## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 224

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 224:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 224:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/224:1)

**סעיף א'**וי"א כו'. נ"ב הנה אם לקח חפץ מחברו ונמצא בו כתם וכדומה ולא נודע אצל מי נעשה הכתם אצל הראשון או אצל השני ונ"מ הוצאות הכביסה על מי חל. דבר זה יש ללמוד מן הש"ס ותוס' בנדה דנ"ח וד"ה ולענין דינא תנן. שהקשו שם דנימא כל שנולד הספק ברשותה עליו הראיה. דתירצו כיון דאינו ממש שלה רק שאול בידה לא נחשב ברשותה ממש. ועוד תירצו דהתם אם ירצו להוציא צריך להביא ראיה אבל הכא לא תתחייב האחרונה לכבס. והנה תירוץ השני תמי' לי מאד דהמעיין בכל הסוגית דהי' בה מומין שם גבי המחליף פרה מוכח דאמרי' כל שנולד' הספק ברשותו אפי' אם בא להחזיק צריך להביא ראיה וכן קיי"ל הכא ועיין שם בסוגיא להדיא והאיך כתבו דוקא להוציא ולכך העיקר כתירוץ הראשון ולכך מוכח שאם קנתה כה"ג על השני' לכבסו אף אם עדיין לא נתנה דמי המקח או שהוא מוחזק מצד אחד בממון המוכר מ"מ כיון שנולד ברשותו עליו לכבסו. אבל אם בשאלה אירע כה"ג מוכח מדבריכם הנ"ל דבשאלה לא אמרי' כל שנולד הספק ברשותו רק בזה פטור מספק וא"כ אם שאל חפץ או בכמה מחברו ואח"כ נמצא בו מום שלא נודע אימת נעשה פטור השואל כדמוכח מש"ס ותוס' הנ"ל. ותירוצם השני צ"ע ועיין בפסקי תוס' שם העתיק לדינא רק התירוץ הראשון לבד וז"ב: שוב הגיע לידי אחר כמה שנים ספר סדרי טהרה על נדה והרגיש בתמי' זו ועיין בחיבורי מי נדה לפרש דבריהם על נכון עיי"ש מה שיוציא משם לדינא לכאן: