## Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot Chapter 9

###### Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 9:1:12:1
[Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 9:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Chatam%20Sofer%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/9:1:12:1)

**ר' הלל בר' פזי בעי קמיה דר"י מכר הוא ומתה היא וכו'.** עיין גירסת פני משה וברא"ש פרק חזקת הבתים דף נ'. ול"נ לקיים הגירסא שלפנינו עפ"י שיטת הרשב"ם ב"ב קל"ו ע"ב דבן שמת בחיי האב אין בנו יורש אחריו אלא חוזר לאב ודלא כריב"א שבתוס' שם והטעם כיון שאין להבן אלא קנין חלוש גוף בלא פירות ע"כ במכירתו לאחר נסתלק הוא ואותו אחר לא הגיעו. ושוב כיון שנסתלק הוא אין בנו יורש אחריו אלא חוזר הנחלה לאב והן הן דברי הירושלמי מכרה היא ומת הוא מכרה קיים ולא נימא כיון שמכרה נסתלקו ז"א כיון שהנכסים שלה בטבע ולא מקנין לא נסתלקה ע"י מכירה לאחר וראיה מהאב שמכר סתם ומת הבן בחייו מכרו קיים לאחרים דהא דתנן במתני' מכרו קיים עד שימות הא משמת בטל היינו כשהבן קיים אבל אי מת הבן הרי חזרה נחלה לאביו לפי' הרשב"ם ואז המכר לאחרים קיים ולא נימא שהאב נסתלק ע"י מכירתי לאחרים כיון שהנחלה שלו בעצם ולא ע"י קנין בעלמא מכר הבעל ומתה היא מכרו בטל דכיון שהנכסים אינם שלו בעצם אלא ע"י קנין שהקנה לו ע"י נישואי אשתו מכיון שמכרם נסתלק ושוב מכרו בעל לגמרי וחזרו לאשתו ושוב הבעל יורש את אשתו ולמד כן מבן שמכר ומת בחיי האב לר"י מכרו בטל כנלע"ד פירושו לפי הגי' שלפנינו:


###### Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 9:5:2:1
[Chidushei Chatam Sofer on Jerusalem Talmud Ketubot 9:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushei%20Chatam%20Sofer%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Ketubot/r/9:5:2:1)

**ר' יונה יוסה תריהון אמרין שנשתלטה בהן וכו'.** מפרש לה שבאים ברשותה להיות אפטרופסים ומייתי בב"מ השואל ישלם לשוכר מספקא ליה אי יכול להשביע את השואל אם מתה כדרכה ופשיט ליה ממתני' במשביע הבאים להיות אפטרופוס ולא מצי האפטרופוס למימר לאו בעל דברים דידי את אתה לא מניתני אפטרופוס וה"ה השואל ישבע למשכיר והדר דחי ליה הכא בשנתן לה רשות למנות אפטרופוס את הבאים ברשותה והו"ל בעל דבר דבעל וה"ה כשנתן לשוכר רשות להשאיל הכי נמי יכול להשביעו אבל לא תפשוט מזה אם נעשה שואל בלא רשותו שיהיה יכול להשביעו שוב נסתפק במשנתינו אי יכול להשביע האשה אע"ג בהימנה מ"מ כיון שמסרה ליד הבא ברשותה ואיהו לא מהימן ליה שוב יכול להשביע האשה ופשוט ליה מהתם שהשוכר נפטר בשבועה ואינו נעשה כשואל לשלם ה"נ היא נשארה בהימנותה ואינה נעשית כהבא ברשותה והדר דחי ליה דהתם נתן לו רשות להשאיל אבל אי לא היה נתן רשות באמת הי' השוכר משלם וה"נ אי לא נתן לה רשות להביא אחר ברשותה אבדה הימנותה דידה. ופני משה לא כן: