## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 486

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 486:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 486:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/486:1)

**סעיף א'**שיעור כזית יש אומרים דהוי כחצי ביצה. נ"ב הנה ראיתי בפירש"י במס' הוריות דף ז' ע"ב בד"ה הוא בחלב המכסה אתי הקרב שכתב וז"ל א"נ דהורו בחלב שעל הקרב בין בכזית לפחות מכזית דפחות מכזית לא כתיב בהדיא והוא דבר שאין הצדוקין מודים בו וכן כתב עוד בד"ה והן בדם ע"ש. והנה לכאורה אין דבריו מובנים דהיאך שייך בזה טעות דאדרבא אם טעו דאף בפחות מכזית אסור מכ"ש שלא היה להם לאכול ובמה טעו. ואין לו' דהם אמרו דלא נחשב אכילה עד שיאכל הרבה כדי שביעה. זה אינו חדא דלשון רש"י שכתב בין כזית לפחות מכזית לא משמע כן. ועוד מה זה שכתב דאין הצדוקין מודים בו אם אין להם הלכה למשה מסיני אדרבא הוי אכילה בכ"ש ולא בעינן אכילה שיש בו שביעה רק היכי דכתיב ואכלת ושבעת אבל לא בסתם אכילה. לכך נראה דכוונת רש"י עפמ"ש ביומא דף פ' דא' ר"א האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבוא ב"ד וירב' בשיעורין ע"ש דיטעו בין כזית גדול לכזית בינוני. והנה כתבתי בסי' זה בחידושינו מכבר דלא קיי"ל כר"א לכך זה יהיה כוונת רש"י דהם יטעו בין כזית לפחות מכזית היינו דמה שבאמת היא כזית יטעו לומר שהוא פחות מכזית כי יטעו דכזית גדול בעינן ומ"ש דאין הצדוקים מודין בו היינו דעיקר הטעם דאם טעו במה שהצדוקין מודים בו הוי זה שוגג קרוב למזיד והו"ל פשיעה ואין זה שוגג אך בדבר שאין הצדוקין מודים בו זה הוי שוגג גמור א"כ ה"נ כיון דהצדוקין לית להו שיעורא כלל ולכך לדידן דבעינן שיעור אין הדבר גלוי כמה הוי שיעור כזית ולכך אם טעו בין כזית גדול לבינוני נחשב טעות גמור ובר קרבן הוא כנלפענ"ד בכוונתו ואתי שפיר ודוק. והנה גרסינן בש"ס בברכות ובעירובין וסוכה דא"ר ענן כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר וכו' ופריך הש"ס בסוכה ועירובין דהרי א"ר יוחנן שיעורין הלכתא ניהו וקשה מה פריך הרי אמרינן במסכת יומא הנ"ל דר"ה מספקא ליה אם כזית גדול בעינן או כזית בינוני וכן מיבעיא שם ככותבת הגסה אם היא וכגרעניתה או כמוה בלי גרעינתה ואם כן מה פריך נימא דלזה הוי הלכתא דאם בעינן כמוה וכגרעינתה י"ל דמן הכתוב הוי משמע דאפשר בלי גרעינתה קמ"ל הלכתא עם גרעינתה ואם הוי הלכתא בלא גרעניתה ר"ל דמן הכתוב הוי משמע עם גרעניתה לכך הלכתא להיפוך וכן לכזית אם הוי הלכתא לכזית גדול י"ל דמן הכתוב הוי משמע בינוני או להיפוך וצ"ע בזה ובהשמטות להלכות נדה עודנו בכת"י בהלכות מקוואות פלפלנו שם למה לא משני לענין שיעור עירוב מקוואות ע"ש ודוק: והנה המג"א כ' כאן איתא בכריתות וכו' דאין בית הבליעה מחזיק יותר מן ב' זיתים וכו' עכ"ל המג"א. והנה בזה י"ל דברי הרמב"ם בהלכות נזירות גבי דין נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחת ואחת. והנה בפירושו למשניות פירש והביאו הרע"ב והתוי"ט בפי"ח דמכות משנה וא"ו גבי אל תשתה אל תשתה דה"ה אם הי' בכלי כמה שיעורין והתרו בו שאל תשתה כי תתחייב בזה כמה מלקיות אף דהוי התראה אחת ע"ש. ותמה התוס' י"ט כיון שדין זה הוא מהירושלמי והרמב"ם כתבו בפירושו למשניות ולמה לא כתבו בפסקיו ע"ש. ולדעתי לק"מ דהנה אף באמרו לו אל תשתה אל תשתה בעינן שישתה תוכ"ד להתראתו וכמ"ש הרע"ב והתיו"ט ולפ"ז באם התרו בו פ"א על הרבה היאך אפשר ששתיית רביעית השני יהי' תוכ"ד להתראה ראשונה הרי ודאי שיעור שתיית רביעית הוי יותר מכדי שאילת תלמוד לרב. ולכך נראה דהירושלמי יסבור דבית הבליעה מחזיק ב' רביעיות א"כ משכחת לה ששתה ב' רביעיות יחד או דס"ל להירושלמי דשיעור שתייה הוי נמי בכזית ולכך כיון דבית הבליעה מחזיק עכ"פ ב' זיתים לכך משכחת לה שישתה תכ"ד להתראה וללקות שתים כדמוכח בש"ס פ"ק דסוכה גבי גפן כדי רביעית יין לנזיר א"כ מוכח מזה דבעינן רביעית בנזיר ולא כזית. גם מוכח בכריתות דאין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים וא"כ לא משכחת לה שיתחייב מלקות שניה להיות תוכ"ד להתראה ראשונה ולכך השמיטו הרמב"ם ואתי שפיר ודוק ועיין בחיבורי מי נדה דע"ב ע"ב מ"ש לפלפל בענין השיעורים שם גבי רביעית יין לנזיר ומ"ש שם להקשות על הש"ס דעירובין וסוכה במה דפריך שיעורין דאורייתא הוא ע"ש ודוק: