## Chidushei Agadot on Avodah Zarah Daf 3a

###### Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:1
[Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Avodah%20Zarah/r/3a:1)

**שאפילו** עובד כוכבים ועוסק בתורה כו'. כמ"ש התוס' דאיירי בשבע מצות הכי איתא בהדיא בפרק ד' מיתות מיהו לאו דוקא שבע מצות דלא חשיב אלא לא תעשה אבל בקום עשה יש עוד מצות אחרות שהעובד כוכבים חייב בהן כדאיתא התם ובזה נראה לפרש הא דאמר שהוא ככ"ג וע"פ מאמרם (סוף מנחות) זאת תורת האשם תורת חטאת וכו' מלמד שכל העוסק בפרשיות הקרבנות כאילו הקריבן ואהכי קאמר עובד כוכבים העוסק בתורה דהיינו בתורת קרבנות שבן נח מצווה עליהן הרי הוא ככהן גדול שהקריבן דלמעלה מהאי קרא כתיבי פרשת קרבנות ועבודת יוה"כ שהוא בכהן גדול ובתוס' לקמן כתבו טעם אחר למה נקט ככ"ג ודו"ק:


###### Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:2
[Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:2](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Avodah%20Zarah/r/3a:2)

**שמים** וארץ נוגעין בעדותן וכו'. לפום הך דרשא שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית וכו' ניחא דנקט שמים וארץ אבל לדרשא דארץ יראה ושקטה וכו' לא ה"ל למנקט שמים דנוגע בעדות וי"ל דמ"מ לא הוו שמים רק כעד אחד וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:3
[Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:3](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Avodah%20Zarah/r/3a:3)

**יום** הששי מלמד שהתנה וכו'. בפרק ר' עקיבא הששי ה"א יתירה משמע הששי המיוחד וכו' ועוד נראה בזה כי בה' יצר הקב"ה מעשה בראשית כמ"ש בהבראם ולכך ה"א יתירא בסוף מעשה בראשית לרמוז על פעולת הה"א שהיתה על תנאי אותו ששי של קבלת התורה ור"ת שם של ד' "יום "הששי "ויכלו "השמים לרמוז בסוף מעשה בראשית כי הם אותיות שם הוי"ה היו כלים של הקב"ה לצור בהן עולמות כמ"ש ביה ה' צור עולמים ולכך אמרו די לעולם שישתמש בשתי אותיות אבל חצי השם השני נרמז מתחלת "ויכלו "השמים שהוא התחלת פרשת שבת לרמוז שלא יתמלא השם עד לעולם שכולו שבת ודו"ק:


###### Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:4
[Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:4](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Avodah%20Zarah/r/3a:4)

**יבא** נ"נ ויעיד בחנניה וכו'. דזה נוסף על אברהם שלא עבד עבודת כוכבים שנצטוה גם בן נח בו אבל להשתחוות לצלם שהוא אנדרטי לא נאסר בן נח ולא נאסר בו אברהם שהיה עדיין בן נח אלא מחמירין היו חנניה וכו' כיון דישראלים הוו ועיין בתוס' ודו"ק:


###### Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:5
[Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:5](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Avodah%20Zarah/r/3a:5)

**יבא** בלדד השוחי וכו'. חברי דאיוב ואיוב גופיה לא נקט הכא משום דאיכא למאן דאמר בפ"ק דב"ב דאיוב ישראל היה ומיהו ק"ק אמאי לא נקט הכא נמי בלעם ואביו שהיו ג"כ נביאי עובדי כוכבים כדאמרינן התם ומהיכא קא נפקא ליה טפי בהני דנקט שהם יעידו בישראל דהא אמרינן התם בהו דנביאותייהו לעובדי כוכבים ודו"ק:


###### Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:6
[Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:6](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Avodah%20Zarah/r/3a:6)

**ומי** מצית אמרת הכי והאמר ריב"ל מאי דכתיב וכו' היום לעשותם. ויש להקשות דמההיא גופיה תקשי ליה דקאמר הקב"ה שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת כו' אלא דאעפ"כ קאמר הקב"ה שיעשה עמהם לפנים משורת הדין ויאמר להם עשו סוכה ואפשר דלאו מהיום לעשותם ולא למחר לעשותם פריך אלא מהיום לעשותם ולא היום ליטול שכרם וכיון שכבר קבלו העובדי כוכבים שכר מצותן בעוה"ז כדכתיב ומשלם לשונאיו על פניו א"כ לא יקבלו עוד שכר בעוה"ב דא"כ לקתה מדת הדין שישראל לא יקבלו רק שכר עוה"ב והכונה שרמז להם במצות סוכה שהיה להם לקיים המצות בעוה"ז שדומה לסוכה ודירת עראי וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:7
[Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:7](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Avodah%20Zarah/r/3a:7)

**מקדיר** עליהם חמה וכו'. כל סוכה עשויה לצל ולהגין מפני החמה ויכול לעשותה מעובה הרבה וכשרה היא ומקדיר עליהן חמה עד שייבשו עליה והיינו מקדיר שהסכך נעשה בו נקבים ומצערתן משם החמה וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:8
[Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:8](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Avodah%20Zarah/r/3a:8)

**שנאמר** ננתקה את מוסרותימו וגו'. פירוש הפסוק לפי זה ננתקה את מוסרותימו היינו דפנות הסוכה שדרכן לקשור במוסרות ונשליכה ממנו היינו מן הסוכה את עבותימו דהיינו עץ עבות שדרכן לסכך בהם כדכתיב בספר עזרא ועלי עץ עבות לעשות סוכה ככתוב וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:9
[Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:9](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Avodah%20Zarah/r/3a:9)

**בתוס'** בד"ה כהנים לוים וכו' מקרו בני אדם שר"ל בני אדם הראשון וכו' עכ"ל. ולעיל גבי ואתה בן אדם וגו' אפשר שלא רצה לפרש כן דלא שייך לומר בן אדם הראשון כמו בני אדם הראשון וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:10
[Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:10](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Avodah%20Zarah/r/3a:10)

**בד"ה** נוגעים בעדותן וכו' ועוד י"ל שהם קיימים ממה שקבלו וכו' עכ"ל. ואעפ"כ מקרו נוגעים בעדותם מצד הנאתם שהגיע להם כבר על ידי קבלתם של ישראל ודו"ק:


###### Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:11
[Chidushei Agadot on Avodah Zarah 3a:11](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Avodah%20Zarah/r/3a:11)

**בד"ה** יום הששי תימה למאן דאמר בשבעה בחדש נתנו עשרת הדברות מאי יום הששי וי"ל וכו' עכ"ל. ושנויי דחיקי נינהו. והנראה בזה אחרי שיש לדקדק בסוגיא בפרק ר' עקיבא דפליגי רבנן ור' יוסי דרבנן סברי בששה לחדש נתנה תורה ור' יוסי אמר בז' בו ולכ"ע בשבת נתנה תורה וכו' ע"ש ויש לספק בזה דלכ"ע נתנה תורה ביום נ"א מן הספירה למה קבע הש"י חג השבועות לדורות ביום חמשים מן הספירה והכוונה בזה לפי שלא היו ישראל אז ראוים לחכמת התורה עד שיטהרו ויקדשו עצמם מכל טומאת מצרים שיצאו משם כמ"ש כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו וכו' וע"כ היתה הטהרה במספר שבעה שבועות ויום חמשים שהם מספרים קדושים כענין שבת שמיטים ויובלות ולפי שביום נ' נגמרה הטהרה שזכינו אחר כך ביום נ"א לקבל התורה קבע הש"י אותו יום חמשים לחג שבועות כי יראת חטא קודם לחכמה במעלה ובזמן. ובזה יתורץ קושיית התוס' דלמאן דאמר נמי בז' בו נתנה תורה הזכיר כאן יום הששי מר"ח לפי שהוא עיקר כי בו נקבע חג השבועות לדורות וק"ל:

**Sefaria Community Translation:**
...There is a question to be asked here. (Although there is disagreement over the calendar date of the giving of the Torah,) Everyone agrees that the Torah was given on the 51st day of the Counting of the Omer. The intention here was that since the Jewish People were not prepared to receive the wisdom of the Torah until they purified and sanctified themselves from the impurity of Egypt, as is written in Pirkei Avos, “All whose fear of Heaven precedes his wisdom, his wisdom will be upheld.” Therefore, since the purity happened on the 50th day, Hashem established the 50th day as the Holiday of Shavuos because fear of Heaven comes before wisdom.