## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 306

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 306:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 306:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/306:1)

**סעיף א'**נ"ב עיין בסמ"ע וש"ך ס"ק א' ועיין בחיבורי לחו"מ מ"ד סי' קצ"א ובדברי הנה"מ שם עיי"ש ודוק והנה בש"ס פליגי אם מעביר ע"ד בעה"ב נקרא גזלן או לא ועמ"ש בתשובה בחיבורי ליו"ד מהדורא ד' סי' קפ"ב בתשובה שני' מ"ש בישוב דברי הרמב"ם ה' מגלה וכמה ענינים שם ודו"ק: (סעיף ב' שאין האומן קונה בשבח כלי) נ"ב הנה בדין אם אומן קונה בשבח כלי. אם ב' אומנין נוטלין לתקנו אם שייך לומר בהו ג"כ אומן קונה או לא. וכן אם קונה רק השבח או גוף הכלי. ונ"מ אם הוקר או הוזל כמה משלם בעד גוף הדבר עיין בחיבורי במס' ב"ק פ' הגוזל דצ"ט מה שהבאתי בזה דעת הראשונים והארכתי בזה בעזה"י ושם כתבתי שהקצוה"ח לא ראה דברי הרשב"א שהבאתי שם שאולי ראה לא הי' כותב מ"ש שם באריכות ודו"ק:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 306:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 306:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/306:2)

**(סעיף ג')**נתן צמר לצבע וכו' נ"ב עיין בש"ך סק"ו מ"ש ועוד אם אינו שוה בדמים הראשונים אמאי אין שומעין לו. הרי זה פחתו בידים. והנה נשאלתי מו"ה אלישע אהרן אבד"ק לעשנוב דהרי קיי"ל שמין הדברי' למזיק ומה בכך דפחתו בידים. והשבתי לו דיפה העיר וכבר כעיר בקושיא זו בס' גאון צבי סימן זה על הש"ס גופא אבל לפענ"ד א"ש דנהי דהוכיח משם הגאון צבי דשומר שכר הוי רק כמזיק ושמין לו. היינו רק אם לא הזיק השומר בידים אבל אם הזיק השומר בידים הוי כשולח יד בפקדון ושולח יד בפקדון הוי גזלן ואין שמין לגנב ולגזלן. ואינו דומה לשאר מזיק דלא נעשה שומר עליו אבל היכי דנעשה שומר עליו גרע דהוי תרתי לרעותא שומר ומזיק יחד ועיין כיוצא בזה בסי' ש"פ גבי קרע את כסותי דיש חילוק בין אם בא לידו בתורת שמיר' או לא. הרי דבתורת שמירה גרע משאר מזיק. כן ה"נ בזה ובפרט אם עשה בו מלאכה בענין אחר כפי רצונו וכוונתו הוי להשתכר הוי כשולח יד בפקדון ממש דנחשב גזלן וא"ש כוונת הש"ך ואף דבגזלן באין לו דמים יכול ליתן לו מטלטלין מ"מ י"ל כוונת הש"ך דעכ"פ ביש לו דמים למה א"י לומר כן. ומלשון הש"ע משמע דבכל ענין א"י לומר כן. וגם י"ל דנהי דבשאר מטלטלין יכול ליתן לו היינו מכח דבכל מילי מיטב הוא. והיינו דוקא אם לא גילה דעתו מתחלה דניחא לי' בזה אף שצועק עכשיו דלא ניחא לי' בכך אין שומעין לו. אבל בזה דנתן לו לצבעו אדום וצבעו שחור. א"כ גילה דעתו תחלה לפי תומו שאינו רוצה בשחור בזה גרע משאר מטלטלין. וא"י ליתן לו בע"כ. וכיוצא בזה כתבתי בחידושי מכבר בסימן ק' לענין לפרעו באותו סחורה. אך מ"ש כת"ר דבפחות מדמיו יכול לומר אולי לא ימכור לי כפי השומא. אינו נראה דהרי הב"ד שמין רק לפי מקומו ושעתו שיוכל למכרן מיד. גם מה שנא מכל שומת ב"ד דאינו יכול לומר אולי לא ימכרנו כפי השומא. ע"כ השבתי ובמהדורא ג' על חו"מ והארכתי עוד בזה להרב מלעשנוב הנ"ל ודו"ק: (שם סעיף ה' בהג"ה וכו'). נ"ב עיין בחידושי לב"ק דצ"ט ע"ב מה שהבאתי ראי' לדעת החולק והסברתי בטעמו של דבר למה חייב מספק עפ"י דברי הרשב"א שם עיי"ש ודו"ק ועיין בקצוה"ח מה שהביא תשובת הרא"ש דכתב דאף למ"ד אומן קונה בשבח כלי בחזותא אינו קונה. והקצוה"ח תמה עליו מן הש"ס דף צט פרק ז' דב"ק ועיין בחיבורי סת"ם סימן מט מ"ש ליישב ע"נ בעזה"י ודו"ק: