## Chidushei Agadot on Berakhot Daf 57b

###### Chidushei Agadot on Berakhot 57b:1
[Chidushei Agadot on Berakhot 57b:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Berakhot/r/57b:1)

**ע"ב שלשה** ת"ח כו' בן עזאי כו'. לעיל נקט ג' חכמים שזכו לסמיכות ונקראו רבי אבל הני ג' בן עזאי ובן זומא ואחר לא זכו לסמיכות ולאו חכמים מקרי אלא ת"ח ודו"ק:


###### Chidushei Agadot on Berakhot 57b:2
[Chidushei Agadot on Berakhot 57b:2](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Berakhot/r/57b:2)

**שלשה** אין נכנסין לגוף והגוף נהנה כו'. וכתבו בזה דמה"ט דאין נכנסין לגוף אין מברכין על הנאתן ונראה דכה"ג יש לפרש בהך דלעיל מיניה שלשה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה כו' דנהנה כו'. נמי דמה"ט אין לברך עליהן דהברכה משום הנאה היא כדאמרינן בפרק כיצד מברכין וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Berakhot 57b:3
[Chidushei Agadot on Berakhot 57b:3](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Berakhot/r/57b:3)

**שלשה** מעין עוה"ב שבת כו'. לכאורה משום שהוא יום מנוחה אבל לא הוי דומיא דאינך שמש ותשמיש דמשום הנאה נגעו בה והיינו טעימת מאכל כדאמרי' (פ' ד' מיתות) [כל כתבי קיט] תבלין יש בה ושבת שמה וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Berakhot 57b:4
[Chidushei Agadot on Berakhot 57b:4](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Berakhot/r/57b:4)

**שלשה** משיבין דעתו כו' ושלשה מרחיבין כו'. ר"ל משיבין דעתו אם הוא דואג וביגון משיבין ומסירין האנחה ממנו ומרחיבין כו' היינו שיהיה דעתו ונפשו רחבה למיהדר אחר תענוגי עוה"ז כמ"ש בבלעם ונפשו רחבה וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Berakhot 57b:5
[Chidushei Agadot on Berakhot 57b:5](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Berakhot/r/57b:5)

**ה'** אחד מס' אלו הן כו'. ל"ד נקט אחד מס' כמ"ש התוספות בכמה דוכתין ועי"ל לפי מה שמצינו לענין בטול דא' מס' אינו בטל ויש בו קצת ממשות כדילפינן מזרוע בשלה ה"נ בדוגמא קאמר בכל הני ששה דקחשיב דיש בהו קצת ממשות מדוגמתו וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Berakhot 57b:6
[Chidushei Agadot on Berakhot 57b:6](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Berakhot/r/57b:6)

**ששה** דברים סימן יפה כו'. זיעה דכתיב בזעת אפיך וגו' לפי פשטיה קללה הוא שיאכל לחמו בטורח אלא לסימן בעלמא נקטיה הכא וכן מיהר צועה וגו' בע' לאו היינו צואה בא' וכן ותחלימני מלשון בריאות הוא לפי פשטיה אלא לסימן בעלמא נקטו הני קראי וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Berakhot 57b:7
[Chidushei Agadot on Berakhot 57b:7](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Berakhot/r/57b:7)

**שני** גוים כו'. אלא גיים כו' מפורש בפ"ק דמסכת ע"ז


###### Chidushei Agadot on Berakhot 57b:8
[Chidushei Agadot on Berakhot 57b:8](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Berakhot/r/57b:8)

**הרואה** מקום שנעקרה ממנו עכו"ם כו' היינו ברואה דבעוקר ע"ג בא"י ודאי דצריך לברך בע"א דהיינו בא"י כו' אקב"ו לעקור עכומ"ז מארצנו כברכת כל המצות וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Berakhot 57b:9
[Chidushei Agadot on Berakhot 57b:9](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Berakhot/r/57b:9)

**ראה** בבל אומר ברוך שהחריב בבל כו'. ע"ש שהחריבה את ארצנו וע"כ בעי ברכה על הרואה חורבן בבל כמו שנבאו בה הנביאים. ולעתיד שיתקיימו דברי הנביאים על חורבן ושוממותיה ודאי דנברך כן ובכן בב"י א"ס:


###### Chidushei Agadot on Berakhot 57b:10
[Chidushei Agadot on Berakhot 57b:10](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Berakhot/r/57b:10)

**לקיים** מה שנאמר וטאטאתיה במטאטא כו' לפירוש ראשון שפירש"י יהיה מטאטא מכבד שמכבדין בו הבית כמפורש פרק ראוהו ב"ד (ראש השנה כו:) ולפירוש שני יהיה מטאטי מלשון טיט ודו"ק: