## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat Siman 82

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 82:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 82:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/82:1)

**סעי'**י"א בהג"ה אע"פ שיש בו נאמנות שהנאמנות לא קאי אלא על הפרעון וכו'. נ"ב מזה תמוה על דברי הש"ך בסי' ע"ה שכתב הא דנאמן מחלת לי היינו במגו דפרעתי כמו שאם הי' טוען פרעתי הי' יכול להשביעו הא אפי' ביש בו נאמנות וא"י להשביעו ע"י פרעתי צריך לישבע על מחלת לי וצ"ע:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 82:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 82:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Choshen%20Mishpat/r/82:2)

**בדיני**מגו אות ט'. נ"ב הנה לענין בדדמי. עיין מ"ש בזה בעזה"י כלל נכון וישוב קושית התוספת ביבמות פרק האשה שלום בחבירו לאהע"ז מהדורא זיין סימן נ"ו עייש"ה ודו"ק ומה שיש להקשות בסוגיא דב"ב צ"ע במפקיד אצל חברו בשטר דמשמע דמודה ר"ח דלא אמרינן מגו במקום עדים. ומ"ש בפ"ג דב"ב דל"ג לר"ח דאמרינן מגו במ"ע עיין מ"ש לק"ק ווענגרוב בהשמטות לספרי סתם ע"ש. והנה קיי"ל מגו ובשנים לא אמרי' ולמה בשליח נעשה עד אמרינן מגו בשנים ובדין הפה שאסר אם הוי מטעם מגו או לא עיין על כל זה היטב בחיבורי לאהע"ז מהדורא חי"ת סימן קכ"ד ודו"ק: