## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 171

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 171:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 171:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/171:1)

**סעיף ח'**בהג"ה לא חלקו והשתמש בו אחד מן השותפים וכו'. נ"ב נסתפקתי אם הוא דוקא בדירה אשר אין עומדין להשכיר לאחרים רק לעצמן. ולכך כיון שאינו עומד להשכיר כמו דקי"ל לעיל באם הניח להם אביהם בית הבד ומרחץ דאף לכתחלה אם אי אפשר להשני להשתמש שם לא איכפת לי' ואומר העשיר להעני קח לך זתים וכו'. ה"נ אף שניהם עשירים אם לא חלקו ושתק האחד והניח להשני להשתמש בו הוי כגילה דעתו שא"צ עכשיו לכך. ולכן יכול השני להשתמש שם לבדו. אבל בדבר אשר עומד להשכיר לאחרים ולהשתכר בו כגון בעשאן לשכר אז דינו כמו דלעיל דיכול העני לכוף את העשיר להשכירו כן ה"נ כיון שהי' עומד לשכר אם השתמש בו השותף עצמו הוי כאילו הותנה בפירוש שהוא יתן השכר כמו אחר ואדעתא דשכר נחית. ואף אם הוא לא נחית לכך אפשר דמעצמו מחיוב לשלם לחברו כיון דאם לא היה משתמש בו הוא הי' משכירו לאחרים והיה מרויח השותף בזה. ולכך א"י להזיקו לדור בחלקו חנם. וצריך לשלם לו וצ"ע. ועוד אני מסופק אף אי נימא דאף בדבר העומד להשכיר אמרי' בחלקי הייתי משתמש או זה דוקא בדבר שיש בו ממש כגון בית וחפץ וכדומה. אבל בדבר שאין בו ממש כגון ששכרו ארענדא לשרוף יי"ש או הפאחט הנהוג בזמנינו זה וכדומה. מענין זכיות המלך וענינו הוי שכל מה שעושה דבר פלוני צריך לשלם כך וכך להשוכר כפי קצבת המלך או כפי אשר נתפשר עם השוכר אם שכרוהו שנים בשותפות והאחד שרף יי"ש הרבה או שחט לו בהמות הרבה והשני לא עשה כן אז בסוף שנה צריך העושה להעלות שכר בעד עסקיו כמו שמשלמין אחרים כיון שבזה לא הוי כאן דבר ממשי לומר בחלקי הייתי משתמש גם עומד להשכיר ואם לא שרף הוא היו אחרים שורפין במקומו יותר או שוחטין יותר ולכך הזיק במעשיו להשני וצריך לשלם חלקו או דגם בזה יכול לומר בחלקי הייתי משתמש והיה לך ג"כ לעשות כן או למחות בתחלה וצ"ע ועי' במג"א סי' קל"א גבי קדיש משמע שם לכאורה דבכה"ג ל"ש לומר בחלקי הייתי משתמש וצ"ע כעת: