## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 116

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer 116:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer 116:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/116:1)

סעיף א' **אבל יש לה תוס'** נ"ב עיין בח"מ סק"א שנסתפק בח"כ אם יש לה תוס' וע' בהפלאה בק"א שפשט לה ממה שכ' לקמן אשה שרואה דם מחמת תשמיש שאין לה תוס' ולדעת כמה יש לה תוס' והנה יפה כ' לי משכיל אחד דאין ראי' משם דשם היא ג"כ לא ידעה מזה אבל בח"מ מיירי בידעה וכל דהיא ידעה והוא לא ידע י"ל דאין לה תוס' כיון דחמיר אסורא ויפה השיב ואני אומר להיפוך דאפילו אם רמ"ת אין לה תוספת י"ל בזה יש לה תוספת לפי מה שהקשה בספר בית מאיר דמ"ט יהי' לח"ל כתובה הרי האוכל טריפה בשוגג פטור מלשלם דאין זה הנאה ותירץ בספר בית יעקב להגאון מליסא דשם לא הי' לו לחקור אחר הדבר אבל כאן הי' לו לחקור אחר הדבר ייע"ש ולפ"ז י"ל דברמ"ת כיון דלא הי' אפשר לחקור אחר הדבר לכך אין לה תוספת דזה לא נחשב הנאה אבל בח"כ דהי' יכול לחקור אחר הדבר לכך י"ל דיש לה תוספת ואין ראי' מהתם לא לכאן ולא לכאן ובעיקר קושיות הב"מ הנ"ל י"ל דזה דומה למ"ש הרי"ף לענין ריחא לאו מלתא דעכ"פ משהו איכא א"כ י"ל ה"נ בזה בשלמא לענין תשלומי ממון דבעי' הנאה ש"פ ובפחות מפרוטה אינו חייב לשלם ולכך י"ל דבטריפות לא הוי הנאה מרובה ששוה ממון ואף דהוי הנאה כל דהו אינו שוה ממון לשלם עבורם אבל בביאה דאין בה שיעור ואף העראה בעלמא נמי נחשב ביאה וא"כ בהנאה כל דהו סגי לכך אף בח"ל ואסורין נחשב הנאה ועוד באכילה אינו מתחייב לשלם רק כפי שוי' לכך בזה אמרי' דהנאה כל דהו אינה שום ממון אבל בתוספת כתובה הרי לפעמים מתחייב אף אלף אלפים והוי עבור ביאה אחת וא"כ בזה אינו בתורת שיווי דתי' רק עבור הנאה כל דהו מתחייב הרבה וכיון דאינו כפי שוי' אמרי' אף בח"ל הנאה כל דהו הוי לו וז"ב ונכון בעזה"י ודוק: