## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 291

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 291:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 291:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/291:1)

**סעיף ה'**ויש מי שאומר שאינו חייב עד שימשך ובמקום שמשיכה קונה נ"ב ראיתי בס' קצוה"ח שהקשה דלמה לי קרא למעט שטרות מדין שומרין ובפרט לדעת הרמב"ם מחייב באמת בפשיעה והרי בשטרות לא מהני משיכה רק כתיבה ומסירה ובשומרין ל"ש כתיבה והניח בצ"ע עיי"ש ולדידי לא קשה כלל דע"כ לא בעיצן בשטרות כתיבה רק בלוקח כיון שהלוקח רוצה לקנות גוף החוב לכך ל"מ משיכה ומסירה לבד כיון שאף החוב אינו נמשך במשיכת ומסירת הנייר ויומתק יותר עפ"י דברי הר"ן בריש הכותב שלכך ל"מ תפיסה בשטר דבשלמא חפץ הוי התפיסה לראי' בידו שהוא שלו דתפיסתו מוכחת עליו שהוא שלו אכל בשטר אין מתפיסתו הוכחה שקנה גוף החוב ולכך אינו נאמן בתפיסתו לבד שהחוב שלו עיי"ש ומה"ט גופו ל"מ בי' מסירה או משיכה דבכל הקנינים בעינן שיהיה מוכח מגוף הקנין שקונה החפץ דבכל דבר בעינן הוכחה מתוכו ולכך מוכח מן המסירה והמשיכה קנין גוף החפץ אבל בשטר אין ממסירתו ומשיכתו מוכח שקנה גוף החוב דילמא רק הנייר לבד קנה לכך ל"מ בי' משיכה ומסירה אבל בשומרין דהרי אינו מוסר לו לשמור רק גוף הנייר והרי החוב גופו אינו בר שמירה ואינו בידו כלל וכיון שאף אי נימא שיש בשטרות דין שמירה היינו רק שאם לא שמר הנייר כראוי מתחייב לשלם גוף החוב אבל מ"מ חיוב השמיר' על השומר אינו רק שישמור הנייר ואנן ל"ב בשומרין משיכ' רק שבדבר שמתחייב עליו לשמרו אותו בעינן שימשוך אבל דבר שא"צ לשומרו ל"ב שימשוך אותו השומר וכאן אף אם נימא דיש דין שומרין בשטרות מ"מ חיוב השמירה עליו אינו רק בגוף הנייר וא"כ הרי ממשיכתו ותפיסתו את הנייר מוכח על הנייר גופו שנותן ביד לשמור וע"ז שפיר מהני משיכה ומסירה לבד שמשיכת ומסירת השטר מוכח הקני' על שמירת השטר בעצמו וע"ז שפיר הוי הוכחה ממסירה ומשיכה שני על השטר עצמו והרי הוא לא מתחייב רק בשמירת השטר לבד ובזה שפיר מהני משיכה ומסירה ולק"מ ודוק היטב כי ז"ב:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 291:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 291:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/291:2)

**סעיף ו'**אם פשע בו ולא שמרו כראוי נ"ב הנה ראיתי במח"א ה' שומרין שנסתפק במי שהפקיד אצל חברו פקדון וראה הנפקד שהיו אבודין ולא מכרה בב"ד אם חייב לשלם והוי פשיעה או כיון דההפסד בא ממילא שלא ע"י מעשה הנפקד נהי דלכתחלה הי' מחיוב להצילו מן ההפסד מ"מ אם לא עשה כן י"ל דפטור דאין זה בכלל חיוב שמירתו יעו"ש מ"ש בזה והביא הך דינא דש"ש שהי' לו לקדם ברועים ומקלות ודחה שם זה וגם הביא דברי הטור סי' תמ"ג והנה אחרי מחילת כת"ה והנשאה נעלם ממנו דין המפורש בש"ע חו"מ סי' ע"ב סעיף כ"ז שכתב שם וז"ל ואם מודה ששם אותו במקום שאינו משתמר מהעכברי' או לא נערו כראוי חייב לשלם הפחת א"כ מוכח דאף עבור שלא נערו כראוי אף דבזה בא ההפסד ממילא חייב לשלם מכח שהיה חייב לנערו כראוי וא"ל דהתם מיירי שלא היו הבעלים שם כדמשמע מדברי המח"א שמחלק בין אם היו הבעלים שמה או לא דז"א דא"כ למה לא קמ"ל חילוק זה דאף אם מודה שלא נערו כראוי רק שטוען דאתה היית בעירי בשעת ההלואה ולא קבלתי עלי שמירות השטיחה וניעור נמי פטור מוכח דאין חילוק ואין לחלק בין פקדון למשכון דגם במשכון יכול הלוה לשטחו ולנערו בבית המלוה והרי המלוה יכול לשמרו הוא או אחד מבני ביתו וגם אין לחלק בין היכי שכבר התחיל ההפסד קודם פשיעתו ובין אם לא היה מתחיל כלל רק ע"י פשיעתו דמה סברא לחלק בזה דסוף סוף לענין מה דנפסד אח"כ אחר שפשע ולא מכרו הוי כהפסד חדש גם מה שמדמה זה לדין חמץ קודם הפסח הרי דשם לא התחיל ההפסד רק ע"י פשיעתו ומוכח שהוא עצמו אינו מחלק בזה לכך צ"ע שנעלם ממנו כ"ז


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 291:3
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 291:3](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/291:3)

**סעיף כו**שומר שמסר לשומר חייב. נ"ב יש להסתפק אם יכול השומר הראשון להטיל חרם על המפקיד שהאמת הוא דאינו מאמין להשני בשבועה או אפשר דעלילה הוא מבקש ומעליל עליו כדי שישלם לו. והנה לפטור ח"ע בטענה זו א"י השומר דהוי כא"י אם החזרתי לך כיון דבודאי קבל על עצמו לשמור ונתחייב בשמירתו וספק לו אם נפטר בשמירת השני ובשבועתו דאם נימא שבאמת אינו מאמין לו המפקיד חייב הוא לשלם ולכך כיון שא"י הוי כא"י אם החזרתי ומזה ראי' לדעת הש"ך כאן דגם בשומר הוי כאיני יודע אם החזרתי אבל עכ"פ בא"י אם פרעתיך קיי"ל דצריך התובע לקב"ח תחלה אם גם כאן צריך לקב"ח שאינו מאמין להשני או לא וכן נמי אם הוא מאמין לו בלבו אם רשאי לומר אינו מאמין לו וכן הוא ביו"ד סי' קצ"ז דאם מאמין בלבו א"י לומר איני מאמינך אם מאמין לו בלבו א"כ ה"נ אם מאמין לי בלבו בשבועה אז הוא א"י לומר איני מאמינך בשבועה או שיכול לומר כן אף אם מאמין בלבו וצ"ע כי לא ראיתי לע"ע שום גלוי לדין זה. וכן אני מסופק בשומר אבדה דיש לו דין שומר ולא נעשה מן המפקיד לשומר אם זה מסרו לאחר אם יש לו דין שומר שמסר לשומר או לא כיון דעיקר הטעם בזה מכח דאת מהימנת לי בשבועה היאך לא מהימן לי בשבועה ובזה הרי גם לראשון לא מסר לו מדעתו רק התורה עשת' לשומר ומה לי זה או זה. גם אני מסופק באם אחד מבני ביתו של המפקיד או איש אחר לגמרי נעל חפץ ראובן ונתנו לשמעון לשמור ונודע אח"כ שהחפץ של ראובן ושמעון מסרו לשומר אחר אם חייב בזה הראשון דהרי לכאורה אין יכול ראובן לומר את מהימנת לי בשבוע' דהרי גם לו לא מסר ראובן מדעתו ולא ידע בה וגם אם נימא דסוף סוף יכול ראובן לומר כיון דנגד זה שמסר לו לשומר חייב לשלם דזה יכול לומר את מהימנת לי וכו' וא"כ הרי אני בא מכחו מ"מ אם השומר השני רגיל זה שמסר לו החפץ להפקיד אצלו אך ראובן אינו רגיל להפקיד אצלו אם נלך בתר הבעלים שמסר לו החפץ. והנה בכל הני דינים נ"ל כיון דעיקר חיובם דהוי מחויב שבועה ואיל"מ א"כ ה"נ בכל הני דינים כיון שאינו ידוע להנפקד שהדבר ברור בלב המפקיד שנאבד כיון שאין ידוע זה בעדים וגם אינו ידוע אם היה מאמין להשני או לא וכל שאין ידוע להנפקד שהמפקיד עצמו יודע שנאבד חייב הוא לישבע שנאבד והרי אינו יכול לישבע כיון דלא נאבד בידו הוי משואיל"מ ולכך הן נגד יורשים היינו אם מת המפקיד קודם שעמד בדין או שומר אבדה או שזה שמסר לו רגיל להפקיד אצל השני אם בעלים האמתיים של החפץ אין רגילים להפקיד אצלו חייב הוא לשלם כיון שאינו יכול לישבע מיהו אם המפקיד בעצמו מאמין בלבו נראה דגזל הוא בידו אם טוען איני מאמינך ולכך נראה דצריך לקב"ח תחלה שאמת הוא שאינו מאמינו ועדיין צ"ע בזה כי הפוסקים קצרו בזה ביותר:
**והנה**בדין הנ"ל היכי שאחר מסרו לידו נראה דיש חילוק בדבר דאם ידע השומר תיכף שחפץ זה של ראובן הוא א"כ נעשה שומר לראובן ולכך אם אין ראובן רגיל להפקיד אצל השני חייב לשלם אף דזה שמסר לו רגיל להפקיד אצלו אבל אם לא ידע כלל בשעת קבלת השמירה שחפץ זה של ראובן א"כ יכול השומר לומר לראובן אני לא נעשיתי שומר לך רק לפלוני זה שמסרו לידי והרי הוא רגיל להפקיד אצל השני וא"כ נגדו אין צריך אני לישבע ולכך לא נעשיתי שומר ובלתי קבלת השמירה אינו חייב לישבע מה"ת ול"ש משואיל"מ וז"ב לפענ"ד מיהו בלא ידע תחלה ונודע לו אח"כ שהוא של ראובן ולא החזירו ונשאר בידו בזה צ"ע אם נחשב שומר לראובן או לא ודוק בזה:
**סעיף כ"ו**בש"ך ס"ק מ"ד ד"ה כתב הב"י בשם הרשב"א וכו' נ"ב ע' מ"ש בתשובה לק' פמארן בחיבורי לחו"מ סי' פ"א ומה דנ"מ לדינא בזה ודו"ק ועיין בש"ך ס"ק מ"ט בשם מוהרא"ש דנסתפק וכו' ועמ"ש בחיבורי לחו"מ מהדורא ה' סי' כ"ה לפרש כ"ז וליישב דברי הש"ך דלא סתרי לסימן ס"ו: