## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 131

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 131:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 131:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/131:1)

**סעיף א'**אין לדבר בין תפלה לנפילת אפים. נ"ב הנה ראיות הרשב"א הוי מפ"ר דבבא מציעא ממעשה דר"א ואם לדין יש לדחות ראיה זו לפמ"ש בס' עטרת זקנים דאף דר"א היה יחיד בביתו מכל מקום הי' בשעה שהציבור מתפללין ע"ש. ולפ"ז י"ל דכוונת אשתו הוי רק לבטלו מעט עד שיעבור אמירת הציבור תחנון ושוב לא יהיה יכול ליפול דאין לו ס"ת או אף אם יפול לא יהיה נענה כ"כ וז"ב ופשוט ודו"ק: הנה בחיבורי בספר החיים תמהתי על דברי הט"ז שאין לו' מתפתה בתחנונים שפתוי הוא ע"ד שקר שהרי כתיב פיתני ד' ואיפת וכן הסתה נמי ע"ד שקר כמ"ש כי יסיתך אחיך בן אמך וכתיב בו ית' ותסיתני בו לבלעו חנם ע"ש. וכעת זיכני ה' לעיין בספר הזוהר בפרשת בא וראיתי שם שדבר ה' אמת ורוח ד' דיבר בפי הט"ז זצ"ל שהזוהר ריש פרשת בא כתב שם דאם הוי נאמר תסיתני בו בלא וא"ו הוי משמע דלפי האמת הוי דרך הסתה אבל כיון דכתיב ותסיתני בו בוא"ו הוי הכוונה דלפי דעתו דאיוב לפי מה שהוא סבר הוי דרך הסתה כמ"ש איוב ועל עצת רשעים הופעת אבל באמת הכל כדינא והביא שם גם הך קרא דפיתני ד' ואיפת שהוא ג"כ רק לפי דעת האומר הוי כן ולא לפי האמת רק לפי דעתו הוי דרך פיתוי ע"ש. וא"כ אתי שפיר מאד דברי הט"ז דבלשון מתרצה ברחמים ומתפייס בתחנונים דהוי לשון שבח לו יתברך אין שייך לשבחו בדבר שאינו אמת לו'. ומתפתה דבאמת לא שייך בו יתב' פיתוי ואדרבא נראה כגנות ח"ו משא"כ התם בקרא דפיתני ד' ואיפת דאינו דרך שבח רק סיפר הענין וכן ותסיתני בו זה כוונתו רק לפי דעת האדם נדמה לו דהוה דרך הסתה ופיתוי אבל באמת הכל בדינא וכדברי הזוה"ק הנ"ל וחכם כוזהט"ז עדיף מנביא שכן משמע כדבריו בזוהר הנ"ל ע"ש ודו"ק:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 131:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 131:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/131:2)

**(סעיף ד')**נהגו שלא ליפול על פניהם לא בבית האבל וכו'. נ"ב הנה בדין מת שלא ניתן לקבורה בענין דאין עליו חיוב אכילות ולא אנינות אם מתפללין אצלו אם אומרים תחנון או לא זה תליא בשני הטעמים מדוע אין אומרים תחנון בבית האבל דלהך טעמא דכתיב והפכתי חגיכם לאבל א"כ בזה שהמת מונח ועדיין לא חל עליו אבילות יש לו' תחנון אך להך טעמא דמדה"ד מתוח א"כ מכ"ש דאחר מיתה קודם קבורה שמדה"ד מתוח בוודאי ע"כ אין לומר תחנון כן נראה לפענ"ד נכון ודו"ק היטב: