## Chidushei Agadot on Megillah Daf 7a

###### Chidushei Agadot on Megillah 7a:1
[Chidushei Agadot on Megillah 7a:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Megillah/r/7a:1)

**שלחה** להם אסתר לחכמים קבעוני כו'. כל דבר זה קצת מפורש בקרא דכתיב מעיקרא ויכתוב מרדכי גו' לקיים עליהם להיות עושים גו' ולא רצו לקבל משום קנאה את מעוררת כו' עד ותכתוב אסתר גו' לקיים את אגרת הפורים גו' השנית וישלח ספרים גו' ומסיים ליה דאין לחוש לקנאה רק דברי שלום ואמת גו' הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס:


###### Chidushei Agadot on Megillah 7a:2
[Chidushei Agadot on Megillah 7a:2](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Megillah/r/7a:2)

**כתבוני** לדורות כו'. פי' שבקשה אסתר שתהיה המגילה מכלל הכתובים וכשפרש"י בפסוק ומאמר אסתר קיים גו' ונכתב בספר גו' אסתר בקשה מחכמי הדור לקבעה ולכתוב בספר זה עם שאר כתובים וזהו ונכתב בספר עכ"ל והשיבו לה דהכתוב מיעט את המגילה מהיותה מכלל הכתובים דכתיב הלא כתבתי לך וגו' שאמר הכתוב בתחלה הט אזנך ושמע לדברי חכמים כו' פי' שתהיה המגילה מכלל המצות שאינן אלא דברי חכמים כמו מצות נר חנוכה ולא מכלל מצות הכתובים הנאמרים ברוח הקדש כדכתיב בתר הכי הלא כתבתי לך שלישים גו' אין לך לרבעו עד שמצאו להם סמך מן המקרא דהמגילה היא מכלל השלשה כמאן דסבירא ליה הכי דכתיב כתוב זאת מה שכתוב כאן ובמשנה תורה הוא מקום אחד זכרון מה שכתוב בנביאים הוא מקום ב' בספר מה שכתוב במגילה הוא מקום שלישי וכתבתי לך שלישים יתפרש השתא טפי אתורה נביאים וכתובים והכי מפרש בירושלמי כתוב בתורה כמה דתימא וזאת התורה זכרון אלו נביאים דכתיב ויכתב ספר זכרון לפניו גו' בספר אלו כתובים דכתיב ומאמר אסתר גו' ונכתב בספר גו' ועוד אמרו בירושלמי שהשיבו לה משום דאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה עד שהאיר הקב"ה עיניהם ומצאו כתובה בתורה ונביאים וכתובים ואיכא למימר דתלמודנו לא חש שישיבו לה כן דאין כאן משום דאין נביא רשאי לחדש דהא איכא ק"ו כדלקמן ומה מעבדות לחירות אמרו שירה ממיתה לחיים לא כ"ש ומיהו לא סגי לן בהאי קל וחומר ואיצטריך קראי דהכא דמשום האי ק"ו ראוי לאומרה במצות חכמים כמו השירה אבל לקובעה בין הכתובים ליכא למילף מקל וחומר אי לאו הני קראי ור' יהושע נמי דפליג הכא היינו שלא ניתנה לקובעה בין הכתובים להיות מטמא את הידים אבל לקרותה מדברי חכמים אית ליה מקל וחומר דלקמן:

**Sefaria Community Translation:**
**Write me for [all] the generations, etc.:** The explanation is that Esther requested that the Scroll [of Esther] be included in the Writings, as Rashi explains on the verse, "And he fulfilled the word of Esther, etc. and inscribed in the book" (Esther 9:32) - Esther requested of the Sages of the generation to commemorate her and to write this book with the rest of the Writings. And that is [the meaning of], "and inscribed in the book." To here [are his words]. And they answered here that Scripture excluded the Scroll from being included in the Writings, since it is written (Proverbs 22:20), "Have I not written for you, etc." As Scripture had written earlier (Proverbs 22:17), "For Incline your ear and hear the words of the sages, etc." The explanation is that the Scroll would be among the commandments that were only words of the Sages, like the commandment of the Chanukkah light; and not among the written commandments that were spoken with the holy spirit (*ruach hakodesh*). As it is written after this, "Have I not written for you, three times, etc." - you should not do it four times. [That was] until they found a support from Scripture that the Scroll is included in the three, like the one that reasons like this: As it is written (Exodus 17:14), "Write this" - that which is written in the Torah here in Exodus, and in Mishneh Torah (Deuteronomy) is one place; "a memorial" - that which is written in the Prophets is the second place; "in the book" - that which is written in the Scroll is the third place. So, "Have I not written for you, three times, etc." is now better understood as about the Torah, the Prophets and the Writings. And this is how it is explained in the Yerushalmi (Jerusalem Talmud Megillah 1:5:3): It is written in the Torah, as you would say (Deuteronomy 4:44), "And this is the Torah" (corresponding to "Write this"). "A memory" - that is the Prophets, as it is written (Malachi 3:16), "and a book of memory has been written before Him." "In the book - that is the Writings, as it is written, "And the word of Esther, etc. and inscribed in the book, etc." And they also said in the Yerushalmi that they answered her that it is because no other prophet is permitted to add anything for you afterwards. [That was] until the Holy One, blessed be He, illuminated their eyes and they found it written in the Torah, in the Prophets and in the Writings. And it can be said that our Talmud (Bavli) did not concern itself that they should answer her this, since it is surely an a fortiori argument (*kal vechomer*), as [it is found] later (Megillah 14a:5): If from slavery to freedom, they recited songs, from death to life, is it not all the more so? However this a fortiori argument is not sufficient for [our previous discussion], so that the verses are required here. For on account of this a fortiori argument, it is [also] fit to say it [only] as a commandment of the Sages, like the song (Hallel). But were it not for those verses, it could not be learned out from the a fortiori argument that it should be fixed among the Writings. And likewise, Rabbi Yehoshua who disagrees here is [with reference to] it not being fixed in the Writings, that it should [therefore] render hands impure. But he accepts the a fortiori argument from later, to read it [as a commandment] from the words of the Sages.


###### Chidushei Agadot on Megillah 7a:3
[Chidushei Agadot on Megillah 7a:3](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Megillah/r/7a:3)

**מפני** שחכמתו של שלמה היא כו'. רצה לומר שחכמת התורה היא חכמה העצמית שניתנה ליכתב אבל חכמת שלמה חכמת האדם היא כעין דברים שבעל פה שלא ניתנו ליכתב ולא שייכא בין הכתובים וא"ל וכי זו בלבד נאמרה והלא כבר נאמר וידבר שלשת אלפים גו' ולמה נכתב קהלת טפי מהשאר אלא שהיא שייכא בין הכתובים ואמר וכ"ת דאי בעי איכתב כו' וקהלת איכתב והשאר עד שלשת אלפים משל גו' לא איכתב ת"ש אל תוסף על דבריו וע"כ לא דברים ממש קאמר דדברים שבעל פה אין להם שיעור אלא ע"כ על דברים שבכתב נאמר כן וכיון שקהלת ניתן ליכתב ע"כ דבין הכתובים הוא:


###### Chidushei Agadot on Megillah 7a:4
[Chidushei Agadot on Megillah 7a:4](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Megillah/r/7a:4)

**קיימו** וקבלו קיימו למעלה מה כו' מפורש פרק רבי עקיבא:


###### Chidushei Agadot on Megillah 7a:5
[Chidushei Agadot on Megillah 7a:5](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Megillah/r/7a:5)

**קמפיש** טובא ואמר כו'. היינו שאמר מתחלה ואשר נתן כתר מלכות בראשו ששאל גם על כתר המלכות ולבסוף שראה שעיני המלך רעה בו ששאל גם על כתר מלוכה לא אמר רק ונתון הלבוש והסוס גו' כפרש"י במגילה ע"ש אית לן למימר מסברא דלא שאל כל כך גם על כתר מלוכה אי לאו דבלבו אדעתיה דנפשיה קאמר:


###### Chidushei Agadot on Megillah 7a:6
[Chidushei Agadot on Megillah 7a:6](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Megillah/r/7a:6)

**מלמד** שכל אחד ואחד נדמתה לו כו'. לפי שמדרך שאדם נושא חן ביותר בעיני אומתו וגבי אסתר כתיב לא הגידה אסתר את עמה גו' כי מרדכי צוה גו' אפשר שהוא עשה כן כדי שלא תהיה נושאת חן וישלחוה אבל מאלהים היה בהיפך זה כיון שלא הכירו את עמה כל אחד ואחד נדמתה לו כאילו היא מאומתו ולכך נושאת חן בעיני כל רואיה:


###### Chidushei Agadot on Megillah 7a:7
[Chidushei Agadot on Megillah 7a:7](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Megillah/r/7a:7)

**דילמא** פריסתקי שגר כו'. יש לדקדק מעיקרא דדייק ליה ובבזה לא שלחו וגו' היאך ידעו מה עשו הרחוקים אי לאו ברוח הקדש טפי ה"ל לדייק כן מרישא דהאי קרא דכתיב ושאר היהודים גו' והרוג בשונאיהם חמשה ושבעים אלף גו' היאך ידעו מספר הרוגים של הרחוקים אי לאו ברוה"ק וי"ל משום דבכתב המלך ניתן רשות ליהודים גם בבזה דכתיב אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר גו' להשמיד ולהרוג גו' ושללם לבוז גו' אלא שהם מעצמם הרחיקו מהבזה שלא יהא עין המלך צרה בממון כפרש"י במגילה והשתא בדבר שנתקיים כתב המלך להרוג בשונאיהם ידע למימר שהיה הקול יצא לידע גם ממרחקים את מספר ההרוגים אבל בדבר שלא קיימו מצות כתב המלך שלא שלחו ידם בבזה לא הוו ידעי בקלא בעלמא אי לאו ברוה"ק והמדחה קאמר דע"י שליח הודיעו להם כן וכדי שלא יהא עין המלך צרה בממון:


###### Chidushei Agadot on Megillah 7a:8
[Chidushei Agadot on Megillah 7a:8](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Megillah/r/7a:8)

**מהכא** וזכרם לא יסוף מזרעם כו'. כתבו התוס' דברישא דקרא לא חזינן אלא היהודים שבאותו דור עכ"ל ולא משמע כן דברישא דקרא נמי כתיב בכל דור ודור גו' אלא נראה דרישא דקרא איכא לפרושי שכן קבלו עליהם שלא יעבור אבל מיתורא דלא יסוף מזרעם משמע ליה למדרש דרוח הקדש אומרת כן בלשון הבטחה דלא יסוף מזרעם וכה"ג דרשו מיניה בירושלמי דימי פורים לא יתבטלו גם לעתיד:


###### Chidushei Agadot on Megillah 7a:9
[Chidushei Agadot on Megillah 7a:9](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Megillah/r/7a:9)

**שדר** ליה קיימת בנו ומשלוח מנות פרש"י דהא תרי מנות איכא כו' ע"ש פירושו אינו מבורר ומאי אשמועינן בכך הא ודאי דאטמא דעגלא וגרבא דחמרא ב' מנות הן ונראה לקיים כל נוסחות הגמרות שלפנינו דמייתי נמי סיפא דקרא ומתנות לאביונים ומשום דמנה משמע כל דהו ולכך בעי תרי לאיש אחד אבל מתנה בעי שיעור נתינה כדאמרינן בכמה דוכתין וסגי לאיש אחד מתנה אחת ומשום דשלח לו ב' מנות אטמא דעגלא וגרבא דחמרא שהם גדולות כשיעור נתינה אמר דבהנך ב' מנות גדולות טפי משיעור מנות קיימת ג"כ ומתנות לאביונים כשיעור נתינה לר' אושעיא ולבני ביתו וזה שדקדק לומר וקיימת בנו ולא קאמר וקיימת בי דר"ל וקיימת בנו לשני אנשים שתי מתנות ומלת לאביונים יש בו רמז א"ב בנ"י דיוצאים בשתי מתנות לאב ובנים: