## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 261

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 261:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 261:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/261:1)

**סעיף א' ספק חשיכה והוא בין השמשות וכו' אבל מעשרין את הדמאי וטומנין את החמין ומערבין עירובי חצירות וכו'.**נ"ב יש להסתפק אם הכוונה אף בברכה דיברך ג"כ כמו באם ערב עליו מבע"י או הכוונה בלא ברכה כיון דבאמת בה"ש הוי ספק יום ספק לילה ואם הוי ידענו דהשתא לילה לא היה יכול לערב וא"כ ניהו דלדידן הוי ספק ועירובי חצירות דרבנן והוי ספק דרבנן ולהקל. מכל מקום לענין ברכה הוי להיפוך ספק דרבנן לקולא ככל ספק ברכות להקל. ולכאורה היה נראה לי כדיעה זו דאין מברכין אך לכאורה הוי קשה לי מן הש"ס דפריך עם חשיכה אין ספק חשיכה לא והא תנן ספק חשכה ספק לא חשכה מערבין ע"ח ומשני כאן בע"ת כאן בע"ח ולמה לא משני דשניהם בע"ח ולכך צריך להזהיר עם חשיכה כדי שלא יפסיד הברכה דאם ימתין עד ספק חשיכה יפסיד הברכה ולכך מזהיר עם חשכה ומה קושיא. ומזה היה מוכח דמברכין אף בספק חשיכה. אך נראה דבזה יש ליישב דעת הטור שהביא הט"ז שהעתיק המשנה דאם חשיכה ע"ש. ולפמ"ש י"ל דהנה דין זה אם מברכין בה"ש תליא במה דפליגי בפ"ב דשבת אביי ורבא אם מברכין על דמאי דאביי אמר ודאי דבריהם בעי ברכה ספק דבריהם לא בעי ברכה ורבא משני רוב ע"ה מעשרין הם וה"נ יהי' בזה למ"ד התם דספק דבריהם לא בעי ברכה ה"נ במערבין ע"ח בה"ש אין מברכין דספק דבריהם לא בעי ברכה אבל לרבא דמשני רוב ע"ה מעשרים הם משמע הא על ספק דבריהם מברכין שפיר א"כ כאן בבה"ש מברכין ג"ב. והנה בחיבורי ספר החיים סימן תרפ"ג הוכחתי שם דהרמב"ם אינו פוסק כרבא דס"ל רוב ע"ה מעשרין הם והרמב"ם פוסק כרבינא בבכורות דלא אמרינן רובא דתליא במעשה ולא ס"ל רוב ע"ה מעשרים הם א"כ ממילא צריך לומר דספק דבריהם לא בעי ברכה וא"כ אתי שפיר די"ל דהש"ס דמשגי כאן בתחומין היינו לרבא דס"ל רוב ע"ה מעשרין הם אבל ספק דבריהם בעי ברכה לכך א"צ אזהרה בע"ח עם חשיכה רק בע"ת אבל לדידן יש לומר דס"ל להטור כדעת הרמב"ם הנ"ל דלא ס"ל רוב ע"ה מעשרין הם א"כ ס"ל ספק דבריהם לא בעי ברכה לכך יזהיר אף בע"ח כדי שלא יפסיד הברכה ודו"ק ואתי שפיר: והנה ממ"ש הב"י בשם הפוסקים בסי' תפ"ט בספירה דלמ"ד ספירה דרבנן מותר לספור בין השמשות ומשמע שם ספירה כדינא בברכה הי' משמע דגם בכהאי גוונא מברכין על ע"ח דהרי גם שם אם הוי יום אינו ספירה ומברכין וה"ה בזה. מיהו יש לומר דהם ס"ל כרבא דמברכין על ספק דבריהם ובדמאי שאני דרוב ע"ה מעשרין הם ולפמ"ש דהרמב"ם פוסק דלא כרבא לדידיה י"ל באמת דאינו סופר בבה"ש בברכה אף למ"ד דרבנן וצ"ע כזה כעת לדינא ודו"ק בזה: