## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 153

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 153:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 153:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/153:1)

**סעיף יו"ד**ויש מי שאוסר אלא א"כ ללמוד תורה או לישא אשה. נ"ב עיין ביו"ד סי' ר"ע מה שישבתי שם מה שהקשה המג"א כאן מסי' רמ"ח ועל הב"י בדין שאר ספרים ע"ש שהבינותי סמוכין לזה מפירוש הרשב"ם דאף תפילין אסור למכור אם לא ללמוד תורה או לישא אשה ע"ש ודו"ק:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 153:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 153:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/153:2)

**(סעיף י"ד)**נ"ב עיין במג"א ס"ק ל"ו מה שהקשה מכאן ליו"ד ועיין בחיבורי ליו"ד מהדורא ד' בתשובה לק"ק קאזלאב מ"ש ליישב זה על נכון בעזה"י וכמה חילוקי דינים היוצאים משם ומ"ש המחבר ראובן שאמר קרקע זו אני נותן וכו' עיין מ"ש השייך לזה בחיבורי על חו"מ מהדורא ד' סי' רכ"א בתשובה הלכות נזקי שכנים סי' ק"ג לק"ק טארנאפאל ע"ש:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 153:3
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 153:3](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/153:3)

**(סעיף כ')**יש מי שאומר שס"ת שהוחזק שהי' של אבותיו של ראובן אין הציבור יכולים להחזיק בו עיין בחיבורי לאהע"ז מהדורא יו"ד סי' ד' קנה מקומה באהע"ז סי' קכ"ה שם כתבתי בעזה"י דרך אגב לק"ק סנאטין באחד שהיה לו ס"ת בבהכנ"ס זה והלך למקום בהכנ"ס אחר ונטל הס"ת עמו ומת אם יכול בעל בתו ליקח המ"ת להחזירה לבהכנ"ס הראשון שהיה מתפלל בו תחלה ע"ש דרך אגב בעזה"י ודו"ק היטב:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 153:4
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 153:4](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/153:4)

**(סעיף כ"א)**בהג"ה אסור לעשות מאתנן זונה או מחיר כלב דבר של מצוה. נ"ב הנה אם בא על חייבי מיתות ב"ד אם מותר האתנן ועיין בחיבורי על ב"ק בפרק מרובה בסוגיא דעקוץ תאנה וכו' מה שכתבתי להוכיח מלשון הרמב"ם דבבא על מיתות ב"ד מותר האתנן ע"ש טעמו כי נכון הוא בעזה"י ודו"ק: