## Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 663

###### Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 663:1
[Chokhmat Shlomo on Shulchan Arukh, Orach Chayim 663:1](https://torahapp.org/share/book/Chokhmat%20Shlomo%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/663:1)

**סעיף ג'**מוציאין ב' ספרים באחד קורין ראה אתה אומר אלי ומפטיר קורא קרבנות של ספיקא דיומא וכו'. נ"ב לכאורה ק"ל ממסכת ר"ה [דף ל'.] מה קלקול קלקלו הלוים בשיר הכא תרגימו שלא אמרו שירה כל עיקר ר"ז אמר שאמרו שירה של חול. ולכאורה ק"ל למה שם לא אמרו תרווייהו שירה של חול ושל יו"ט מספיקא ולמה אמרו רק של חול לבדו. ומכ"ש דקשה יותר לפי מה דתרגימו שלא אמרו שירה כל עיקר משמע דיותר חיישינן לספק שינוי מספק חסרון ואפילו וודאי חסרון שהרי אם אין אומרים שירה כל עיקר נחסר השירה בוודאי אכל אם היו אומרים שירה של חול או של יו"ט הוי רק ספק שינוי ואעפ"כ חיישינן טפי לספק שינוי מלחסרון ודאי. וא"כ אנן מ"ט קרינן כל ספיקא דיומא ולא חיישינן לשינוי דודאי אינו רק או אם יום ב' או יום ג' וא"כ בקריאת קרבנו' שאינו שייך היום הוי שינוי ודאי ולא חיישינן ליה. ואין לו' כיון דקרינן שניהם מספקא לא נחשב שינוי דא"כ גם התם יאמרו שתיהן מספיקא של חול ושל יו"ט. ולכאורה אפשר לחלק בין היכי שעומד הדבר והתברר או לא דהיכי דאינו עומד להברר אח"כ מיד בסמוך א"כ אם יאמרו לתרווייהו יתברר שאמרו חד ודאי שלא כהוגן והוי בזיון ללוים ולקרבן לכך טפי עבדינן שלא יאמרו כלל משיאמרו שלא כהוגן או ספק שלא כהוגן. מיהו בזה לא הונח לי רק ליישב למה דתרגימו הכא שלא אמרו כלל אך לר"ז דאמרו של חול וא"כ סוף סוף יתברר שאמרו שלא כהוגן קשה דהול"ל שניהם. הן אמת דזה לא הוי קשה די"ל דדוקא לספק שלא כהוגן לא חששו אף שיתברר הדבר אח"כ אבל אם יאמרו שניהם ויתברר שבודאי אמרו אחד שלא כדת בזה שפיר חיישינן לבירור הדבר אך אכתי קשה למה לר"ז אמרו של חול ולא אמרו של יו"ט ושל חול כיון דאנן דמספקא לן בספיקא דיומא מתפללין של יו"ט ועושין יו"ט מספק וכן התם היו נוהגין קודש מתחלת היום מספק ולמה לכל דבר החזיקוהו ליו"ט מספק ולשירה של חול הו"ל לו' של ר"ה מספק ואף שיתברר אח"כ שאמרו שלא כהוגן הרי גם אם אמרו של חול הוי כן. ואין לו' דשל חול הוי תדיר דזה ל"ש רק לענין קדימה אך לדחות השני לגמרי לא אמרינן תדיר עדיף [ועיין בחיבורי החדש סי' תכ"ה מ"ש בזה ועיין בתוספות פ"ב דשבת ובט"ז סי' תרפ"א ע"ש והבן] אפשר דעשו כן להיכר מחשש פן לא יבואו העדים עד למחר והוי למחר קודש ואם ישמעו שאמרו שיר של יו"ט יסברו שבודאי היום יו"ט ויעשו למחר חול לכך עשו היכר לו' שירה של חול בזה ועדיין צ"ע: והנה עפ"י הנ"ל מוכח מדתרגימו הכא שיותר חוששין לספק שינוי מלספק חסרון אפי' מוודאי חסרון ומסתמא הלכה כן דתרגימו הכא הוו רבים נגד ר"ז. ועוד דאף ר"ז לא פליג רק דס"ל דלוודאי חסרון חיישינן יותר מלספק שינוי אבל לספק חסרון מודה הוא דיותר יש לחוש לספק שינוי מספק חסרון היה נראה ליישב מה שהקשה המרדכי במגילה למה אין אנו קורין המגלה בט"ו מספק שאין אנו בקיאין בקביעא דירחא. ולפי הנ"ל א"ש דאם אנו קורין המגילה בט"ו הוי ספק שינוי שמא אינו פורים והוי ספק שינוי אבל אם הוי היום פורים ואין אנו קורין המגילה בו הוי ספק חסרון ויותר יש לחוש לספק שינוי מלספק חסרון לכך אין בו חיוב קריאת המגילה. ואינו דומה למה שאנו עושין יו"ט ב' ימים מספק ואנו מתפללין של יו"ט. חדא כיון דדרשינן אתם אפילו שוגגין אתם אפי' מוטעין וא"כ כשאנו עושין שני ימים מספק נחשב באמת ליו"ט ואין זה ספק שינוי רק הוי באמת ביו"ט. ועוד דהתם עיקר היו"ט הוי באיסור עשיית מלאכה והתפלה הוי טפלה דכיון דהוי יו"ט ראוי להתפלל בו של יו"ט וא"כ הרי איסור המלאכה לא הוי ספק שינוי כיון דהוי בשוא"ת וכל דלא הוי בקום ועשה אינו בכלל שינוי וכיון דנאסר במלאכה ובפרט דזה הוי ספק תורה ואסור במלאכה עכ"פ וכיון דהוי יום שאסור במלאכה יש לו תורת יו"ט ושייך להתפלל בו תפלת יו"ט וקדוש בדין יו"ט. אבל במגילה הוי העיקר בה רק קריאת המגלה ומשתה ושמחה ומשלוח מנות וזה הוי הכל בקום ועשה וגם אינו בכלל המועדים ול"ש בו לו' אתם אפי' שוגגין ולכך חיישינן בי' יותר לספק שינוי מלספק חסרון ולכך אין קורין המגילה קט"ו מספק וא"ש ודו"ק ועיין ראיה לסברא הנ"ל דביו"ט הוי עיקר איסור עשיית המלאכה ממסכת ר"ה דף ל"ב אר"ע מפני מה לא נאמר שבתון שבות שבו פתח הכתוב תחלה ופירש רש"י והוא בא להזהיר על המלאכה שהוא עיקר וכך יפה לדרוש וכו' עכ"ל. א"כ מוכח דאף לתפלה של מלכיות וזכרונות שהוא מן התורה הוי מלאכה עיקר מכ"ש נגד תפלה דרבנן דהוה מלאכה עיקר. ולכך התפלה נמשך ממילא אחריה. אבל במגילה הוי להיפוך הוא העיקר לכך א"א לתקן לקרות מספק כנלפענ"ד נכון ודוק: