## Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 459

###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:1
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:1](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:1)

**במקום השמש.** אבל שלא במקום השמש מותר ללוש ולא חיישינן שמא יהיה מעונן כיון שהוא במקום מגולה תחת אויר הרקיע ודאי ירגיש כשיהיה מעונן ומבואר בש"ס ופוסקים דכל שאינו נתקרב אל השמש ממש רק שהוא קרוב אל השמש אין לחוש דל"ד לפי התנור שחומו מרובה ושולט בקרוב משא"כ חום השמש אינה שולטת רק במקום שהיא זורח וכל זה פשוט ומבואר דלא כראש יוסף שמפקפק בזה:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:2
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:2](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:2)

**וביום המעונן אסור.** עיין בב"ח דבלש בחמה או ביום המעונן אף בדיעבד אסור וע"ל סעיף ה' ס"ק כ"ו:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:3
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:3](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:3)

**נגד החלון.** משא"כ מן הצד של חלון או רחוק מן החלון בענין שא"א לשמש לזרוח אל מקום הלישה אף אם יהיה השמש בכל שטח הרקיע כיומא דעיבא דכולא שמשא כגון שהחלון עומד במקום צר בין החומות שאר בתים וכיוצא בזה מותר ללוש וזה כוונת הרוקח סימן רע"ג ע"ש ופן משמע במהרי"ל ועיין בב"ח שפי' כן דברי הטור:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:4
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:4](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:4)

**החלון הפתוח.** אבל אם החלון אינו פתוח אף אם היא של זכוכית כדרך סתם חלונות אפ"ה מותר ללוש נגדה. ול"ד למ"ש לעיל סימן תנ"ה ס"ק ד' לענין המים דכל שהשמש זורח תוך הזכיכות מבעור ומחמם יותר היינו דוקא אצל מים אמרינן הכי וכל' הש"ס דביצה דף ל"ג אין מוציאין האש מן המים וכן משמע בכלבו וכן ראיתי נוהגין ללוש נגד חלון סתים של זכוכית:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:5
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:5](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:5)

**שמא יהיה מעונן.** אבל ב"ה אין לחוש כלל (ב"י בשם ס"ה):


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:6
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:6](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:6)

**מלהוליך המצות.** ובתשו' הרשב"א סימן קכ"ד כתב שהרמב"ם שלח המצות להפורני רחוק הרבה יותר מט"ו בתים וסיים ולבסוף נמנע ולא מחמת ריחוק הפורני אלא שחשש דלמא הפורני מלא ויתעכב פתו בחוץ שיעור מיל או יותר אבל לחוש לסילוק היד לא שמענו עכ"ל ועמ"ש המחבר והרב סעיף ב' בהגה:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:7
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:7](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:7)

**מגולה.** וכ' המ"א אלא יכסנו במפה ואין להניח מפה אחת פעמים הרבה על המצות דשמא נדבק בו בצק ונתחמץ:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:8
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:8](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:8)

**או הקמח.** לכן יש ליזהר כשמוליכין הקמח מהרחיים שלא יהיו השקים פתוחים למעלה או מנוקבים ובדיעבד אין לחוש לכל זה כיון שהוא רק דרך העברה בעלמא רק לכתחלה יזהר וכל' הרב וכ"פ הב"ח ומדין המים ע"ל סימן תנ"ה:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:9
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:9](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:9)

**אצל התנור.** בטור כ' אצל פי התנור משמע דכל שאינו אצל פי התנור אין לחוש אכן המחבר העתיק ל' הרא"ש שכ' סתם שאין ללוש קרוב לתנור מ"מ נ"ל דהיא היא דכל שאינו קרוב לפי התנור אלא מאחוריו אין לחוש בתנורים שלנו שאופין בהם שעשוים מלבנים עבים שאין החום שולט לחוץ כמו בתנור בית החורף רק דרך פי התנור יש לחוש משא"כ אם אינו קרוב לפי התנור וכן מצאתי בתו' פ' כ"ש דף ל"ו ע"א ד"ה במקום וז"ל מאפה תנור היו לשין בעזרה סמוך לתנור של קודש שלא תחמיץ עכ"ל. ובב"ח כ' וז"ל היכי דמשימין עצים בוערות וגחלים לוחשות לפני פי התנור אסור ללוש בכל אותו חדר דהכל הוא אצל האש וכל החדר הוא חם וכ"כ באגודה בפ' אלו עוברין בשם הגאונים שיעור מיל דוקא בבית שאין התנור בו אבל בבית שהתנור בו הוא חם ביותר ואפילו פחות ממיל הוא מחמיץ עכ"ל הב"ח ולא ראיתי נזהרים בזה והטעם נראה לי עיקר דהאגודה לא קאמר אלא בתנורים של בית החורף שע"י ההסקה מחזיק חומן וכה"ג מקום שמרגישין החמימות של אש קרוב לפי התנור או לאש וכ"מ להדיא מדברי הרוקח בסימן רע"ג ומהרי"ל (וזה ג"כ דעת הגה"מ פרק אלו עוברין הובאו בב"י) משא"כ כשאופין במקום שאין מרגישין החמימות ולא סמוך לתנור של בית החורף שמחזיק החמימות או שאין הבית סתום ואינו קרוב לפי התנור סמוך לאש אף שאופה סמוך לתנור שאופין בו אין קפידא וכמ"ש להדיא בשם התוס' להיפך ופיק חזי מאי עמא דבר:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:10
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:10](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:10)

**ושיעור מיל הוי רביעית שעה וחלק מעשרים מן השעה.** כ"כ בת"ה סי' רכ"ג ומהריו סי' קצ"ג דהיינו לפי מה דאמרינן בפ' מי שהיה טמא מהלך אדם בינוני י' פרסאות ביום וכוונתו לפי שבכל פרסה ד' מילין נמצא י' פרסאות מ' מילין וכשתחלוק י' שעות למ' חלקים מגיע לכל מיל רביעית שעה ואח"כ תחלוק הב' שעות כל שעה לכ' חלקים נמצא מגיע לכל מיל עוד חלק כ' מהשעה. או כלך בדרך זה חלוק מ' מיל לח' חלקים ואח"כ חלוק י"ב שעות היום לח' חלקים נמצא מגיע לכל שעה ומחצה ה' מילין ובשעה ומחצה הם ו' רביעית שעה נתצא שמגיע לכל מיל רביעית שעה וחלק חמישית מרביעית שעה הנותרת שהוא חלק העשרים. ולענין מליחה מבואר בי"ד סימן ס"ט והוא ג"כ מת"ה סימן ק"ס דשיעור מליחה כשיעור מיל דהיינו חלק ג' מן השעה פחות חלק ל' מן השעה ובודאי אידי ואידי חד שיעורא היא דה' מילין לשעה ומחצה ובשעה ומחצה הם ד' שלישים מהשעה וחצי שליש. ואם היה ה' שלישים שלמים היה מגיע לכל מיל שליש שעה ועכשיו שנחסר חצי שליש שהוא חלק ו' מהשעה ואם תחלוק אותו חלק לה' מילין נמצא שנחסר חלק ל' מן השעה כשתחלוק חלק ו' מהשעה על ה' חלקים וק"ל. או כלך בדרך זו אם תחלוק י"ב שעות על מ' חלקים מגיע לכל חלק שליש שעה אך שנחסר עדיין ד' שלישי בי"ב שעות אין בו רק ל"ו שלישים וכשתחסר ותחלק ארבע שלישי שעה למ' חלקים א"כ תחסר מכל י' מיל שליש א' מהשעה וכשתחלוק שליש שעה על י' חלקים נמצא נחסר מכל חלק חלק הל' מהשעה נמצא החשבון מכוון ומצומצם הכא והתם. ונראה לי דלהכי נקיט שינוי בלשונ ודהתם לענין להשהות במליחה נקט חלק ג' מהשעה פחות חלק ל' כדי שלא להקל בענין המליחה אם אינו יודע לצמצם כ"כ ולהשהותה חלק ג' מהשעה לפי האומד להחמיר וכאן נקט חלק רביעית כדי להחמיר אם אינו יודע לצמצם אם הניחו בלי עסק רביעית מהשעה נתחמץ כל זה הוא נכון וברור לדעת הת"ה וסייעתו ואחריו נמשכו האחרונים. אכן ראיתי להרמב"ם והרע"ב שכתבו במתני' דאלו עוברין ושיעור מיל הוא שני חומשי שעה משעות ההשוי' עכ"ל (פי' כל השעות הם בשוה כל א' חלק כ"ד מיום ולילה ולא שעות זמניות) והוא שליש שעה וחלק ט"ו מהשעה שהרי כשתחלוק השעה על ט"ו חלקים נמצא שב' חומשין מהם הם ו' חלקים נמצא שהוא שליש שעה וחלק ט"ו מהשעה ונראה דלדעתייהו כיון מהרי"ל שכתב שהוא שליש שעה ומעט יותר דהוא כדעת הרמב"ם אך הדבר תימה על הגדולים כאלו שלא כיוונו החשבון ע"פ הסוגיא דש"ס דמהלך אדם בינוני י' פרסאות ביום וכמ"ש דעכ"פ החשבון שכתבתי הוא מעט משליש שעה וכבר הרגישו בתמיהה זו האחרונים המ"מ פ"ק דברכות דף ז' ע"א ובתי"ט פי"ג דפסחים מ"ב ובחוט השני סוף הספר בקונטרס החפבון. ובמ"מ שם תירץ שהרמב"ם הוא מהכת דסוברים שהיום מתחשב מהנץ החמה עד השקיעה כדעת הלבוש בסי' רל"ג ובסי' רס"ו וכשתנכה עשר מילין שאמר עולא שם בגמ' דמהלך אדם בינוני דהיינו ה' מילין מעלות השחר עד הנץ החמה וה' מילין מהשקיעה עד צאת הכוכבים פשו להו תלתין מילין מהנץ עד השקיעה שהי"ב שעות מתחשבים כן לדעתו נמצא שעולה החשבון לשני חומשין שכן יש ו' חומשין בי"ב שעות כל שעה לה' חלקים שעולה החשבון לכל מיל ב' חומשין וצ"ל דהרמב"ם פסק כעולא דלר"י דס"ל קודם הנץ ואחר השקיעה הולכין רק ח' מיל נמצא דנשאר מהנץ החמה עד השקיעה י"ב מילין אם כן אינו מגיע לכל מיל ב' חומשין עכ"ל תוכן דבריו שם אלא שהאריך יע"ש: הנה מ"ש שהרמב"ם פסק כעולא דבריו נכונים ואף שבש"ס הניח דבריו בתיובתא כמו שהאריך שם בביאור הדבר וכן נראה מדברי התוס' דפ' היו בודקין (סנהדרין דף מ"א) ובפסחים י"א והרא"ם בספר יראים וברש"י ריש ברכות. אך מ"ש שדעת הרמב"ם הוא ככת הסוברים שהיום מתחשב מהנץ החמה עד השקיעה זה הוא דוחק מאוד כמו שהאריך להשיג על זה בסוף תשובת חוט השני ותו דאדרבא דעת הרמב"ם להיפך בכמה מקומות בפי' המשנה ובספרו הי"ד כמו שהאריך במנחת כהן בחלק מבוא השמש מאמר א' פ"ב ע"ש: ובאמת לא ירדתי לסוף דעת המ"מ ותשובת חוט השני והמ"א בס"ק ג' שנמשכו אחריו וכתבו דזה תלוי בפלוגתא אי היום מתחשב מהנץ החמה או מעלות השחר. וכל המעיין ומדקדק בסוגיא דש"ס יראה להדיא דחשבון הרמב"ם והרע"ב הוא חשבון אמיתי לפי הסוגיא והאחרונים שגגו בזה לע"ד. ואציע לשון הש"ס ופירש"י לשם בדף צ"ג דגרסינן אמר עולא מן המודיעים לירושלים ע"ו מינין הוי (פירש"י מדקאמר במתני' לענין קרבן פסח איזה דרך רחוקה מן המודיעי' ולחוץ שאין יכול להגיע שם משעת שחיטת הפסח שהוא חצות היום עד השקיעה) ס"ל כי הא דאמר רבה בר בר חנה אמר ר"י כמה מהלך אדם בינוני ביום י' פרסאות מעלות השחר ועד הנץ החמה ה' מילין משקיעת החמה עד צ"ה ה' מילין פשו להו תלתין חמיסר מצפרא לפלגא דיומא וחמיסר מפלגא דיומא לאורתא (פירש"י מהלך אדם בינוני ביום ביניני דתקופת ניסן ותשרי היום והלילה שוים) הרי מבואר להדיא דביומי ניסן ותשרי שהימים והלילות שוים מהלך אדם בינוני מנץ החמה עד השקיעה ל' מילין וזהו יתד שלא תמוט דהא דאמרי' ביומי ניסן ותשרי היום והלילה שוין היינו דוקא מעת הנץ החמה עד השקיעה כי מעלות השחר עד צה"כ יהי' היום יותר ארוך מהלילה באיזה שעות כאשר הדבר נראה לעין במופת ובחוש וכן הוא בירושלמי ריש ברכות וכן הארוך בזה הבעל מנחת כהן חלק מבוא השמש מאמר א' פ"ד ושכן הוא ע"פ התכונה והטבע וע"ש במאמר א' פ' י"א בסופו והוא פשוט ועפ"ז דעת הרמב"ם מכוין לסוגיא דש"ס ומדוקדק ע"פ החשבון. שהרי מבואר מסוגיא זו שביומי ניסן שהיום מהנץ עד השקיע' שהוא י"ב שעות משעות ההשוי' יוכל להלך ל' מיל נמצא מגיע לכל מיל ב' חומשי שעה. אך אי קשיא על הרמב"ם הא קשיא כיון שפסק כעולא נמצא שמעלות השחר עד הנץ החמה יוכל להלך ה' מילין שהוא ב' שעות ע"פ חשבון הרמב"ם ובריש ברכות בפי' המשנה כתב דהוא רק שעה וחומש שעה וכה"ג מתמיה עליו שם בתשו' חוט השני יע"ש. ואפשר לומר דרמב"ם סובר דפלוגתא דר' יהודה ועולא לכאור' קשה איך פליגי בסברות הפוכות נגד הסברא במציאות דר' יהודה סובר דמהנץ החמ' עד השקיעה הולכין ל"ב מילין ש"מ דס"ל דהולכין מהרה מדעולא דסובר דהולכין רק ל' מילין ולענין קודם הנץ החמ' ולאחר הנץ יהיה סובר דהולכים רק ד' מילין ועולא סובר דהולכין ה' מילין. לכך מפרש הרמב"ם דגם עולא ס"ל דאין יכולין להלך ה' מילין והא דקאמר ה' מילין היינו לפי מה דקדמי וחשכי והא דקאמר מעלות השחר הוא רק זמן מוגבל אבל באמת מקדמי ומחשכי כדאמר ר"י שם ועוד יש לחלק בכמה גווני עיין במנחת כהן במבוא השמש. ולא פליג עם ר' יהודה רק במהלך מהנץ החמ' עד השקיעה דלר"י יכול להלך ל"ב מילין ולעולא ל' מילין נמצא שהחשבון הרמב"ם והרע"ב דפסק כעול' מדוקדק ע"פ הסוגיא שהוא שני חומשי השעה דהיינו שליש שעה וחלק ט"ו משע' וזה דעת מהרי"ל שכת' שליש שעה ומעט יותר והא דלא נקט כלשון הרמב"ם ממש שני חומשי שעה אפשר דחושש לדעת פוסקים כר' יהודה דמהלך אדם בינוני בי"ב שעות ל"ב מילין וע' במ"כ שכ' ג"כ שדעת הרבה פוסקים כר"י וא"כ כשתחלוק ל"ב מילין לי"ב שעות היום מגיע לשעה ומחצ' ד' מילין ובשעה ומחצ' יש ד' שלישי' משעה וחצי שליש נמצא מגיע לכל מיל שליש שעה ואח"כ תחלוק חצי שליש שהוא חלק ששית מהשעה לד' חלקים נמצא שהוא חלק כ"ד מהשע' נמצא מגיע לכל מיל שליש שעה וחלק כ"ד מהשעה לכך כ' מהרי"ל בסתם שהוא מעט יותר משליש שעה ולא רצה לכתוב כלשון הרמב"ם ויהיה איך שיהיה עכ"פ מוכח להדיא מתוך מ"ש דשיעור מיל בין לעולא ובין לר"י הוא יותר משליש שעה בין להקל כמי כאן לענין חמץ ובין להחמיר לענין מליח' ודעת בעל ת"ה ומהרי"ל שאחריהם נמשכו האחרונים אי אפשר להתיישב כלל ע"פ הסוגיא (ויותר תמוה על בעל מנחת כהן אף שהוא ראה וידע הא דביומי ניסן ותשרי שהיום והלילה שוים היינו מהנץ החמה עד השקיע' כמ"ש לעיל בשמו ואפ"ה נמשך בזה אחר הת"ה במאמר ח' פרק א' יע"ש וצ"ע) אם לא שרצינו לומר דבעל ת"ה קאמר שיעורו על שעה זמניות שיש ביומי דניסן דהיינו מעלות השחר עד צ"ה אותו זמן חלוק אותו לי"ב שעות וא"כ ג"כ החשבון מכוון לדעת הרמב"ם בשעות השוות אך סתימת ל' בעל ת"ה כאן וכ"ש לענין מליח' ושאר כל האחרונים לא משמע כן ואינו עולה דבריהם כלל ע"פ הסוגיא. ועל הרמב"ם נאמר משה שפיר קאמר וברוך י"י אשר הנחני בדרך אמת ומקום הניחו לי להתגדר בזה וחושבנא בעלמא ידענא. ואם יאמר האומר מה צורך לכל האריכות בזה נחזי אנן באדם בינוני באיזה זמן מהלך מיל כבר הרגישו תוס' בשבת דף ל"ה ע"א בקושיא כזו ותירצו דמספקא להו מהו אדם בינוני ע"ש בתוס' ודוק: וחלק מעשרים מן השעה וכו'. ושיעור זה לא נאמר אלא בבית שאין בו אש אבל יש בו אש או איזה יתרון חמימות ממהר להחמיץ וצריך לתת לב לפי ענין (עטרת זקנים):


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:11
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:11](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:11)

**למהר בענין בעשיית המצות.** וכת' בש"ל סי' נ"ט ולא ישהה מתחלת לישתה עד שיניחה בתנור כשיעור ד' מילין (והוא ע"פ החשבון שכתבתי בס"ק י' שעה ומחצה לר"י ולדעת הרמב"ם היא שעה ומחצ' וחלק עשירית מהשעה שהרי יש כאן ח' חומשין הרי כאן שעה ושני חומשין וחצי היא חצי שעה וחצי חומש היא חלק עשירית מהשעה) והכי איתא בירושלמי עכ"ל וכ"כ הב"ח בשם ריא"ז שסיים עוד ונראה שאע"פ שלא לשה האשה יותר מן השיעור ולא הגביה ידה מן העיס' כל עיקר אלא שהיה עוש' רקיקין דקין ביותר והיתה מתעצלת בהן כדי הילוך ד' מילין הרי בצקה זו אסור אע"פ שאין סי' החימוץ ניכר בהן עכ"ל וכת' הב"ח וז"ל וזה שלא כדעת הרמב"ם ורשב"א ורבינו ושאר גדולים דכל זמן שמתעסקים בו אפי' כל היום אינו מחמיץ ועכ"פ מיירי בלש שיעור עיסה ולא יותר ולפיכך אין ראוי להורות איסור לאחרים בדיעבד אלא להזהיר לכתחלה לחוש לדברי הגדול שבאחרנים והמחמיר לעצמו אף בדיעבד תע"ב ראוי לחוש לדבריו בפרט שהריא"ז לאו יחידאה הוא בדין זה וכ"ש עכשיו שנוהגין ללוש עיסות גדולות יותר מכשיעור וכמ"ש לעיל ס"ס תנ"ו אך בדיעבד אין להורות איסור נגד כל הני גדולים אפי' בלש יותר מכשיעור שלא מצינו שחילקו בכך וע"ל סי' תנ"ו:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:12
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:12](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:12)

**שהשהיות יצטרפו.** וכת' בת"ה שבעיטת הידים ורידוד שמגלגלין בו מבטל החימוץ אבל בניקור שמנקרים המצות אע"פ שהוי עסק שלא יתחמץ מ"מ אינו מבטל השהיות כמו עסק גמור עכ"ל וכן הסכמת האחרונים וכתבו עוד בשם מהרי"ו דאין להעביר ידיו על המצות ולשפשף בהם (וכ' בכ"ג וכ"ש שלא יפה עושין מה שתוחבין בו המון עם סכין א' או עץ תוך העיס'): וכתבו עוד בשם ספר זכרונות ואין להתחיל להעריך ולרדד המצה עד שיגרפו התנור עכ"ל. ונראה דלאו דוקא כל מגריפות התנור דאם יגרוף כל התנור ואח"כ יתחיל להעריך ולרדד המצות גם ינקרו ע"י זה יצטנן התנור מאוד לפעמים אלא דלא יתחיל להעריך עד שיתחיל לגרוף כדי שיוכל לאפות מיד וכן ראיתי נוהגין בבית הגאון מוח"ז. גם מתחלה לא יתחיל ללוש עד זמן מה אחר שהוסק התנור כדי שיוכל מיד אחר הלישה לגרוף התנור ולהתחיל להעריך המצות ולאפות מיד ועיין מ"ש לעיל ס"ק ה' ס"ק ו' וראוי להזהיר כל כיוצא בזה להמון עם ולא אמרי' בזה מוטב שיהא שוגגין כיון שאפשר לבוא לידי איסור דאירייתא כמו שכתבו האחרונים. מ"מ בדיעבד אין איסור כל שלא שהה שיעור חמץ ולכתחילה יזהר:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:13
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:13](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:13)

**במקום חם שממהר להחמיץ.** כגון במקומות החמין וכמבואר לעיל ס"ק ט' ע"ש ועי' לעיל סעיף ה' אם יש לאסור אף בדיעבד בלש סמוך לפי התנור ועיין שם:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:14
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:14](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:14)

**בידוע שהחמיצה גם השנית.** אפילו לא נשתהה שיעור מיל אפילו הכי אמרי' מסתמא היה שם איזה חמימות שנתחמץ מהר:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:15
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:15](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:15)

**שיש בה סדקים.** וכתב בתשובת מהר"מ מלובלין סי' ק"ה אי נולד חימוץ של סידוק אפי' למקצת עיסה כל העיס' נאסר עכ"ל:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:16
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:16](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:16)

**הכסיפו פניו.** פי' של הכסיפו הוא כמו הכסיף העליון ולא התחתון דפרק במה מדליקין ועיין בערוך ערך כסף והוא קו אמצעי בין השחרות והלובן שהוא התחלת השחרות שהוא כמו ירוק שקורין בל' אשכנז בלייכלי"ך וזה כאדם שעמדו שערותיו מחמ' פחד ורתת ונשתנ' צורתו וזה אסור אך שאין אנו בקיאין בזה השיעור (ועיין לעיל בהלכו' שבת סי' רס"א) על כן אין לאסו' אח"כ בשהה שיעור מיל בלי עסק וכ"כ הכל בו בדף מ"ח ע"א להדי' ע"ש וכן משמעו' הש"ס פ' אלו עוברין גבי בצק החרש:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:17
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:17](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:17)

**מקטפת.** פירוש שטחה פני החררה במים ואין נוהגין במדינות אלו בקיטוף המצות במים:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:18
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:18](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:18)

**שמצטננת בהם ידים** הב"ח מסכים דצריכה לצנן ידיה בשעת התעסקות בעיסה אפילו אינה עסוקה בתנור לפי שמתחממין ידי' מהתעסקות בעיסה ושכן דעת רוב הפוסקים וכ"כ הש"ל ע"ש אכן דעת הר"ן והמ"מ אינו כן דכל שאינה מתחממות מחום התנור ואח"כ נוגעת בעיסה אינה צריכה לצנן כלל וכן המנהג שלא לצנן הידים כשעוסקין בלישת העיסה וכן נ"ל לדקדק קצת ממשמעות לשון הש"ס דקאמר האשה צריכה שני כלים האחת שמקטפת בו ואחת שמצטננת בו ואם איתא דצונן קאי משום התעסקות בעיסה הוי ליה למימר להיפך דזה הוא קודם הקיטוף וק"ל:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:19
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:19](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:19)

**אמר זמן איסור חמץ.** וכת' הב"י אבל קודם זמן איסור חמץ שופכין אפי' במקום אשבורן והטורי זהב השיג עליו לפי שאזיל לשיטתו שבסימן תמ"ה מקשה דברי הש"ע מסי' תל"ג אהדדי אבל כבר ביררתי לעיל דלק"מ ועיין במ"א שכתב וז"ל וברצפת אבנים אפילו מקום מדרון אסור:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:20
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:20](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:20)

**יגרדם תמיד בשעת עשייה.** וכ' המ"א וז"ל דלא כמו שנוהגין העולם שלא לגרדם עד אחר עשייה כי אע"פ שאין שוהין שיעור מיל מ"מ לכתחלה אסור לכן יעמוד אחר על גביהן שיגרר כל כלי בשעת הנחתו עכ"ל וכן משמעות הרא"ה הובא בב"י סי' ת"ס גם בשל"ה כת' להיות לו שני עריבות כדי שיוכל להדיח בין כל עיסה ועיסה ובאמת לא ראיתי נזהרים בכל זה אף המדקדקים תוך לישה אחת דהיינו מה שנאפ' מהיסק אחד והטעם נ"ל דא"כ גם במצה אחת יש לחוש ולגרר בין דקירה לדקירה וכה"ג ולא ניתנה תורה למלאכי השרת רק לזרז ולמהר בענין עשייתה ואדרבא דקדוק גדול כזה יבא לידי שהיות ועוד דהא ע"י גריד' אי אפשר לנקותן היטב א"כ יצטרך גם כן הדחה וזה א"א לעשות בשעת הלישה גם יש לחוש דאם נחמיר כולי האי אם כן לבו נוקפו ופורש מלאכול מצות ודרכיה דרכי נועם. ואין להחמיר יותר ממה שהחמירו הראשונים וכ"כ הרוקח סי' רע"ג וז"ל לאחר שילוש כל עיסתו יגרור העיסה מן הכלי עכ"ל וכן לענין העריבה והאגן וכמ"ש מהרי"ו סי' קצ"ג וידיח האגן אלא אם כן שלש מיד בלי הפסק וכ"כ במהרי"ל הל' תיקון המצות שאין להחמיר כל שלש מיד תוך האגן. והא דמחמיר מהרי"ל לענין גירור כלים היינו בלש הרבה עיסות שיש לחוש שישהה העיסה שע"ג כלים בלי עסק שיעור מיל אבל בלא"ה אין לחוש ופוק חזי מה עמא דבר. אכן מה שיש נוהגין שמניחין מפה אחד על השלחן ועוסקים בהם וחוזרין ומסיקין התנור ומשתמשין בכל הכלים שנשתמשו בו בראשונה בלי גריד' והדחה כלל וגם על המפה הראשונה או שמהפכין המפ' זה ודאי ראוי להזהיר ולמחות שלא לעשותו וכן נכון לעשות כמ"ש מהרי"ל שאין ראוי להתחיל ללוש שנית עד אחר הוסק התנור שנית וביני ביני ידיח הכלים ויקח מפה אחרת וע"ל סי' תנ"א ס"ק ג':


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:21
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:21](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:21)

**ואח"כ ידיחן.** והמרדה א"צ להדיחו דרשות מהרי"ל וע"ל סי' תנ"א ס"ק נ"ד:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:22
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:22](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:22)

**יטילם לצונן או יתנם לתנור.** בכל ש"ע נדפס בהגה זו מהרי"ל ועיין במ"א מה שכתב בשם מהרי"ל דאסור לאכול הבצק זה אף שנאפה משום דבצד השני דבסדקי לא נאפ' יפה וקשה א"כ איך רשאי לאפות ומדחיק לתרץ ובאמת אנכי הרואה בספר מהרי"ל שלפנינו ולא כתב כלל היתר זה דאפי' ואדרבא שכתב וז"ל ולא ידעתי איך יטהרו הכלי שלשין בהם ביום טוב של פסח דהא אסור להדיח שהוא טרח' שלא לצורך וכי תימא לאפות המגלגלין בתנור הא שבפנים בסדקים לא נאפ' ועוד שלא לצורך הוא. להטיל לצונן אי אפשר דשייטי למעל' ואין המים נוגעים בכל צד: (עיין במהרי"ו סי' קצ"ג שכתב שיכבידם למטה) ועוד דלמא העץ מפסיק יבין המים ואם לשרפם איכא פסידא ואלולי דרבותי גמגמו בדבר הוי אמינא דשרי להדיחם כמו קערות לצורך דחשיב צורך קצת שלא יחמיץ ויפסיד הכלי וחשיב קצת צורך היום משום חימוץ אך לא מלאני לבי ע"כ טוב להדיחם ע"י עכו"ם או לעשות עיסות קשות שאין נדבק בהן והאגן שלש בו מדיח על ידי עכו"ם ומאן דלית ליה עכו"ם ידיח בעצמם כיון דמצי ליתן בו דבר וכן הסכין ידיח לצורך יום טוב ולדקור המצות בעצים קטנים ולשרפם לצורך טרם יחמיצו עד כאן לשון מהרי"ל הרי להדיא דאוסר באפי' וליתן למים צוננים וצ"ע ועיין במ"א שכ' שיבטל קודם שיחמיץ או יתן הכלים עם הבצק במתנה לעכו"ם ואם צריך לאפות שנית בי"ט פשיטא דשרי להדיחן עד כאן לשונו:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:23
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:23](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:23)

**או יתנם לתנור שיאפ'.** דהיינו באותה תנור שהוסק לאפי' ולא להסיק מחדש בשביל כלים אלו שהוא כהבערה שלא לצורך כמ"ש בסק"ב בשם מהרי"ל כיון שאסור לאכול הבצק וגם הוא דבר מועט ואין מקפידין עליו לאכלו:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:24
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:24](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:24)

**שלא יהיה בו שום גומא.** וז"ל מ"א יש מצפין העמילה בטס של מתכות ויש שעושין אות' מאבן חלק' כדי שתתקרר (זכרונות דף כ"ב כ"ה) . ומזרק שנסדק בשפתו צוה מהרי"ל להרחיב הסדק ולגרדו יפה ולהגעיל ולסתום הסדקים ויחליקם להשוותם יפה או ירחיב' כרוחב אצבע אבל לא ידביק עליו חתיכה נחושת (פי' במסמורים) אלא ע"י היתוך וכמ"ש לעיל סי' תנ"א סקמ"א וגם במרד' לא יהיה סדק או חריץ (מהרי"ו) הסדין צריך להחליף בין לישה ללישה ואם עושה על דף בלא סדין ויש נקבים בדף צריך לסתמן שלא יכנס בה הבצק עכ"ל מ"א וגיסי הרב כתב בסא"ז דטוב יותר לעשות על דף מלעשות על סדין עכ"ל ורוב העולם נוהגין לעשו' על סדין לפי שרוב שלחנות אינם חלקים וע"ל סי' תנ"א ס"ק נ"ב מדין הסדין:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:25
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:25](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:25)

**כסת צמר.** אבל בגד צמר שרי מ"א ובדיעבד בכל ענין ליכא איסור:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:26
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:26](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:26)

**הפת מותרת.** והסכמת האחרונים לאסור בדיעבד: והנ"ץ כת' דוקא בדיעבד דלש במזיד אבל בשוגג שרי וע"ל סי' תס"א ס"ק א' וכ' המ"א והוא הדין בלש סמוך לתנור ונ"ל דוקא כשהוחמה העיסה עכ"ל ועמ"ש לעיל ס"ק ט':


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:27
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:27](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:27)

**לא יוסיף בה קמח.** ואם עבר והוסיף בה קמח מותר לאכלו כך רק שלא ישימם לתוך דבר לח הסכמת האחרונים ובדיעברד אף ששמו לתוך התבשיל יש להתיר וכ"פ גיסי הרב בספרו א"ז והסכמת שאר אחרונים:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:28
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:28](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:28)

**עיסה קטנה מגיבול קשה.** דהיינו ע"י אחר שאדם אחד א"א ללוש שתיהן כאחד וכ"כ מ"א:


###### Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:29
[Chok Yaakov on Shulchan Arukh, Orach Chayim 459:29](https://torahapp.org/share/book/Chok%20Yaakov%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/459:29)

**המצות מקמח.** לכן אותו המודד קמח לא יקרב אל העיסות עד שינקה מלבושיו מקמח וידיח ידיו תחלה: