## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 23

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 23:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 23:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/23:1)

**(סעיף א')** בד"א בדיין א' כגון במומח' או קבלוהו עליהם נ"ב כן הוא בש"ך בשם הטור והפוסקים משמע מזה שדוקא אם מתחלה הי' רק דיין אחד אז נאמן כ"ז שלא נסתלקו מלפניו אבל אם היו תחלה שלשה או שנים ואח"כ הלך האחד לדרכו ונשאר דיין א' אף שהבע"ד עומדין עדיין לפניו א"נ. דאל"כ הו"ל לפרש בפשיטות דמיירי כגון שהשנים הלכו לדרכם ונשאר רק אחד. ולמה להו לפרש במומחה או קבלוהו וכו' והטעם נראה דלא מבעיא אי נימא כנ"ל. דמה שנאמן בעודן לפניו הוא מטעם המני' וכו' ואף שהם כתבו דיחיד מומחה אף שלא קבלוהו ג"כ נאמן י"ל דס"ל דכיון שנתנ' לו התורה נאמנות לענין למיפסק הדין יש לו נאמנות לגמרי ואין נאמנות לחצאין ולכך כ"ז שהם לפניו נקרא דיין ונאמן מכח שהתורה האמינתו ולכך נאמן לגמרי ולפ"ז פשיטא דא"ש דאם יש שנים עוד עמו א"כ לא היה נאמן לבדו על גוף הדין ולכך אינו נאמן אף לומר לזה זכיתי. ואף לפמ"ש במק"א שהטעם דרק מדרבנן מהימן. י"ל דלא עשו חז"ל תקנה זו רק באם הי' מתחלה רק חד דאז זה הוי מילתא דשכיחי ועבדו רבנן תקנתא אבל באם כבר נחית לשלשה אז מילתא דל"ש שילכו לדרכם תיכף בעודם לפניו ולכך לא הימנוהו בזה רבנן. ועוד י"ל דלפרש"י הטעם דבעינן לפניו דרמי אנפשי' ומזכיר לפי"ז י"ל דלא רמי היא אנפשי' רק אם הוא לבדו פסק הדין מתחלה אז רמיא אנפשי' למידכר כ"ז שהוא לפניו. אבל אם היו עוד שנים עמו בשעת ישיבת הדין אז לא רמי אנפשי' הוא לבדו למדכר וא"נ אף בעודם לפניו ועוד דמה לי שנסתלקו הבע"ד מה לי שנסתלקו הדיינים. וכיון שנסתלקו שני הדיינים חשוב נסתלקו ושוב אין הדיין נאמן דזה דומה כאלו נסתלקו הבע"ד וזה נכון וברור ודו"ק: