## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 183

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 183:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 183:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/183:1)

**סעיף ד'**ומשגרו לאשתו שתשתה ממנו. נ"ב עיין במג"א מ"ש דאפי' לא אכלה עמהם כ"מ בגמ' גבי ילתא. והנה לכאורה תמוה לי למה הוצרך להביא ראיה מילתא שהוא מימרא דאמוראים ומאשה ולמה לא הביא ראיה מן הברייתא מפורשת בפ"ז דב"מ דף פ"ו גבי שרה דתנא שם בברייתא יודעים היו המלאכים ששרה באוהל ולמה שאלו עליה לחבבה על בעלה ר' יוסי אומר כדי לשגר לה כוס של ברכה א"כ מוכח מהתם דאף דשרה לא אכלה עמהם אעפ"כ שגרו לה כוס של ברכה ולכאורה התמיה על המג"א בזה ואין בידי המפורשים לעיין אם הרגישו בזה כי אני כותב זה בכפר בעת עסקי במרחץ חם. אך כד דייקינן צדקו דברי המג"א ואדרבא לכאורה יש מקום להוכיח להיפוך דהנה מריש הוה קשיא לי מה דקאמר ר' יוסי כדי לשגר לה כוס של ברכה דמה תירוץ הוא זה למה ששאלו עליה סוף סוף קשה כיון דידעו מקומה לשגרו לה כוס של ברכה בלי שאלה איה שרה אשתך אך נראה הכוונה דהנה שאלת איה נופל על שני ענינים אחד אם שואל סתם על איזה אדם איה הוא הנה שאלה הזאת לא יפול רק אם א"י מקומו אבל אם יודע מקומו לא שייך לשון איה והשני הוי אם כמה ב"א סועדין יחד ואחד מהם השייך לסעודה זו כאורח הסועד עם בעה"ב ובני ביתו ורואה בנו או אשתו אינו במקום הסעודה שייך בי' שאלה איה פלוני ויהיה הכוונה דרך מליצה דלמה לא בא אל הלחם בזה שייך שאלת איה אף אם יודע מקומו דסוף סוף קשה למה לא בא אל הלחם. ולכך הנה לכאורה הוי מקום ליישב מה דהוי קשה להתנא דכיון שידעו שהיא באוהל למה שאלו עליה דמאן יימר דכוונת השאלה הוי כפשוטו איה מקומה דלמא הכוונה למה לא סעדה עמנו ובזה יפול לשון השאלה איה אף שידעו מקומה אך מה דלא משני הש"ס כן מכח דעל זה קשיא דמה זו שאלה דודאי מכח צניעות אין דרך האשה לסעוד עם אנשים ולכך הוי קשה לו דאי אפשר שיפול השאלה למה לא סעדה עמהם ובע"כ הכוונה דאיה כפשוטו וכיון שידעו למה שאלו איה שרה אשתך לכך מוכרה לו' כדי לחבבה וכו' ור' יוסי אומר לא כן רק ודאי הכוונה כוונת השאלה איה וכו' הוי איה היינו למה לא סעדה עמנו ואין לו' דהוי מכח צניעות הנה זה שייך אם לא הוי בזה מניעות מצוה בזה ראוי לו' דהיא מחמרה על עצמה ואינה סועדת עם אנשים אבל כיון דבאינה סועדת אין לה כוס של ברכה ואם תסעוד עמהם תרוויח כוס של ברכה לכך אין ראוי לה להחמיר למנוע את עצמה מברכה כל כהאי גוונא אינה רשאית להחמיר על עצמה ולכך אמר כדי לשגר לה כוס של ברכה ולכך הוי השאלה למה לא סעדה עמנו ולכך לא הביא המג"א מן הש"ס הנ"ל ראיה דמהתם יש לו' להיפוך לכך הביא ראיה רק מילתא לפי האמת דמשמע שם דמחויב לשגר אף דאינה אוכלת עמהם צריך לפרש הסוגיא הנ"ל באופן אחר דהנה יש להסתפק באם האשה אינה סועדת עמהם אם זה עדיף אם תלך היא אצלם לשתות כוס הברכה ותרוויח יותר דשכר פסיעות יש או ראוי יותר שהיא לא תלך אצלם רק הם ישלחו לה כוס הברכה ושכר פסיעות שייכין לבעלה ולא לה. ונראה שבזה היו מחולקים המלאכי השרת ושרה בדינא למי שייך שכר הפסיעות וכעין זה מצינו כמה פעמים דיש פלוגתא בין מתיבתא דרקיע ובין מתיבתא דלתתא כן הוי פלוגתא בין שרה למלאכי השרת דמלאכי השרת היו סוברים דשכר פסיעות שייך לה וראוי לה לילך אצלם לקבל כוס ברכה ולכך שאלו איה שרה אשתך דידעו שהיא באוהל רק כוונתם הוי ע"ד המליצה למה לא באתה לכאן לשתות כוס של ברכה ולכך קאמר ר' יוסי דשאלתם הוי בלשון איה דהיינו למה לא באה לשתות כוס של ברכה ואמר ר' יוסי דאם שאלתם הוי דלמה לא באה באמת לשתות כוס של ברכה לכך אמר דכוונתה הוי מכח כדי לשגר לה כוס של ברכה דהכי מסתבר טפי ולא שהיא תלך אצלם לשתות כוס הברכה וא"ש ודו"ק כן נראה לי נכון וע' בחידושי לאהע"ז סי' כ"א בביאור לשון הש"ס שם מה דקאמר כדי לחבבה על בעלה ע"ש ודוק היטב: