## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 621

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 621:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 621:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/621:1)

**סעיף א'**ומפטיר קורא בשני בפנחס ובעשור לחודש וכו'. נ"ב עיין במג"א ס"ק. מ"ש דאין לומ' מלך מוחל וסולח. הנה טעמו דמה ענין מחילה אצל ס"ת. אמנם בסידור מוהר"י עמדן חולק עליהם די"ל כן והביא ראיה מן המשנה דמס' יומא פ"ז דקאמר שם דמברך על מחילת עון ע"ש. ובאמת לק"מ וממנו נעלם פירש"י דפירש שם בא לו כ"ג לקרות וז"ל דילפינן ממילואים דאף קריאת ר"פ מעכב ע"ש. ואם כן אינו דומה דבשלמא התם במקדש דהוי חיוב קריאה מה"ת וקריאת הפרשה מעכב הכפרה לכך שפיר שייך ביה סליחה דהרי בלא"ה לא נמחל כיון דמעכב הכפרה אבל לדידן אין קריאת הציבור מה"ת רק תקנת עזרא מפני כבוד התורה בלבד ולכך מה ענין קריאה זו למחילת עון. ויש להסביר בטעמו דבמקדש הוי שפיר הקריאה מעכב מכח חשש דלמא לא עשה העבודה כדינו ממש לכך מחוייב לחזור ולקרותו בפה ונחשב נמי כהקרבה ויצא בזה אבל אנחנו שבפה מזכירין בתפלה חובת היום אם כן תרתי בפה למה לי ולכך אין קריאה זו רק כקריאת שאר המועדים לכך מה ענין מחילה לכאן ובפרט אם הוי קריאה זו מעין קריאת יוה"כ דמעכב אם כן אם הוי נמצא טעות בס"ת הוי החיוב להוציא אחרת כדינו בשבת והרי בכל הפוסקים לא חלקו בזה ומשמע דדינו רק כשאר המועדים דאינו חוזר. ובע"כ דאין זה חיוב רק כשאר המועדים ובע"כ דאין הקריאה מעכב ואינו מעין קריאת הכ"ג ביוה"כ לכך מה ענין מחילה לכאן. ועוד דהתם בכה"ג התחיל בברכות סלח לנו בפ"ע כפירש"י שם ובברטנורא מבואר יותר ולכך כיון דמתחיל כן הוי החתימה מעין הפתיחה אבל כאן דאינו מתחיל בזה ואין החתימה מענין הפתיחה וכיון דאינו מתפלל על כך בע"כ דלא שייך בזה מחילה אצל קריאת ס"ת אם כן מה ענין חתימה זו ואם הוי שייך בזה מחילה הוי מתפלל עליו גם בהתחלה בע"כ דל"ש תפלה זו לכך גם חתימה ל"ש בזה. ועוד דהתם גם על שאר דברים היה מתפלל כדתנן במשנה דמתפלל גם על שאר התפלה בג' רנה תחינה ובקשה וכל זה ל"ש לתורה ואין אנו מזכירין זה בברכת התורה בע"כ דהוא היה מתפלל לשאר ענינים לכך היה מזכיר גם ברכת סלח לנו אבל לדידן שאין אנו מזכירין רק השייך לתורה בכל שבת ובכל המועדים לכך וודאי גם מחילה אין לו להזכיר כיון דאין לו ענין לקריאת התורה וז"ב וח"ו לא נעלם דבר מן הראשונים ודבריהם אמת ודו"ק:


###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 621:2
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 621:2](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/621:2)

**(שם סעיף ד' בהג"ה)** ונוהגין לפול על פניהם כשאומרים והכהנים והעם וכו'. נ"ב עיין בתיו"ט פ"ז למה לא תיקן הפייטן לגבי לה' חטאת נמי הכהנים והעם והיינו מכח שהפייטן רצה לסיים החזן לו' להם תטהרו וגבי לד' חטאת לא היה אומר הכה"ג תטהרו ע"ש. ואני מוסיף על דבריו די"ל דד' השתחוואות עשו הכהנים ביוה"כ ויש לו' שהם היו כנגד ד' אותיות השם ב"ה דכיון מפני השם היו כורעים והרי בשם הוי"ה ד' אותיות ולכך כנגד אות מהשם הוי השתחוואה אחת ותינח בזמן הבית דלא היה השתחואה אחרת לכך יש ד' השתחוואות הללו אבל אנו שכורעים תחלה בעלינו ואם כן יש לנו כבר השתחואה אחת לכך תקנו עוד ג' להיות בצירוף ד' השתחוואות כנלפענ"ד נכון בזה ודו"ק: הנה גרסינן במשנה ובפיוטי של עבודה שכל הלילה לא היו מניחין אותו לישן פן יארע לו קרי. ולכאורה קשה כיון דמפורש באבות פ"ה דעשרה נסים נעשו לאבותינו במקדש דלא אירע קרי לכ"ג ביוה"כ אם כן למה לא יניחו אותו לישן מיהו זה בפ"ע לק"מ דיש לו' דאין סומכין על הנסים. אך קשה למ"ד בפ"ה דפסחים גבי ננעלו שערי עזרה דפליגי שם אביי ורבא למ"ד ננעלו תנן דסמכינן אניסא היאך מפרש הך משנה דיומא למה לא סמכינן אניסא. ואפשר לו' דגבי עזרה דהוי הנס עבור עזרה לא עבור האדם בזה סמכינן אניסא משא"כ בכה"ג שלא יארע לו קרי דזה שייך לאדם לכה"ג בזה לא סמכינן אניסא שמא הוא אינו כדאי לכך ואם כדאי ינכו לו מזכיותיו. מיהו מזה קשה למה מפורש במשנה דתמיד שהיו מניחים הקרביים על השולחנות של שיש שלא יסרחו הרי מפורש במשנה דלא הסריח בשר הקודש מעולם ואם כן למ"ד ננעלו תנן למה לא סמכו בזה על הנס. מיהו אפשר נס בזה כיון דהקרבן הוי לכפרה על ישראל לכך נחשב זה לאדם אבל לגבי פסח דאינו פסול בגוף הפסח רק דהוי מצוה שיהי' נשחט הפסח בג' כתות זה נוגע למקדש והוי נס דמקדש בזה סומכין על הנס ועדיין צ"ע ודו"ק: