## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 422

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 422:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 422:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/422:1)

**סעיף א'**ערבית וכו' ואומר יעלה ויבוא וכו' נ"ב נשאלתי במי שאמר יעלה ויבוא בין שומע תפילה לרצה ובשעת רצה באמצע לא זכר ר"ח מה דינו אם צריך הוא לחזור ולהתפלל והשבתי הנה אם היה מזכיר גם באמצע עבודה קודם ותחזינה אף שזכרו גם בין שומע תפלה לרצה לא הוי צריך לחזור דלא מזיק בזה הפסק בין ברכה לברכה בין האמצעיות ובפרט בדבר השייך לאותו יום ובלא"ה דעת הט"ז דאם מזכיר שאר ימים בתפלה דאינו חוזר ואף להחולקים עליו בכה"ג דהוי חיובא דיומא עכשיו ודאי בכה"ג הפסק בין הפרקים אינו מזיק באמצע אך זה אם חזר וזכרו גם בעבודה ואין לנו רק חשש הפסק באמצע בזה כה"ג בין הברכות אין חשש הפסק באמצע בין ברכה לברכה אך אם לא זכרו בעבודה כלל נראה דודאי בשחרית ומנחה חוזר כדין אם לא זכר יעלה ויבוא כלל דניהו דהפסק לא הוי באמצע אך גם הזכרה לא הוי במקום הזה דמקומו הוי בעבודה ולא קודם לו ואינו דומה לאם סיים הברכה דיכול לומר יעלה ויבוא דהתם בסוף הברכה הוי כברכה אריכתא אבל קודם שהתחיל בעבודה ודאי אינו הזכרה בעבודה ולא יצא ויש סמך לזה ממ"ש המג"א סי' קכב לענין אם גמר ברכת רפאינו דא"י לו' ענינו דא"כ יצטרך לחזור ולו' רפאינו דצריך לאמרו על הסדר כן ה"נ צריך לומר על הסדר תחלה רצה ואחר כך יעלה ויבוא ולא להיפך כנלפענ"ד נכון וברור ודוק ואין פנאי להאריך בזה אולי יזכני ד' בזמן אחר לבאר יותר והדין דין אמת וא"צ בזה לאריכות:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 422:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 422:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/422:2)

**(שם סעיף ב')** וקורין הלל בדילוג וכו'. נ"ב הנה בש"ס ערכין [דף י' ע"ב] אמרינן ר"ח דאיקרי מועד לימא ומשני ש"ה דאינו אסור במלאכה דכתיב השיר הזה יהיה לכם כליל התקדש חג לילה המקודש לחג טעון שירה ושאינו מקודש לחג אינו טעון שירה ע"ש. והנה נשאלתי מחכם אחד ממ"ש בפסחים ס"ט בפסח שני דאינו טעון הלל באכילתו דכתיב הלילה הזה יהיה לכם כליל התקדש חג לילה המקודש לחג טעון שירה שאינו מקודש לחג איגו טעון שירה ופריך א"ה בעשייתו נמי ומשני לילה אמעיט יום לא אתמעיט וכו' וא"כ בר"ח דזמן ההלל הוי ביום ולמה ממעטינן ליה מליל התקדש חג עכ"ד. וזה אשר השבתי הנה לק"מ ואסביר לו הענין דשתי זמנים יש לנו לו' הלל. אחד אם הוי יום הנס אף שאינו חג כמו חנוכה או דהוי יום מועד והג אף דאינו זמן הנס. ולכך ר"ח דאין בו זמן הנס רק דהוי ס"ד מכח דאקרי מועד לכך בזה אין ללמדו מפסח דהוי זמן הנס רק דהוי ס"ד לדמותו לחג כיון דאקרי מועד לכך משני הש"ס דמחג אין ללמדו דש"ה דאסור במלאכה. אך מנ"ל זה גופא דהלל במלאכה תליא לכך מביא הש"ס לראיה מהך קרא דכליל התקדש חג וממילא מוכח מהתם דהלל במלאכה תליא ולכך אין ראיה ממועד מכח דהתם אסור במלאכה וכיון דממועד אין ראיה שוב לא בעי קרא למעט דמסברא אין לו' בי' דמה"ת נא' בי' כיון דאינו זמן הנס ולא מועד. אבל בפסח שני כיון דהוי מענין הנס דשני תשלומין דראשון הוא ובלא"ה הרואה מקום הנס וזכר הנס הוי כמו היום הנס ולכך בפסח שני הוי מסברא לו' הלל אף דאינו חג כמו בחנוכה ולזה בעינן קרא למעט שלא לו' בו הלל וכיון דאצטריך קרא למעט לכך בזה שפיר קאמר דלילה אתמעיט יום לא אתמעיט וא"ש ונכון בעזה"י ודו"ק: **שם** בהג"ה וי"א דגם יחיד מברך עליו וכו'. נ"ב הנה כן הוי דעת התוס' דמברכין על הלל דר"ח. והנה הם הוכיחו כן ממה דאמרינן במסכת מגלה רב איקלע בריש ירחא שמע דקא קרו הלל בעי למפסקינהו כיון דקא שמע דקא מדלגי אמר ש"מ מנהג אבותיהם בידיהם וכו' ע"ש מה שהקשו התוס' דהוי ליה לידע ממה שלא היו מברכין וכו'. ולפענ"ד נראה דיש ליישב דהנה אמרו בש"ס כל הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף וכו' ועיין במג"א בהלכות ר"ח. ולפי"ז אי נימא דבר"ח אין חיוב לקרות הלל א"כ איסור הוא לקרות הלל בתורת שבח לא בתורת בקשה דאם הוי מחרף ומגדף. אך נראה דהא דהלל מחרף ומגדף היינו רק בקורא וגומר כל הלל אבל בדילג באמצע הלל אז לא הוי מחרף ומגדף וכו' והנה קיי"ל במנהג שהוא נגד הדין לא חוששין למנהג ולא אזלינן בתריה ולפ"ז מתחלה ג"כ ידע רב כשראה שלא מברכין ידע שהוא מכח מנהג אך אעפ"כ סבור למפסקינהו מחמת שהיה סבור שיקראו כל הלל ואז הוי מחרף ומגדף והוא נגד הדין לא אזלינן בתר המנהג הזה אך כשראה שמדלגי דלוגי אז לא הוי מחרף ומגדף ותו יש להם לילך בתר המנהג כיון שאינו נגד הדין. כן נראה לי נכון. ויש ראיה לחילוק הנ"ל ממה שאין גומרין ההלל ביום ז' של פסח מחמת שמעשה ידי וכו' וחצי הלל אמרינן והבן ודו"ק: