## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 250

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 250:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 250:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/250:1)

**ס"א**בהג"ה דמיד שמת נפלו נכסיו קמי יורשין. נ"ב הנה מזה פסקתי בשכ"מ שכתב בצוואה שלו כשימכרו הבית וירצו נכדי לקנותו יהיה נמכר להם בפחות פחות מסך מה. ופסקתי שאין בצוואה זו כלום. כיון דלא נתן להם בפרוטרוט איזה דבר שיהיה להם זכות בו רק אמר כשימכרו יורשין ימכרו להם בפחות הנה כבר נפלו נכסיו קמי יתמי ואין לו כח לגזור עליהם זה גם כיון דאיתא בש"ס ב"ב פ"ט דקמ"ח דכל דליתא בבריא ליתא בשכ"מ. וכן קיי"ל בסי' רנ"ג בסעיף כ"א א"כ ה"נ כיון שלא קצב הסכום בכמה יקנו בפחות נכדיו הנה ליתא בבריא בקנין כמ"ש בסי' ר"ו בהג"ה ליתא בשכ"מ. ואין לומר דהוי איתא בבריא אם היה מפרש הסך זה אינו דמה דאמרינן בש"ס הואיל ואיתא בבריא במעמ"ש היינו אם איתא בבריא באותו לשון עצמו דאיתא בשכ"מ וכעין מה שאמר השתא בשכ"מ כן באותו ל' שומו איתא בבריא רק דנוסף בו דבר אחר כגון מעיי"ש אז כיון דעכ"פ דלשון זה ממש איתא בבריא הוי נמי בשכ"מ דדבריו ככתובין ומסורין והיינו אף דהוי בלי קנין עשוהו כאלו היה בו קנין המועיל. אבל לא עשו מתנת שכ"מ כאלו אמר בלשון אחר ולכך לא קאמר התם הואיל ואיתא בבריא בהודאה דמקני באודיתא דזה תלוי בלשון והוי שינוי ל'. וא"כ הכא דכעין שאמר השכ"מ עתה ליתא בבריא כיון שלא פירש הסכום ל"מ גם בשכ"מ. גם במתנת שכ"מ בעינן סמיכת דעת הזוכה ורק מצד השכ"מ הנותן עשוהו חז"ל כאלו הוי בקנין המועיל. אבל לצד המקבל שאינו שכ"מ בזה אזלינן בתר עיקר הדין לכך בשלמא במה שסמכא דעתא דהמקבל ואם הוי בקנין המועיל הוי מהני גם בבריא רק החסרון מצד המקנה דלא עשו קנין בזה כדי שלא תטרף דעתו עשוהו ככתובין ומסורין כאלו עשה קנין. אבל במה דהחסרון מצד הזוכה דלא סמכא דעתו אין חילוק בין בריא לשכ"מ. וכיון דבבריא ל"מ כה"ג מכח לא סמכא דעת הקונה גם בשכ"מ ל"מ ובעינן סמיכת דעת הקונה. כל דלא סמך דעתו אף במתנת שכ"מ לא קנה. וכיון דאיתא בסי' ר"ו דבכה"ג לא קנה דלא סמך דעת הקונה גם בשכ"מ ל"מ וזה ברור. ולכך אינן להנכדים דין קדימה כלל וז"ב ונכון לפע"ד. ועיין במהדורא חמישי שלי על חו"מ סי' מ"ג שקבעתי עוד בהפסק ההוא מסמרות ראיות וגם ?ספקתי השגות על הפסק הזה אשר כתב אלי הרב מדובנא עייש"ה:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 250:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 250:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/250:2)

**סעי' ד**אין כל הדברים הללו אמורים אלא בנותן כל נכסיו ולא שייר כלום וכו'. נ"ב נסתפקתי בשייר קרקע כל שהוא. אך שהוא משועבד לבע"ח אם זה נחשב שיור או לא. והנה לכאורה היה נראה ממ"ש באהע"ז סי' קמ"א סעיף וי"ו בהי' שם מותר דינר אפי' משועבד לבע"ח נחשב מותר דינר עיי"ש א"כ ה"נ י"ל דהו' שיור. אך י"ל התם טעמא כיון דעכ"פ פריעת בע"ח מצוה לכך אף זה נחשב שיור. משא"כ במתנת שכ"מ דהוי אומדנא דאינו משייר לנפשו כלום י"ל אף דשייר כיון דמשועבד לבע"ח אינו משייר לנפשו כלום. אך י"ל התם גופא י"ל טעם אחר דלכך הוי שיור כמו דקי"ל בפורע חובו של חברו דפטור מכח די"ל מפייסנא ומחל לי א"כ י"ל מה"ט הוי שיור דעדיין נחשב שלו דיכול לומר דהוי מפייס לי' ומחל ליה. וא"כ ה"נ בזה י"ל דהוי שיור כיון דאפשר דסומך דיפייסנו וימחול לו. וצ"ע בזה לדינא: