## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 267

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 267:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 267:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/267:1)

**(סעיף ח'**בהג"ה וכו') נ"ב ע' בחבורי לאהע"ז מהדורא ו' בסי' א' מ"ש בזה בתשו' והעליתי דזה מיירי באין מובהקין אבל במובהקין ינתן לבעל הסי' לכ"ע ע"ש ודו"ק: (שם סג ט"ז) נ"ב הנה אם יש חילוק בזה בין אם הוי סי' מובהק או עדים של מי הוא ובין אם אין בה רק סי' אמצעי ע' בחבורי לאו"ח משנת תד"ר בך' סיון בה' תפילין סי' לט מ"ש שם בזה בעזה"י ומה ששייך לסי' זה מדין שומר אבדה אם הוי ש"ש ובמה חייב בשטוח וניעור ועוד כמה ענינים בזה עי' בחיבורי על חו"מ מהדורא ד' סי' ש"א בתשובתי לק' הרימלוב מ"ש בזה ודו"ק: (סעיף טז בהג"ה) וי"א דשומר אבדה אינו אלא ש"ח. נ"ב ע' בש"ך וע' בלח"מ רפ"ז דנדרים גם הוא הקשה קו' של המוהרש"ל וגם במחכת"ה נעלם ממנו לשון הר"ן בנדרים שהביא הש"ך והתוס' בפ"ק דב"ק ע"ש. והנה לפי חילוקו של הלח"מ הי' מוכח משם דבשעה שמוליך האבדה לביתו ונגנב או נאבדה אז אין לו דין ש"ש רק ש"ח רק אח"כ כשמונחת בביתו ונתחייב בשטוח וניעור נעשה ש"ש ונ"מ לדינא מדבריו. אך עיין מה שתמהתי עליו בחיבורי נדרי זריזין שם בש"ס על דברי הר"ן הנ"ל בתירוצי ועל דברי הש"ך יעו"ש שהארכתי בזה ובישוב דעת הרמב"ם:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 267:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 267:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/267:2)

**(סעיף כא).**מצא תפילין שם דמיהן. נ"ב עיין בסמ"ע שכתב דדוקא תפילין וכו'. ולפענ"ד אינו נראה דהרי מבואר בסי' ע"ב דהיכי דכל מינו מצוי בשוק א"צ לשבע שאינו ברשותו וא"כ אם הוי קפידא בגוף הדבר למה לא ישבע שאינו ברשותו ואם אין לו קפידא למה לא יוכל כאן לשומו ולהניח דמיו ודוחק לומר דדוקא שבועה לא תקנו עבור הקפידא הזו אבל לכתחלה מ"מ אסור לשנות דזה דוחק וצ"ע: