## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 117

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 117:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 117:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/117:1)

**סעיף ב'**יחידים הצריכין למטר וכו' אין שואלין אותו בברכת השנים אלא בשומע תפלה וכו'. נ"ב עיין בט"ז מ"ש לראיה מלשון רבי שהשיב כיחידים דמי ובש"ת ובע"כ הכוונה דאף בש"ת הוי כיחידים ע"ש. ואני אומר אף אם נדייק כן יהי' מוכח מן הש"ס שם להיפוך שהרי סיים הש"ס מאי הוי עלה ומסיק שם בשומע תפלה ולא סיים שם הך לישנא דכיחידים דמי ובשומע תפלה ולמה שינה מלשון של רבי בע"כ כיון דמסיק הש"ס דיש פלוגתא בדבר ורבי תנא הוא ופליג ולכך כיון דיש חד דיעה דדין ציבור ממש להם ומזכירין בברכת השנים ורבי ס"ל להיפוך דאף בשומע תפלה הוי כיחידים וכמ"ש הט"ז. ולכך לדינא מכריע הש"ס כתרוייהו דלענין זה הלכתא כרבי דמזכירין בשומע תפלה אבל לענין הזכרה בקול רם הוי הדין כאידך דמזכירין בקול רם ויש להם דין ציבור ולכך השמיט לשון כיחידים דמי ואמר רק דבזה הלכתא כרבי בשומע תפלה אבל לא במ"ש כיחידים ואתי שפיר ונכון ודו"ק היטב:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 117:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 117:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/117:2)

**(סעיף ד')**אם לא שאל מטר בימות הגשמים מחזירין אותו וכו'. נ"ב הנה ראיתי בבאר היטב הביא בשם הלק"ט בדין אם נמשך בתפלת שבת והתחיל באתה חונן וסיים בברכת השנים ואם נזכר שהי' שבת והיה בימות החמה ושאל מטר חוזר עד שיאמר ברכת השנים כתקנה ואז ילך אצל שבת וכו' עכ"ל. והנה אני אומר ישתקע הדבר ולא יאמר כיון דלכתחלה אין להתפלל של חול רק אם התחיל גומר אותה ברכה ולא יותר א"כ תינח אם כבר התחיל אותה ברכה אבל אם לא התחיל עדיין ודאי אין לו להתחיל א"כ בזה כיון דשאל בה מטר הוי כלא התפלל אותה ברכה וצריך להתחיל מחדש ואם בא להתחיל מחדש הרי היום הוא שבת ואין לו להתחיל בשל חול. ונראה דדין זה יהיה תלוי במה דפליגי הפוסקים בסי' ק"ח באם התפלל בשבת ולא זכר של שבת או בר"ח ולא זכר יעלה ויבוא אם מחויב לחזור ולהתפלל בחול או לא דיש ס"ל כיון דבלילה נמי לא יזכיר למה לו לחזור ולהתפלל והיינו דס"ל אף דלא התפלל כתיקונו מ"מ לא הוי כמאן דלא התפלל כלל רק נחשב כהתפלל רק דלא התפלל כתיקונו וממילא זה לא יתקן אבל אינך ס"ל דחייב לחזור ולהתפלל בחול מכח דס"ל דהוי כמאן דלא צלי כלל ולכך חייב לחזור ולהתפלל ע"ש ולפ"ז ה"נ אם שאל מטר בברכת השנים להני דס"ל דהיכי דלא עשה כדינו הוי כמאן דלא צלי ה"נ הוי כאילו לא התפלל ברכת השנים כלל והיכי דלא התפלל אותה עדיין כלל הרי אם נזכר בתחלה קודם שהתחיל בה אין לו להתחיל רק בשל שבת ולכך ה"נ אין לו לחזור ולומר ברכת השנים רק יתחיל בשל שבת אבל להסוברים אף דלא הוי כתיקונו מכל מקום הוה כמאן דצלי א"כ ה"נ הוי כהתחיל בברכת השנים רק דלא גמר וכיון דהתחיל בה מחויב לגמור אותה ברכה לכך מחויב לחזור ולומר ברכת השנים ואח"כ להתחיל בשל שבת מיהו לדינא נראה דכ"ע מודה בזה דהוי כמאן דלא צלי דהתם בשל שבת כיון דמדינא אף בשבת הוי ראוי להתפלל של חול וכו' ולכך לא שייך לומר דהוי כמאן דלא צלי אף דלא זכר של שבת וכן בר"ח בלא זכר של ר"ח כיון דעכ"פ בקום ועשה לא קלקל תפלתו רק בשב ואל תעשה ולכך לא נחשב במניעת הזכרתו כמאן דלא צלי אבל בזה שזכר בפועל בקום ועשה דבר שאינו ראוי ודאי הוי כמאן דלא צלי והוי כאילו לא התחיל בה עדיין ואינו חייב להתחיל מחדש וכן נראה עיקר לדינא דספק ברכה להקל ובפרט בדבר שאין זמנו היום רק מכח שהתחיל בה ובזה דהוה מספק אינו חייב להתחיל מחדש. כן נראה לפענ"ד נכון וברור ודין של הלק"ט תמוה וישתקע הדבר ולא יאמר וגוף ספר הלק"ט אינו בידי לעיין מקורו בזה אולי יזכיני ד' שיגיע לידי ואבאר הדבר יותר בע"זה ודו"ק: