## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer Siman 51

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer 51:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Even HaEzer 51:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Even%20HaEzer/r/51:1)

סעיף א' **והוא שיהי' הדברים שפסקי מצוים ברשותם וכו'** נ"ב עי' מ"ש בזה בעזה"י בתשובתי ל"ק ביטשאטש קנה מקומה בחו"מ סי' קע"ו מהדורא ג' שם ישבנו דעת הבעל עיטור החולק בזה גם כתבנו כמה חלוקי דינים די"ל דלא פליגי הפוסקים כלל ייע"ש בעזה"י ודו"ק. הנה בדבר דשכיחא שח"ו אם חתן או כלה נעשו כחולי מסוכן קורעין התנאים אם אח"כ כשהבריאו יכול צד השני לכופו לקיים התנאים או לא וגם אם יש ביד אחד לקרוע התנאים בלי רצון השני נראה לפענ"ד דודאי יכולין הם לקרעו בלי רצון השני ומכ"ש דאין ביד השני לכופו אח"כ לקיים התנאים ואם כי ראיתי בשבות יעקב ח"א שכ' להיפוך אין דבריו נראין כלל שכ' כן רק מסברא דנפשאי בלי ראי' וטעם הגון וגם כ' שהוא מנהג נשים ולדעתו הוא מנהג נכון מאד דהרי גבי קטלנית הוי חד דעה דמזל גורם וא"כ לפ"ז גם בשדוכין בלי נשואין נמי מזל גורם אף גם למ"ד מעיין גורם (וכן באיש דלא אמרי' מזל גורם לישא אחרת) היינו רק לאסרה לכל העולם אף לשאר אנשים אבל לאותו איש ודאי י"ל מזל גורם דהרי אחז"ל בית תנוק ואשה אע"פ שאין נחוש יש סי' וע"ש פרש"י וא"כ ה"ה להיפוך האשה סי' לבעלה והאיש סי' לאשה לכך ראוי הוא לקרוע התנאים ואף בלי דעת השני דהרי אחז"ל וקי"ל כן (בסי' נון) דאף בהימר אבי החתן והכלה או אחי' בטל השידוך מכח אומדנא ומכ"ש אם נחלה אחד מהם וכמ"ש בש"ס נדרים פ"ד דאף בהדירו מותר לכנוס לבקרו דמחיותי' לא אדרי' א"כ אף בנדר ממש אמרי' דמחיותי' לא אדרי' מכ"ש בתנאים לכך ודאי דמותר לקרעם בלי דעת השני ועצה נכונה היא ולא מנהג נשים ומכ"ש אם חזרו לבורים ויתכן להיות שבאמצעית זה נתרפא דאין ביד השני לכופו לקיים השידוך ופטור מקנס והוצאות רק יחזיר זה את זה המתנות ולא יותר וכן ראוי לעשות שלא יקיימו השנית התנאים כי לדעתי לא יעלה זווגם יפה והשומע לדברינו יבוא עליו ברכת טוב ודוק. וע' בח"מ ס"ק ב' מ"ש שאין ראי' מפ' הנושא וכו' ולפענ"ד יש ראי' גמורה שם ממה דאיתא בסוגיא מי לא עסקי' דגרשה ואהדרה וכו' וע"כ פריך דמתני' מיירי אף בגרשה ואהדר' וא"כ האיך אפשר דמיירי בקנין א"כ מאי פסקא וגם הבנות יטרפו ממשועבדים משמע אבל אי נימא דמיירי בלא קנין רק כדרב גידל בשטרי פסיקתא ניחא אף בגרשה ואהדרה ואי נימא דבעי' שיהי' מחזר א"כ גם בזה אינו ניחא דא"כ בגרשה ואהדרה אף בת אשתו לא תטרוף ממשעבדי אלא ודאי דגם זה הוי דברים הנקנים באמירה ע"כ מקשה דוקא אי נימא דמיירי בקנין אבל אי בלא קנין ניחא ויש ראי' גמורה מזה ואפשר דגם מזה אין ראי' דדוקא בנשואין שניים שנושא אשה אחרת אז לא הוי דברים הנקנים באמירה אבל כשמחזיר אשתו הראשונה כיון דעביד אסורא במה שגרשה כמו שמבואר באהע"ז (סי' ק"ט) המגרש אשתו הראשונה והשתא כשמחזירה שפיר עביד מצוה וגמר ומקנה לה כמו בנשואין הראשונים ואין ראי' מזה וצ"ע ודוק: