## Chidushei Agadot on Taanit Daf 25a ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:1 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:1) **להביא** מרדה נכנסה מפני כו'. עיין פי' רש"י נראה פירוש לפירושו דר"ל דמפני שמלומדת בנסים הוא הטעם למה לה כלל מרדה בבית כיון שלא היה לה כלום לאפות וקאמר מפני שמלומדת בנסים ולכך היה לה אגנא שלא תצטרך לשאול משכנותיה ודקאמר דחזא אגנא מלא לישה כו' אפשר שלא היה לה אגנא בבית אלא דכל זה בנס היה שלא תרגיש חברתה שאין כאן אגנא ולישה אבל במרדאה גופא משמע דבלאו הנס היה אלא שהיה לה בחדרה: **Sefaria Community Translation:** **She had entered to bring a shovel, because, etc.:** See Rashi's explanation. And the explanation of his explanation appears to be that it wanted to say that, because she was accustomed to miracles - that is the reason why she had a bread shovel in her house at all, given that she had nothing to bake. And it is saying, because she was accustomed to miracles, that is why she had a kneading basin, such that she not need to borrow from her neighbors. And that which it said that she saw a kneading basin full of dough, etc. - it is possible that she did not have a kneading basin at home. Rather all of this was through a miracle, so that her neighbor would not sense that there was no kneading basin and dough here. But with the bread shovel itself, it is implied that it was [already there] without the miracle, except that she had it in her room. ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:2 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:2](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:2) **חד** כרעא דפתורא כו'. נראה הרמז בזה כמ"ש בג' עמודי עולם על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח העולם עומד דבשביל אלו ג' עמודים נברא העולם כדי שיזכה בהן לעוה"ב ואלו הן ג' כרעי ורגלא דפתורא שיהיה לצדיקים לעתיד בשכרן הטוב ואמר דבעי רחמי ליתן לו משכרו בעולם הזה ויהבו ליה חד כרעא דהיינו שכר התפלה שהיא העבודה שהיה מתפלל עכשיו והיה רגיל להתפלל כן על כל צרה שלא תבא כמפורש בכמה דוכתין ואחזו ליה בחלמו שיהיה חסר בעולם הבא מזה הכרעא שהוא שכר התפלה והעבודה: **Sefaria Community Translation:** **One leg of a table, etc.:** It appears that the hint in this is as they said (Avot 1:2), the world stands on three pillars, on Torah, on service and on acts of lovingkindness. For the world was created on account of these three pillars, so that one merit life in the world to come through them. And these are the three legs and feet of the table that will be for the goodly reward of the righteous in the future. And it said that he prayed for mercy to give him from his reward in this world. So they gave him one leg - which was the reward for prayer, which is service. For he was praying now, and he was accustomed to pray like this for every trouble, that it not come - as is explained in several places. And they showed him in his dream that, because of this, he will be lacking one leg - which is the reward for prayer and for service - in the world to come. ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:3 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:3](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:3) **בעי** רחמי כו'. ושקלוהו שיהיה לו שכרו משלם בעוה"ב ואמר דגדול נס כו' דמשקל לא שקלי כו' והוא כענין שאמרו פרק במה בהמה מעולם לא יצתה מדה טובה מפי הקב"ה וחזר בו כו' ע"ש: **Sefaria Community Translation:** **Pray for mercy, etc.:** And they took it, so that he would have his full reward in the world to come. And it said, "The [last] miracle was greater, etc., as [...] it does not take, etc." And that is like the matter that they said in the chapter [entitled] Bameh Behemah (Shabbat 55a:5), "Never did a good attribute emerge from the mouth of the Holy One, Blessed be He, and He retracted it, etc." ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:4 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:4](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:4) **חד** בי שמשי. פרש"י היינו ע"ש ולא שמעתי טעם עכ"ל ונראה דבי שמשי דהכא ודפרק הנושא לגביה רבי דכל בי שמשי אתא לביתיה היינו שעה דהכנסת שבת והיינו בעוד יום ושמש קיים דצריך להוסיף מחול על הקדש ולכך מיקרי אותה שעה בי שמשי וכמ"ש שמש בשבת צדקה לעניים כמפורש לעיל ונראה דה"נ הא דקרינן ליום ששי ערב שבת היינו נמי משום אותה שעה דהכנסת שבת דערב של יום הוא נחשב לשבת משום התוספת חול על הקדש: **Sefaria Community Translation:** **One *bei shimshei* (twilight):** Rashi explained, "It was Shabbat eve, but I have not heard the reason [it is called this]." To here are (his words). But it appears that the twilight (literally, between the suns) here and in the chapter [entitled] HaNosei concerning Rabbi - that he would come to his house every *bei shimshei* - is the hour of the coming of Shabbat, meaning when it is still day and the sun is [out]. For one must add from the mundane to the holy (by bringing in Shabbat while it is still Friday). And that is why that hour is called, between the suns. And it is like it was said, "Sun on Shabbat is charity for the poor," as explained earlier (Taanit 8b:12). And it appears that this too is [why] we call Friday, the eve of Shabbat - it is also because of that hour of the bringing in of Shabbat. It is because the eve of the day is considered Shabbat on account of the addition of the mundane to the holy. ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:5 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:5](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:5) **היה** דולק כל היום כו'. לא היה צריך לה לדלוק אלא בליל שבת משום שלום בית אבל היה דולק כל היום לפרסם הנס לרבים ביום גם שבאו להדליק ממנו נר למצות הבדלה: **Sefaria Community Translation:** **It burned the entire day, etc.:** She did not need it to burn the entire day, but rather only on Shabbat night, because of domestic peace. But it burned the entire day to publicize the miracle to the masses during the day; also [to publicize it was] that they came to light the light of the commandment of havdalah from it. ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:6 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:6](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:6) **אי** קא מפסדן כו'. הוא ידע האמת דלא קא מפסדן דאל"כ לא הוי מפקיר העזים לדובים כיון שלא היו שלו כדלקמן אלא ה"ל לנטרן שלא יזיקו כיון ששומר אבידה הוה: **Sefaria Community Translation:** **If they are damaging us, etc.:** He knew the truth, that they were not causing damage. For if not, he would not have relinquished the goats to the bears, given that [the goats] were not his - as [is seen] later. Rather he should have guarded them from doing damage, since he was the guardian of a lost object. ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:7 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:7](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:7) **עד** שיצאו אמה לכאן כו'. גם זה לפרסם הנס דגם מי שלא ידע ולא שמע מזה הנס כשיראה בבית זה שנשתנה מבתים אחרים להיות בו אמה מכאן כו' ישאל עליו ויגידו לו הנס והכי משמע דמייתי עלה הא דפלימו אני ראיתי וכו' וא"ל בית זה שקירה כו': **Sefaria Community Translation:** **Until they jutted out a cubit from this side:** This too was to publicize the miracle. For even one who did not know and did not hear about this miracle - when he would see this house that was differentiated from other houses, that there would be a cubit from this side, etc., he would ask about it, and they would tell him about the miracle. And that is what is implied, as behold the [statement] of Palaimo was brought about this - "I saw, etc. And they said to me, 'This is the house that was roofed, etc.'" ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:8 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:8](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:8) **ור"ח** בן דוסא מהיכן היו לו עזים כו'. כל זה עד והן הן עיזי דמייתי כו' מדברי ע"י נראה שאינו מלשון התלמוד אלא מפרושים נכתבו בנוסחת הגמרות גם תקשה דקאמר דמכר התרנגולין והביצים וקנה בדמיהן עזים כו' אכתי תקשי איך קנה עזים בדמיהן והלא אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל ויותר נכון דברי התוספות שכתוב בע"י דעזים גופייהו מציאה הוו והיה הוא שומר אבידה כו' ע"ש בע"י: **Sefaria Community Translation:** **And Rabbi Chanina ben Dosa, from where did he have goats, etc.:** All of this, until, "And these are the very goats that brought, etc.," are from the words of Ein Yaakov. It appears that it is not from the [words] of the Talmud, but rather from commentaries written in the style of the Gemara. You will also find difficult, that which it said, that he sold the chickens and the eggs and bought goats with their value, etc. - this is still difficult, how did he buy goats with their value? And is it not that we do not raise small, domesticated animals in the Land of Israel? More correct are the words of the Tosafot that are written in Ein Yaakov - that the goats themselves were the found object. So he was the guardian of [that] lost object, etc. See there, in Ein Yaakov ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:9 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:9](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:9) **דחזאי** שכינה ואמרי כו' והא דכתיב כי לא יראני האדם וחי מוקמינן לה ס"פ החולץ היינו באספקלריא המאירה: ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:10 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:10](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:10) **דאחריב** לעלמא כו'. לכאורה אינו דומה להחריב כל העולם משום שישתנה שעתו של ר"א ונוסחות הישנות יותר מדוקדק ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא כו' דאיכא לפרושי על ר"א קאמר להפוך עולמו ולבראו שנית ואולי שכוונו בכאן על גלגול הנשמות: ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:11 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:11](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:11) **אפשר** דמתיליד בשעתא דמזוני כו'. כמ"ש מזל שעה גורם דהיינו שעת הלידה וכמ"ש חיי ובני ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא גם שאפשר לבטל המזל כמ"ש פ' בתרא דשבת מכל מקום מנכין לאדם מזכיותיו וזה שאמר בהאי אגרא דאמרת לא בעינא ר"ל דלא בעינא ליטול משכר בהאי עלמא יהיבנא לך שכרך משלם לעלמא דאתי י"ג נהרות דאפרסמון כו' מדמי תענוגי עוה"ב בעולם הנשמות לאפרסמון שהוא מלתא דריחני שהוא החוש הקרוב לדבר רוחני כמ"ש כל הנשמה תהלל יה איזה דבר שהנשמה נהנה בו הוי אומר זה הריח ומספר י"ג דנקט על שם מדות טובות שהם י"ג וראיתי בספר ישן דגרס שנים עשר נהרוותא כו' וכתב בזה ע"ש י"ב גבולי אלכסון שהם גבולות עמים למספר שבטי בני ישראל הקבועים בי"ב מזלות וכנגד י"ב מעיינות מים הנמשכים ויוצאים משם של י"ב אותיות כו' עכ"ל: ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:12 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:12](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:12) **דלית** ליה בעינא כו'. ופרש"י בגמרא ל"ג בספר רבי ובספר שלי כתוב עכ"ל ונראה לפרשו שאמר לו הקב"ה מה שאתה מבקש יותר וכי מחלק עולם הבא של חברך אתן גם לך ואמר ליה דודאי מה שמוכן לחברי הצדיקים אינו מבקש כמה שאמרו דאין אדם נוגע במה שמוכן לחברו אבל אנא מבקש מגברא דלית ליה ר"ל דלית ליה זכות ליתן לו חלק בעוה"ב שתתן לי חלקו וכמה שאמרו בפרק אין דורשין דהצדיק נוטל חלקו ושל הרשע שבגן עדן והרשע נוטל חלקו של צדיק שבגיהנם ומייתי ליה שם מקראי וק"ל: ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:13 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:13](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:13) **אגרי** בך גירי כו'. עיין פרש"י ובערוך פירש גרי בך גירי כך שונה הגאון ופירוש ברכה היא וכך אמר ליה לעתיד לבא גרים עתידין שיגורו בך כמ"ש יגורו בך נדחי עכ"ל: ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:14 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:14](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:14) **אמרו** ליה והא ריב"ל גזר כו'. נראה לפרש במעשה הזה דבתחילה גזר תענית והיו היחידים מתענין בו כמו ששנינו פ"ק דבג' ראשונות מתענין היחידים ולא אתא מטרא ואמרי ליה אותן היחידים הא ריב"ל גזר תענית עם היחידים ונענה דאתא מטרא וא"ל 2הא2 אנא והא בר ליואי. ר"ל אפשר דשוין ושקולין אנן הגוזרים התענית אבל היחידים המתענין עמי אינן שקולין כיחידים שהתענו עם ריב"ל וא"ל דא"כ שאינן ראוין לכך נראה לכוין דעתו בתפלה ונצרף צבורא עמנו בתעניות האחרונות ששנינו שם בעא רחמי עם צבורא ועדיין לא אתא מטרא וא"ל רבי חמא לאותן היחידים דא"כ כיון שאנו רואין דעצירת הגשמים בשביל צבורא הוא אם ניחא לכו שיבא מטר בשבילנו כפרש"י שאתם מסכימים עמי דהיינו שיבא מטר גם בלא זכות צבורא אלא בשבילנו ע"ד שאמר הכתוב ותגזר אומר ויקם לך שהצדיקים גוזרים והקב"ה מקיים וא"ל הן להסכים על כך. ואמר דרך גזירה 2רקיע2 כסי כו' דעצירת הגשמים תולין בגרם השמים כמ"ש ועצר את השמים ולא יהיה מטר וגו' ועדיין לא השגיחו בגזירה זו עד שהוסיף לגעור בהן כמה עזין הן כו' שלא להשגיח בגזירת הצדיקים: ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:15 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:15](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:15) **עלית** וישבת במרום ואי אתה מרחם כו'. מצינו במדרש בזמן שישראל עושין רצונו של מקום שוכן בערבות ואינו מתרחק מהם שנא' מבין שני הכרובים וידבר אליו ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מתעלה ויושב בשמי מרום והכל צועקין ואין קולם נשמע כו' ואין נענין ע"כ יש לנו להתפלל שלא יתרחק מאתנו וישמע צעקתנו אבל לוי שאמר עלית וישבת במרום הוא כמתרעם וכן אי אתה מרחם על בניך האי לישנא הוא כמתרעם נגדו ית' ברוך הוא אבל ה"ל להתפלל רחמים כרחם אב על בנים: ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:16 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:16](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:16) **שהרי** אדם גדול הטיח כו'. מזה המעשה גופיה מוכח שאדם גדול היה שהרי נענה דאתא מטרא אלא דנענש ואיטלע משום דא"ל בלשון תרעומות: ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:17 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:17](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:17) **שמעינהו** להנך ענני דקאמרי כו'. יש לפרש דשמעינהו דקאמרי היינו שר ומלאך הממונה על הגשם ושמו אף ברי כמ"ש בפרק קמא וכה"ג כתבו התוספות ברפ"ק דחולין גבי גינאי נהרא חלוק לי מימיך כו' ע"ש: ###### Chidushei Agadot on Taanit 25a:18 [Chidushei Agadot on Taanit 25a:18](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Taanit/r/25a:18) **מ"ד** צדיק כתמר וגו' כארז בלבנון וגו' אם כתמר כו'. וי' מיני ארזים הם כו' הכל מפורש פרק הספינה: