## Chidushei Agadot on Shabbat Daf 118b

###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:1
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:1)

**עונג** זה איני יודע כו'. ר"ל דלא מצינו שיהא מותר להתענג לילך אחר המותרות אלא בשבח שנאמר בו וקראת לשבת עונג והוא מפורש שנותנין לו משאלות לבו מהטעם שהמפזר בסעודת שבת משום שהוא מצווה על העונג וכיון דאסור לאדם לשאול צרכיו בשבת אל ידאג על הוצאתו הגם שלא תשאל צרכיך בפה יתן לך הקב"ה משאלות לבך למלא הוצאתך כמ"ש הכל קצובין מר"ה חוץ מהוצאות שבת ויו"ט אם מוסיף מוסיפין לו וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:2
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:2](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:2)

**כאנוש** כו'. נקט אנוש שדורו היו תחלת הקלקול לעבוד ע"ז כדכתיב ביה אז הוחל לקרא וגו'. ואמר מחללו אל תקרי כו' אלא מחול לו. דרשו כך דה"ל למכתב מחלליה בלשון נקבה גם שמצינו שבת לשון זכר מ"מ האי לישנא כתיב ביה מחלליה מות יומת בלשון נקבה ועי"ל דמלת מחללו כולה יתורא הוא דלא הול"ל אלא שומר שבת ושומר ידו וגו' כמו ושמרו בני ישראל וגו' ולא כתיב ביה מחללו וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:3
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:3](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:3)

**וכתיב** בתריה ויבא עמלק כו'. ויש לדקדק בזה דהא לא סמך כלל פרשת המן לפרשת עמלק דפרשת מסה ומריבה מפסקת בין שניהם שהיא אחד מעשרה נסיונות וטפי הוה ניחא לן למימר דמשום נסיון דמסה ומריבה בא עמלק דסמיך ליה ועוד דכל זה נעשה ברפידים משא"כ מעשה שבת שנעשה כבר במדבר סין וי"ל אי משום נסיון דמריבה בא עמלק א"כ בנסיון דמרה שהתלוננו ג"כ שם על המים למה לא בא עמלק אלא ע"כ דנסיון דמי מריבה ומסה לא היה כדאי שיבא עליהם עמלק אלא דחילול שבת דפרשת מן היה מביא עליהם עמלק ונסיון דמסה ומריבה לא היה הפסק כיון דנעשה ברפידים כמו מעשה עמלק ועד"ז יתיישב שאמרו פ"ב דבכורות רפידים שרפו ידיהם מד"ת ולכך ויבא עמלק משום דכבר ע"י נסיון דמסה ומריבה מוסב שם רפידים מסה ומריבה כמפורש בקרא א"כ אח"כ דכתיב ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים לא ה"ל לקרות בשם רפידים אלא בשם מסה ומריבה שכן הוסב שמו לעיל מיניה וע"כ דרשו מיניה רפידים ע"ש שרפו ידיהם מד"ת והיינו שחללו שבת ששקולה כנגד כל התורה ואי לאו חילול שבת לא היה שולט בהם אומה ולשון ומ"ש שבת ראשונה אע"ג דכבר נצטוו במרה נקרא זה שבת ראשונה כמבואר בתוס' פ' ר"ע:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:4
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:4](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:4)

**ב'** שבתות כו'. טעם שני שבתות מבואר בפ' בנות כותים גבי מ"ש שם חסידים הראשונים לא היו משמשין מטותיהם אלא בד' כו' משום חילול שבת עי"ש:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:5
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:5](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:5)

**יהא** חלקי מאוכלי כו'. כל הני יהא חלקי דנקט במלתיה משום דהני מילי לא חשיבי בעיני עלמא לדקדק בהן אמר הוא שיהא חלקו עמהם וכדי לזרז בהן את הבריות אמר כן וק"ל. ה"ז מחרף כו'. משום דהלל נתקן בימים מיוחדים על הנס לפרסם כי הקב"ה הוא בעל היכולת לשנות טבע הבריאה ששינה בימים אלו ונמצא מי שאומרו בכל יום לא יתפרסם אומרו על הנס גם בימים הראוים לפרסם נסי הש"י וה"ז כמחרף ומגדף שאין בידו חלילה לשנות טבע הבריאה ומשני בפסוקי דזמרה כפירש"י ב' מזמורים של הלולים כו' דאינן באים לפרסם נסיו אלא שהם דברי הלול ושבח דבעי בכל יום כדאמרי' לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל וק"ל:

**Sefaria Community Translation:**
...[The Talmud says:  One who reads hallel every day] is tantamount to one who curses and blasphemes God:​​​​​​​ Hallel (Psalms 113-118) was established for days distinguished by a miracle in order to publicize that the Holy One is capable of changing the nature of creation, as he changed nature on these [unique] days.  Consequently, one who recites Hallel daily will not be understood to be reciting Hallel in response to a miracle even on days when it is fitting to publicize the miracles of God.  Such a person as it were curses and blasphemes [God, implying ] that He does not have the power, Heaven forfend, to change the nature of creation.  [The Talmud] resolves [this problem by explaining that 'Hallel' here refers to] Pesukei deZimra/Verses of Song...which do not come to publicize His miracles.  Rather, [these passages] are expressions of praise and acclaim that one ought to make daily, as the Talmud (Berachot 32a) says, "one ought to set in order his praise of HaMakom (God) and then pray."  This is easy to understand.


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:6
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:6](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:6)

**מצוה** להתפלל עם דמדומי כו'. שנאמר ייראוך גו' מפורש בפ' ת"ה:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:7
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:7](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:7)

**ממתים** בדרך מצוה כו'. לא שייך בזה דשלוחי מצוה אינן נזוקין דהיינו ע"י עסק המצות לא היו נזוקין והכא מיירי בדרך מצוה במת בעת שעסק במצוה ולא ע"י עסק מצוה:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:8
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:8](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:8)

**וממוציאי** שבת בצפורי כו'. ר' יוסי עיקר דירתו בצפורי היה כדאמרי' פ' אד"מ אחר ר' יוסי לצפורי אלא לזרז את אחרים אמר כן שיהו מאחרים לצאת מן השבת כמ"ש לעיל וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:9
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:9](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:9)

**מיושבי** ב"ה כו'. עיין פירש"י ועי"ל דדרכן בב"ה דיש מהן היו יושבין שורות ויש מהן עומדין וע"כ אמר יהא חלקי מיושבי ב"ה שהן אין ממהרין לצאת מבהמ"ד משא"כ העומדין שקשה להן העמידה והם ממהרין לצאת וע"כ נסמך זה המאמר לדלעיל דאיירי קצת בכה"ג ודו"ק:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:10
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:10](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:10)

**נטעתי** ה' ארזים כו'. לפי שחשובים היו בישראל שנסמכו כולם ע"כ כינה אותם לארזים שכן מצינו בקרא החוח וגו' שהוא שפל שלח אל הארז שהוא החשוב וכן בהרבה מקומות בקרא והא דפריך והאיכא ורדימס ולא קאמר שלא נסמך ולא נקרא רבי ורדימס ולא ארז מקרי ולכך לא חשיב ליה בהדייהו דהני חמשה דנסמכו מקרו ארזים די"ל דמ"מ פריך דלא הוה קאמר ה' בעילות כו' כיון שהוליד גם הששי ורדימס ומשני דאין זה שמו אלא דהיינו מנחם שנזכר כבר בשם רבי אלא דקרי ליה ורדימס כו' וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:11
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:11](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:11)

**לא** קריתי לאשתי כו'. עיין פירש"י והוא דחוק וכי היה ר"י מתפאר בכך שאף שיחת חולין שלו הן דברי חכמה ויש לפרש דקרא לאשתו ביתו ע"ש שהיא עיקר הבית וכדי שתהא זריזה בכל צורך מלאכה בבית וכדאמרי' אעשה לו עזר וכי חטין כוסס כו' וכה"ג קרא לשורו שדה שיהיו עבדיו זריזין במלאכת השדה בשור דהיינו כדאמרי' שרוב שוורים עומדין לרדיא ולא לנכסתא ודו"ק:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:12
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:12](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:12)

**במילה** כו'. נקט מילה ולא ערוה ע"פ מ"ש פ' כירה דאסור להניח ידו כנגד פניו של מטה משום המילה אעפ"כ קאמר אני לא נסתכלתי בה ומשום צניעות בעלמא וקאמר דמלתא אחריתא הוה ברבי שלא הכניס ידו למטה כו' דהיינו משום הרהור עבירה ולכך נקרא קדוש דכ"מ שתמצא גדר ערוה נאמר בו קדושה:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:13
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:13](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:13)

**אם** אומרים לי חבירי עלה לדוכן כו' מה שיש לדקדק בזה עיין בחידושי הלכות:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:14
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:14](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:14)

**מימי** לא אמרתי דבר וחזרתי כו'. מפורש בפ' אין נערכין ע"ש:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:15
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:15](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:15)

**תיתי** לי דקיימית ג' כו'. פירש"י תיתי לי ישולם שכרי עכ"ל וק"ק וכי היו מבקשים שכר על קיום המצות והרי אמרו אל תהיו כעבדים כו' נראה לפרש ע"פ מ"ש בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו והבא לטהר מסייעין אותו דהיינו דמסייעין אותו מן השמים לקיים וז"ש תיתי לי כו' דמתוך שאני מקיים ג' סעודות תיתי לי סייעתא משמיא שאזכה שאוכל לקיימן וכמ"ש עשירים במה הן זוכין שמכבדין את השבת וכן רב יהודה קאמר אחרי שאני מעיין בתפלתי תיתי לי סייעתא משמיא שאוכל לעיין בתפלתי ובכוונת הלב כדברי התוס' וכן תפרש כל הני תיתי לי אחריני שאני בא לטהר ומהדר להחזיק בזו המצוה תיתי לי סייעתא משמיא לקיים רצוני וק"ל. (הרי"ף פי' תיתי לי אף שעברתי על רבי חדקא מ"מ ג' סעודות קיימתי וכן עיון תפלה אע"פ שאין אדם ניצול מג' דברים בכל יום לה"ר והרהור עבירה ועיון תפלה מ"מ מאחד מהן שהוא עיון תפלה נצלתי):


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:16
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:16](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:16)

**דלא** סגינא ד' אמות בגילוי כו'. מפורש פ"ק דקדושין ע"ש:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:17
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:17](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:17)

**דקיימית** מצות תפילין כו'. עיין פירש"י דאל"כ מאי רבותיה דקיים מצות תפילין וציצית שהם מצות המפורשים בתורה וטעם שיעור ד' אמות בתפילין וציצית מטעם שלא ילך ד' אמות בגילוי ראש כמפורש שם:


###### Chidushei Agadot on Shabbat 118b:18
[Chidushei Agadot on Shabbat 118b:18](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/118b:18)

**צורבא** מרבנן כו'. התחיל בצורבא מרבנן ומסיים ברבנן עבידנא יו"ט לרבנן ר"ל דכי חזינא לתלמידים שהם מקרו צורבא דרבנן או שפי' חוזק מדרבנן כפי' הערוך והם ודאי יחידים דשלמו מסכת ללמוד כולה בשלימות עבידנא יומא טבא לכל רבנן כאלו חזינא דכולם למדו בשלימות עד סיומא וסמך לזו הסעודה איתא במדרש דעושין סעודה לסיומא של תורה וע"כ נקראת הסעודה זו בלשון סיום דבעי דשלים מסכתא וק"ל: