## Chokhmat Shlomo on Shabbat Daf 122a

###### Chokhmat Shlomo on Shabbat 122a:1
[Chokhmat Shlomo on Shabbat 122a:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shabbat/r/122a:1)

**רש"י** בד"ה אי משום כו' לעיל גבי שבת נקט כו' כצ"ל:


###### Chokhmat Shlomo on Shabbat 122a:2
[Chokhmat Shlomo on Shabbat 122a:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shabbat/r/122a:2)

**בד"ה** מעמיד בו מחוברים הס"ד:


###### Chokhmat Shlomo on Shabbat 122a:3
[Chokhmat Shlomo on Shabbat 122a:3](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shabbat/r/122a:3)

**תוספות** בד"ה משקה אחריו כו' להביא הבהמה לשם ואין זה דוחק דדומיא דמתניתין איירי האי בתרי עברי דנהרי שאין הבהמה יכולה לירד לבור ואף על גב דהך בבא כו' כצ"ל:


###### Chokhmat Shlomo on Shabbat 122a:4
[Chokhmat Shlomo on Shabbat 122a:4](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shabbat/r/122a:4)

**בא"ד** מיהו לעניין אותו ישראל כו'. נ"ב יש לפרש להיתר וי"ל מאחר שלאותו ישראל עצמו לא מצאנו חילוק בין איסורא דאורייתא לרבנן והתם שרי אף לישראל עצמו שהוציא הפירות חוץ לתחום וק"ל: אם כן יש ראיה משם להיתר ויש מפרשים לאיסור וקאי אמה שלמעלה דאין ראיה משם משום דהתם איתעביד איסורא דרבנן מיהו היכא דאיתעביד איסורא ובאתה להתיר אף לאותו ישראל שנעשה המלאכה בשבילו משום שהיה יכול בעצמו לילך וליהנות משם חילוק זה לא מצאנו וכן משמע באשר"י ע"ש (עיין במהרש"א):