## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 199

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 199:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 199:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/199:1)

**סעיף א'**השמש שאכל כזית מזמנין עליו. נ"ב הנה בש"ס פריך פשיטא ומשני מהו דתימא לא קבע וכו'. הנה בחיבורי ספר החיים סי' תפ"ו העליתי דאף לענין איסור אין בין השיניים מצטרף ובעינן כזית חוץ מבין השינים מכל מקום לענין מצוה אף שבין השיניים מצטרף מכח דהמצוה אחשביה ורוצה הוא להיות אכילה לכך אף שבין השיניים מצטרף [והנה שם בספר החיים לא כתבתי מכח אחשביה אך בחידושי למק"א כתבתי כן ודמיתי זה למ"ש הב"ש בש"ע אהע"ז סי' ל"א דאם שוה במקום אחד מהני לדידי שוה אבל אם אינו שוה בשום מקום לא מהני לדידי שוה. כן יש לומר כזה היכי דהוי בכזית אז ניהו דנחסר בין השינים כיון דקודם שאכל הוי כזית מהני אחשביה אבל אם הוי פחות מכזית ממש לא אהני אחשביה ובאיסור לא שייך אחשביה דאינו רוצה להתחייב ואדרבא יש לומר דלכך אכלו מכח דידע דלא הוה כו כזית חוץ בין השיניים ויופטר ולכך לא שייך אחשביה] והנה יש לעיין בברכת המזון מה דינו אי נימא כיון דבהמ"ז הוא מצוה מצטרף נמי שבין השיניים או כיון דאין חיוב לברך דלא לתהני ולא ליברוך א"כ גוף האכילה הוי רשות ואין שבין השיניים מצטרף. ולכאורה יהיה מוכח מכאן דמה פריך הש"ס פשיטא נימא דקמ"ל דאפילו לא אכל רק עם בין השיניים נמי מצטרף ויהיה מוכח מזה שאינו מצטרף. מיהו מזה אין ראיה דלא מצי לתרץ כן דא"כ קשה מה איריא שמש דנקט הרי זה שייך רבותא בכל אדם לכך מוכרח לתרץ דמהו דתימא דלא קבע. אך זה יש להוכיח ממה דפריך אח"כ והשמש שאכל פחות מכזית פשיטא ומשני איידי וכו' ומה פריך נימא דהרי תחלה אמר דלכך נקט שמש דהוי ס"ד דלא קבע והיינו דאין דעתו להצטרף. ולפי"ז ניהו דקמ"ל דאף דלא קבע נמי מצטרף מכל מקום יש לומר כך דזה הוי החילוק דעכ"פ בו בעינן כזית חוץ מבין השיניים ולכך קמ"ל השמש שאכל פחות מכזית היינו דעם בין השיניים הוי כזית רק אם לא נצרף שבין השיניים הוי רק פחות מכזית ולכך קמ"ל דניהו דבשאר אדם מצטרף אף שבין השיניים לברכת המזון היינו כיון דקבע אנן סהדי דבשעת אכילה הוי דעתו להצטרף ולברך ברכת המזון והוי דעתו להיות נחשב אכילה אף עם בין השיניים אבל בשמש דלא קבע א"כ בשעת האכילה לא אסיק אדעתיה להצטרף א"כ לא אחשביה לאכילה גם לכין השיניים ולכך כיון דלא אחשביה בשעת אכילה לצרף גם בין השיניים שוב הוי פחות מכזית ואין מזמנין עליו וטובא קמ"ל ומה פריך פשיטא ולמה לי לדחוקי ולומר איידי ובע"כ מוכח דבבהמ"ז אף בכל אדם בעינן חוץ מבין השיניים וא"כ קשה מה איריא שמש ולכך משני איידי ודו"ק היטב כי נכון הוא:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 199:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 199:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/199:2)

**שם סעיף ג'**עכו"ם אין מזמנין עליו ואפילו גר שמל ולא טבל אין מזמנין עליו. נ"ב עיין במג"א מ"ש כל שלא טבל כראוי כמ"ש ביו"ד סי' קכ"ד סעיף ב'. ולפענ"ד אין ראיה דבשלמא התם לחומרא לכך כל שלא טבל כראוי עושה יי"נ אבל כאן כיון דמן התורה מחוייב בזימון אף דמדרבנן לא הוי טבילה מכל מקום כיון דמן התורה הוי גר ומן התורה חייבין בבהמ"ז מצטרפין ולא גרע גם בזה מכותי שמזמנין עליו והיינו כגון אם לא טבל לפני ג' דמפורש ביו"ד סי' רס"ח דלהרי"ף והרמב"ם פסול מכל מקום כיון דהוי רק מדרבנן דהרי מודים דבניו כשרים כמ"ש שם והדבר מוכרח לדידהו מגוף הש"ס דקאמר ר"י מל ולא טבל כאלו לא מל ולמה לא קמ"ל דאפילו (לא) טבל רק דלא הוי בפני שלשה לא הוי גר והרי אם לא טבל לא הוי בפני שלשה והו"ל לאשמעינן רבותא יתירה דאפילו טבל שלא בפני ג' דלא הוי גר. ובע"כ מוכח דאף לדידהו הוי רק מדרבנן ור"י קמ"ל דלא טבל כלל הוי כאילו לא מל ולא הוי גר מן התורה אבל אם טבל שלא בפני ג' הוי גר מן התורה רק מדרבנן לא הוי גר לכך מצרפין אותו לזימון, וראיה ממה דמשני בברכות דפריך שם והנכרי פשיטא ומשני בגר שמל ולא טבל כדאמר רחב"א גר שמל ולא טבל כאילו לא מל וקשה כאן שפיר הו"ל לאשמועינן רבותא ולומר דאפילו טבל רק דלא טבל כראוי נמי אין מזמנין עליו ולמה לי' לתרץ דלא טביל כלל. ובע"כ מוכח דאם טבל אף דלא הוי כראוי מזמנין עליו ודלא כהמג"א ודו"ק היטב: