## Chidushei Agadot on Shabbat Daf 88b ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:1 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:1) **תומת** ישרים וגו' עפירש"י ועי"ל ע"ד בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו והבא לטהר מסייעין אותו והיינו תומת ישרים שרוצים לילך בדרך ישר גם כי קשה עליהם לעשות תנחם לסייעם מן השמים וההפך סלף בוגדים לילך דרך סלוף ואינו ישר ישדם דהבא לטמא פותחין לו וק"ל: **Sefaria Community Translation:** **The integrity of the upright, etc.:** See the explanation of Rashi. And it is also possible to say it is according to, 'along the path a person wishes to proceed, he is led,' and 'one who wants to be purified, he is helped." And that is, "The integrity of the upright" - who want to walk in the straight path even if it is difficult for them - "it will guide them," to be assisted from the Heavens. And the opposite: "The perverseness of the faithless" - to walk in the way that is perverse and not straight - "will destroy them." For 'one who wants to defile himself,' he is [given the opportunity]. And it is easy to understand. ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:2 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:2](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:2) **לכשתעשי** כו' נ"ל שיש לאדם ראייה חושיית וראייה שכלית והן הן הב' עינים בתחלה היה לבך שלם באחת מעיניך היינו ראיה שכלית שאמרת נעשה ונשמע ולכשתקיים ותעשי יהיה לבך שלם עמי בב' עיניך גם בראיה חושית שנופל בולשון העשייה ממש וק"ל: **Sefaria Community Translation:** **When you perform, etc.:** It appears to me that a person has physical sight and cognitive sight and that these are the two eyes [mentioned here]. At the beginning, your heart was complete with one of your eyes - that is with cognitive vision - as you said, "We will do and we will hear." But when you fulfill and perform [the commandments], your heart will be complete with Me with your two eyes - also with physical sight, about which the expression, performing, fully fits. And it is easy to understand. ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:3 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:3](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:3) **עלובה** כלה כו' דכתיב נתן ולא הסריח כו' ות"ר הנעלבין כו' מפורש פרק השולח: **Sefaria Community Translation:** **Insolent is the bride, etc. As it is written, "gave off," and not, "it reeked," etc. And the Sages taught, "Those who are insulted, etc.":** It is explained in the chapter [entitled] HaSholeach. ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:4 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:4](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:4) **ה'** יתן אומר גו' כל דיבור ודיבור כו'. נחלק לע' לשונות כו' שלא ליתן פתחון פה לאו"ה לעתיד אלו שמענוה בלשוננו קבלנוה ומייתי ליה מקרא דכתיב ה' יתן אומר דהיינו אמירה אחת מבשרת לצבא רב לכל האומות ותנא דבי ר"י מייתי ליה מקרא דכתיב וכפטיש יפוצץ סלע כו' עי' בזה בדברי התוס' פאד"מ והכא ובחידושנו שם: **Sefaria Community Translation:** **"The Lord gives the word," etc.; each and every utterance. etc. divided into seventy languages, etc.:** This is so as not to give to the nations of the world, an opening to complain in the future: If we had it heard it in our language, we would have accepted it. And he brings it from the verse that is written (Psalms 68:12), "The Lord gives the word" - meaning one utterance gives tidings to "a great host," to all of the nations. And a sage of the school of Rabbi Yishmael brought it from the verse that is written (Jeremiah 23:29), "like a hammer that shatters a rock, etc." See about this in the words of Tosafot in the chapter [entitled] Echad Dinei Mammonot and here; and in our novellae there. ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:5 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:5](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:5) **סמא** דחייא כו' עפרש"י וענינו למיימינים בה היינו לשמה ולמשמאילים בה היינו שלא לשמה וכי האי גוונא דרשו בפרק בא לו וזאת התורה אשר שם וגו' זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם המות כו' וכן הוא בפירוש הריעב"א שם: **Sefaria Community Translation:** **A drug of life, etc.** See the explanation of Rashi. And the content of, "To those who are right-handed in," is that it is for [the Torah's] sake; and "to those who are left-handed in it," is that it is not for its sake. And they expounded in this fashion in the chapter [entitled] Ba Lo: "'And this is the Torah which Moshe placed, etc.' (Deuteronomy 4:44) - if he merits, it becomes a drug of life; if he does not merit, it becomes a drug of death, etc." And so too is it in the commentary of the Reyava there. ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:6 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:6](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:6) **ד"א** נגידים כו' דנגיד מלשון שררה וכתר מלכות הוא ונגידים בלשון רבים מיעוט רוב שנים וענינו ב' כתרים לכל דבור שמשמעו שני פנים דהיינו הנגלה והנסתר ולכל אחד משני הפנים קשרו לו כתר א' דהיינו ב' כתרים לנגלה ונסתר וק"ל: **Sefaria Community Translation:** Alternatively, "royal things," etc.: As royal thing, is an expression of dominion and the crown of the monarchy; and royal things is in the plural. The minimum plurality is two. So its content is that there are two crowns to every utterance, meaning is two facets, which are the revealed and the hidden. And they tied a crown to each one of these two facets, meaning two crowns [total] for the revealed and the hidden. And it is easy to understand. ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:7 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:7](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:7) **אע"פ** שמיצר כו' עיין פירש"י ועי"ל ע"ש בכל צרתם לו צר שהש"י עמנו בכל גלות וז"ש אע"פ שמיצר וממר לי בגלות בין שדי ילין עש"ה בצל שדי יתלונן וק"ל: ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:8 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:8](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:8) **מי** שהכל שלו כו' ויותר נכון גי' הילקוט איש שהכל שלו ושייך בהקב"ה איש שנאמר בו ה' איש מלחמה וכה"ג קאמרינן בסוטה פ"ב אשכלות איש שהכל בו ואמר מכפר על עון גדי עיין פירש"י ולפי מה שפירשו בלא תבשל גדי דאף עגל וכבש במשמע שאין גדי אלא לשון ולד רך ממש כו' וכפירש"י בחומש ניחא כפשטיה דעין גדי משמע שפיר עון עגל וק"ל: ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:9 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:9](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:9) **שכרמתי** לי כו' פירש"י שאספתי להתאוות כו' ולישנא דמכנש גרסינן בנו"ן ומדברי הערוך ערך כרם נראה דגרס לישנא דמכבש הוא בב' מלשון כבישה הוא שכובשין הבגדים עליו כדי שיהיה מקופל ומשים עליו מכבדות מלמעלה וק"ל: ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:10 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:10](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:10) **לחייו** כערוגת וגו' כל דבור ודבור שיצא כו' לחייו מלשון לוחות דהיינו כל דבור ודבור שבלוחות שיצא כו' וענין הבשמים להשיב נפשם כי היו חלשים מחרדת הקולות ואמר והיה מעביר ראשון פירש"י לג"ע עכ"ל דג"ע ודאי מחזיק את כל הבשמים אכל דבור ודבור שהעולם אינו רק א' מס' בג"ע כדאמרי' במס' תענית: ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:11 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:11](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:11) **ואמר** א"ת שושנים אלא ששונים כו' נראה דלפי דרש הזה הוא מלשון שינו דהיינו ששינה בכל דבור ודבור להוציא רוח להעביר המור ובפ' ב"מ דרשוהו בע"א ע"ש וק"ל: ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:12 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:12](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:12) **יצאה** נשמתן כו' ריב"ל דהוא מרא דהני דרשות לכאורה הוא סותר דבריו שאמר לקמן שחזרו לאחוריהן י"ב מיל אבל לא מתו ולעיל נמי אמר שנתמלא עולם כולו בשמים כדי להשיב נפשם כדאיתא במדרשות משמע דלא מתו וי"ל דכתות כתות היו לפי הטבע יש מהן דמחרדת הקולות נעשו חלשים ולא מתו לאותן הועילו הבשמים ויש מהן יותר חלושים בטבע עד שמתו ויש מהן שחזרו לאחוריהן: ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:13 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:13](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:13) **דבור** שני היאך קבלו כו' וה"ה דהמ"ל היאך חיו אח"כ אלא דרבותא אשמעינן די' פעמים מתו ושוב חיו דהיינו בין כל דבור ודבור ומייתי ליה מדכתיב גשם נדבות בלשון רבים ולעיל מיניה כתיב ארץ רעשה וגו' דהיינו שעל ידי זה מתו ואתה גשם נדבות תניף וגו' להחיותם וקרי לטל גשם נדבות שהוא בא בנדבה לעולם שהטל אינו נעצר משא"כ הגשם לא בא אלא בזכות וק"ל: ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:14 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:14](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:14) **ידודון** ידודון א"ת כו' מכפל ידודון דריש ליה דהראשון כמשמעו הם עצמם המלאכים ידודון והשני ידדון את האחרים שחזרו לאחור וק"ל: ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:15 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:15](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:15) **מה** לילוד כו' קיצר בדברי הפסוקים ומדרשים במזמור הזה ה' אדונינו מה אדיר וגו' וע"פ שאמרו שיש לתורה נגלה ונסתר באו המלאכים לקטרג בנתינת התורה לישראל ואמרו מה לילוד אשה בינינו דמקומו בארץ וא"ל הקב"ה לקבל תורה מן השמים לארץ בא וא"ל: ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:16 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:16](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:16) **חמדה** גנוזה כו' היינו נסתר וגנוזה התורה והיינו ממה שאמרו מה אדיר שמך בכל הארץ וגו' ליפרע מן הרשעים כמ"ש יבא אדיר הקב"ה ויפרע מאדירים מפרעה וזהו הסבה אשר תנה הודך שהוא סודות התורה על השמים ולא על הארץ שע"כ לא נתנה תורה בדורות הקודמים תתקע"ד דורות קודם שנברא עולם וכ"ו דורות משנברא לפי שאינן ראויים לכך גם עתה לפי שהם ילוד אשה מוטבעים בחומר ואין ראוי להיות להם עסק בנסתרות והיה התשובה ע"ז מפי עוללים ויונקים וגו' ע"פ מ"ש פ' כל כתבי אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל פיהם של תשב"ר דאינו דומה הבל שיש בו חטא לאין בו חטא ור"ל גם שהגדולים אינן ראויין ליתן להם התורה הנה מפי עוללים וגו' יסדת עוז שהיא התורה שאין בהם הבל של חטא וא"ל עוד לא די שנתינת התורה לישראל היא קיומה של עולם התחתון אלא שהיא גם קיומה של עולם האמצעי כי אראה שמיך וגו' ירח וכוכבים אשר כוננת כי כן ויסוד שלהן הוא התורה שנא' אם לא בריתי חקות שמים וארץ לא שמתי וגו' שוב קטרגו המלאכים: ###### Chidushei Agadot on Shabbat 88b:17 [Chidushei Agadot on Shabbat 88b:17](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Shabbat/r/88b:17) **מה** אנוש כי תזכרנו וגו' ובפ' אחד ד"מ אמרו שאמרו מ"ה מה אנוש כי תזכרנו בשעה שבא הקב"ה לברוא את האדם וי"ל מדכתיב הענין כפל דהיינו זכירה היינו פקידה דרשו דתרתי הוא דמה אנוש כי תזכרנו אמרו מ"ה קודם שנברא האדם ולא נקרא אדם אלא אחר בריאותו כמ"ש ויקרא את שמם אדם ובן אדם כי תפקדנו אמרו מ"ה במתן תורה שהיו ישראל בני אדם וניחא דאמרינן לקמ' בשכר שקראוך אדם וכו' דלא קרו אותו אלא בבריאת עולם ואמרו ותחסרהו מעט מאלהים היינו לגלות לו נסתר של התורה כמ"ש מ"ט שערי בינה נגלו לו למשה וכבוד והדר תעטרהו היינו שני עטרות וכתרים שנתנו להם בסיני שהם המלכות והכהונה כמ"ש לעיל ואין ראויין לזה כי הם באים מילוד אשה ואינן מוכנים לקבל נסתר של התורה שהוא דבר רוחני אבל תנה הודך שהוא נסתר התורה על השמים למ"ה שהם מוכנים לקבל דברים הרוחנים וא"ל הקב"ה חזור להם תשובה וא"ל מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל כו' ר"ל שינצחוני בהבל פיהם שהוא כולו רוחני מוכן יותר להשיג דבר רוחני מבן אדם המוטבע בחומר או ר"ל ינצחוני בהבל פיהם שאינו של חטא משא"כ הבל פיהם של בן אדם שהוא בחטא כמ"ש לעיל וא"ל הקב"ה אחוז בכסא כבודי ר"ל גם שהאדם מוטבע בחומר הגוף כי הוא ב"ו מ"מ מצד שהוא אחוז בכסא כבודי שנשמות הצדיקים צרורות בצרור החיים תחת כסא הכבוד מוכן הוא לקבל דברים הרוחניים ומושכלים גם דברים נסתרים וזה שפירש שדי מזיו שכינתו עליו דהיינו אצילות רוחני לקבל סודות ונסתרות ומעתה בא משה בטענה מאחר שדרך הנסתר של התורה ראוי ג"כ לבן אדם ראוי ליתן לו התורה יותר מליתנה על השמים מצד הנגלה דמה כתיב בה אנכי וגו' ותשובה זו אפשר שהוא מפורש במזמור זה תמשילהו במעשי ידיך כל שתה וגומר כמ"ש ורדו בדגת הים ובעוף השמים ופרע כל מיני בע"ח צונה ואלפים וגו' וא"כ אם לא תתן להם תורה ומצות לא יהיו ראוים לכך כמ"ש ע"ה אסור לאכול בשר אבל מצד הנשמה שבהם שקיבלו תורה ומצות ה' זכו להיות מושלים על כל ואמר מיד הודו המ"ה שראוי ליתן התורה לישראל יותר מליתן הוד וסוד התורה בשמים משום הנגלה דאינו שייך בשמים שנאמר ה' אדונינו וגו' ואלו תנה הודך גו' ואמר עוד שראו ושמעו מפי הקב"ה שהאדם מוכן גם לקבל סתרי תורה מצד הנשמה והשכל כ"א מהמקטרגים נעשה לו אוהב לגלות לו דבר מרזי התורה ומייתי ליה שנאמר עלית למרום שבית שבי דהיינו הנגלה שהוא כמו שבי במרום כי אין שם מקומו אצל מלאכים כטענת משה גם לקחת מתנות דהיינו סוד התורה שנתן לו כ"א מהמלאכים ואמר בשכר שקראוך אדם ואין אתה ראוי לקבל סתרי תורה כמ"ש ובן אדם כי תפקדנו וגו' עתה שראו תשובתך הנצחי נתנו לך סתרי תורה במתנה ואמר שגם מלאך המות שהוא עיקר מהמקטרגים נתן לו מתנה ומסר לו דבר שנאמר ויתן את הקטורת וגו' ופרש"י מנא ידע הלא בתורה לא נכתב עכ"ל ואע"ג דמצינו כמה דברים דלא נכתב ציווי שלו בתורה ומתוך הספור ידענו אותו שנצטווה משה על כך מהקב"ה הכא מסברא אית לן למימר דלא נצטווה על כך מפי הקב"ה לכפר עליהם בקטורת דהא לעיל מיניה בסמוך כתיב שאמר הש"י הרומו מתוך העדה ואכלה אותם וגו' אלא דלא ידע אותו משה אלא מפי מלאך המות גופיה במתנה זו וק"ל: