## Chokhmat Shlomo on Pesachim Daf 59b

###### Chokhmat Shlomo on Pesachim 59b:1
[Chokhmat Shlomo on Pesachim 59b:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Pesachim/r/59b:1)

**גמ'** בעי רבא בעבודה אחת כו' כצ"ל:


###### Chokhmat Shlomo on Pesachim 59b:2
[Chokhmat Shlomo on Pesachim 59b:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Pesachim/r/59b:2)

**תוס'** בד"ה עשאום כו' אין הציץ מרצה על העולין כו'. נ"ב הכל בפרק כיצד צולין ונכתב עוד בצדו פי' כל הנקטרים על האישים בטומאה כגון האימורין דהיינו כל היכא דאיכא כזית חלב שיכול להקטיר אף בטומאה א"כ לא שייך לומר דהוה כמו שנטמאו אלא למ"ד אין מרצה על העולין אבל ברייתא דסבירא ליה מרצה על החלב אלמא דמרצה על העולין צ"ל דהכא ה"ק מה שהזכיר נטמאו לפי שאינו מרצה נטמאו מדרבנן והוי כאלו אבדו ואפילו הכי אוכלין הכהנים חזה ושוק ודו"ק:


###### Chokhmat Shlomo on Pesachim 59b:3
[Chokhmat Shlomo on Pesachim 59b:3](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Pesachim/r/59b:3)

**בא"ד** ומדרבנן לא מרצה. נ"ב פירוש היכא שידע שנטמא דהוי במזיד ולא הורצה:


###### Chokhmat Shlomo on Pesachim 59b:4
[Chokhmat Shlomo on Pesachim 59b:4](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Pesachim/r/59b:4)

**בד"ה** יכול נטמאו כו' דמדאורייתא ארצויי מרצי כו'. נ"ב דמ"ש שוגג או מזיד:


###### Chokhmat Shlomo on Pesachim 59b:5
[Chokhmat Shlomo on Pesachim 59b:5](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Pesachim/r/59b:5)

**בא"ד** לאכילת בשר לא מתכפרים כו'. נ"ב פי' אפילו מדאורייתא:


###### Chokhmat Shlomo on Pesachim 59b:6
[Chokhmat Shlomo on Pesachim 59b:6](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Pesachim/r/59b:6)

**בד"ה** ולא עולת כו' דמשמע הני דקיימא עליה כו' כצ"ל. ונ"ב פי' כל מי שהוא בכלל לא ילין מן הבשר דהיינו א' מן בני חבורה חייבין עליו משום לא תשחט על חמץ לאפוקי על א' שאינו מן החבורה וק"ל ע"ש:


###### Chokhmat Shlomo on Pesachim 59b:7
[Chokhmat Shlomo on Pesachim 59b:7](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Pesachim/r/59b:7)

**בד"ה** דאי ר"מ כו' בתפוס לשון ראשון כו'. נ"ב פי' ולא בנמלך לחוד ולאפוקי מאביי דאמר לשם לא פליג ר"מ אלא באומר תמורת עולה תמורת שלמים דהוי נמלך משום הכי אזלינן בתר לשון ראשון שכבר נתפס אבל באומר תמורת עולה ושלמים שתופס שניהם ואינו נמלך מודה לרבי יוסי ורבא סבר הכל תולה בתפוס לשון ראשון ואפילו בכה"ג פליגי וק"ל: