## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 158

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer 158:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer 158:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/158:1)

סעיף ג בהג"ה **וי"א דאין ע"א נאמן ביבמה לומר שמת בעלה כו'** נ"ב הנה זה הוי בעיא בש"ס אם ע"א נאמן ביבמה להתירה לעלמא ייע"ש. והנה המעיין ברא"ש שם העלה דלהעיד מת בעלך ואח"כ מת בנך לא מספקא להש"ס כלל ופשיטא לי' דאינו נאמן רק דהאי בעיא היא רק במת יבמך יע"ש. והנה לא זכיתי להבין דבריו והמה תמוהין בעיני שהרי פושט בעיא זו ממתניתין דמת בעלך ואח"כ מת בניך כו' מה לאו בע"א הרי מפורש בש"ס דהאיבעיא הוא גם במת בעלך ואח"כ מת בנך וגם בהא ס"ל להפו' דנאמן ע"א להעיד ואדרבא לכאורה הי' תמוה לי על רש"י שכתב דהאיבעי' הוא באמרו לה מת בעלך ואח"כ מת בנך ולכאורה הי' נראה דבהא פשיטא דנאמן דהרי בר"פ האשה רבה שם בעי מנ"ל דע"א באשה נאמן מן התורה וקאמר שם מידי דהוי אחתיכה ספק חלב ספק שומן ואמר ע"א ברי לו דשומן הוא כו' ופרש"י שם דאל"כ אין לך אדם אוכל אצל חבירו כו' ופריך הש"ס מי דמי התם לא אתחזיק איסורא הכא אתחזיק איסורא דא"א ואין דבר שבערוה פחות משנים וא"כ הכא במת בעלך ואח"כ מת בנך כיון דהיא אתחזקה בחזקת היתר לשוק [וכדאמרי' בפ"ג דיבמות דף למ"ד אשה זו בחזקת היתר לשיק כו'] שהרי הי' ידוע שהי' לה בן סברי הלך בעלה ובנה למד"ה וא"כ כיון שהיתה בחזקת היתר לשוק ועכ"פ לא אתחזק איסורא כאן וא"כ ראוי שע"א יהי' נאמן בה מידי דהוי חתיכה ספק חלב. ומ"ש הרא"ש דיש לחוש ששכרו אותו ודאי באוכל אצל חבירו יותר יש לחוש שהוא מתכוין להנאתו ומאכילו דבר איסור שהוא בזול וכדומה ואעפ"כ סומכין עליו כל שלא אתחזק איסורא ולכך הי' נראה דבעיא מן הש"ס הוי רק במת יבמך כיון דהי' ידוע שהי' לה יבם הוי בחזקת איסור לעלמא ולכך באתחזק איסורא אפשר דאין ע"א נאמן ביבמה והי' נראה דרש"י לשטתו אזיל דמפרש בכמה דוכתא דבהמה בחי' בחזקת איסור עומדת היינו בחזקת אבר מן החי אף דהשתא היא מתה מ"מ ס"ל דמחזיקין מאיסור לאיסור ולכך הכא נמי כיון שהיתה עד הנה בחזקת אשת איש והיתה אסורה לעלמא א"כ אף שעתה מת בעלה מ"מ מחזיקין מאיסור לאיסור והוי כאתחזק איסורא ואינו נאמן להעיד שאח"כ מת בנה ולא קודם והוי כאתחזק איסורא אבל להתוס' שם שכתבו דבחזקת איסור היינו שאינו זבוחה וס"ל דאין מחזיקין מאיסור לאיסור הי' ראוי להיות כאן נאמן בודאי להעיד שמת בעלה ואח"כ בנה והי' תימה על התוס' דמשמע שם בסוגיא דס"ל דבעיא הוי ג"כ במת בעלך ואח"כ מת בנך אך באמת כיון דהש"ס רוצה לפשוט בעיין ממתני' דמת בעלך ואח"כ בנך מבואר להדיא כפרש"י ותוס' דגם זה מבעיא להש"ס ולכאורה יש ראי' ברורה לזה לדעת רש"י דמחזיקין מאיסור לאיסור דאל"כ אין ראי' ממת בעלך ואח"כ בנך למת יבמתך וצ"ע אך על הרא"ש יש יותר תימה דהוא ס"ל דבזה לא מבעיא כלל דפשיטא דאינו נאמן והוא היפוך סוגיות הש"ס ואין בידי ספרי ביאור על הרא"ש לעיין בהם אם הרגישו בזה וכעת אין עסקי בעניני' הללו ואין פנאי להאריך בזה אולי יזכני ה' בזמן אחר ודו"ק: