## Chidushei Agadot on Yoma Daf 53b

###### Chidushei Agadot on Yoma 53b:1
[Chidushei Agadot on Yoma 53b:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Yoma/r/53b:1)

**ע"ב יהא** רעוא דתרום רישך אכולא כרכא כו'. ר"ל בימי אביי היו ב' ישיבות דהיינו ישיבת אביי וישיבת רבא בב' כרכין וברכו רב יוסף שיהיה ראש ישיבה לב' הישיבות שבב' הכרכים וכן הוה ליה כשמת אביי בא ישיבת אביי לרבא כמפורש פ' הרואה בחלומות דבר הדיא וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Yoma 53b:2
[Chidushei Agadot on Yoma 53b:2](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Yoma/r/53b:2)

**צריך** שיפסיע ג' פסיעות כו'. עיין הטעם בזה בב"י טור א"ח סי' קכ"ג ע"ש ושמעתי עוד טעם בזה והוא מפורש בפ' חלק גבי נ"נ דרהט שלש פסיעות ואתא גבריאל כו':


###### Chidushei Agadot on Yoma 53b:3
[Chidushei Agadot on Yoma 53b:3](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Yoma/r/53b:3)

**שנותן** שלום לימין ואח"כ לשמאל כו'. שם בטור מפורש כשאומר עושה שלום במרומיו הופך פניו לצד שמאל וכשיאמר הוא יעשה שלום עלינו הופך פניו לימין כו' ע"ש והיינו כדמסיק לימין ושמאל של הקב"ה כשאומר עושה שלום במרומיו למעלה ששם הרחמים הופך פניו לימין של הקב"ה וכשאומר הוא יעשה שלום עלינו כו' למטה הופך פניו לצד שמאל של הקב"ה המורה על מדת הדין וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Yoma 53b:4
[Chidushei Agadot on Yoma 53b:4](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Yoma/r/53b:4)

**וכ"ת** אורחא דמלתא כו' ת"ל יפול מצדך וגו' דהוי לימין הקב"ה כו'. ולפי זה אביי בסמוך דטעה ויהיב שלמא לימין דידיה ברישא לא הוה שמיעא ליה הך דר' שמעיה והענין שבאלו ג' פסיעות בכריעה יש להכניע מדת הדין וע"כ מתחיל בשמאל שהוא ימינו של הקב"ה שהם הרחמים שיכופו את מדת הרוגז ומייתי ליה מהאי קרא יפול מצדך אלף ורבבה וגו' שהם המקטרגים של אדם מב' הצדדים שבאלו ב' הכריעות מב' צדדים יכניע ויתיש כחם כההיא דאמרי' פ"ק דקידושין בחסיד שהיה בבהכ"נ שהיה שם מזיק אחד נחש בז' רישין בכל כריעה מז' כריעות נפל חד רישיה דנחש והם ז' כחות הטומאה של נחש הקדמוני כמפורש שם ובפ"ק דב"ק:


###### Chidushei Agadot on Yoma 53b:5
[Chidushei Agadot on Yoma 53b:5](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Yoma/r/53b:5)

**שחונה** מעליותא היא כו'. דה"ל להתפלל שתהא שנה זו כדרכה אבל שחונה משמע יותר מכדי צרכה ולכך פריך שחונה יותר מכדי צורך מעליותא היא בתמיה הא גריעותא היא דהכי אמרי' בפ' סדר תעניות והיינו דהטבעיים שהם קר וחם ולח ויבש אם גבר הא' כי הכא שהחום גבר הוה לגריעותא וה"ה דה"מ למיפרך בגשומה יותר מדאי וכי מעליותא היא דגשמים מרובים יותר מדאי נמי גריעותא היא כדאמרי' התם ומשני דה"ק אם תהיה השנה שלא כדרכה דהיינו שתהיה חמה ביותר תהיה ג"כ בזה שלא כדרכה שתהיה גשומה ביותר דהיינו לח דבזה תתקן החמימות ותהיה השנה חם ולח וק"ל:


###### Chidushei Agadot on Yoma 53b:6
[Chidushei Agadot on Yoma 53b:6](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Yoma/r/53b:6)

**לא** יעדי עביד שולטן מדבית יהודה כו'. עש"ה לא יסור שבט מיהודה וגו':


###### Chidushei Agadot on Yoma 53b:7
[Chidushei Agadot on Yoma 53b:7](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Yoma/r/53b:7)

**ולא** יהיו עמך צריכין לפרנסה זה מזה כו'. נראה דאין לפרש לענין צדקה שלא יהיו צריכין זה לזה לקבל צדקה דהא כתיב כי לא יחדל אביון וגו' אלא דר"ל שגם במשא ומתן לא יהיו צריכין זה לזה וע"ד דאמרי' פ"ק דסנהדרין אין הבור מתמלא מחוליתו אלא תפשטו ידיכם בגדוד ע"ש:


###### Chidushei Agadot on Yoma 53b:8
[Chidushei Agadot on Yoma 53b:8](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Yoma/r/53b:8)

**כל** העולם בנחת וחנינא כו'. לכאורה קשה היאך היה מתפלל כך וכי משום צער דידיה לא יהיה נחת לכל העולם דאינו נראה שחסיד זה יאמר כן משום דכל עולם ניזון בשבילו כדאמרי' התם ונ"ל דבאותה שעה עדיין לא היה צריך כל עולם למטרא עד שבא לביתו ולזה כדרך היה מתפלל כיון דכל עולם בנחת יהיה גם לחנינא נחת שיפסוק המטר שאז יהיה ג"כ לעולם נחת כיון שלא נצטרכו למטר עדיין וכשבא לביתו שנצטרך עולם למטר התפלל גם שחנינא בנחת שאין לו שדות העולם כולו בצער שיש להם שדות וצריכין עתה למטר:


###### Chidushei Agadot on Yoma 53b:9
[Chidushei Agadot on Yoma 53b:9](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Yoma/r/53b:9)

**מעשה** בכ"ג כו' שלא להבעית כו'. שיחשבו שמא הוא עשה כדעת הצדוקים וניגף ביציאתו כדאמרי' פ"ק:


###### Chidushei Agadot on Yoma 53b:10
[Chidushei Agadot on Yoma 53b:10](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Yoma/r/53b:10)

**אבן** היה שם כו' ושתיה היתה נקראת כו' שממנה הושתת העולם כו'. ובמדרשות יש רמז בזה דכתיב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וגו':


###### Chidushei Agadot on Yoma 53b:11
[Chidushei Agadot on Yoma 53b:11](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Agadot%20on%20Yoma/r/53b:11)

**ארון** גלה לבבל שנאמר לא יותר וגו'. דלעיל מיניה כתיב לא היה דבר אשר לא הראיתים דהיינו שהראה להם הספר תורה בארון דמיקרי דבר ועלה קאמר קרא ונשא כל אשר וגו' בבלה לא יותר דבר וגו' דהיינו הדבר אשר הראם: