## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 113

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer 113:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer 113:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/113:1)

סעיף ה' **האחים שמכרו או משכנו קרקע אביהם** נ"ב עיין בב"ש סקט"ו מ"ש במטלטלין וכו' היינו לפי שכ' המחבר בסעיף שלפני זה שבזמן הזה נוטלת פרנסה ממטלטלין ומ"מ אין יכולה לטרוף מהלוקח אבל לפי הדין גם האחים גופייהו אין יכולים ליקח כלל ממטלטלים כמבואר לעיל כנ"ל ודוק:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer 113:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer 113:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/113:2)

סעיף ז' בהגה"ה **מי שצוה לתת לבתו שליש נכסיו כו'.** נ"ב כדי להעמיד על דברי הרב וכוונתו עתיק תשובת הרשב"א הנה הד"מ בח"מ סי' רנ"ג העתיק כך מעשה באחד שנתן כל נכסיו לשני בניו ולבתו הותנה שאם ישיאוהו בניו או היא תיטול הנדוניא ותסתלק ופסק לזכתה בשליש נכסיו ואם השיאוהו אח אחד ופסק לה פחות משליש לאו כל כמיני' שלא הותנה אלא אם ישיאהו שניהם או אם תנשא בעצמה אבל אין כח ביד' לפחות משליש כך הי' נראה שהי' גירסת הד"מ והקשה לו דאכתי יחשב כמחילה כיון ששתקה ומזה הוכיח דבכה"ג לא הוי מחילה דהתנאי לא הי' רק שישיאוהו שניהם אבל לא אחד מהם וכן הגיה הב"ש שצ"ל בסוף התשו' פחות משליש אבל גירסת הט"ז והד"מ הי' שלא הותנה אלא לגרוע כח בתה שאם ישיאוהו או היא בעצמה הכניסה נדוניא אבל אין כח בידם ליותר משליש והגיה שזה בח"מ שגם ברישא שכ' והשיאו אחד אחד ופסק לה יותר משליש ופירוש שנתן לה יותר משליש והו"א שהי' כוונתו לזה במה שאמר שתיטול הנדוניא ותסתלק שהרשות בידה ליתן לה יותר משליש ולזה השיב הרשב"א שלא הי' כוונתו רק לפחות משליש אבל לא ליותר משליש כן כוונת דבריהם לדעתו והנה הטעם שכתב הח"מ על הגהות רמ"א הנ"ל הוא דוחק ולפענ"ד יש ליתן טוב טעם לפי דברי המחבר שמבואר בחו"מ סימן רמ"א שלשון מחילה אינו מועיל רק בחוב אבל בחפץ אינו מועיל רק לשון מתנה וקנין המועיל ולפי"ז שפיר יש לחלק דהנה אם לא צוה לה חלק בנכסיו רק שיש לה פרנסה עישור נכסי ולא הוי רק כבעלת חוב של האחין כמו שמבואר בכל הפוסקים אבל אין גוף הנכסים שלה כ"ז שלא גבתה ומהני אם מחלה להם בפירוש משום דבחוב מהני מחילה ע"כ גם אם נשאת ושתקה הוי כמחלה להם בפירוש ומהני אבל אם אמר תטול בנותיי שליש נכסים ואז קנתה הנכסים לגמרי והוי שלה והיא שולטת בהם כמו האחים בשאר נכסים וקנתה אותם לגמרי ואין עליה שום שם בעלת חוב כלל ואף אם מחלה להם בפירוש לא מהני אם שתקה בשעת המתנה ובעי דוקא קנין באחד מן הקנינים ופשיטא דלא עדיף מה ששתקה בשעת הנשואין יותר ממחלה להם בפירוש דלא מהני דכיון שהותנה לא נתקיים כמו שכ' בגוף התשו' והוי כל הנכסים שלה ולא מהני מחילה כן נראה בישוב דברי הרב הרמ"א ונכונים לדינא לפענ"ד ולא דמי לבכור בחו"מ סי' רע"ח דמהני וויתר דשם מתנה קרייה ולא הוי מתנה עד דמטו לידי' כמו שכ' הסמ"ע שם אבל כאן דברי ש"מ ככתובים וכמסורים והוי ככבר מטו לידי' ולא מהני וויתור ומחילה כן נ"ל ודוק: