## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 255

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 255:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 255:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/255:1)

**ס"א**עיין בש"ך ס"ך ה' מה שהביא דעת כמה פוסקים דבהקדיש תוך כ"ד לאו כד"ד. וקשה לי עליו מן הש"ס פ"ק דשבועות די"א בסוגיא דתמידין שלא הוצרכו לצבור נפדין תמימים דלב ב"ד מתנה עליהם. ופריך הש"ס ממ"ש רבה הקדיש זכר לדמיו קדוש קדושת הגוף והנה כוונת הקושיא דהרי התם ל"ש לב ב"ד מתנה עליהם דהוי קרבן יחיד ובע"כ הכוונה כיון דהותנה לדמיו א"כ לא גרע מלב ב"ד מתנה עליהם. וא"כ לדברי הש"ך קשה מהו קושיא הרי התם כיון דהקדישו תחלה חל עליו קדושת הגוף ואף דאח"כ אומר לדמיו לא מהני עוד כיון דכבר הקדשו לא חל התנאי אח"כ. משא"כ בלב ב"ד מתנה עליהם דהוי התנאי קידם דהקדש לכך חל התנאי ומה פריך ובע"כ מוכח דבהקדש נמי מהני חזרה תכ"ד. מיהו לפמ"ש הב"י באהע"ז סי' ל"ח דבדבור אחד ממש בכל דבר מהני חזרה א"ש דהפוסקים הנ"ל מיירי בנמלך רק דהוי תכ"ד אבל הש"ס דקאמר הקדש זכר לדמיו משמע דהוי דיבור אחד ממש דשפיר פריך ודו"ק. ומ"ש הש"ך כאן בפי' זה להוכיח דיש חילוק בין תרומה להקדש. דאל"כ תקשה ר"א אדר"א הנה כבר כתבתי במק"א דדבריו תמוהין דבנזיר דף ח' גבי הרני נזיר מן הגרוגרות מוכח שם דאין חילוק ודין אמר להם. אך לדעתי נראה ליישב עפ"י מ"ש המוהרי"ט בשם אביו המבי"ט דס"ל דמה דבעינן פתח חרטה היא רק מדרבנן ומה"ת מתירין לו בלי פתח וחרטה ולכך לדידן ודאי די' דמה דס"ל לב"ש אין שאלה בהקדש הוי רק דרבנן דמה"ת כיון דל"ב פתח וחרטה מה"ת לא יטול שאלה. גם נלמוד מקרא דאחרים מוחלין לו רק מדרבנן. כיון דמדרבנן בעינן פתח או חרטה א"כ חיישינן שמא משקר. ולכך תקנו רבנן שלא יועיל שאלה. ואף גם פי נימא דלא כהמבי"ט בזה מ"מ י"ל כן דנהי דמה"ת מהני שאלה מדרבנן ל"מ שאלה דחיישי' שמא משקר בפתח וחרטה. ולכך א"ש דתינח לענין חשש וקנוניא שפיר יש לחוש כיון דעכ"פ לדידן לא מהני שאלה אין לו מגו וחיישינן לקנוניא אבל התם בפסחים כאן דמדאורייתא מהני שאלה עובר בב"י דבתר דאוריית' אזלינן לחומרא. וכיון דעובר בב"י מן התורה שוב מותר אף לאפותו כיון דמדאורייתא מותר לאפותו ע"י הואיל נהי שמדרבנן ל"מ שאלה מ"מ י"ל במקום איסור בל יראה ד"ת לא העמידו דבריהם במקום מצוה כמו כמה דברים דלא העמידו דבריהם במקום מצוה כמ"ש כן בפ"ח דפסחים. ומה שלא מנאו ג"ז שם היינו כיון דלא קיי"ל כר"א בזה העולה מזה בקיצור די"ל אף לב"ש מה"ת מהני שאלה ומדרבנן ל"מ ודו"ק והרבה יש לדבר מזה ואכ"מ:
**ומ"ש**הש"ך דבבא ליד גזבר ל"מ שאלה עיין בחיבורי על או"ח הלכות פסח מה שתמהתי על הש"ך והבאתי ראיה דלא כוותי'. ומה שהקשתי שם על גוף הדין דמהני שאלה בתרומה עיי"ש בארוכה ותמצא נחת:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 255:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 255:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/255:2)

**ס"ג**שכ"מ שהקדיש נ"ב עיי' בש"ך מה שהאריך כיון דקי"ל כב"ה דיש שאלה בהקדש למה חיישינן לקנוניא ועי' בחיבורי ליו"ד מהדורא וא"ו סי' רס"ו השייך להשמטות טוב טעם מה שישבתי זה על נכון בעזהש"י. והנה בדין תוך כ"ד כד"ד המבואר בסי' זה אם הוא דאורייתא או דרבנן עי' בחיבורי השמטות לספרי נ"ז סי' ר"י מ"ש בזה בתשובה לק"ק קראקא עי"ש ודו"ק:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 255:3
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 255:3](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/255:3)

**סעי' ח'**בא אחד ואמר וכו' נ"ב עיין מ"ש בחיבורי לחו"מ מהדורא ג' סי' קכ"ב דהיינו דוקא באומר של פלוני הוא שהוי הפקדון ביד אביהם. אבל אם אומר ששמע מאביהם שחייב לפלוני כך וכך אף שבידו ליטלן אינו נאמן עמ"ש מילתא בטעמו כי נכון הוא בעזה"י: