## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 106

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 106:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 106:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/106:1)

**סעיף א' ויגבנו**נוסף על חובו נ"ב נ"ל דהיינו דוקא אם יש כאן נכסים שיש כדי לגבות המלוה חובו עם הוצאות שלו. אז כיון דאין הפסד להמלוה בדבר לכך תקנו להודיע תחלה ללוה. אבל באם אין כאן נכסים לגבות גם הוצאות שלו ואז אם יתן המלוה הוצאות שלו יש לחוש. אולי לא ירצה הלוה להחזיר לו מעותיו ויפסיד המלוה משלו אז לא מחייבין למלוה להודיע דלא תקנו תקנה זו רק לטובת הלוה ולא להפסיד להמלוה ותדע שהרי אם יש שהות יותר מל' יום לא מחייבין למלוה להודיע אף בקפידא מועטת של ב' או ג' ומכ"ש היכי דיש הפסד ממון ממש דלא מחייבין למלוה להודיע וכן נמי נראה באם המלוה רחוק בענין ששליח צריך לשהות יותר מל' יום רק ע"י אגרת הבי דואר אפשר להודיע ולהשיג תשובה תוך ל' אין ממתינין לו למ"ד יום דאגרת הב"ד אינו בכלל בירור הודעה דבשלמא ע"י שליח בודאי יחזור השליח ויאמר לנו מה דעת הלוה ואם ישנו שם במקומו או לא. אבל ע"י אגרת אף אם לא יביא הודעה תוך ל' לא נדע אם הגיע לשם. ואולי לכך לא בא תשו' שלא הגיע האגרת לידו וכדומה משאר חששים לכך אין מחייבין למלוה להודיע מיהו בזה אפשר דאעפ"כ כיון דאפשר שיתברר מהיות טוב א"ת רע ומחייבין להמתין למ"ד יום. אבל זה כשיש כאן נכסים לגבות ההוצאה אבל כשיש חשש הפסד ממון למלוה בודאי לא מודיעינן לי' וז"ב לפענ"ד ודוק. וע' במהדורא ד' שלי על חו"מ סימן צ"ג מ"ש שם דאם רבים תובעים ליחיד גובים שלא בפניו אף דאפשר להודיעו מכח קדרא דבי שותפי דמה להשליש תחלה חייב ביחיד לרבים מכ"ש לגבות שלא בפניו דגובין אף דאפשר להודיעי ע"ש ודו"ק: