## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 339

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 339:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 339:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/339:1)

**סעיף ז' ספינה אם היא יושבת בקרקע הים.**נ"ב הנה במס' שבת דף קל"ט ע"א מפורש דצורבא מרבנן מותר לעשות הערמה מדרבנן כגון לניים בספינה וכו' והרמב"ם השמיט דין זה דלצורבא מרבנן מותר והרא"ש והטור הביאו ועיין בהרא"ש מה שמחלק בין הערמות דשלשה חילוקים יש בהערמה ע"ש. והנה נושאי כליו תרצו דלכך השמיטו הרמב"ם מכח דאין דין ת"ח בזמן הזה והוא דוחק גדול דדרך הרמב"ם לכתוב כל הדינים אף דאינם נוהגין ולא שייכין כלל בזמן הזה ומדוע השמיט דין זה. ולכך נראה דהרמב"ם למד זה מן הגמרא דלא קיי"ל כן והוא ממ"ש ברפ"ב דמס' ד"ה דפריך שם הש"ס מאי אחר חד וחד מי מהימן וכו' וקאמר שם ת"ש מעשה בר' נהוראי שהלך אצל העד באושא להעיד עליו בשבת ומשני ר' נהוראי אחר היה בהדיה והא דלא חשיב ליה מפני כבודו דר' נהוראי וקשה לי למה ליה לתרץ מפני כבודו של ר' נהוראי הו"ל לתרץ טפי לפמ"ש בירושלמי בפרק הנ"ל דקאמר שם מכירי מכיריו מהו שיחללו את השבת נשמיענהו מן הדא אמר ר' נהוראי כאן שנייא מעשה שירדתי להעיד על עד אחד באושא ולא היו צריכין לו אלא עילה בקשתי להקביל פני חבירי ע"ש ובק"ע. וקשה אם ידע שלא היו צריכין לו א"כ הוי ערמה ואיך חילל שבת לילך חוץ לתחום ובע"כ כיון דהוי חוץ לתחום רק דרבנן ומותר לעשות הערמה וא"כ מה פריך הש"ס דלמא לכך נקט רבי נהוראי דקמ"ל דצורבא מרבנן מותר לעשות הערמה אבל האחר לא היה רשאי לעשות הערמה בע"כ מוכח דסתמא דהש"ס ס"ל דאין לחלק בהערמה בין ת"ח לאחר רק אם מותר הערמה מותר לכל אדם ובמקום דאסור הערמה אסור לכל אדם ואין חילוק בין צורבא מרבנן לאחר. מכאן הוציא הרמב"ם דינו דלא קי"ל כסוגיא דשבת הנ"ל ודו"ק. ובזה יש ליישב דרב אשי משני שם ר' נהוראי סהדא אחרינא הוי באושא א"ה מאי למימרא וכו' והרגישו שם התוס' דלמה פריך דוקא א"ה להך לישנא ונדחקו שם דפריך באמת לתרי לישנא. אך לפי הנ"ל אתי שפיר דללישנא קמא י"ל דר' נהוראי ידע דלא צריכה ליה דיש שם כמה עדים רק מה שהלך הוי רק כדי לקבל פני חבירו ומה שאמר שהלך לעדות החודש הוי רק עילה דרך הערמה שלא יהיה נראה כמחלל שבת א"כ מה בכך שהיו אחרים באושא סוף סוף אם אין עמו עד ג"כ נראה כמחלל שבת ויש חשש מראית עין לכך מוכרח לתרץ דעד אחרינא הוה בהדיה דליכא חשש מראית העין דלא קשיא מאי למימרא דקמ"ל דדרך הערמה מותר לחלל שבת מדרבנן אך היינו אם הוי הערמה שיאמר לדבר מצוה אז מותר אבל אם הוי הערמה לדבר הרשות אסור כמו בספינה לכך לא פריך מאי למימרא. אבל רב אשי דאמר סהדא אחרינא הוה באושא והרי קשה הרי שם כמה עדים הוו ולא היו צריכין לו כלל והלך רק לקבל פני חבירו ומפני חשש מראית עין אמר כן א"כ מה מהני מה דהוי עד אחר באושא הרי מראית עין יש בע"כ דרב לא ס"ל כהירושלמי רק דבאמת הלך להעיד על החודש וכדמשמע מהא דמשני מהו דתימא מספיקא לא מחללינן שבת וא"כ כיון דבאמת הלך להעיד על החודש פריך שפיר מה למימרא וא"ש ודו"ק כי נכון הוא: