## Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot Chapter 1

###### Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:1:2:1
[Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Chatam%20Sofer%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/1:1:2:1)

**בר קפרא אמר מפני שכתוב בם ברכה וכו' אין כתיב ברכה בבריות אלא ביום.** נ"ל דזה תליה בפלוגתא דס"פ הבע"י יליף דאשה אינה מצווה על פ"ו ראב"ש יליף ליה מדכתיב וכבשה מי שדרכו לכבש ורב יוסף יליף ליה מדכתיב גבי יעקב פרה ורבה ולא פרו ורבו וכ' תוס' שם אע"ג דגבי אדם כתיב פרו ורבו לשון רבם ההוא לברכה ולא למצוה. וצ"ל ראב"ש ס"ל דההוא דלאדם נמי למצוה נאמר ומשו"ה הוצרך למכתב תברא בצדה וכבשה. ולפ"ז הא דכתיב ויברך אותם אלקים ויאמר להם פרו ורבו תרי מילי נינהו ויברך אותם ברכה בעלמא ולא מענין פ"ו דוקא. ועוד אמר להם פ"ו למצוה. ולזה המ"ד כיון דברכה דאדם לאו לענין זיווג נאמר ודאי ברכת יום השבת עדיף מיניה או לכל הפחות שוה לו ודלא כירושלמי משא"כ לאידך מ"ד:


###### Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:1:4:1
[Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Chatam%20Sofer%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/1:1:4:1)

מהו מפני האונס מפני הכשפים ונלע"ד באתרי דשכיחי בכשפים דמחבלי רחיים ורכב והם שכיחי טפי בליל רביעי דהיינו איר ליום ד' שהוא זמן מזיקים דנפקי אגרת בת מחלת וזמן שליטת מאדים ועיין יפה תואר פ' בחקתי ועיין רא"ס שם ומש"ה כיון דמשום סכנה לא מצי לישא בד' ולבעול בליל ה' וגם לישא בג' אינו יכול משום כשפים ע"כ נושאים בשני ודברי פני משה דחוקים ורחוקים וזה ברור לפע"ד:


###### Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:1:5:1
[Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Chatam%20Sofer%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/1:1:5:1)

**על דעתיה דר' לעזר מקום שב"ד יושבים בכל יום וכו' לית יכול שלא לעבור זמנו של רביעי.** נ"ל שהוא ט"ס וכך צ"ל לר' לעזר במקום שב"ד יושבים בכל יום ובמקום שאין ב"ד כל עיקר תינשא בכל יום ומשני לית יכול שלא לעקור זמנו של רביעי וכדמסיק דר' אלעזר ס"ל נמי היכי דליכא משום ט"ב איכא עכ"פ משום ברכה ושקדו עיין בפנים ותראה כי כן הוא:


###### Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:1:5:2
[Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Chatam%20Sofer%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/1:1:5:2)

בר קפרא אמר מפני שכ' בהן ברכה וכו' ס"ל לבר קפרא דטעמא דמתני' משום ברכה וה"פ דהמנהג לישא בתולה ביום ד' משום ברכה והא דלא נהגו לישא ביום ה' היינו טעמא משום דרוצה להשכים לב"ד בעוד כעסו עליו והכל ממנהג ולא מתקנת חכמים. ולדבריו צ"ל דאע"ג דמנהגא בעלמא הוא מ"מ אם הגיע זמן ביום א' אינו מעלה לה מזונות משום דכל הנשאת ע"ד המנהג נשאת וסברת וקבילת להנשא בד' כן נראה סברת בר קפרא ופני משה נדחק בזה:


###### Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:1:5:3
[Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Chatam%20Sofer%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/1:1:5:3)

בר קפרא מפרש טעמא דמתני' משום ברכה ור' לעזר וכו' ופי' בפני משה דבר קפרא פליג אמתני' וכו' ור' לעזר ס"ל כמתני' ודבריו צ"ע איך מייתי סייעתא לר' לעזר מברייתא הא משנה ומפורשת כדבריו אלא שבר קפרא פליג ועוד מ"ט שקיל וטרי אר' לעזר ולא אמתני' דמפרש בהדיא שאם היה לו ט"ב היה משכים לב"ד ע"כ נ"ל פי' הירושלמי כך דהא במתני' לא מפורש טעמא דאלמנה וגם קשה אטעמא דט"ב הא הוה ס"ס ע"כ ס"ל לבר קפרא דשאם היה לו טענת בתולים אינו טעם לנשואין ואותו טעם אינו מפורש במשנתינו כלל אלא סברה חיצונה היא משום ברכה אלא דיהיב טעמא שנושאים הבתולה ביום ד' ולא ביום ברכה דאדם דעדיף ואמרו נהגו כן החתנים כדי שאם יהיה לו ט"ב ממנה ומאתים ומקח טעות וכה"ג ישכים עמה לב"ד ולא ידור עם נחש בכפיפה א' עד עמדו לפני העדה למשפט ויתברר הדבר. אמנם ר' לעזר מפרש למתני' כפשטי' ומש"ה מייתי סייעתא מברייתא דמפני הסכנה התירו לכנוס בשלישי ולא בשני אי אמרת בשלמא משום אקרורי דעתיה אינו דומה מתקרר יום למתקרר יומים כמפורש שם משא"כ לבר קפרא מה בין שלישי לשני ומשום הכי שקיל וטרי אדרבי לעזר הא הוה ליה ס"ס ואתי שפיר הכל:


###### Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:3:2:1
[Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Chatam%20Sofer%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/1:3:2:1)

**קטן ביאתו ביאה וכו'.** מעשה שעיברה ובתוליה קיימין לפענ"ד פירושו דאין מוכת עץ בבשר דכל שאין מכניס מכח גדול ע"י מתיחת השרביט להוציא זרע ולהטיח כחץ וכל גופו מסייעו כחצים ביד גבור כל שאין הכח כל כך הם כניסת ונגיעת בשר בבשר הוא בנחת ואינו מחכך בצדדים להוציא הבתולים אם לא שמכוונה למעך באצבעה כתמר אבל אין לו כוונה לכך לא מש"ה אין מוכת עץ בבשר אפילו ע"י אצבע (כפירש"י נדה י' ע"ב) ד"ה שמעוותות אותה מסרטת ולא שפירש עושים אותה מוכת עץ אע"כ דאפילו ע"י אצבע אינה נעשית מוכת עץ וה"ה ע"י אברו של קטן שאין בו חיכוך ומתיחת השרביט כחץ למטרה ומ"ש שאינו נוגע בסימנים אינו רוצה לומר אין כאן מגיע לחיכוך המוציא סמנים כיון שאין מזריע. ולהיות הדבר מתמיה איך לא תפתח הפתח עי"ז עכ"פ שהרי בתולה פתחה סתום. עד שאפילו רית היין אינו נודף משם ואינו יכול לעבור בין בתריה. ואיך יעבור האבר שם. ומייתי ראיה שהרי עוברה ועדיין היא בתולה ואפילו תימא באמבטי נתעברה עכ"פ טיפים שהקליטה מאמבטי עברו דרך שם ויעלו עד לפתח הרחם ונכנסו לשם וע"כ אפשר הוא. והמל"מ לא הבין כן והאמת יורה דרכו:


###### Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:8:3:1
[Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Chatam%20Sofer%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/1:8:3:1)

**ר' יעקב בר אחא בשם ר' יאשיה הלכה כר"ג וכו'.** פי' שהקשה מה הוצרך לומר טעם ההלכה משום שנים שרבו על האחד היינו ר"ג ור"א נגד ר"י לימא סתם הלכה כר"ג ור"א ומתרץ ר' יוסי דא יסבור ר' יוחנן כר' יהושע תו אין הלכה כר"ג ור"א דה"ל תרי במקום תרי ור' יוחנן רוצה לומר ר' יוחנן בן ברוקה דתינוקת ומספקא ליה אי אתיא כר' יהושע או אפילו כר"ג וכפלוגת רש"י ותוס' בכתובות י"ד ע"ב. ובפני משה פי' פירוש רחוק ודחוק:


###### Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:8:3:2
[Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 1:8:3:2](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Chatam%20Sofer%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/1:8:3:2)

**עד סוף ההלכה הוכיח מסיפא דמתני' דאל"כ להימני במגו דאין זה כתב ידי.** מיירי כשכל א' אומר אין זה כ"י עצמי דאינו מעיד על של חבירו דהו"ל חד במקום תרי דהא איכא תרי על כל כת"י שהוא כ"י מש"ה לא מהימני אבל כשכל אחד אומר אין זה כ"י ולא של חבירי וכן אידך אז מודה הירושלמי דה"ל תרי ותרי ומ"מ לא קשה מהמשנה דניהמני במגו דאין זה לא כ"י ולא כ"י של חבירו דז"א דכיון דכל א' צריך לחבירו הו"ל מגו דבי תרי ומכל מקום הזמה לא שייך בהו מטעם זה דיעידו שניהם זע"ז שאינו כ"י כלל: