## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 505

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 505:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 505:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/505:1)

**סעיף א'**בהמה שהיא עומדת לאכילה ורוצה לחלוב אותה וכו'. נ"ב הנה ראיתי בספר מטה אפרים סי' ת"ר שכתב להקל בבהמות של עיירות דסתמא לחליבה ולא לעשות גבינה. ובאלף למטה הביא ראיה לזה מן הט"ז סי' תק"ה שכתב דספק דרבנן להקל ע"ש ולפענ"ד אינו נראה כן דהט"ז מיירי דידוע דעומדת רק לחליבה לאכול חלבה רק דהספק הוי בגוף הדין דפליגי בי' הפוסקים בזה שפיר י"ל דספק דרבנן להקל אף דהוי דבר שיל"מ מכל מקום בספיקא דפלוגתא לא אמרינן וכמ"ש בחיבורי בגדי יו"ט על מס' ביצה עודנו כת"י בשם הרש"ל ושו"ת שאג"א. אבל בנדון דידן דבסתם בהמות אם הוי ספק אם עומדת לחליבה או לחמאה וגבינות הוי ספק במעשה ובזה הו"ל ספק בדבר שיל"מ וקיי"ל לחומרא אף דהוי דרבנן ואף אם סתם הוי לחליבה מכל מקום כיון דיש מיעוט דהוי לגבינות א"כ הרי דעת הר"ן דלא אזלינן כ"ר בדבר שיל"מ ואף החולקים מכל מקום כאן הוי ס"ס דלמא לגבינות ואת"ל לחליבה דלמא כדעת האוסרים אף לחליבה וס"ס עדיף מרובא. גם י"ל דמצטרפין המיעוט לגבינות לדעת האוסרים ונעשה עכ"פ מחצה על מחצה ושוב הו"ל ספק בדבר שיל"מ כיון דהוי הספק גם על המעשה. גם י"ל כיון דאמרינן בש"ס דביצה דגזרינן אטו יו"ט אחר השבת ואף דקיי"ל הכנה דרבנן מכל מקום גזרו בזה גזירה לגזירה וא"כ ה"נ בעומדת לחליבה גזרינן אטו העומדת לגבינות דבשלמא בעומדת לאכילה בזה לא אתי לאחלופי דניכר מגופו דאין הדרך למכור ממנה החלב אבל בעומדת לחליבה אינו ניכר אם הוא לעשות גבינות או לאכול החלב לכך יש לגזור אטו הא. לכך העיקר כדעת האוסרים ואין להקל בזה ואתי שפיר ודו"ק: (שם בהג"ה) ואם מותר לומר לעכו"ם לחלוב בהמתו בשבת וכו'. נ"ב עיין במג"א מ"ש בסק"ג דאם נחלב בשבת אסור ביום א' שהוא יו"ט דאין שבת מכין ליו"ט ע"ש ונראה דה"ה נמי איפכא דאם נחלב ביו"ט שחל בע"ש אסור בשבת דכמו שאין שבת מכין ליו"ט כן אין יו"ט מכין לשבת דקיי"ל ב' קדושות הן ומה שמותר לבשל וכו' הוי הכל מכח עירוב תבשילין והיינו מכח דמדאורייתא צרכי שבת נעשין ביו"ט מכח הואיל ומקלעי אורחים חזו ליה וכו' א"כ התינח מה שמותר בו ביום אבל אם הוא אסור ביו"ט עצמו ל"ש הואיל ומקלעי אורחים לא מהני בזה היתר עירובי תבשילין לכך אסור אף בשבת שאחר יו"ט וכן בסי' תקי"ג נמי כל מקום שכתבו הפוסקים שאסורה הביצה ביו"ט שאחר השבת ה"ה נמי דאסורה בשבת שאחר יו"ט. וכן מצאתי ממש כדברי בספר אלי' רבה סי' תקי"ב ס"ק ט"ו בשם הרשב"א בספר עבודת הקודש וז"ל שם אפרוח שנולד ופתחו עיניו יש מי שמתיר והגאונים אסרו דמוקצה הוא ועליהם אנו סומכין לאיסור ולפיכך יו"ט ושבת הסמוכה לו בין מלפניו בין מלאחריו נולדה בזה אסורה בזה שאין האחד מכין לחבירו עכ"ל א"כ מפורש כדברינו ממש כנלפענ"ד נכון וברור בזה לדינא ודו"ק היטב ומה ששייך בדין יו"ט שחל בשבת עמ"ש בחיבורי לאו"ח משנת תרט"ז בתשובה לק"ק לבוב דף קכ"ג וקנה מקומה בהלכות שבת סי' רנ"ב ע"ש ודו"ק: