## Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Vows Chapter 12

###### Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Vows 12:9:1
[Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Vows 12:9:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushim%20of%20Machaneh%20Ephraim%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:9:1)

**מפני שהוא משועבד לה בשאר וכו'.** נ"ב בסמוך כתב דקונמות מפקיעין מידי שעבוד אלא מפני שמעשה ידיה מדרבנן עשו חיזוק אלא הכא היינו טעמא שאינו יכול לאסור עצמו לבטל המצוה:


###### Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Vows 12:10:1
[Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Vows 12:10:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushim%20of%20Machaneh%20Ephraim%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:10:1)

**אמרה יקדשו ידי לעושיהן וכו' עד חכמים עשו חיזוק לשעבוד הבעל מפני שהוא מדבריהם.** קשה לי דמשמע דמפני שהוא מדבריהם עשו חיזוק א"כ בעונה שהוא מן התורה אמאי אין מפקיעין:


###### Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Vows 12:14:1
[Chidushim of Machaneh Ephraim on Mishneh Torah, Vows 12:14:1](https://torahapp.org/share/book/Chidushim%20of%20Machaneh%20Ephraim%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Vows/r/12:14:1)

**בכ"מ** דלית ליה אותה דוקא. וק"ל מההיא דכתב רבינו פ"ד מהל' פרה אדומה אין שוחטין שתי פרות אדומות כאחת שנאמר ושחט אותה, ודלא כבעל ל"מ שכתב דהא דכתב רבינו בהל' סוטה אין משקין ב' סוטות כאחת היינו טעמא משום דאף רבנן מודו בה אלא שלא היו דורשין אותה אלא מפני שלבה גס בחברתה ורבינו הביא הפסק ולא הביא הטעם. וזה אינו דהא קאמרו שם מאן ת"ק ר' שמעון דדריש טעמיה דקרא והרמב"ם ז"ל פסק בכל המקומות דלא כר"ש דדריש טעמיה דקרא: