## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 259

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 259:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 259:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/259:1)

**סעיף א'**המתן עד לאחר ייע"ש. נ"ב ע' לעיל בסי' קצ"ח שהוכחנו דגם אם לא בא לידו עד לאחר יאוש אם הוא באופן שלא מצי זכה בו תיכף ומיד אז לא מצי זכה בי' אח"כ כיון דהוי כמו באיסורא אתיא לידו כיון דלא מצי זכה בו תיכף שוב הוי כבאיסורא אתי' לידי' עיי"ש. מיהו זה דוקא לדברי הש"מ והג"א שם אבל לפימ"ש הרא"ש והתוס' שאר תירוצים בזה יש לומר דס"ל דקנה כה"ג אח"כ. או אפשר דנהי דאינו בזאח"ז מ"מ בב"א מצי קנה דס"ל דלא קיי"ל כרבה דכל שאינו בזא"ז. וכמ"ש הפ"י בקידושין ד"נ עייש"ה. ולכך ס"ל דחצרו וקנייתו באים כאחד. ולכך תרצו בענין אחר וזה פשוט: שם בס"א. נ"ב הנה גרסינן בש"ס פ"ב דב"ב אר"ח רוב וקרוב הולכין אחרי הרוב. ופריך מוהי' העיר הקרובה וכו' ומשני בליכא ועיי"ש בתוס' אפילו בקורבא דמוכח מיירי עיי"ש. וקשה לי מ"ט לא פריך ממשנה דמכשירין פ"ב משנה ג' ב' ברכות אחת טהורה ואחת טמאה המזיע קרוב לטמאה טמא. לטהורה טהורה. ומ"ט לא נלך בתר רובא אם המים שבשני' נפישא ואין לתרץ התם נמי בליכא דהרי אח"כ במשנה בגסטריות וכדומה מחלק שם בין רוב או לא. וכן במשנה וי"ו זיין שם מחלק הכל בין אם יש שם רוב או לא. והו"ל לחלק ג"כ כן. ובע"כ דזה מיירי אפילו אם איכא רוב נמי קרוב לזה טמא ולזה טהור ולו יהא דמוכח יותר דהזיעה הוי מן הקרוב אכתי קורבא דמוכח מוכח דקרוב עדיף ואין לומר כיון דהוי דשיל"מ דאפשר בטבילה ואזלינן לחומרא בתר קרוב דתינח לחומרא אבל לקולא אם הוי קרוב לטהור למה לא נלך בתר רוב לחומרא וצ"ע:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 259:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 259:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/259:2)

**סעי' ז'**אעפ"י שהבעל עומד וצווח נ"ב עיין בחבורי לאו"ח משנת תר"ג בהלכות פסח סי' תמ"ח שם הארכתי בזה ועיין מ"ש חידוש דין היוצא מזה ודו"ק: