הראשונה צריכה גט שמא קנה מאמר והוי יבום ולבסוף נולד והשני' צריכה גט וצריכין שניהן גט וכדמסיק מ"ט דהא ביאה אחת יש כאן טובה וא"י איזהו אם זה או זה שמא קנה יבום ר"ל שמא הראשונה פטורה בלא"ה משום אשת איש שלה"ב דלא קנה מאמר וכיון דלא קנה המאמר לא הוי צרת ערות א"א שלה"ב או שמא קנה מאמר ונפטרת מביאת חבירתה דהוי יבום ולבסוף נולד דשתיהן מותרות וע"כ מפני שא"י איזהו צריכות שניהן גט ופטורין בלא חליצה ודי בגט לבד כי ביאת השני' הוי יבום גמור אם לא קנה מאמר ולא כדאמרי רבנן דלא די בגט על ביאתה דהביאה אינו יבום משום דהוי קנין במקצת ואין בביאה זו דין יבום רק דהוי ביאה לענין גט אבל לא נפטרה בביאה זו ע"ז קאמר ר"ש דביאה זו דין יבום היא ונפטרת מהזיקה ותצא בגט לבד:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:2:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/2:2:5:1)

**ר' זעורה בשם ר"ש תני תמן דברי ר"ש שתיהן אסורות.** וקשיא כו' שמא זיקת ר"ש כמאמר דרבנן כו' כן אמר זיקה קונה ומשיירת ופריך וקשיא צד שקונה זיקה כנגדה אסור בצרה וצד שלא קנה זיקה כנגדה הותר בצרה והוא כדברינו דבמקום דלא קנה לכולה יבמה אלא חד צד לא קנה קנין גמור להפקיע הזיקת המת אפילו מהצד הזה גופי' ועדיין יש עליה זיקת המת אפילו בהצד הזה. וע"כ הצד שקנה זיקה כנגדה אסור בצרה משום דהוי צרת א"א שלהב' משום דכיון דקנה הזיקה ונכנסה לרשות היבום הצד הזה ועדיין יש בהצד הזה קצת זיקת המת א"כ הוי ממילא צרת א"א של הב'. [והא דקאמר תחילה קנה זיקה שתיהן מותרות היינו אם זיקה קנה לגמרי והוי יבום ולבסוף נולד אבל אי לא קנה הזיקה לגמרי אלא מקצת לא דהוי צרתה ואסורה משום א"א של הב'] וצד שלא קנה זיקה כנגדה היתר בצרה דהא לא הוין צרות זל"ז ומשני אר"ש וכי יש מנפ"ש בעריות מאי כדון כההיא דאמר ר"א בשם רבב"ח כל יבמה שאין כולה לפנים צד הקנוי נידון משום ערוה וערוה פוטרת צרתה פי' דר"א בשם רבב"ח אמר בירושלמי במס' קידושין גבי קידושי מאה תופסין בה אמר לה בהאי לישנא והתם שייך המימרא הזה עכ"פ ס"ל דכל יבמה שאין זקוקה כולה נעשה הצד שאינה זקוקה כערוה לצד הזקוקה דבעינן יבמה שראוי כולה ליבום אבל מקצת יבמה לא חזיא ליבום [ומובא ברשב"א ז"ל במס' קידושין דף ס' הירושלמי הזה עיי"ש] ור"ז בשם ר"ש תני בשם ר"ש דפליג על רבנן דס"ל דחצי זקוקה חולצת ואיהו ס"ל דחצי זקוקה פטורה לגמרי ועי' בחיבורינו מגדל דוד במערכה במס' קידושין שמה מבואר שבכמה מקומות יש פלוגתא בזה בחצי זקוקה אם היא זקוקה לחליצה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:8:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/2:8:2:1)

אמר ר"ח הדא אמרה הבא על אחות חליצתו לא פסלה מן הכהונה הק"ע ז"ל פי' הדא אמרה מדתני אף כהנים כסדר הזה והפ"מ ז"ל מגי' וכתב דכצ"ל אחות זקוקתו עיי"ש ולפענ"ד נראה דהיא גמ' מפורשת בדף מ' ע"ב דגרסינן שם אמר ר"ט ב"ק אמר שמואל. הבא על צרת חליצה הולד ממזר. מ"ט באיסורא קיימא אמר רב יוסף אף אנן נמי תנינא מותר אדם בקרובת צרת חליצתו אי אמרת בשלמא צרה אבראי קיימא מש"ה מותר באחותה אלא אי אמרת צרה כחליצה דמיא אמאי מותר לימא תהוי תיובתא דר"י דאמר בין הוא בין אחין אין חייבין לא על החליצה כרת ולא על צרתה כרת. אמר לך ר"י ותסברא אחות חליצה דאורייתא והא אמר רשב"ל כאן שנה רבי אחות גרושה מד"ת אחות חליצה מד"ס ע"כ. ופרש"י ז"ל כיון דאחות חליצה גופה דרבנן בחליצה גזור באחותה בצרה לא גזור עכ"ל ז"ל וא"כ למ"ד דשליחותא קעביד אי הי' אחות חליצה דאורייתא הי' אסור באחות צרה כאחות חליצה אך מכיון דאחות חליצה גופי' מד"ס ע"כ באחות צרה מותר. והנה במתניתן דידן נמי דכוותי' לענין אחין דאחד חולץ ואחד מייבם דהחולץ גופי' אסור לייבם השני' משום שמא אחות חליצתו היא. א"כ גם אחיו אסור לייבם השני' משום זה גופי' שמא אחות חליצתו היא כמו אחיו דהא שליחותא דאחין קעביד אלא ע"כ כתירוצא דר"י שם משום דכיון דאחות חליצתו מד"ס בדידה גזור בצרה לא גזרו וה"נ כיון דאחות חליצה מד"ס בדידי' גזרו באחין לא גזרו ע"כ מוכיח שפיר ר"ח ממתניתן דידן. דהבא על אחות חליצתו. לא פסלה מן הכהונה. משום דאחות חליצה דרבנן היא ואי הי' אחות חליצה ד"ת כמו דסבירא לי' לר"ע בדף מ"ד דהוי כאחות גרושתו ופשיטא דהי' מיפסלה מן הכהונה. אבל מכיון דרבנן היא לא פסלה מן הכהונה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:11:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/2:11:2:1)

ר"י אמר נאמן לכנוס ואין למידין הימינו דבר אחר פי' לענין אחר אין למידין ממנו ויש לפרש ב' משמעות אם הכונה אין למידין ממנו דבר אחר הוא לענין ממון אפילו באופן זה. או אפילו בקידושין אין למידין ממנו דבר אחר לענין אחר באופן אחר. וע"ז שאל מהו אין למידין דבר אחר אחת משדותי מכרתי ובא אחר ואמר אני הוא כו' לא כל הימינו אם באופן זה שאחד משדותי מכרתי בזה אינו נאמן כיון שבא להוציא מיד הבעלים דכל אחת ואחת בספק שמא היא בחזקת מרא ובאופן זה אף בקידושין כן אחת מבנותי קידשתי וא"י למי ובא אחד וכו' לא כל הימינו משום דאינו נאמן להוציא מרשות האב דכל או"א עומדת ברשות האב וזהו איבעיא דלא איפשיטא דשאל מהו אין למידין ממנו דבר אחר אם הכונה בדרך אחר. ולא באומר שדי מכרתי וא"י למי דבזה נאמן אף בדיני ממונות אלא רק באופן אחר אחת משדותי מכרתי וא"י למי דבזה אינו נאמן דלא דמי לבבות בבית אני מוכר לך או שור משורי או חצי שדה אני מוכר לך דנוטל הכחוש דהתם יודע למי מכר. ועכ"פ הכחוש מודה לו אע"פ שמרא דארעא הוא המוחזק והלוקח מוציא מ"מ מה בכך כיון שמודה לו שפיר מוציא מת"י אבל בשא"י למי מכר כיון דעכ"פ עדיין השדה בחזקתו והלוקח חשוב מוציא אינו יכול להוציא מידו בלא ראי' כיון שאינו מודה שהוא הלוקח. ובאופן זה אף בקידושין כן באחת מבנותי קידשתי וא"י למי בזה אינו נאמן לכנוס כיון דצריך להוציא מרשות האב אינו נאמן להוציא בלא עדים. וזהו הכונה אין למידין ממנו דבר אחר לאו לאפוקי דיני ממנות ולחלוק בין קידושין לממנות אלא לאפוקי אופן אחר כגון אחת מבנותי ואחת משדותי. או דלאו לאפוקי אופן אחר קאמר אין למידן הימינו דבר אחר אלא אפילו באופן זה בבת אחת קדשתי וא"י למי באופן זה אין למדין ממנו דבר אחר היא בממון אפילו שדה אחת מכרתי וא"י למי ובא אחד ואמר אני הוא אינו נאמן ומחלק בין קידושין לממונא. ובזה מתורץ שיטת הרמ"א ז"ל בחו"מ סי' רכ"ב שכ' בשם הגהת מיימוני ז"ל דמהימן ומובא בש"ך ז"ל דברי הגהת מיימוני ז"ל וז"ל ז"ל ומדייק בירושלמי אם אמר אחד שדה מכרתי וא"י למי ובא אחד ואמר אני לקחתי מהימין או לא ולא מסיק. ונראה לריב"א ז"ל דמיהמין הואיל והמוכר מודה שאינו שלו מצי אמר למוכר לאו את מודה דלאו דידך הוא זיל לשלמא ואם יבוא אחר ויכחשני בסהדי הרי אני מחזירנו עכ"ל ז"ל והק' הש"ך ז"ל ותימה הרי מפורש מסיק ר' יוחנן דאינו נאמן דהא קאמר אין למידין דין שדה מקידושין עכ"ל ז"ל ולפי דברינו לא קשה דהא דקאמר ר"י אינו נאמן הוא באחת משדותי כיון דלא מצי אמר למוכר את מודי דלאו דידך הוא זיל לשלמא דהא המוכר אינו מודה דלאו דידי' הוא דהא בכל שדה מסופק הוא שמא שלו הוא אבל בשדה אחת מכרתי נשאר בירושלמי איבעיא דלא איפשיטא. ע"כ פסק הגהת מיימוני ז"ל. דשפיר מצי אמר לאו בעל דברים דידי את זיל ככל איבעיא דלא איפשיטא דהוי קולא לנתבע וכיון דליכא כאן תובע הרי כל הבא ואמר אני לקחתי מי ימחה בידו מספק רק כשבא אחד ומכחישו והירושלמי מיבעיא לי' דילמא לא שייך נאמנות כלל בד"מ אבל מכיון דנשאר איבעיא דלא איפשיטא ממילא מיהימן כיון דליכא בע"ד כנגדו ומה שהק' הש"ך ז"ל ממציאה שאני התם דהמוצא המציאה בע"ד שלו הוא דהא מחויב בהשבה ומחויב לשמור לבעליו מן התורה משא"כ הכא במכר הקרקע דאינו מחויב בהשבה כיון דהלוקח כבר קנה הרי הוא הבעלים של הקרקע והבע"ב אינו מחויב בשמירה ומסולק ידו מן הקרקע הזה וע"כ נאמן ומתורץ קושית הש"ך ז"ל על רמ"א ז"ל מהג"א ז"ל פ' המפקיד דהתם מיירי באומר אחת משדותי ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:11:2:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Yevamot 2:11:2:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/2:11:2:2)

תמן הוחזקה א"א בפני הכל ברם הכא לכשיבואו שנים ויאמרו זהו שקידש עי' בהר"נ ז"ל בפ' האומר במס' קידושין דמפרש הירושלמי הזה ובחיבורי רידב"ז ס' ו' מבואר ג"כ ודוק: